משום מה, אני מרגישה שבכל הדיונים פה,
יש איזו רוח שנושבת…
והיא- טענות / תלונות /חסרונות וכו
בציבור הכי בעולם- הציבור החרדי.
יש תגובות שאני מרגישה ממש כאילו זו שכתבה אותן, היא ממגזר אחר לגמרי,
והיא מדברת ממש כאחת מבחוץ.
מרגישה צורך להתנצל על זה שהיא חרדית, ובעצם אם הייתה לה בחירה-
היא הייתה בוחרת אחרת…
למה בכל דיון מגיעים בסוף למשפט ‘חבל שככה זה בציבור שלנו…’?
גם את הרגשת את זה?


צודקת, כואב מאד
מרגישה שדוקא עכשיו, יש כ"כ הרבה אויבים מבחוץ
בואו אנחנו נעצים אותנו, לא משנה מה, אין עלינו!
אישית, מרגישה שיש 'התיפיפות' כלפי אנשים מבחוץ, נקודה שמאד אכפת לי ממנה, כמה הם שונאים אותנו, מנסים להרע ואנחנו עוד מנסים למצוא חן? להראות שאנחנו טובים, נאורים, מכילים?
כואב לי.
כשאני קוראת את המשפט הזה- חבל שככה זה אצלנו, אני מרגישה רצון של משהי למציאת חן אצל מישהו שאצלו זה לא ככה..
בא נאהב את עצמנו, נהיה גאים במי שאנחנו
ונזכר מהו קידוש ה' אמיתי… (רמז: לא מה שאני חושבת, אלא מה שההלכה קבעה)
מקווה שהובנתי
קפצה לי התגובה שלך בגלל השם שלך – אשת עריק וסליחה שאני סוטה מהדיון
רק רוצה להביע את הערכתי הכנה והחזקה לעריקים הנשואים ונשותיהם
אתן חיות בתקופה קשה קשה קשה
לא חושבת שמשכבת הגיל מעליכן ומעלה עד קום המדינה חיו ככה
גם מחירי הדיור קפצו – שכירויות ודירות למחירים הזויים, זה לא היה ככה !! (מי שהספיקה מגיל 27 בערך..)
יש הוצאות ענקיות על הגנים ופעוטונים לילדים – כי אין מעונות והפרטיות העלו את המחירים לשמיים
ובד"כ לצעירים יש ילדים קטנים
הבעל עריק עם כל מה שכולל – אין הנחות בארנונה, מחיר למשתכן (עוד רגע..), הנחות במעונות, פחד משוטרים, קצבאות בכולל נמוכות וקושי להכנס לכויללים
ועוד דברים שבטח אני לא יודעת עליהם.
והמחיה יקרה וקשה
ומי שעובדת במקומות מעורבים סופגת יותר בוז ויותר בושה
אני רואה סביבי נשים צעירות שממש עובדות עד כלות
ואין תקווה לשינוי
ובנות שנתיים שלוש מעל (אני.. ) פשוט חיות באטמוספרה אחרת
חזקו ואימצו
בזכותכן נגאל בקרוב בעז"ה 🙂
את כ"כ צודקת!!
יפה שאת שמה לב!!!
משום מה אנחנו מרגישים שזה צרה שפקדה את כל הציבור החרדי.
כי זה ל למדי תורה וברוך השם אנחנו לומדי תורה.
אבל צריך לדעת שא"א אפשר להשוות בין אנשים שחובים על בשרים( ועל הערנקים שלהם) לבין אנשים שפשוט בהלם מהאירוע המחפיר….. אבל לא משלמים על זה מחיר יומיומי….
יווו מה נתת לי עכשיו
שולחת מלא לבבות
אנחנו בדיוק מנסים לברר אם אפשר לסוע להורים בק"ס לשבת אחרי מה שהיה במחסום…
מחזיקה לך אצבעות!!!
גם אני חושבת עליכן המון… אתם הגיבורים האמיתיים של הדור הזה- בחורי הישיבות, אברכי הכוללים העריקים ונשותיהן הצדיקות.
במשפחתי התחתן אתמול חתן בן 30 בחו"ל, ושני אחיו הבחורים, שכ"כ חיכו שיתארס, לא יכלו לטוס לחתונה! כ"כ עצוב לנו בשבילם. נכון, בשמחות, אבל…:( ה' יעזור שנצא מהר מהמבוך הזה.
החתן הזה הוא גם ממשפחתי. (מהצפון, נכון?)
סימן שאנחנו איכשהוא קשורות…
איזה חמודה!
