אשמח לפתוח את הנושא של אלרגיות ומודעות לנושא., לצערנו יש היום הרבה מאוד אלרגיות (הבן שלי אלרגי לחלבי) וממה שאני רואה בחוץ שחייבים לדבר על זה יותר.
סתם אתן דוגמה קטנה.
נסענו שנה שעברה לסופ"ש בוילה עם המשפחה המורחבת שלי, וכמובן ביקשתי אם אפשר להביא כמה שפחות חלבי ובמיוחד לא לחמניות חלביות וכו' שזה מסתובב ופחות אפשר לשמור,
וכמובן דודה אחת שהיא מהממת וטובה אבל פשוט לא מבינה את חומרת העניין הייתה חייבת להביא והיה חגיגות חלביות (קידוש בשבת בבוקר, ארוחת בוקר בשישי, ובמלווה מלכה כבר פשוט ברחנו).
ואני יודעת שכולם אנשים טובים ואף אחד לא מתכוון וזה מגיע רק מחוסר מודעות אז אשמח אם תציפו את הנושא.
ובהזדמנות זו אני רוצה להודות על כל התוכן האיכותי והיפה שיש פה.
קודם כל תודה על העלאת המודעות!
באמת לא הייתי מספיק מודעת לעניין ומהיום אדע להשתדל יותר
לגבי הויכוח שמתנהל כאן
אני חושבת שהתחשבות זה משהו שאפשר לבקש ולהעלות מודעות (כפי שעשתה פותחת האשכול) אבל לא לדרוש בכח.
בד"כ דרישה כוחנית מעוררת אנטיגוניזם, כך שזה גם לא משתלם…
אם כבר..
אשמח לעלות למודעות את האנשים שלא יכולים להריח עשן…
ברמה שיכולים להגיע לאשפוז מזה (ויותר.. ממש מסכן חיים. כן. אומנם לא מכירה מסגריה כן ממדורה)
לא מצפה לחנך את כל העולם לא לעשן (למרות שלא אתנגד לא רק בגלל בעיית הנשימה)
אבל לפחות בתחנות (שבעיקרון אסור לעשן) או בגינה כשמשהו מבקש שהנערים יקשבו ולא יצחקו בפרצוף..
דברו עם הבחרים… העלו למודעות..
תברכו!
את יודעת שזה לא חוקי לעשן בתחנות אוטובוס?
אני ראיתי שברגע שאני אומרת באסרטיביות ובנעימות "סליחה, אני אלרגית, ולפי החוק אסור לעשן כאן"- תשעים אחוז מכבדים ויוצאים. מנסיון.
ממליצה לנסות גם
המון בריאות!
זאת בדיוק הנקודה
אני לא אמורה רק להיות אלרגית ומסכנה כדי לקבל התחשבות הגיונית כל כך
אני לא אלרגית לעישון- זה רק מעלה מאוד הסיכון האישי למחלות ה' ישמור מחרידות ממש
אני לא אלרגית
אני ממש סובלת מזה
אבל האמת?
אני מתכננת לאמץ את הרעיון,
מהיום אני אומר אלרגית.
אלריגה= כרטיס כניסה להתחשבות….
באסה שזה ככה!
ואתן עוד כותבות עלי כאן שאני לא מתחשבת….
הנקודה הבעייתית בתגובה הזו (ובעוד כמה) היא שאת מתעלמת או לא מודעת לנקודת ההבדל:
את מדברת על סובלת. את מדברת על לא נעים. את פשוט לא קולטת את הנקודה של הוא עלול למות.
למות. ממש. לגמרי.
כלומר, שהבן אדם מת, מפסיק לחיות, עורכים לו הלוויה ויושבים עליו שבעה, ולא פוגשים אותו שוב עד תחיית המתים.
שההורים שלו נהיים הורים שכולים, הילדים שלו יתומים, ואשתו אלמנה.
זו הכוונה במונח "אלרגיה מסכנת חיים".
אלרגיה שעלולה לגרום לאדם לאבד את החיים שלו, כלומר למות. כמו שמתים, להבדיל, מתאונת דרכים או מטיל.
