שלום וברכה,
אני חייבת עזרה דחופה:
התינוקת שלי בת חודשיים+ עם ריפלוקס (ניסינו הכל…) לא רגועה רב הזמן. הרדמות ארוכות מאוד (ניסינו יעוץ שינה…) אבל כנראה משהו גופני מציק לה.
הבעיה שלי היא לא במשך היום שאז אני לא מספיקה כלום, אבל זה מילא.
השאלה שלי היא על זמן הצהריים עם הילדים האחרים. ילדה בת 4 ובת 2.5:
א. אני מרגישה שהם כמעט מגדלות את עצמן מפאת חוסר זמן
ב. גם אחרי שאני מרדימה את התינוקת אני חסרת סבלנות בגלל הטיפול הארוך בה ובגלל הלחץ שתתעורר.
יש לי הרבה נקיפות מצפון על זה למרות שאני יודעת שאני עושה מה שאני יכולה.
אני מרגישה שאין לי כמעט זמן לתת להן מה שהן צריכות חוץ מטכני וזה ממש קשה לי.
אשמח לכל עצה/ הארה/ הערה
תודה!
קודם כל לדעתי לקבל את המציאות באמונה שאם ה' נתן לך ולילדות שלך את הניסיון הזה אז זה הכי מדוייק עבורכן! נכון שאנחנו האימהות מלאות מצפונים אבל צריך לדעת שהכל מדוייק מה'! גם מה שהילדים שלנו עוברים! וגם זה יכול לחשל אותם שיהיו יותר עצמאיות ובוגרות וכד'
בנוסף עצם המודעות שלך מוסיפה הרבה, כי בזמנים שכן יתאפשר לך תשדלי לתת להן יותר יחס! כרגע הייתי ממליצה לך לא לחיות ברצון שיהיה הרבה זמן כזה (תפסת מרובה לא תפסת) אלא לתת לעצמך אתגר חמש דקות ביום עם כל ילדה או 2 מחמאות לכל ילדה ביום וכד'
אם יש לך אפשרות לעשות איתן יציאה פעם בשבוע מהבית ללא התינוקת, לא חייב להרבה זמן אבל שירגישו שעכשיו את רק שלהן זה גם לדעתי יעשה להן טוב.
ושוב יש זמנים בחיים שצריך גם טיפה להרפות ולדעת שכרגע את עושה את מה שאת יכולה ולא תמיד זה כמו שהיינו רוצות.
אולי לשתף את השכנות/ אם יש לכם ארגון שעוזר למשפחות, אני מכירה את הריפלוקס מחברה שלי וזה סיוט!
בסוף היה מי שעזרה לה- בחורה ממשפחה עם הרבה בנות וכולם כבר גדולות (סמינר נשואות)
באה לשעה פעמים בשבוע ועזרה עם התינוק והאמא הייתה יותר עם הילדים.
אם את גרה בירושלים את יכולה לפנות לסמינרים אני יודעת שבסמינר הישן יש בנות שמתנדבות דרך הסמינר
כמו שכבר כתבו – הייתי ממליצה לחפש בחורה או שכנה שיכולה לקחת את התינוקת לקצת זמן כדי שתהיי עם הגדולות
ובסופו של דבר – זה תקופה חולפת, התינוקת תגדל וזה יעבור, אל תרגישי רע עם עצמך כי את מתמודדת עם נתונים שלא בהחלטתך…
אם יש לך בנות צפופות ככה – הן יגדלו ויהיה להן כיף ביחד, הבאת להן מתנה לחיים, לא עונש!
ניסית הכל כולל את האוסטיאופת העיוור?ואיך זה שלא קבלת מרשם למטרנה הרפואית כדי להפסיק את הרפלוקס?ובדיקת חומציות בקיבה בבית חולים בדקת לה? ( שואלת כי זה לא בדיקה שהרופאים ממהרים לתת ,גם במצב כזה כי זאת בדיקה מאד לא נעימה) אם בדקת הכל ממליצה לך על טיפול מקצועי בשלושת המימדים ,זה עוזר פלאים !
בכל אופן לגבי הבנות-עד 3 חודשים מהלידה זה נורמלי שעדין אמא לא כי פנויה,יש נשים שלוקח להן כמה חודשים טובים להתאושש ולחזור לתפקוד מלא, תשלימי להן בשבת…
ילדים צריכים את אמא בשטח,לאו דוקא צמודה אליהן,מגדלות את עצמן?אל תדאגי גם לי היה ילד שגדל את עצמו מגי קטן כי אחיו שלפניו היה עם אסטמת עור קשה מאד בכל הגוף עד רמה של אשפוז לעיתים קרובות,מה התוצאות של זה?ילד עצמאי בן 12 אחראי,מסור,כזה שאכפת לו מכל מה שקורה סביבו,איפה שהוא יהיה הכל יתקתק,ויהיה מאורגן עד הסוף ,הוא מסוג הילדים שבכל ארוע משפחתי במשפחה המורחבת דואגים שהוא יבוא,כי אי אפשר בלעדיו,וברור לי שזה בגלל הצורה שבה הוא נאלץ לגדול.
היי יקרה,
מה זה מבינה אותך.. נראה לי שלכל אחת מאיתנו יש תקופות עומס כאלה (בטח כשיש תינוק סובל ברקע..) ואנחנו מרגישות לא כ"כ סופר אמא כמו שהיינו רוצות 🙁
עצה? תהיי בחמלה עם עצמך, כי זה עובר בע"ה
עוד עצה? גם אם את לא יכולה לצאת מהבית, לקחת בייביסיטר, לצאת לאטרקציה עם הגדולות.. את יכולה לייצר את זה בבית בכמה דקות!