אחיות שלי הגדולות פשוט חיות בעולם אחר…
מה למה הוא לא במעון? כזה…
נתת לי כוח 🤗
נתת לי המון כח משום מה שאני מדברת עם נשים ועולה הנושא הזה למשל אני אמורת שאני לא יכולה לרשום למעון התגושה היא נס שבעלי לא עריק לא הייתי עומדת בזה-והתעלמות מזה שאני מתומדדת עם זה, חוששת ממעצר, לא יכולה לשלוח למעון ,נראה שמי שבעלה לא עריק פשוט נושמת לרווחה וממשיכה הלאה
תודה על החיזוקים באמת אנשים מבחוץ לא קולטים את זה
אין מעונות זה בעיה קיומית לא משהו מעורפל!
ההרגשה הזאת שאנחנו עבריינים על מה??? ועכשיו עוד בעלי צריך לפחד גם משוטר רגיל ולא רק משטרה צבאית למה מה עשינו? במי פגענו?
כל השנים ידעו לחזק נשות אברכים, ועכשיו נוסף לזה גם העריקות תעריצו ותחזקו כל אשת אברך כי זה קשה ומביא דמעות לפעמים המצב הזה!
מה את מצפה שיגיבו? כל הכבוד, אשריך וכזה?ספרו לנו מה נותן לכן כח.
ריגשת
זה באמת מאוד לא קל
כאמא לשתים בגילאי מעון, שרשומים אצל פרטיות במחיר מופרע, שבשבוע האחרון רק מנסה לדמיין מה מה תעשה במצב של מעצר – ריגשת ממש.
אגב, לא יודעת אם אתן יודעות את זה, אבל אברכים לכאורה יקבלו הכי הרבה ימי מעצר במקרה שיתפסו, בגלל שהכלל הוא שיושבים יום על חודש עריקות, בחור בן 19 כמובן עריק פחות זמן מבן 27-8…
לא מדויק
מי שהלך לפי השיטה של הפלג אכן זה כך
אבל כל השאר שהחשבון הוא רק בשנה פלוס האחרונות
השאלה היא ממתי הוא עריק
וזה לאו דווקא קשור לגיל
אני אמא לכמה עריקים ודווקא הצעיק מבינהם היה הראשון עריק
לא יודעת לפי מה חישבו
התחילו עם אלו שהיו צריכים להתגייס ועלו בגיל
לא נראה לי מדוייק.
החוק פקע ב-7/23. החלטת בגץ מ-3/24.
יש סטאטוסים שונים עד לקביעת מעמד עריק
לא לגמרי נכון ימי המעצר – כלומר נכון שמספר ימי המעצר הם לפי ימי העריקות, אבל מי שהתיצב כסדר עד ביטול החוק הוא כמו כל בחור בן 20.
ולגבי מעונות – אחת הסיבות שאני התפטרתי עכשיו לקראת הלידה זה כי אין לי אפשרות למעון או משפחתון.
בכל מקרה הכי הרבה זה 20 ימים
מסכימה איתך חלקית.
הציבור שלנו הוא הציבור הכי בעולם.
אבל הוא לא מושלם ועדיף שלא נתכחש לזה.
יש בעיות בנושא של ילדים קטנים מדי שמסתובבים ללא פיקוח.
יש בעיות בקבלה למוסדות, ובכלל בקבלת השונה.
יש בעיה חמורה של פגעי הטכנולוגיה ואקדמיה, שמכניסים אלינו את התרבות החילונית.
יש בעיות של סחף חברתי ורמת חיים גבוהה.
יש רכילות, טשולנטיאדה, חוסר רגישות לפרטיות.
מצד שני- יש המון דברים טובים-
יש תורת חיים שתמיד אומרת לנו מה עושים עכשיו.
יש גמ"חים ועזרה הדדית.
יש משפחות גדולות וענפות – דבר שנותן ביטחון וחוסן.
יש שפע מוסדות תורה.
יש קניות בזול.
יש גופי כשרות, מקוואות מפוארים, היכלי תורה ותפילה וכל מה שיהודי צריך, במקומות רבים בארץ.
ועוד ועוד.
להגיד שעדיף להימנות על מגזר אחר? ממש לא.
אבל אם היה אפשר לשמור תורה ומצוות ללא פשרות, בלי לסבול מתחלואי המגזר (שבינם ובין התורה אין ולא כלום)- נראה לי שהרבה היו מעדיפות…. לא?
