שלום,
אמא שלי נוהגת להזמין אותנו אחת למספר חודשים, אבל גם אז אני יכולה לקבל את ההזמנה בחמישי בצהריים, זה ממש קשה לי, אנחנו לא זו"צ, ואני מתחילה להיערך לשבת יותר מוקדם.
מרגיש לי סוג של תבואו שבת אבל בצורה לא מכבדת…
ואגב אני שומעת מהאחיות שלי אמא השבת מתכננת להזמין אותך… כבר ביום רביעי נגיד, אז למה היא לא מזמינה, היא כאילו בלחץ להתחייב אבל אני יוצאת בתחושה מאוד דפוקה.


לא יודעת משום מה מרגיש כל פעם שההזמנה סוג של מאולצת , אין להורים שלי בכלל כח לארח אבל פעם ב הם מרגישים חוסר ברירה וגם אז אני כבר מעדיפה לא להיות מוזמנת לכן פחות רלוונטי לומר ברור וישיר…
כל משפחה והרגישויות שלה.
בכל אופן תודה רבה
אם כבר לא נעימה לך ההזמנה,
אפשר לומר שאת/ בעלך מעדיפים שבתות בבית,
או שכך מסתדר לך יותר מבחינת הילדים/ העבודה,
ותבואו פחות…
את צודקת בעדפות שלך… אבל אל תשכחי שיש כאן כיבוד הורים ואת צריכה לכבד אותם ולא הם אותך… ואם באמת אין להם כוח לארח, אולי תארחי אותם? זה בעניין? נכון לפעמים טורחים בשביל הורים המוןןןן, גם אורזים, גם נוסעים, גם סוחבים אוכל גם לא עוזבים את הבית אחר כך עד שהוא נקי ומצוחצח.
אבל אולי אם תרגישי בזה זכות אדירה אולי תרגישי יותר מורמת?????
חמותי מזמינה בראשון מקסימום שני ואמא שלי חמישי בערב או שישי בוקר, לפעמים אני מתקשרת ברביעי להזמין את עצמי -לא תמיד היא יודעת אז מה יהיה
כל הכיף אצל הורים מבוגרים זה להיות ביחד בשבת,אי אפשר כבר לצפות מהם שהם יארחו אותנו על מלא,הם עיפים מהחיים והכוחות כבר לא אותו דבר ( לתשומת לב כל אלה שיש להם מלאי חלומות לפנסיה,)
אם הכנת כבר שבת
מה יקרה אם תביאי אתך את הכל?
קראתי שוב פעם, ותפס אותי מה שכתבת שאת מרגישה עם זה דפוק.
זה נשמע שהבעיה שלך פה זה לא הטכני שכבר הכנת את הכל,
אלא התחושה שמזמינים אותך בשביל לסמן וי, בצורה כזאת של ״בגדול אנחנו רוצים להזמין אותם, אבל הם לא מספיק חשובים בשביל שנוכל להתחייב שמסתדר לנו, אז נזמין ברגע האחרון ו-לא נורא, מקסימום לא״
זה באמת תחושה פוגעת, כאילו רוצים לסמן וי על הביקור שלכם, רק אם ממש מסתדר מזמינים, ואם לא אז לא יעשו את המאמץ לארח אתכם.
מרגיש לי שאיפשהו בנקודת הפרשנות שלך לסיטואציה יכול להיות שינוי שישפיע על התחושה.
אולי תסבירי לעצמך כמה שאת אהובה ורצויה אצל ההורים שלך, כמה שהם מתגעגעים אלייך באמת ובתמים, אבל במקביל כמה כבר קשה להם לארח, אולי אמא שלך פדנטית וקשה לה מאוד שלא הכל מושלם? היא רוצה שתהנו במקסימום, והיא מעדיפה שהכל יהיה פיקס, ואין לה לב להזמין אתכם לאירוח שהוא לא מבטא בצורה מושלמת את הפינוק שמגיע לכם. וכו׳
אני לא מכירה את ההורים שלך ואת הסיטואציה, זה את שיכולה לתת רעיונות חכמים יותר.
