שלום לכולם,
ביתי עלתה לכיתה ט' בשעה טובה בסמינר מוביל בירושלים, מצוין רוחנית, ולמה אני מדגישה? כי בסופו של דבר הם רק שבועיים בלימודים וכמעט כל יום הבנות בכיתה התגבשו לצאת למקום אחר ולבלות…
מישהי עם נסיון? מתי זה אמור לחלוף? כמובן אני יכולה לעשות גבולות בעצמי רק שאני מעדיפה לתת לה בהתחלה את הכיף הזה?
ודבר נוסף, העלויות ממש גבוהות, יום אחד פיצה, בשני גלידה ובשלישי רק מאפה בדרך כדי להתחזק קצת 🙂
מי משלם? לבת שלי אין כמעט כסף זה האמת…
תודה מראש.
לא מוגזם הבילויים האלו הקניות אוכל?
נשמע לי מוזר שכולן חושבות שזה תקין ונורמלי
מבחינה מעשית לא הייתי אומרת להחריג את הבת אם זה מה שכולן בחברה עושות.
אבל מוזר לי השלוות נפש שמקבלים בה את הבזבזנות והבליינות הזאת.
גם לי נראה שזה ילדות קטנות בסה"כ והם מנסות ורוצות. הגיוני שרוצים,
אבל אפשר גם להגביל.
אצל הבת שלי (יסודי) בנות החליטו להתארגן לאסוף 25 ש"ח למשלוח מנות למדריכה
או 40 ש"ח לערב חברותי מכל בת בקבוצה.
אף אחד לא רוצה להיות זה שיגיד לא אבל הם ילדות ומה אכפת להן להחליט ולאסוף?
צריך ללמד אותן להתנהל.
ושוב, לא הייתי רוצה להיות זו בתחילת ט' שתגיד לבת שלה לא, אבל הייתי בהחלט אומרת שזה פרגון לכבוד תחילת כיתה ט' ובהמשך נצמצם.
יהיו בנות שימשיכו לקנות, לא בטוחה שהייתי רוצה שהבת שלי להיה חלק מחברה כזאת.
מעניין אותי אם בכל המקומות זה ככה ורק אני זקנה ולא מבינה.
אצלנו ביסודי האמהות התארגנו להחליט על כל הוצאה כיתתית וגובה הסכום, למשל היתה התארגנות להדפיס חולצות לטיול שנתי, לקנות מתנה לחברה שסבא שלה נפטר ועוד כאלו רעיונות נחמדים אבל זה המקום של האמהות לקום ולומר עד כאן. מה שצריך זה אמא אחת שלא מתביישת לומר שזה מוגזם (זה מתנהל ברמת האמהות, לא הילדות)
יסודי ותיכון זה שמים וארץ…
בתיכון הקול החזק הוא אצל הבנות,
הן עצמאיות הרבה יותר-ועושות וקונות מלא בלי ידיעתכן…
הגבתי לזו שכתבה מעלי על היסודי
אי אפשר להלחם במציאות, בטח לא על חשבון מצבה החברתי ושלוות הנפש של הבת שלך.
כמו שאמרת, מבחינה מעשית אי אפשר להחריג, ממילא, כדי לשמור על הלב, השלמנו עם זה… להשתגע כל פעם מחדש זה לא בריא 🙂
ול'מסכימה אתך' – כן, בכל המקומות זה ככה, ולא רק בשנתיים האחרונות.
מחריד אותי…
ואני עוד לא בת שלושים,
כך שאני זוכרת את ימות הסמינר….
וואוו
אני ממש לא זוכרת אפילו לא עשירית מכל מה שסופר כאן.
המצב עד כדי כך השתנה?
ולמה כולן פשוט זורמות עם זה??
אין מקום להתערבות מטעם הסמינר, לאסור כאלו דברים?
לוידת, איזשהוא פיתרון…?
גם חינוכי, גם כלכלי…..
אני חושבת שהדור השתנה
אין לי בנות בסמינר, הגדולים שלי הם בנים
אבל הדור פשוט השתנה.
רוב אלה מאיתנו שהן בנות למעלה משלושים, גדלו למשפחות עם סטנדרט אברכי די נמוך.
וגם במשפחות העובדות, הסטנדרט היום גבוה בהרבה מהמשפחות העובדות של פעם.
תחשבו על בת בט'- אימא שלה עוד גדלה בבית ששם חילקו מעדן רק בראש חודש, ולכל בחורה היה זוג אחד של נעלי יום יום וזוג אחד של נעלי שבת. ובת מצווה היתה פגישה משפחתית נחמדה עם הבנודודות.
היום, האימא הזו נותנת לילדים שלה מעדנים ועוד, באופן יומיומי. וקונה לבנות שלה זוגות נעליים רבים. ומפיקה בת מצווה ברמת בר מצווה, ובר מצווה ברמת חתונה, וחתונה ברמת נשף מלכותי.
מה תעשה הבת כשהחברות יוצאות לוופל בלגי או פיצה? מי לימד אותה להגיד "לא"? אף אחד…
רק כשזה עולה לנו כסף אנחנו פתאום נזכרים לשאול אם זה בסדר?
היום- אנחנו כציבור לא מצליחים לעמוד בניסיון השפע. הילדים שלנו הם לא מקור הבעיה.