התגובה הזו פשוט מנותקת מהמציאות הזו. גם אם טכנית את מודעת למושג. ובעיניי, הרבה מאוד מהתגובות כאן הן מאוד מאוד מאוד לא אחראיות.
את כותבת שוב ושוב שדיברת עם אלרגולוגים – ובכן, יש עוד אנשים בעולם שדיברו עם אלרגולוגים. ויש אנשים בעולם שמתו – ממש מתו – אחרי שנחשפו לכמויות מזעריות של אלרגנים.
מסכימה איתך מאד מאד.
כאלרגית ברמה מסוכנת לפעמים אני מרגישה שאנשים לא מבינים מה זה לחיות לצד אלרגיה מסכנת חיים.
אני אלרגית בסך הכל לכמה סוגים של אגוזים, לא לחלב ולא למשהו יותר משמעותי ולאנשים זה נראה מהצד כ"כ פשוט, ובאמת אין לי שום קושי לא לאכול פקאן או אגוזי מלך, הבעיה היא שזה מסכן את החיים שלי, פשוטו כמשמעו.
ואחרי שחויתי התקף מסוכן, הגעתי לעזרה ראשונה ברגע האחרון וראיתי את החיים עוברים לי מול העינים, אין לי אפשרות לקחת שום סיכון.
זה לא לאכול באין ספור מקומות רק כי המטבח לא סטרילי, לא לסמוך על אף אחד שמכין אוכל כי אין לי דרך לדעת מה באמת זה מכיל,לא לאכול שום דבר בדרכים רק כי אם אני אחטוף התקף אין לי איך להחלץ באמצע כביש בין עירוני, ולפחד מכל תסמין הכי פשוט אחרי אוכל שאולי הוא מוביל להתקף מסוכן.
פה בדיוק מגיע ההבדל המהותי בין תסמינים של אי סבילות למאכל מסוים או צליאק שהם אולי לא נעימים וגורמים לסבל אבל לא מסכני חיים, לבין אלרגיה שהחשיפה הכי מזערית בה עלולה לגרום לך למות.
ספציפית על עשן את מדברת? כי שם זה לא סכנת חיים
אני חושבת שסבל זה סובייקטיבי
מי אמר לך מי מאיתנו סובלת יותר?
אם מתחשבים- תעשו את זה בכל מצב
והאמת,
כאחת שאיבדה מישהו קרוב מאוד מאוד,
אני נפגעת מתגובה כזאת שמדגישה מה זה אומר למות
אני יהודיה,
את חושבת שאני אסכן מישהו בעולם? במוות????
ה' ישמור! לעולם לא! אני נזהרת מאודדד אם אלרגי כאן לידי
אני מדברת על הרחוב, על הגינה, לא על אלרגי בפועל
דיברנו על אחריות, על מי הנטל,
ושוב-
זה סיבה 19 למוות, מתוך הרשימות.
כלומר נדיר נדיר…. (ושוב לא מורידה מהצער והזהירות)
תאונת דרכים הרבה יותר נפוצה,
בואו ניזהר גם שם:)
פשוט בוא נהיה אנושיים, נעימים וסבלניים- לכולם, בכל מצב.
אלרגיים ראויים לגמרי להתחשבות
אבל אמרתי ואני אומרת- לא כולל התנזרות של הציבור,
של מי שקרוב- כן
של אדם רגיל מהרחוב, פחות…
אז דעי לך שגם אסטמה יש רמה שיש בה סכנת חיים
שמעתי על חולים ל"ע שנפטרו מההתקף (או מעשן אבל זה לאו דווקא אסמטים)..
או מחור בריאה בעקבות ריבוי התקפים וסטראואידים
או שהגיעו ל"ע להיות צמח…
ואיך עולים לרמה מסכנת חיים?
עם השנים והחשיפות..
כמובן שרוב רוב האסמטים לא כאלה
הרבה בריאות!!
כל פסיעה שאדם פוסע בשביל הזולת חוסך אלף פסיעות בשביל עצמו…
אפשר בקלות לקטלג את המגיבות כאן – אלו שהיו בסיפור הזה ואלו שלא…
למגיבה הזועמת שהביאה ארסנל מחקרי שלם, הצחקת אותי.