אחרי המקלחת, לפני השינה, עיסוי קצר לכל אחת. דקה, שתיים, גם טוב.
קחי קרם גוף, שמן, לא חשוב מה ופשוט תעשי עיסוי קטן ברגליים, זה פשוט מדהים! זמן איכות ברגע, ונגיעה ברגליים שנותנת תחושת ביטחון גם כשאמא עמוסה ועייפה..
שווה לך להשקיע עוד 2 דקות בסוף היום (אפשר כמובן בכל שעה ביום שמתאפשר לך), ללילה יותר רגוע ולהרגעה עצמית 🙂
אני מטפלת במגע ורפלקסולוגיה לתינוקות וילדים (בוגרת רונית רוט האלופה), ומעניקה כוחות לאמהות לדעת שהן יודעות מה הן עושות!
אשמח להמשיך לעזור לך בס"ד [email protected]
גם שלי תינוקות כמו שצינת ,(בת חודשים)
צבחנית כהוגן , לא מוכנה לקחת מוצץ שבדרך כלל מרגיע את התינוק.
אני מבשלת, מנקה, מתפקדת.. עם מנסה
כך הילדה מרגישה על הידיים ורגוע יותר עד שנרדמת ועוברת לשון במיטה,
רק כך הבית מתפקד כמו שצריך .
בהצלחה רבה ,
אמא ל5 .
עוד משהו תזכרי שההשקעה הכי שווה לילדים שלך זה אח/ות חדשה נכון בהשקעות לפעמים בהתחלה נותנים יותר
אבל אח"כ הם יהנו מהאחות הזו כך שלא יהיה לך נקיפות מצפון
כמו שרשמו לך דבר ראשון קבלי את המצב, זה לא אשמתך – זה רצון ד'
אולי תצאי איתם לגינה – שם גם אם התינוקת על הידיים הם לא מרגישות שאת תפוסה..
המלצות לרפלוקס מנסיון – לעבור לבקבוקים (ההנקה לוחצת על הבטן וגורמת לאוכל לעלות) להוסיף מעט דיסה (בעיקרון מותר מגיל 4 חודשים, תשאלי רופא ילדים) הדיסה מסמיכה את האוכל ומונעת ממנו לעלות בחזרה.
הבת שלי ברגע שהפסקתי הנקה ושמתי לה דיסה בבקבוק – כאילו נולדה מחדש נהייתה רגועה וחייכנית (לפני זה קיבלה תרופה במינון גבוה שלא עזר ולא גמרה לצרוח)
וכמובן לא להשכיב אותה אחרי האוכל- שתהיה תמיד עם הגבהה.
עבר זמן מפתיחת השאלה וכרגע יש לציין היא קצת נרגעה.
במנשא היא לא נרדמת.
אבל מה שלי עזר לדעתי זה שהתחלתי להביא לה מוצקים בגיל 3 חודשים ( ראיתי שאוכלת יפה) כמובן לא על חשבון ההנקה אלא בנוסף פעם – פעמיים ביום ( בננה/תפוח/גזר/בטטה/קישוא וכמובן ניסתי אחד אחד לראות שאין אלרגיה) זה כנראה מיצק לה את האוכל וממש הרגיע אותה ב"ה.
וכמובן הרבה הרבה תפילות.
התמודדות לא קלה!!
דורש המון סבלנות וכוחות
אני לא יודעת ממה הבת שלך לא נרדמת, אבל באופן כללי בגיל 3 ח' מתחילים להרגיל לאט לאט לישון לבד. שזה אומר-
שגרת שינה, החשכה הדרגתית של הבית ובטח של החדר, ק"ש, שיר רגוע קבוע, אין גירויים כמו משחקים ורעש חזק בסביבה.
והכי חשוב-
ילד נרדם שמשעמם לו.
את לא תצליחי כנראה להרדם אם מישהו ינדנד לך את המיטה וישיר, נכון?
אז למה שהתינוקת כן?
אני נוהגת לתת בסוף חיבוק ונשיקה, לומר לילה טוב, אמא פה.
ולצאת. משאירה תמיד סדק צר בדלת ולישון.
צורחים כמה פעמים וזהו.. לומדים לישון בטוב לבד ב"ה.
רק קריטי להתמיד!
סליחה
אבל ממש ממש ממש לא התחברתי
יכול להיות שיש ילדים שזה מתאים להם
לבן שלי חד משמעית לא
וזה תלוי בצרכים של הילד
ואם כואב לתינוקת לא יעזור לתת לה לצרוח זה ייקח שעה- רחמנות על הילדה!
ולגבי הרפלוקס: לבדוק אם יש גם לשון קשורה, לנסות אוסטאופט, להשכיב לישון עם משהו מתחת למזרון שלא יהיה שטוח עוזר מאוד בהצלחה!!!!
זה עובר בסוף, אה, ולהתחיל מוצקים מוקדם כמה שאפשר ממש עוזר
אני גם לא מסכימה איתך
לתת לידל לצרוח עד שנרדם לדעתי ממש חווית לא נעימה…
את יכולה לשבת לידו ולשמוע שיעור באוזניות או לקרא עם אור ממוקד וקלוש ולא לחייך אליו או לשחק איתו כמובן. ככה הוא ישתעמם ולא ירגיש לבד…
יש ילדים שרק אם יתנו להם לצרוח יום יומיים שלוש הם ילמדו ללכת לישון,
אבל זה ממש לא באופן גורף ממש תלוי ילד
ילד לא תמיד נרדם כשמשעמם לו,
הבת שלי בת שנה ו10 צורחת בלי סוף, וככל שהיא צורחת היא יותר לא תירדם,
למדנו שאין מה לעשות אלא להסיח את דעתה ולהרגיע אותה, כי אם לא היא תצרח בלי סוף