הי
הבן שלי עלה לכתה א'
לפני כחודשיים הוא התחיל להתנהג בצורה מופרעת בבית
ממש לא הילד שמוכר לי
מציק, מתחצף, או מתכנס בספר [למד לקרוא]
מדובר בילד בוגר, חכם, מופנם, רגיש וחמודדד
בתחילה הוא אמר לי שיש מכות בכיתה, לא מרביצים לו, אבל הוא הכי חלש [לדבריו]
וזה מפחיד אותו וגם מוציא אותו משלוותו שילדים אחרים צועקים מכים ובוכים [אמרנו רגיש]
כרגע הוא אמר לי שקשה לו לעשות חוברות ויש ילדים שמהירים ממנו [פרפקציוניסט]
לי כאמא, קשה מאד, האווירה בבית נהרסת, הילדים האחרים מופסדים.
מבצע התנהגות טובה עוזר
אבל אני מרגישה כמו פלסטר, יש לו קשי בחיידר, הוא מוציא את הקשי בבית.
אם אני חוסמת אותו עם מבצע, זה מקשה עליו.
מבקשת לא לכתוב לי ללכת להנחית הורים – זה לא מתאים לי.
אני אמא משקיעה מאד, אכפת לי מהילדים ואני כל הזמן אתם, המצב הזה קשה לי מאד.
אודה לעזרתכן.
ילד לא משתולל סתם.
משהו מפריע לו.
מנסיון עם אחד מילדי, אני דיברתי עם המחנכת, עשיתי מבצע, חיכיתי בסבלנות, שוב שיחות עם המחנכת, עד שהפסקתי לשלוח למוסד החינוכי ומאז- חזרה השלווה לליבה של ביתי, אחרי תקופת רגיעה שלחנו אותה למקום אחר, שיתפנו את הצוות בתקופה שעברה עליה, ולאט לאט ככל שהתמונה התבהרה הבנתי שהייתי צריכה להוציא אותה משם מזמן.
אף אחד לא התעלל בה, "חיבקו ואהבו". אבל פשוט לא ראו אותה! זה הכל.
והיו שם התנהגויות בעיתיות.
לא תמיד הילד סובל כי קורה משהו דרמטי. אבל בשביל הילד זה דרמטי…
לא כל החיים אפשר לרפד להם את הדרך
הם צריכים גם להתמודד לבד……
ושנותנים להם את האחריות (ומכוונים אותם) הם בד"כ לוקחים אותה …
אולי לוקח זמן אבל בסוף זה קורה.
זה לא נכון!!!!
אנחנו לא בעמדת- הרי כל החיים יהיה לו …. אז שילמד מעכשיו להתמודד.
לא בכל גיל ילד בשל להתמודד עם כל דבר. ואם הילד יגדל בסביבה מיטיבה, ויקבל חינוך טוב ומודלינג חיובי, אז הוא ידע להתמודד כשיהיה צורך
לכן רשמתי ומכוונים אותם …
לא זורקים אותם… מציצים עליהם … ודואגים לכוון אותם אם זה בסיפורים…ואם בכל דרך אחרת שמתאימה לילד….
תמיד נעשה חישוב מסלול מחדש…
וואו, איזו התמודדות לא פשוטה!
מאחלת לך המון המון הצלחה!
אמרתי עכשיו פרק תהילים מעומק הלב בשבילך,
שה' יאיר לך את הדרך לעזור לילד האהוב שלך!
נשמע שלא קל לחמוד שלך
ואת אמא מהממת
חשוב מאד לבדוק מה קורה בכיתה ולנסות לדבר עם הרבה וההנהלה איך ליצור אוירה רגועה יותר
זה לגמרי באחריותם
לא לוותר
תנסי לדבר אולי עם עוד אמהות ואז כדאת מגיעה לדבר ים ההנהלה מבינים שזו לא בעיה אישית שלך ומתיחסים יותר ברצינות
יחד עם זה בגלל שהילד שלך מהעדינים(אלף פעם להודות על זה) את חייבת להעצים ולחזק אותו ולתת לו כוחות
ועם כל הקושי בהתנהגות שלו כרגע בבית. הוא צריך לקבל את כל החיזוקים והתמיכה כמובן תוך כדי הצבת גבולות
לפעמים מספיק לילד לצאת קצת עם אבא ואמא בלי שאר הילדים או משחק רק איתו בזמן שהקטנים ישנים או אפילו הכנת מאכל שיועד במיוחד עבורו
כל הדברים הללו יכולים מאד להרגיע
וכמובן כל הזמן תפילות זו ההשתדלות הכי מועילה
הרהה נחת יהודית אמיתית