שלום לכולן,
אשמח לשמוע את דעתכן,
אני ב"ה אם ל-3 ילדים (בגילאים 4.5-0.5 שנה) עובדת ובעלי אברך
ב"ה אין משהו מהותי שמטריד
אבל אני לא שמחה.
אני מוצאת את עצמי (ובעלי אומר לי) מתלוננת הרבה…
לפעמים אני מתלוננת שאין לי חברות/ השמנתי / עמוסה מאוד / בקושי יוצאת להשתחרר ולהנאות / אין לי בגדים / אין לי מספיק עזרה מהבעל /קשה עם הילדים /עייפה וכו' וכו'
ותכל'ס, אני רואה נשים אחרות שיכולות להתמודד עם שגרה יותר מורכבת אבל הן עם חיות, לא סוחבות את החיים, לא מתמרמרות, דואגות לעצמן ודואגות שיהיה כיף בסביבתם.
ואני לא יודעת מה לעשות!! אני רוצה להיות אישה עצמאית לא תלותית בהרגעה מאחרים, שמחה ורגועה שמספיקה ויעילה
איך עושים את זה?
ככל הנראה את חיה את החיים באילוץ ולא מבחירה,
כלומר את מרגישה שאת חייבת לחיות בצורה כזו אבל באמת היית רוצה לחיות בצורה אחרת,
מציעה לך לשבת עם עצמך ולבדוק איך את רוצה את החיים שלך, מה בחיים שלך הנוכחיים לא טוב לך והיית רוצה לשנות,
ולהתחיל לתכנן איך את מגיעה לחיים שאת רוצה ואת בוחרת בהם.
תקראי את הספר האישה המאושרת באמת..
נראה לי שהתגובה הזאת מופיעה כמעט בכל הקשר אפשרי, בכ״כ הרבה דיונים:)
אשמח ממש לשמוע מה כ״כ מיוחד בספר הזה?
איפה אפשר להשיג אותו? באיזה חנויות?
אני חושבת שהמחברת או מי מטעמה
מנסה לקדם את ספר
אני אישית שמעתי מהרבה מאד נשים שלא קשורות בכלל , אלא פשוט קראו ונהנו.
למחברת או לאי מי מטעמה אין זמן לשבת על כל שאלה בכל אחד מהאתרים…..
אני לא חוששבת אני בטוחה !!
די נמאס
זה שקוף …
וכל פעם מתפתח דיון לכאן או לכאן …
אין לי אינטרס אישי בהמלצה
רק נראה לי יהיה מועיל
חוגי בית של האישה המאושרת
עכשיו נפתחים חוגים בפריסה ארצית
זה הנקודה המרכזית שם.
ואת לא ממורמרת,
את כנראה אישה עיפה עיפה
שמספיקה ומצליחה לדאוג לכולם
חוץ מלעצמה 🙂
הייתי שמחה להבין מה הרעיון של השיטההזו בדיוק?
שמעתי המלצות בבית החלמה ומענין אותי…
אני עם 3 ב"ה בגילאי 3.5 ומטה ומזדהה מאד מאד עם השואלת
יש לך רשימה של החוגים?
יכול להיות שאת עסוקה רוב היום בדברים שאת לא אוהבת?
אולי אם תפני לך זמן (לא יודעת מאיפה:)) ותעשי משהו שאת אוהבת וממלא אותך
תרגישי טוב עם עצמך
את חצי שנה אחרי לידה
ההורמונים של ההנקה יכולים לתרום לתחושה של 'משהו לא טוב' כזה לא ממש מוגדר
לא רק ההנקה
פיזית, ההורמונים לא אמורים לחזור לעצמם עוד מהלידה!
בחורף האחרון החלטתי שאני מפנקת את עצמי ונרשמת לקורס כלשהו שחלמתי עליו.
פעם בשבוע בסך הכל
אבל לא נורמלי כמה שזה השפיע על כל הבית!
פתאום נהייתי אישה שמחה, שחשוב לה להתלבש ולהראות טוב, ששופעת סיפורים ומלאה מבפנים, וזה נשפך החוצה.
לא מורכב להפוך אישה לשמחה, היא פשוט צריכה לעשות משהו שהיא אוהבת
עבודות הבית שוחקות, מעייפות, בלתי נגמרות.
העבודה גם בד״כ לא פסגת ההובי של כל אחת.
וכשמוצאים עוד תחום עניין מהצד (קורס, מנוי לספריה – ולממש כמובן:), מפגשים בתדירות גבוהה עם חברות בערבים, או כל יציאה נחמדה מהשגרה שהיא לא עבודה-בית-ילדים)
מציל את הילדים, את הבעל ואת כל האווירה!
מצטרפת.
נרשמתי לסדנא על זוגיות, כי השגרה שחקה אותי וזה התנקם הכי הרבה בתחום הזה.
תכל'ס, את התוכן אני כבר מכירה, אבל היציאה מהבית פעם בשבוע, וההתעסקות במשהו שהוא שכל ולא רק בישולים וכביסות – הכניסה בי חיות חדשה, והמצב שלי וממילא של כל הבית, מכל הבחינות, השתפר פלאים…
תוכלי להמליץ על סדנא מסוימת ?
