עבר בקושי שבוע מפורים. כבר הורדנו את התחפושות, כבר הסרנו את המסכות, חוץ מ… חוץ מהמסכות שמלוות אותנו ביום יום כל השנה.
אלה שאנחנו מלבישות מדי פעם, ואלה שאנחנו עוטות על עצמינו באופן קבוע.
אז מה המסכה שלך?
טוב לך איתה?
איך נוכל להתחיל לגלות את מה שמתחת?
סליחה, מסכה.
—
מה המסכה שלך?
אם הייתי מניחה לפנייך את כל סוגי המסכות שיש בעולם, איזו מסכה הייתה הכי מתאימה לך? איזו מסכה היית בוחרת? ואיזו מסכה כבר בחרת, ואת משתמשת בה באופן קבוע?
כולנו מסתובבים בעולם עם מסכות. מכל הסוגים.
זאת שעוברת תקופה קשה ומורחת חיוך רחב כשהיא מגיעה לעבודה, זאת שמסתירה מהילד שלה שהיא דואגת לו, הילד הפגוע שמתנהג כאילו לא קרה כלום, הדיפלומטיות שאנחנו עוטות על עצמינו כשצריך קצת יחסי ציבור ועוד.
מסכות זה דבר טוב ונחוץ, הן מנגנוני הגנה יעילים, או סתם מוצר שימושי בהתנהלות מול בני אדם, אבל לפעמים מגיע שלב שכבר מתחיל לגרד לנו מתחת למסכה… מתחיל להיות חם, מציק, המסכה כבר מעיקה. היא יותר מפריעה מאשר מועילה. אנחנו רוצות שיראו אותנו כמו שאנחנו, שיכירו ברגשות האמיתיים שלנו, ויקבלו אותנו כמו שאנחנו מתחת לכל השכבות והמסכות.
—
מסכה זמנית, מסכה קבועה
ראשית נבדיל בין שני סוגי מסכות – מסכות זמניות ומסכות קבועות.
מסכות זמניות יש סיבה ספציפית לקיומן, יש מטרה נקודתית שגורמת לנו להשתמש בהן, כאשר הסיבה להסתרה תחלוף – גם ההסתרה והמסכה יחלפו.
אבל יש מסכות קבועות, הרגלים שאימצנו והם כבר חלק מאיתנו. את המסכות האלה כבר מסובך הרבה יותר להוריד…
מה קורה לנו כשאנחנו רוצות להוריד מסכות? אנחנו נתקלות בקשיים רבים.
ראשית, ככל שהמסכה מהודקת יותר – כך נתקשה לזהות את המסכה, זה כבר מרגיש כאילו היא חלק מאיתנו. אז איך אני יכולה לדעת מה חלק ממני ומה מסכה חיצונית? רק על ידי התבוננות. להביט במקומות שלא נח לי עם עצמי, לשאול את עצמי האם זו באמת אני או כלי התנהגותי שנספח אלי אלי באיזשהו שלב בחיים.
יכול להיות שעם הזמן אני אגלה שכבות עמוקות יותר, אמיתיות יותר, מדויקות לי יותר. אז אני יכולה להתחיל לזהות את המסכה שעלי.
—
תכלס, מסירים את המסכות
אחרי שזיהינו מסכה שאנחנו רוצות להוריד, אנחנו יכולות לצאת לדרך.
נלך כעת צעד אחר צעד, ונתבונן יחד על המסע שעלינו לעבור בדרך להורדת המסכה:
- זיהוי חוסר נוחות: לא נח לי עם פעולה או התנהגות שלי, אני מרגישה שזה לא באמת אני, זו מסכה שאני עוטה על עצמי.
- בירור: מתי המסכה מופיעה, איך היא נראית, מה מפריע לי במסכה ועוד כאלה מחשבות.
- שלב המודעות הפסיבית: אני אשים לב לעצמי בכל פעם שהמסכה תופיע, ארגיש שאני מודעת ושמה לב למה שקורה, אבל קשה לי להתחיל לזוז. בשלב הזה זה יכול להישמע כמו: "רציתי להחמיא לה, אבל לא הצלחתי", "ניסיתי להגיד שגם אני יודעת איך עושים ואפילו טובה בזה, אבל לא העזתי", זה שלב שיכול להיות מאכזב או מתסכל מאוד.
- צעדים קטנים: אנסה להוריד את המסכה כשהיא מופיעה, גם אם בהתחלה אני אצליח לשנות רק מעט. השלב הזה דורש הרבה אומץ ומאמץ.
- צובר תאוצה: לאט לאט אני מצליחה לשנות יותר, ויותר וככל שעובר הזמן השינוי נעשה יותר משמעותי.
- הבשלה: כשמתבוננים בי מבחוץ, לא תמיד שמים לב להבדל, הוא דק מאד, אבל מבפנים אני ממש מרגישה את ההבדל, כמו לפני ואחרי. תתחדשי!
- פנים חדשות: כבר שכחתי שהייתי אחרת פעם, השינוי נעשה כבר חלק ממני. המסכה הוסרה בהצלחה!
כל זה יכול להיראות פשוט יחסית… אבל באמת זאת עבודת חיים. עבודת מידות אמיתית. מה שבטוח הוא, שאחרי שנצליח לחולל שינוי שכזה בעצמנו ולהוריד מסכות, התחושה תהיה נפלאה והמשקל הנפשי שלנו יהיה קל בהרבה. שנזכה!
פוגש אותך
זוכרות את טכניקת הכסא הריק שדיברנו עליה?
גם לפה היא מתאימה. אם יש בך דפוס שאת חושדת שהוא מסכה שלך אבל לא את – הושיב אותו על כסא ריק ותערכי איתו בירור בעניין. תוכלי להיעזר בפירוט שכתבנו בטור על יחסים בינאישיים.
הודיה אלבאז היא מטפלת בפסיכודרמה ובאומנויות M.A.
מוזיקאית, זמרת יוצרת ומורה מוסמכת לפיתוח קול.
בעלת קבוצת המייל 'מוזיקה מקול הלב'.
לפרטים נוספים: 1993slm@gmail.com | טלפון: 052-7609808
נשתמע!
