אני זוצ"ית צעירה עם ילד מתוק ב"ה,
ואני אשה שאוהבת לישוןןןןן וסתם לא לעשות כלום,
אבל מצד שני אוהבת גם לתקתק את הבית ולאפות,
הבעיה היא שאני צריכה סוג של זריקת כוח כדי לעשות ולא לבזבז את כל היום שלי בשינה / מחשב / עיתונים וכ"ו…
(בעלי שאל אותי אם זה כך בילד אחד מה יהיה בעז"ה כשהבית יהיה מלא?!…)
את האמת גם אותי זה די מתסכל ואני כל הזמן אומרת לעצמי שהיום אני עושה כך וכך
אבל תכלס נפגשת עם המטלות בשעת לילה מאוחרת…
אשמח מאוד לקבל טיפים ועצות איך לגרום לעצמי (ואולי לעוד כמה) פשוט לקוםם ולהתחיל לזוז! ולעבוד!
כי בסופו של דבר כשאני רואה מה הספקתי וכשהבית מסודר ומריח זה עושה לי תענוג ואושר
רק אני פשוט צריכה משהו שיגרום לי להתחיל…
תודה מראש על הטיפים והעצות!
בקשר לזה ששאלת מה יהיה עם עכשיו כשיש לך ילד אחד ככה זה נראה,
אצלי הבית תפקד טוב יותר מילד לילד. כשאין ברירה, עושים יותר.
גם לי עוזר לשמוע הרצאות מעניינות בנגן או בטלפון, או לדבר עם חברה.
כמו שאומרים: תביא לאישה מטאטא היא תטאטא את הסלון, תביא לה טלפון והיא תנקה את כל הבית…
אצלי הפוך…
גם אני הייתי בחרדות אם ככה כזוצית ועם ילד אחד מה יהיה בהמשך
כיום אני ב"ה עם 3 הבית שלי בהחלט מבולגן כי כזאת אני:)
אבל הסדר יום הרבה יותר דופק לומדים איך להתנהל ב"ה, אני עכשיו ממש יולדת אז עדיין מורכב, אבל כשהייתי עם 2 הגעתי למסקנה שזה הרבה יותר קל 2 צפופים (שנה וחצי ביניהם) מילד אחד שצריך להעסיק ולוקח שעות השכבה וכו…
לגבי קשב וריכוז-
אם כבר עלה הנושא
מקריאה ולמידה של הנושא אבחנתי את עצמי בצורה ברורה ככזאת.
התור לנוירולוג עוד המון זמן, אבל בינתיים אשמח לשמוע לגבי הטיפול התרופתי-
מתאים בהריון? בהנקה?
לא על שתיהם 🙁
שום סוג מהכדורים הקיימים היום.
יתכן ששווה לך במקום זה לעשות אימון קשב.
פעם ביררתי, האימון הוא יותר אפקטיבי וקל כשהוא במקביל לטיפול תרופתי, כי אז כמובן יותר קל להתמיד בו, אבל לחלוטין אפשר גם בלי.
ובשביל ללכת למאמנת קשב את לא צריכה אבחון אצל נוירולוג, את יכולה להתחיל כבר עכשיו…
כמו שידוע לי, פחות..
יש דברים טבעיים, לא יודעת כמה הם עוזרים.
בכל מקרה רוב רובו של הכדורים ה'רגילים' הם עם תופעות לוואי שכנראה די מהר תפסיקי לקחת, או שיש לך את הסבלנות לעבור כדור אחרי כדור עד שתגיעי לתוצאה הרצויה, (אם יש לך כזאת סבלנות כנראה אין לך בעיית קשב 🙂 )
ואגב, זה לא כזה כיף כמו שזה נשמע, את לוקחת כדור ומרגישה שאת לא את, משהו אחר מנהל את החיים שלך ואומר לך מה לעשות, קצת מרגיש כמו חולי נפשי כזה עם שתי קולות פנימיים…
בקיצור הפחדתי אותך מספיק–
יש כאלו שנהנו מזה אבל הרבה הרבה לא נהנים בכלל….
צחקתי כמה דקות מהמשפט הזה: "אם יש לך כזאת סבלנות כנראה אין לך בעיית קשב 🙂".
נראה לי שרק מי שיש לה הפרעת קשב תבין
יאו בניתי על זה ממש חח
כנראה שבשנים הקרובות זה יהיה רלוונטי לתקופות לא ארוכות…
איך אני מגיעה לאימון קש״ר? יש משהי מומלצת?
זה דרך קופ״ח?
מה העלות של כזה דבר? כמה מועיל באמת?
זה לא כזה כיף להיות קש"רית…
או שאולי היום זה כבר לא כזה יפריע לך, עולם המבוגרים קל בזה יותר מאשר הילדים.
לגבי אימון, יש אחת בבני ברק מיסדת ארגון צמרת (לא זוכרת את שמה), מכירה משהי שהיתה אצלה והיא נתנה לה מלא כלים וערך עצמי..
יכולה להגיד לך על עצמי, פשוט למדתי לבד, שנאתי ללכת לאנשי מקצוע, ראיתי בהם אויבים..
ופשוט אמנתי את עצמי..
כיום, אף אחד לא מאמין שזה מי שאני (ספרתי קצת בעבודה ובחברה שלי היום, ולא אהמינו לי..)
אהה וכמובן אני לא מטופלת כרגע בשום כדור או משהו דומה לו.