שמעתי מחברה שמאוד מאוד נהנתה במפגשי ״יקיר לי״ של שמורה במבול.
נפתחת כל שנה קבוצה, מפגשים פעם בשבוע-שבועיים,
למשך חצי שנה.
נהיה לה משם כמה חברות חדשות, והיא מדברת על זה בהתלהבות רבה.
אני אישיתי הולכת לסדרת הרצאות של הגב' הודיה דוידוביץ. מומלץ בחום רב.
אשה מיוחדת ובריאה, ויש לה המון ידע שנדיר למצוא.
אני מצאתי סדרה שארגנו באחד המנהלים הקהילתיים בירושלים.
לא יודעת מאיפה את בארץ, אנסה לברר אתה איפה יש עוד בקרוב.
יכולות להיות כל מיני סיבות. כדאי לנסות לעשות בירור עם עצמך, לבד עם משהוא קרוב או במקרה הצורך עם איש טיפול
אולי חסר לך מערכות יחסים קרובות? אולי את יותר רגישה ודברים יותר משפיעים עלייך? אולי את בוחנת את עצמך ביחס לנשים אחרות ומאוכזבת מעצמך?
תלונות קטנות הרבה פעמים מכסות על צורך יותר פנימי.
בהצלחה
3 צפופים, בעל אברך וכנראה שגם משרה מלאה או חלקית (גם חלקית זה המון)
ובית לתפעל, וכביסות, ואוכל…
עוד לפני כל הדברים החכמים שכבר כתבו כאן – כמה את ישנה. כמה את אוכלת?
אישה לא אמורה לחיות על האויר 🙂
מזדהה מאד
אשמח גם לעצות
זה נראה כאילו כולןןןן מגדלות ילדים, ערות בלילה ואח"כ גם עובדות במשרה מלאה
ואיכשהו מתקתקות בית וגם מספיקות לצאת
תודה לכולן. כל תגובה מרגשת.
קוראת את הכל בשקיקה
יתכן שיציאה שבועית אחת תוכל להועיל לי.. אבדוק זאת
הייתי במצב שלך ויציאה שבועית הועילה לי, אבל מה שיותר הועיל לי היה- לכתוב יומן.
קניתי מחברת יפה ועט טוב (השקעתי), ואני כותבת באופן די קבוע.
הרעיון הוא מודעות עצמית- הרגשתי שעומס החיים לא מאפשר לי לעצור לחשוב
ויומן הוא בשבילי הפתרון המושלם לזה. אני כותבת שם מחשבות, תובנות, תפילות, רגשות, שירים קצרים,
וכל עמוד שאני כותבת נותן לי יותר כוח מקודמו.
אולי זה נשמע קצת רגשי או דביקי….
אם היית מכירה אותי היית יודעת שאני הכי שכלתנית ותקתקנית בעולם
אבל יש לי עולם של רגש, ובלי להכיר אותו לא אוכל להיות שמחה בחלקי.
ממש לא דביקי
נשמע לי ריאלי ומעשיר מאוד!
הלוואי שיהיה לי את הכח להתחיל..
תהני:)
מזדהה עמוקות.
מאז החתונה עוד לא הספקתי לחזור לכתוב (הייתי כותבת המון בתור רווקה) ואני מרגישה שזה הדבר שהכי יחזיר אותי לעצמי האהוב. זה כל הזמן בתכנון, כבר קניתי מחברת 🙂
למי שלא רגילה לסגנון- יש המון רעיונות ליומנים בסגנונות קלילים ומעניינים, מצרפת קישור ללוח שיצרתי בפינטרסט עם רעיונות כאלה.
הרעיון הוא פשוט לתת מקום לעצמנו.
https://pin.it/1MDPtpEpz
ממליצה בחום על כתיבה…
אפילו 5 דקות על הבוקר/לפני השינה- נותן המון.
(אם נזכרת במשהו שחשוב לי לכתוב- כותבת במשפט על פתק ממו, אח"כ מעתיקה או שלא…)
ועוד משהו- ניסיתי תקופה ארוכה לכתוב במחברת, ולא הגעתי לזה. הבנתי שהמוח טס לי הרבה יותר מהר מהיד שכואבת מלכתוב, ובנוסף כנראה שהיתה לי איזו ציפיה שיצא קריא, ברור וכתב יפה, מה שבסופו של דבר גרם לי לא לכתוב. (בנוסף תוך כדי הכתיבה נזכרת במשהו שאמור להיכנס קודם ואז זה מפריע לי)
ניסיתי לכתוב על המחשב- ומאז זה הרבה יותר קורה. פתחתי קובץ וורד, וזורם לי מאוד.
ככה או ככה- משחרר ברמות ונותן המון.
שווה לנסות.
ולא, זה לא צריך להיות דווקא בסגנון 'יומני היקר' שנשמע לנו ממש של פעם/דביק;)