בכל הבעיות שכתבת, הייתי מבדילה בין בעיות שהן פנים מגזריות, לבין בעיות שהן ציבוריות-עולמיות.
למשל – שקיעה בחומרנות. זה תהליך עולמי של תרבות שפע, והוא מחלחל גם אלינו אבל הוא לא בעיה חרדית,
וודאי שפגעי הטכנולוגיה זאת לא בעיה חרדית… זה אכן מחלחל, אבל החברה שמתמודדת עם זה הכי טוב בעולם (!) זאת החברה החרדית.
קבלה למוסדות היא אכן בעיה פנים מגזרית (למרות שגם היא בבסיס מגיעה ממקום טוב של רצון לשמור על הילדים).
וגם בתועלות של הציבור –
הייתי מבדילה בין תועלות כמו: "שפע מוסדות תורה" לבין "קניות בזול"…
מוסדות תורה הן תכלית הציבור החרדי, קניות בזול זה עזר טכני מועיל.
אני לא רואה את ההבדל הגדול בין בעיות פנים מגזריות לבין בעיות עולמיות.
כולן משפיעות על כולן. והתהליכים שיצרו כל אחת מהבעיות משפיעים זה על זה.
וכל מה שנוגד את דרך התורה או יוצר חילול ה'- אחת היא בעיניי אם זו בעיה פנים מגזרית או בעיה עולמית.
שקיעה בחומרנות היא בעיה עולמית, אבל כשהיא מחלחלת לציבור החרדי היא בעיה שלנו.
בדיוק כפי שתנועת ההשכלה היתה תופעה (גם אם לא בעיה) עולמית, וכשחילחלה לציבור החרדי היוותה בעיה חמורה.
ולגבי להבדיל בין התועלות- ברור. אני פשוט זרקתי את כל מה שעלה לי בראש. גם את הבעיה של הקבלה למוסדות צריך להבדיל מבעיית רמת החיים.
פשוט ניסיתי לתת כמה דוגמאות לדברים טובים ודברים פחות טובים שקיימים אצלנו. אפשר לחשוב ולהיזכר בעוד המון דברים.
אני איתך!!!
אני בוחרת להיות חלק מהציבור החרדי, כי לשמור תורה ומצוות זהו רצון ה'.
ולדעתי זו הדרך הטובה.
אבל אפשר להסכים עם זה שלציבור החרדי יש חלקים פחות יפים,
והמודעות לזה אמורה להביא אותך למקום שבו את אומרת "אני פה בשביל לעשות רצון ה', ואם זה לא רצונו אז אני לא חלק מזה!!!"
גם אם בציבור שלי זה מקובל..
וככה הרמה שלך עולה כי יש לך עצמאות ובחירה.
אבל חלילה לא אמור להוביל לנחיתות על הציבור, ובטח שלא התיפיפות אל העולם שבחוץ!!!
אם את רואה בתגובות מהסוג שציינת משהו מתנצל אולי זה בגלל כשאת אומרת דברים מהסגנון הזה זאת הכוונה..
אצלי זה לא בכיוון!!!!
להיפך אני חושבת שמציבור כזה מדהים אפשר לדרוש יותר….
בדיוק, אהבתי את המשפט
מציבור כזה מדהים אפשר לדרוש יותר
ממש ככה…
דווקא בגלל שאנחנו הציבור הכי טוב, שנושא את דגל התורה ושמירת המצוות –
אסור לנו לקבל תופעות פסולות, שחלקן אסורות מהתורה ממש.
תופעות שהשתרשו במחוזותינו ומשום מה קיבלו לגיטימציה ברורה.
רק מתוך הדוגמאות שעלו בפורום לאחרונה –
הלנת שכר, עושק גננות ומורות מצד מוסדות שלנו.
גזילת דעת ושקר – בעבודות סמינריוניות.
אי תשלום בתחבורה ציבורית.
פגיעות.
שלא לדבר על פגיעה במרחב הציבורי ששייך לכולם, חניה על המדרכות, הרחבת מרפסות לא חוקיות על חשבון השכנים והולכי הרגל.
כמות התגובות שכל אשכול כזה צובר מעידה על כאב עצום של חלקים מהמגזר שלא משלימים עם המצב.
אסור לשתוק, חייבים לפעול לתיקון.
אני חושבת שהציבור שלנו הוא הכי בעולם, אבל לא סותר את זה שאנחנו בני אדם שעובדים על עצמם…. לא מושלמים… ויש תופעות שאנחנו רוצות לשנות.