ועובדת בעבודה שדורשת ריכוז רציני….
המקום שעדיין חלש אצלי, זה סדר וניקיון (למרות שדי משתדלת ביום יום)
אהה ומקומות שאני מרוויחה יש מלאאאאאאאאא
אנחנו (הקש"ריות) הרבה יותר זורמות, פתוחות רגשית עושות אוירה טובה סביבינו, מגלות רגישויות לסביבה, זריזות וכו'
כל זה והרבה יותר מזה גורם אצל היום להערכה בבית במשפחה ובעבודה..
בקיצור,
מקווה שעזרתי לך קצת לראות שיש הרבה מעלות וקצת חסרונות.
תשלום על האימון הנ"ל יתקבל במזומן\אשראי או בביט 🙂
מזדהה עם מי שאמרה הרצאה וכד'
כשבעלי התחיל כולל ערב שמתי לעצמי במחשב הרצאות מענינות ועם אוזנית בלוטוס אני מספיקה יותר דברים
אקפוץ על השרשור ואשמח להמלצות לפודקאסטים או הרצאות (אבל קלילות שלא צריך מדי ריכוז) ששמעתן בשלל נושאים..
תודה
דוטקאסט
גם לי יש חוסר סדר יום וקושי בארגון הראש והלו"ז
לא ממש אוהבת לישון אבל כן טיפוס עצלן 😉 שמצד שני מאוד אוהבת לסדר ולארגן…
מאמנת אישית לדעתי מאוד תעזור לשתינו 🙂 יש לי האמת, זה תהליך של פעם בתקופה, לא זבנג וגמרנו…
אני גם כזו:(
אוהבת לקרא, מחשב, או סתם להתעסק בדברים שלא קשורים לתפקוד הבייתי.
אצלי מילד לילד נהיה יותר קל,
מרגישה שאיכשהו נהייתי יותר אחראית במקום פנימי,
כיום עם 4 ילדים הבית הרבה יותר מתפקד ב"ה
ועדיין כל החיים אני לומדת איך אפשר לעשות דברים טוב יותר ובצורה טובה יותר.
אצלי כשמישהו בא לביקור או סתם אמור לבוא לכמה דקות זה ממש ממריץ אותי לארגן ולשטוף וכו'
או אפילו חבר של אחד הילדים בצהרים בא ואני מרגישה פתאום יותר מוטיבציה לקפל כביסה / לשטוף וכו' (אולי גם כי הילדים יותר עסוקים, אבל לא בטוחה בזה)
נכון מאד. גם אני בדיוק כך.
במיוחד שאני מתייעלת יותר עם כל ילד נןסף.
בעלי לוקח עכשיו רק 10 מיליגרם וזה עוזר לו והוא לא נהיה בנאדם אחר
צריך לקחת פחות מהמינון כדי להיות את
יש משפט שאומר כביכול לגבר:
תן לאישה מטאטא והיא תטאטא רק סלון תן לה טלפון היא תעשה את כל הבית…
אחרי העבודה תעשי זמן לעצמך אחר כך תקומי ואפילו תדברי עם חברה בטלפון 🙂 שכיף לך לדבר איתה זה יתן לך מוטיבציה
לפעמים השקט הזה בזמן שהבעל לא בבית לא מכניס לקצב..
בהצלחות!!
וואי ממש מזדהה.
בגדול כשאני מתקשרת לקו של נועה שרון זה נותן לי מרץ ורצון לעשיה.
לפעמים אני מדמיינת איך הבית ייראה אחרי שאסדר וזה גם נותן כוח.
המחשב הוא באמת זולל זמן בלתי נסבל וטרם מצאתי את הנוסחה הנכונה איך להשתמש
בו בלי להיסחף…
אני קש"רית, הבית שלי לא מתוקתק.
אבל כן מתנהל טוב
למדתי לשים לי עוגנים קבועים , כמו: לפני שנכנסים למקלחת, מכניסים מכונה
לפני שיוצאים לעבודה מעבירים ניגוב על השיש החלבי
יש 3 תנאים לכל עוגן:
הכי מהכל תביני גם שאת לא עצלנית ולא בעייתית
ולא בהכרח חסר מוטיבציה (גם לך אמרו המון 'אין דבר העומד בפני הרצון?)
כי כשזה מגיע לקשב, מי שלא עובר לא מבין כמה אנרגיה אנחנו שורפים על התכנון…
מסכימה עם כל מילה שלך. אלופה!
יש לי עצה שבעיני שווה זהב
מאז ששמעתי אותה חיי השתנו לחלוטין!!!!
ועכשיו תצחקו—
כשאין לך כח להתחיל, פשוט:
תעמדי!
תגידי לעצמך, אני עכשיו לא עשוה כלום, אבל עומד ולא עושה כלום.
5 דקות, זה מה שאני עושה כשאין לי כח לעשיה
ואז אני כן מבצעת בנחת כמה פעולות הומניטאריות בסיסיות עבור בני ביתי בלי לשים לב.
ואגב, כשיהיו לך עוד ילדים את תביני כמה מבורכת התכונה הזאת של לדעת להרפות ולא לעשות כלום.
זו מעלה מאוד גדולה, סגולה למשפחת ברוכת ילדים=)
אמא רגועה= ילדים רגועים
(לא לקום לצעוק לי הזנחה!! כי מי שהבינה אותי- הבינה=)