לאחרונה אני שומעת על הרבה נשים, גם כאלו שהן כבר לא צעירות, שהן פשוט שונאות את הבישולים.
אני עצמי למדתי לבשל כבר בגיל 13, לא בצורה רשמית – במטבח הביתי עם אמא שלי וכל מיני נסיונות שונים ומשונים, והיום אני מאוד אוהבת לבשל.
מעניין אותי מה אתן אומרות אם יש קשר בין הגיל שבו מתחילים לבשל לחיבור לעניין, אני פשוט תוהה האם ובאיזה גיל להכניס את הבת שלי למטבח.
לדעתי מי שהייתה מוקדם במטבח- זה בגלל שהיא נמשכה אליו, אז מטבע הדברים יהיה פה אחוזים גבוהים של כאלה שאוהבות לבשל והיו במטבח מגיל צעיר:)
אני מביניהן.
אפיה לדוגמא- אני ממש לא אוהבת. תמיד מתפשל לי הכמויות, ההקצפות, נשרף, לא נמרח וכו׳ וכו׳
וזה השתקף מגיל קטן, מאז ומעולם במטבח בישלתי ולא אפיתי.
זה נכון, אבל לפעמים יש ילד אחר שזה המקום שלו בבית.
אצלינו למשל אחי הגדול היה אופה בכמויות ומבשל ואני בתור בת כמעט יחידה בין הרבה בנים – בכלל לא נכנסתי למטבח – כי זה היה משבצת תפוסה..
היום בתור אישה נשואה אני אופה המון ומבשלת המון ונהנית מאוד מהתוצרים.
גם לי לא היה כל קשר למטבח כבחורה.
אחרי החתונה התקשרתי לאמא שלי שתגיד לי איך יודעים מתי להפוך חביתה….
והיום אני מבשלת פצצה ואני די נהנית מזה..
לגבי אפיה- עדיין יש לי פחד ולא מספיק נהינת..
נשואה כמעט 3 שנים…
אני דוקא כן חושבת שיש קשר
אם התרגלת שמטבח זה כיף, משחרר
או שנכנסת אליו רק כשאת חייבת (לאחר החתונה) וממילא הוא נשאר במקום הזה של החובה..
אני התחלתי לבשל רק אחרי החתונה…
לפני כן, לא נכנסתי בכלל למטבח, פרט לשטיפת כלים ואולי נסיונות כושלים בודדים…
היום אני מאוד אוהבת לאפות ונהנית להתקשקש עם בישולים! זה פשוט יצירה!!!