נזכרתי בבדיחה על בחור שהציעו לו בחורה לא פשוטה ועל כל בעיה שהאבא ציין הגיב הבחור באדישות – לא אכפת לי. התרעם האבא – אתה נורמלי? ענה הבחור – בטח.. לי לא אכפת, שיהיה אכפת למי שייקח אותה.
כל המחקרים והמידע הרפואי שהנגשת לכולנו נהדרים לך אך לחלוטין לא משנים למי שמתמודד עם אלרגיה מסכנת חיים.
הספרות הרפואית יכולה להשתנות בכל רגע נתון, הרבה מהחומר הרפואי הישן לא רלוונטי עוד לאחר שהתגלו תגליות סותרות במשך הזמן… מה שמשנה זו המציאות בשטח.
אלף מחקרים לא יחזירו את הנשימה והבריאות לילד אלרגי שנחשף לאלרגן, וכמו שכתבו כבר לפני – לא צריך למות כדי לקבל התחשבות.
כל חשיפה לאלרגן מחמירה את האלרגן וההתפרצות הבאה תהיה קשה מקודמתה – זה גם נתון מחקרי.
תודי לה' בכל יום שלא שם חלקך עם המתמודדות ו… תפתחי קצת יותר את הלב להכיל את מי שכן נבחר להתמודד.
לא נכנסת לך או לילדך לסנדוויץ' – עשי כטוב בעיניך, אבל לפחות תתבטאי קצת יותר בעדינות ובהכלה בנושאים שעלולים להיות כואבים מאוד למי שמולך.
זה תרגיל טוב לכל תחומי החיים.
(אמא לילדה שלא אכלה שום כיבוד פתוח ביתי/קנוי גם פרווה בגן ובביה"ס, שלא יכלה להחליף עם חברה בייגלך תמורת ביסקוויט, ואולי דווקא בזכות זה – התעקשה להביא ליום ההולדת בגן עוגה מתאימה גם לחברה הצליאקית.. )
סליחה שאני שואלת.
אבל למה במבה זה מוצר צריכה כזה בסיסי?
מילא חלבי וביצים, ברור שעבור משפחות ללא אלרגיים זה חלק מרכזי בתזונה.
אבל במבה???
במבה זה ממתק!
יש כלכך הרבה ממתקים ונשנושים אפשריים אחרים!
למה כלכך קשה להתחשב?
על החתום, אמא לילדים לא אלרגיים, ב"ה
מסכימה שצריך להתחשב
אבל גם מבינה אימהות שמאוד נח להן לתת במבה לתינוקות (שבדר"כ פחות מתאים להביא חטיפים אחרים בגיל הקטן) זה פשוט משהו זמין שמאפשר לדחוף לתיק ולהרגיע את התינוק בעת הצורך..
צ'יפס קידס עושה את אותה עבודה.
אפילו טוב יותר
במבה זה מיתוס של "חטיף בריא" שמזמן היה צריך לנפץ!
במבה זה חטיף שמכיל חלבונים
והוא כן קצת יותר בריא מחטיפים אחרים
מישהי שאוכלת המון במבה בשביל החלבונים….
כי אומרים שזה נותן לילד ויטמינים!
חחחחח
רק מראה כמה השיווק שלהם עובד טוב…
כי הבייבי שלי לא אוכלת כלום לצערי, לא ציפס ולא פופסים
רק במבה
אפשר לתת צ'יפס קידס,ביסקווטים, תן צאפ, במבה אדומה.
רק לשתף שאצלנו ההורים במשפחתון היו מקסימים והסכימו לא לשלוח חלבי… אז יש גם כאלה.
בריאות איתנה ורק טוב לכל ישראל
אתן לחלוטין לקחתן את זה למקום אחר.
אני מתחשבת בטירוףףף באלרגים סביבי
שלא תבינו!
ומכבדת וכואבת עבור אלו שסובלים
ואמרתי כאן אינסוף פעמים שצריך להתחשב גם אם אין סכנת חיים
אז לפני שאומרים שאני בוטה מידי- לכו תקראו שוב מה כתבתי.
