אני שחוקה, אשמח לרעיונות להתאווררות…

אני כותבת לך את מה שהייתי שמחה שיכתבו לי.
את מתוקה אבל ממש. והלוואי שתמצאי משהו שבאמת יתן לך כח וימלא אותך מבפנים.
אני באותה סיטואציה פחות או יותר… קודם כל כן עשיתי בדיקות דם ויש באמת מקום לשיפור, לא משהו מהותי אבל מקווה שיעזור.
דבר שני – אני משתדלת לצאת יותר מפעם, הסברתי לבעלי את הנחיצות של הדבר.
יצאתי לדוגמא עם חברות טובות, חיכיתי לזה המון זמן, וחזרתי ממש מאוכזבת. זה לא היה זה… המון דיבורים כאלה כמה ילדים יש למי ואיזה שוויגער יותר מפנקת.
לא משהו נחמד במיוחד.
קניתי כמה דברים מתוקים לילדים ללבוש, זה נורא משמח אותי לראות אותם לבושים יפה.
לא ראיתי האמת שמשהו מכל זה עזר לי מהותית, אבל כן יותר טוב לי.
גם יציאה עם בעלי תרמה משהו…
בכל אופן אני מכירה את עצמי מהעבר, עוד לא מרגישה שיש לי כח
אבל בסוף אני יודעת שטוב לי כשאני מלאה מבפנים.
אני לא איזה רבנית או מורה או משהו. אישה רגילה, די פתוחה אפילו
אבל ראיתי שלפתוח אמונה וביטחון או מסילת ישרים פעם ביום, לקרוא משהו, לשמוע משהו, בסוף זה ממלא, בסוף זה נותן כח.
ולכתוב, ולשיר ולצייר. אם יש לך משהו מהתחביבים האלה.
ולדבר עם אנשים אפילו מפעם, למצוא איזה תירוץ, כאלה שאת יודעת שיש להם תמיד מילים טובות בשבילך.
ולחפש מילים טובות שמישהי כתבה לך פעם במייל ולהזכר שאת כן טובה ושאין כמוך.
בטוח אין כמוך.
המון כח.