מסכימה לחלוטין שאנחנו לא מושלמים, ותמיד צריך להיות במבט קדימה ולראות איך לתקן ולשפר דברים.
ועדיין… אני מרגישה שהרבה דברים שקשורים לבעיות כלל עולמיות, מקבלים מיד תווית של 'חסרונות הציבור החרדי', ובמחילה,
אבל זה מזכיר לי את השיח של השכנים שלי-
אני גרה באזור שבו רוב מוחלט של התושבים בו בעלי תשובה, שומרי תומ"צ,
שעדיין מנהלים אורח חיים חילוני (כלבים, סמארטפונים, סגנון לבוש וכו)
ויש להם כל הזמן מה לומר על 'הציבור החרדי'…
[מיותר לציין שהם אלו שאח"כ מתפלאים למה לא מקבלים את הילדים שלהם למוסדות:( ]
כך שהם נשארים להסתכל במבט מתנשא מבחוץ ונהנים לקנטר על הציבור שלנו.
כך גם פה אני מרגישה שיש הרבה נשים, שמחפשות איך להסתכל על הצד השלילי שלנו, ולהתקומם ברגע שמישהי מעזה להזכיר את החילונים בטון שלילי ,
זה המקום לחשבון נפש!!
מסכימה בקשר לציבור שהזכרת
אני גם גרה בסביבה כזו,
והן מכירות את בעיות הציבור החרדי הרבה יותר טוב ממני שגדלתי בו..(לא מכלילה חלילה, אבל אני שומעת את זה לא מעט)
אני חושבת שזה מגיע מהקושי להשתלב ולוותר על דברים, שגורם לא להיות חלק מהציבור החרדי מהרבה בחינות
וכמובן גורם שפחות יקבלו אותם למוסדות וכו'.
הדבר הזה הביא אותי לחשוב, שתכלס כמה שחרדי מדבר יותר על חסרונות הציבור החרדי-
אות וסימן הוא לכך שקשה לו לוותר על דברים כדי להשתלב בו, וזה מביא אותו לחפש מגרעות שמצדיקות כל מיני דברים..
אולי המסקנה קצת פילוסופית,
אבל במבחן המציאות- זה באמת ככה!
לא חושבת שתראי מישהי שמורה ומרגישה חלק שתדבר בכל הזדמנות על כמה אנחנו צריכים להשתפר.. וזה לא שחרדיות שמורות הן תמימות ונאיביות
זה קצת מקביל לזה שבנות לא אוהבת לנייעס על חסרונות של המשפחה שלהן, אבל כלות עושות את זה חופשי
כמה שאת יותר חלק, את יותר אוהבת, מכבדת ומכילה.
נקודה למחשבה:)
מסכימה עם כל מילה!!!
נהנית מההגדרה המדוייקת!
ועוד דוגמא שממחישה:
תבדקו בסמינרים את נושא ה 'פטריוטיות'-
מי הן הבנות שתמיד יהיו בעד הסמינר וייהנו מכל דבר שקורה בו,
לעומת אלו שרק יחפשו את החסרונות?!
הבנות ששייכות למגזר המקורי של הסמינר, ואלו שעומדות בתקנון- הן אלו שמרגישות חלק, וד"ל
אני לא יודעת אם לזה התכוונת, אבל הביטוי 'המגזר המקורי של הסמינר' – פחות מדויק.
תחושת השייכות של בנות לסמינר נוצרת בעיקר מהיחס וההשקעה שהן מקבלות.
הבנות שמקבלות תפקידים, במה והזדמנויות – מרגישות שרואים ומעריכים אותן, ולכן הן תמיד יהיו בעד המערכת.
לרוב אלו גם הבנות שמשתייכות ל'מגזר המקורי' של הסמינר.
לעומת זאת, בנות ממגזר אחר, מוכשרות ככל שיהיו לרוב לא מקבלות הזדמנות אמיתית לבטא את היכולות שלהן.
וכשהמסר הוא בעיקר 'תגידו תודה שקיבלו אתכן ותשבו בשקט' – אי אפשר לצפות שיצמח מזה חיבור אמיתי או תחושת שייכות.
צר לי לאכזב אותך, אבל הסדר הוא בדיוק הפוך…
אני לא מדברת על כאלו שלא רצו לקבל אותן, אלא על אלו שקיבלו מייד, אבל בתכלס, הן עסוקות רק במלחמות על התקנון,
ממילא לא בוחרים אותן וכן הלאה…!
אז השאלה היא האם כל בת צריכה קודם להוכיח שייכות כדי לקבל חיבור?