בסך הכל אמרתי אין שום מקום להגזים מבחינת סביבה
ככה אלרגולוגים בעצמם יאמרו, וגם אין דרך בעולם לנקות את העולם מכל אלרגן
חשוב-
אחריות
חשוב-
התחשבות
קריטי להתנזר? תלוי סיטואציה! אם זה בכיתה / שכנים וכד'= ברור וברור
שימו לב כתבתי את זה לאורך כל הדרך!
יש לי שפע של אחיינים רגישים לכל מיני דברים,
יש לי סיכוי גבוה ללדת גם כאלו, מקווה כמובן שלא.
ואני מתחשבת בהם ככל יכולתי! והם לעולם לא יסבלו לידי,
אבל העניין הוא מיקוד- סביבה או אחריות אישית?
למה עישון זה כ"כ בסדר לעשן בציבור מול שלטים שאוסרים? אני סובלת מזה נוראות
יש אלף דברים בחיים שצריך להתחשב בהם, זה לא מתחיל ונגמר באלרגיה
פשוט זה תחום שהמון אנשים מגזימים בו מחוסר ידע… מהכירות אישית עם שתי הצדדים
זה אכן לא בסדר לעשן במקום ציבורי גם כשאין שלטים אוסרים ממול, אבל אין שום השוואה בין סבל מעישון לסכנת אלרגיה.
גם אני סובלת מאוד מריח של סיגריות אפילו אלקטרוניות, אבל אף פעם ב"ה עוד לא פוניתי מתחנת האוטובוס ישר לבית חולים בגלל שאיפת עשן.
באלרגיה – זה יכול לקרות.
מעניין שמישהי שטרם התנסתה והלוואי שלא תתנסה בניסיון הזה מטיפה על "הגזמה".
בטח לא מובן על מה את קוצפת… נתקלת בשלט בכניסה לגינה ואת חושבת שאין שום סכנה בלהכניס את המוצרים הללו? אז תכניסי, גם אם יש שלט שומר בוודאי אין.
את לא מכניסה כי את חוששת שמישהו יפגע בגללך? מעניין, והרי כל המחקרים לצידך…
נקודה למחשבה.
אז אני כן!!
וגם אושפזתי…
אבל נראה לי מוזר להגביל את כל העולם לא להיכנס לגינה עם אוכל כי יש ילד אחד שאסור לו לאכול גבינה
אני מאמינה שאיפה שיש שלט כזה כנראה קרה שם מקרא או שיש התחנות של כאלה שגרים קרוב לגינה הספציפית עם אלרגיה מסכנת חיים
עובדה שראיתי רק בגינה אחת את השלט.
ואם מדברים על עישון זה ממש לא יפה שעשן קרוב לחלון השכנים והכי נורא זה החומרים האסורים (כמעט הזמנו משטרה שיש בדירה ברחוב שלנו משתמטים)
כאמא לילדים אלרגיים- מהם גם כאלה שאלרגיים לרשימה של 11 מאכלים!!! לצערי אין לי אפשרות לרדת לגינה איתם עד גיל 5 בערך.
בגינה מפוזרים על המתקנים ועל הרצפה- סנדוויצים עם גבינה- מרוחים כמובן, לבנים ועוד.
כשילד זוחל או הולך- אבל עדיין קטן מכדי להבין שאסור לו להכניס כל דבר לפה- זה מסוכן מסוכן מסוכן.
במאמר מוסגר- מעניין אותי ממבט אחר- לא מפריע לכן התרבות הזו של הלכלוך בגינה? הפשטות הזו של השארת מאכלים על המתקנים/ רצפה?
התמודדות נוספת היא מול המשפחה, בכל מפגש משפחתי, כמובן- פיצה! והילדים מטיילים ונוגעים בכל דבר עם הדבר השומני הזה. וכן- יעלת חן- הבן שלי מגיב למגע!!! עם כל התסמינים ובהחלט מגיע לסכנת חיים.
אז למדתי שאני פשוט לא מגיעה למפגשים כאלה. ואז אומרים לי בעקימת אף- ווואיי את לא מקצינה?
לא, אני לא. אני פשוט שומרת על החיים שלהם.
בעיני ההתמודדות היא בעיקר עם מרחב שהוא לא הבית, בבית- יש שליטה. ברגע שיוצאים- זהווו.
