בזבוז של כוסות חד פעמיים

אצל סבתא -אפשר לכתוב שם או לצייר צורה לכל ילד או להניח במיקום אחר (על השיש/ על המדף וכו).מצדיעה על השאלה – לא מובנת מאליה בדור של היום. זוכרת שמורה דיברה איתנו שחבל לקחת דף גדול ולכתוב בקצותיו מספר טלפון, עדיף לקחת דף קטן… נשמע לקוח מימי הביניים. עד היום חבל לי שהילדים מציירים על דפי מדפסת לבנים, ויכלו בכיף לעשות את אותה עבודה על דפים פגומים מצויירים מצד אחד. לי נראה קצת יאוש בדור הזה, אבל הלוואי שתגובות אחרות יגידו אחרת.

איזה יופי!!!
אני עובדת קשה מאוד ללמד אותם "להשליך".
משום מה הם חסים על הכוס ועל האגורה המבוזבזת,
וחוששים שמה ירצו לשתות שוב בשעה הקרובה
אז הם משאירים על השיש, וחמש דקות אחר כך מוציאים חדשה כי הם לא זוכרים איזה היה שלהם בדיוק……
וככה אני מוצאת את עצמי בעמדת "האמא של הבלאגן" או "המשליכה בעצמי".

זה רק הרגלים גם אנחנו מגבילים כי זה גורם להמון אשפה, בזבוז ובלאגן.

כמה חד"פ????

שימי לב, את יכולה להגביל כמויות ( שימוש בחד"פ בהחלטתך- בארוחות גדולות ובשבת, פחות ביום יום) ואת הכוסות למדיח או תורנות שטיפת כלים. מה שאצלכם רלוונטי. זה מחייב אותך יותר בתחום הכלים.
נראה לי שכששותים בכוס זכוכית לא פותחים כל שניה…

אצלי מוציאים כוס אחד רגיל שעומד על השיש וכולם שותים ממנה, אין צורך בכוס אישי לכל אחד.
אפשר ללמד אותם להניח את הכוס בפינה מיוחדת לכל אחד ואז הם לא יוציאו עוד אלא יקחו את הכוס ששתו ממנה,
או לרשום שם על הכוס

אצלי הם קטנים, הגדולה בת 6.
יש לי מלאי של כוסות פלסטיק רב פעמי, שקניתי להם. ויש גם לכל אחד כוס אישית שלו. הם מעדיפים לשתות בכוס שלהם- אם אני מניחה אותם על השיש, אגב, לי ולבעלי יש כוס זכוכית שאני לא מרשה להם לשתות ממנה, אז אולי זה גם גורם להם קנאת סופרים=) מלמדת אותם מגיל 3 למלא לבד מים (היו פנצ'רים… אז מה, ככה למדו). לעיתים רחוקות הם משתמשים בחד פעמי, או שותים מהבקבוקים של הגן.
לתינוק (שנה וחצי) אני מקפידה שיהיה בקבוק מים מלא בהשג ידו.
וחסל סדר מילוי מים והמוני כוסות. ככה זה אצלי תמיד