אבל ככל שתנסי להבין את הצד שלה, התחושה הדפוקה תתחלף בהבנה, ברעיונות מעשיים לפתרונות וכו׳.
אני ממש מבינה את ההרגשה שלך ואת התסכול כי גם אני חווה משהו דומה.
כל מי שלא הבינה כאן את העניין היא פשוט לא חווה את זה.
זה ממש לא קשור רק להסתכלות על המצב או לדון לכף זכות וכו'
יחד עם ההבנה שלנו והכיבוד הורים אנחנו מצפים לאכפתיות והתחשבות גם ברגשות וברצונות שלנו.
לא באנו לדרוש דברים הזויים או חצופים באנו לבקש הכרה בצרכים בסיסיים שלנו.
להגיד לשואלת "למה לא תקחי את הבישולים שכבר הכנת איתך להורים" זה להיות מנותקת מהחוויות שעוברים זוג צעיר לפעמים בדרך לשבת אצל ההורים.
להסחב עם ילדים קטנים ומזוודות לשבת זה משימה לא קלה בפני עצמה. לצרף גם את הבישולים זה עוגמת נפש!
יש זוגות שמחכים להזמנה לשבת גם בגלל מצב כספי וכאשר מזמינים אותם ברגע האחרון זה לפעמים מקשה עליהם יותר. כי כבר הייתה הוצאה על קניות ועכשיו צריך להוציא על נסיעות כסף שאולי כבר אין.
מה שאני עשיתי ומאד מאד עזר לי זה לכבד מאד מאד אבל גם להכיר בצרכים שלנו כזוג. להגיד להורים את האמת גם אם היא לא נעימה.
אם הם לא שמו לב שזה מפריע לכם עכשיו הם ידעו מזה. ואם זה אחרת אז כשאתם תשימו גבולות ותכבדו את עצמכם גם אחרים יכבדו אתכם.
הוצאות שבת חוזרות- תאמיני בזה…
וכמה שזה קשה לנו כילדים שקיבלנו כל החיים מההורים, הורים לא חייבים כלוםםםםםםםם
הכותבת כתבה במפורש שאחיותיה יודעות לפניה שהיא מוזמנת, זה באמת מרגיש אילוץ. הייתי שם.
ומצישהי החלטתי לעשות עצירה, בכבוד. אבל מולי.
כשהוזמנתי, אמרתי תודה רבה, ואיזה קטע, הכנתי כבר, אז את איקס אקפיא לשבת הבאה, ואביא את השאר.
השבתות מאז הרבה יותר משוחררות, אמא שלי לא צריכה לטרוח על מלא, אני מביאה כל מיני, גם אם הוזמנתי ועדיין לא הכנתי. גם אם זה דבר אחד, העזרה היא כח ללב.
את זה שיודעים לפני, שיחררתי… לפעמים כן הייתי אומרת- שמעתי מ… שאת רוצה להזמין אותי, איזה כיף בול במקום….
ומבינה אותה שלא מזמינה הרבה, אלא פעם ב…. הילדים שלי מאוד אנרגטיים, רעש וזה, למרות שאני מאוד עוזרת וכו זה לא קל, הגיל עושה את שלו
בהצלחה
אז מהכיוון ההפוך…
אני שנה וקצת שוויגער
וגם אני מזמינה ברגע האחרון
כי קשה לי לדעת מה יהיה מתחילת השבוע
בעלי קצת רחפן וקונה את הדברים בשישי…אני לא מנסה לשנות אותו ומסיבות מסוימות אין לי אפשרות לקנות בעצמי
רוצה לראות את הזו"צ אבל תבינו שזה לא מפחות אהבה
אלא מרצון לפרפקציוניזם ולפנק ממש
ולא תמיד מסתדר עם המציאות