בגן- הגננת אחראית אבלללל רק אם ההורים משתפים פעולה ולא שולחים את המאכלים האלרגניים. וגם אז יש לי גן בשביל הקטן רק אחרי שכנועים ופינוקים.
במשפחה- כנ"ל.
ובכל מרחב ציבורי.
הלוואי הלוואי שתהיה יותר הבנה, התחשבות ומודעות לאלה שבסה"כ רוצים להיות ילדים, ללכת לגינה כמו כולם, ובכל מסיבה- שיוכלו להשתתף ולא לרעוד מפחד שאולי נכנס להם משו מסוכן לפה.
כן- הם נהיים חרדתיים כי הם רואים מה קורה בהתקף וזה קשה קשה לילד להתאפק כל הזמן, ועם הפחדים אז בכלל.
לא באה להתמסכן.
כן באה להגיד לכם- בבקשה!!! אל תחלישו את ההורים או את הילדים! הם מתמודדים!!! וזה לא פשוט בכלל בכלל!
כל בוקר בשליחת הילדים הלב שלי דופק ומתפלל שהיום הזה יעבור רגוע.
תעסוקה אחרי צהריים? רק בבית אצלי עד שהילד גדול מספיק בשביל לדעת ולהגיד מה אסור לו- כל ילד והזמן שלו.
אחרי לידה? אין מצב לשלוח את הילדים לשכנה לשעה, כי מי שלא מכיר את האלרגיה מקרוב לא מבין את רמת השמירה הנצרכת.
הלוואי שנדע כולנו רק בריאות אושר ושמחה כל הימים.
גיבורהההה
ה יתן לך כוח
באמת יש לך ציפיה וטענות על האנשים שאוכלים נורמלי ומתנהגים נורמלי?
לא שאני לא מרחמת על ההתמודדות שלך
בגדול אני מסכימה עם יעלת חן
ראיתי רק עכשיו את הדיון הזה. מצדיעה לך קודם כל. לאחותי יש ילד אלרגי ברמה מסכנת חיים לכמה דברים. אז בגלל שאסור לו ביצים – אין חביתה. אסור חלבי – אין לבן בארוחה. הילדים שלי אוכלים ארוחת ערב קבועה – לחם, חביתה, לבן. תנסי לשנות להם…. באחת הלידות של אחותי הילדים שלה היו אצלי. קיבלתי אלף אלפי אזהרות ונזהרתי כמובן מאוד. שעה של השגחה עוד לפני ארוחת ערב וגיליתי כמה זה נורא. כל הבית שלי אלרגנים. באמת שלא אחזתי…. נראה לי דקה אחרי שאחותי ילדה, בעלה התקשר בלחץ מה קורה עם הבן הזה. עניתי לו בצחוק: תרגיע אותה שהוא אכל ארוחת ערב לחם, חביתה ולבן והכול בסדר. הוא ממש התחנן: תגידי מה קורה באמת. היא בקושי נושמת אחרי הלידה ובלחץ מטורף. טוב, הרגעתי אותו כמובן שהילדים שלה אכלו ארוחת ערב נפרדת (לפני הילדים שלי שמא יישאר זכר, כי כן, יעלת חן, הבן שלה רגיש לחלבי גם בהרחה של טוסט ברמה מסכנת חיים ולא תעזור לה חוות דעתו של האלרגולוג שלך שאמר שאין דבר כזה אם הבן שלה ימות!! כן????) והאמת? כל הערב עד שאבא שלהם הגיע לקחת אותם הייתי בלחץ. ומאז – כן מאז למרות שקודם חשבתי שאני מתחשבת, אז חשבתי—- אבל מאז הפכתי למתחשבת באמת!!! שאף אחד לא יחווה. באמת. אבל קצת מודעות (אמיתית!! לא דיבורים מנותקים של רופאים שחושבים שרפואה היא מחקרית בלבד. יש מושג של תיאוריה מעוגנת בשדה. אולי בתיאוריה האלרגנים לא אמורים לסכן בריח אבל במציאות זה קיים, מה לעשות?) ועוד קצת. טיפ טיפה. התחשבות!!!
וואו התגובה שלך נחסמה לי… (נטפרי)
יכולה אולי לערוך אותה ונראה אם היא נפתחת?