שלום,
יש לי ילדים בגילאי 17 עד שנתיים . שבעה ילדים.
מנסה וניסתי כ"כ הרבה למגר את תופעת הרמת הידיים בביתי ללא הצלחה. הגדול רק תופס חזק… והבינונים מרשים לעצמם להשתמש בידיים.
זה מפריע לי ברמות אך כמה שאני משננת – בבית שלנו לא מרימים ידיים זה פשוט לא עובד.
אני לא מרימה ידיים בחיים … נראה לי שהילדים רואים כמה זה מפעיל אותי ולכן משתמשים בזה…
בעלי פחות מתרגש ולידו הם פחות מרימים ידיים.
אז מה שאני גם אתעלם?
תנו עיצות בבקשה.
מזדהה איתך מאד,
כל שבת אני על סף דמעות תסכול מהמכות שיש אצלינו בבית
אבל כל המחנכים אומרים שזה חלק מהגדילה וההתפחות שלהם
הלואי שהייתי מצליחה להיות יותר אדישה, ולא לקחת כל כך ללב כשהם מפרקים אחד לשני ת'צורה
והלויא שהם באמת יצאו אחים אוהבים,
ועוד משהו שלמדנו בהנחיית הורים – הורים צריכים להיות שוטרים, לא שופטים
להפריד בין ניצים, לפרק מריבות,
בשום אופן לא לשפוט מי צודק, אין לך שום דרך לדעת מי כאן אשם, ועל מה זה יושב, זה יכול להיות סיפורים ארוכים והיסטורים..
הורים צריכים להיות שוטרים?????????
היא התכוונה שבשעת מריבה ההורים צריכים להפריד טכנית את הילדים אבל לא לשפוט ולהחליט מי צודק…….
אננ אישית, מתערבת רק כאשר הגדול מרביץ לקטן. 13 לקטן בן החמש או שהגדולים בינהם מגזימים….
כי מהגדול אני מצפה לשלוט שניה ולהבין שהשני הוא קטן. והוא הגדול, אמור כבר לדעת להגיב נכון. כי לא אחכה עד שיהיו בני 20 שיפסיקו לריב🤷♀️ הם צריכים כבר לשלוט בעצמם. מה יהיה בישיבה? מכל מילה יעלב לי וירביץ??? שיהיה גבר ויתעלם! עד להצקה פיזית כמובן
הוא אמור לעדכן אותי ואני מחנכת את הקטן – במקרה שהקטן לקח/ אמר. אבל אם הקטן העיז להתחיל עם הגדול. אני מתעלמת שהוא מחזיר לו. שילמד שלא מתחילים סתם עם גדולים.
ואצל בנים, זו השפה- רק צריך למתן ולדבר על זה. לשבח את מי ששולט ומתעלם ממילה פה ושם. אני רואה אצלי שזה בירידה…
שימשיך ככה ונחת לכולנו