או שהחיבור הוא זה שיוצר את תחושת השייכות?
בעיניי, המערכת היא המבוגר האחראי.
ואם יתנו לבנות כאלו את ההרגשה שרואים אותן מעבר להתנהגות החיצונית וייתנו בהן אמון,
דווקא זה ייצור את השינוי.
הגדרת די מדויק. זה קושי להשתלב במחיר של דברים שלא מסכימים איתם בכלל.
גם רואה את זה כן אצל חרדים שמורים, שאמנם חיים כמו כולם והם חלק לגמרי מתוך הציבור ועדיין יכולים לבקר תופעות שקשה להם להבין למה הם 'מוכרחים' לנהוג ככה כשאין שום מצוה או מנהג כזה. או יותר גרוע, תופעות שצריך לעקור.
נכון שהם ישלמו את המחיר כי הם רוצים להיות חרדים.
וזה לא סותר ביקורת ורצון לשיפור.
גמני מרגישה שיש כאן כמה מגיבות קבועות שמציגות עמדות שמזוהות עם הציבור החילוני (בקטע של פלורליזם לא במקום- להכיל, לתת לגיטימציה וכו', "מי שמך לשפוט" וכו')
תכלס, חיינו קודמים זה גם ברוחניות.
האתר הזה הוא לנשים חרדיות? בבקשה! כאן מעלים דעות של נשים חרדיות!
כאן לא מעלים דעות שלא מכבדות נשים חרדיות!
את מצפה לפלורליזם, קבלה והכלה? במטבע שתמדדי- נמדוד לך! ולא לצפות שנכבד דעה שלא מכבדת אותנו.
אני חושבת שיש מיליון דעות בעולם, וזה בסדר גמור, אבל תרבות הפוליטיקלי קורקט היא דבר איום ונורא!!!
על זה בדיוק דיברתי…
יש פה נשים, שמרוב חרדה לשלום הציבור החילוני ושמירה על כבודם (בשם בנ"א לחברו, לשה"ר, צמצום מחשבתי ועוד)
הן שוכחות לקחת חסות גם על הציבור ממנו הן באות:(
לדעתי זה פשוט נובע מרגשי נחיתות.
לא קיבלתי תחושה כזו.
זו תחושה שלך.
דווקא הרגשתי שבגלל שאנחנו בפורום נשי איכותי, נשים מרות לעצמן להביע את צערן או אי הסכמתן להתנהגויות מסוימות, מה שהן וודאי לא יעשו בפלטפורמות אחרות.
אישית, לא הרגשתי שיש כאן מגמה של התנצלות או קריאת תיגר על הציבור החרדי.
אני חושבת שאפשר להסתכל על זה גם אחרת: הציבור שלנו הוא מדהים, ודווקא בגלל זה יש ציפיות גבוהות. על ציבורים אחרים אין תהיות ושאלות כי אין ציפיה.
לכן, כשנשים פה מציפות כאב, קושי או ביקורת על תופעות מסוימות, זה לא מגיע לדעתי מרצון לבחור אחרת, להתנצל, או מתוך מקום של נחיתות.
מטבע הדברים, מי שטוב לו והכול הולך לו למישרין, יראה ויחווה בעיקר את המעלות שבציבור. הגיוני.
אבל יש כאלו שחוו מורכבות או כאב בתוך המערכת וטבעי שההסתכלות שלהן תהיה שונה, וטבעי לחלוטין שיחפשו מקום איכותי לפרוק, לשתף ולקבל הבנה והכלה. וזה לא מוריד כהוא זה מההשתייכות שלהן לציבור החרדי.
בסוף, כל תגובה בפורום הזה עוברת סינון ובקרה של שבי רגע, ויפה שיש מקום לפינג-פונג לגיטימי ומכבד.
חשוב לזכור בציבור שלנו יש המון גוונים ואנחנו לא חייבות לחשוב בקו אחד ואחיד, אחרת אין טעם בשום דיון בפורום, כי ממילא כולן חושבות כמוני…
אני לא מרגישה כמוך.
בעיני האמירה "חבל שזה ככה בציבור שלנו" עומדת בפני עצמה, ללא השוואה למה שקורה במקומות אחרים. לפחות חלק גדול מהפעמים.
אם יש חיסרון, מותר לומר שיש חיסרון, ולראות מה אפשר לעשות כדי לתקן אותו.
ובינינו, קשה מאוד לדעת מה באמת קורה אצל אחרים. רובנו לא באמת מכירות באופן אישי מדגם מייצג של כל ציבור וציבור.