היי לכולן!
במשך כל השנתיים האלו חיינו בלחץ תמידי.. אני תושבת צפון (יותר צפוני מצפת) כך שאת המלחמה חווינו ממש.. עדיין אנחנו שומעים לפעמים מטוסים וגם יש בומים לפעמים.. אבל אני פשוט רוצה להוריד את החרדה מסביב…
ליתר דיוק את כל מה שהמלחמה גרמה לי.. לא הייתי מסתכלת בחדשות בכלל – היום אני חייבת להיכנס לראות מה קורה מעל 10 פעמים ביום (!!!!) לראות שלא קרה משהו, ולא פספסתי כלום – ז"א אני חייבת להיות בשליטה על האירוע! לראות אם לא היה אזעקות באף מקום.. ושלא התחילה מלחמה פתאום עם איראן/ לבנון/ סוריה וכו'.
גם עם החטופים… לא הייתי שומעת מוזיקה שמחה כמעט (למעט חגים, ופעמים שזה היה מצווה:) ואני פשוט רוצה לשחרר הכל.. אבל לא מצליחה עדיין, שומעת את רק שירים עצובים כאלה..
ובכלל הכל.. איך משחררים את זה? את הלחץ? החרדה? כל מה שהמלחמה גרמה לנו..
תודה לכולן!
ובשורות טובות ומשמחות בע"ה
הילה זה נשמע שיכול לעזור לך טיפול רגשי,
ממליצה על CBT זה בדרך כלל טיפול קצר יותר.
אני יודעת שקופות החולים נותנות יעוץ טלפוני בגלל המצב… (הקופה שלי – מאוחדת ואם מתקשרים לקו של קביעת תורים הם אומרים איך לפנות לעזרה כזאת) תתייעצי איתם.
בהצלחה ושיהיה טוב לכולם!
אולי זה נשמע קצת חזק אבל אני הייתי צמיעה לך ללכת לטיפול אצל פסיכולוגית טובה ולא טיפול רגשי, למרות שזה "רק " לשחרר אבל כל דבר שקשור לנפש כדאי לעשות הכי בטוח והכי יסודי ולא ללכת לטיפול כזה או אחר שלא ירפא לך בבפנים
הרבה הצלחה והחלמה קלה
דווקא אני לא חושבת שאת צריכה איזה טיפול..
זה טבעי, זה הגיוני
אי אפשר ביום אחד אחרי שנתיים שעתינו על עצמינו הגנות וחומות לפרק הכל
תני לנפש שלך מנוחה
תני לה רגע לנשום
את השלווה
ואל תשכחי שהמלחמה לא באמת נגמרה והמתח והחרדה עדיין קיימים
אם זה מפריע לתפקוד או לאיכות החיים למה שלא תשאל במוקד של קופת החולים שלה?
היא לא כתבה שזה מפריע לה לתפקוד היומיומי…
לפתוח חדשות או לא לשמוע שירים שמחים לא מפריע לתיפקוד…
בפרט אם היא גרה בצפון, ויש עדיין בומים חזקים ומטוסים…
הכל טבעי והגיוני..
אם היא הייתה כותבת את זה עוד שנה היה מקום ליותר דאגה…
אחרי הכל אפילו שבועיים לא חלפו מאז שהחטופים חזרו… ועדיין לא כולם חזרו…
והמלחמה בצפון אולי נגמרה לפני כמעט שנה ברשמי, אבל כל צפונית יודעת שזה רחוק מזה.. הבומים, האיומים הכל עדיין נשאר במקומו
חוי מסכימה איתך לגמרי!!
וממש הגעת לי בול בזמן:)
הילה יקרה וכל מי שקוראת ומזדהה.
את מתארת תחושות נורמליות למצב לא נורמלי, ללא ספק.
זה לא אומר שצריך להישאר איתן.
אם זה מפריע לך, ואת מרגישה שאין לך מספיק כלים כדי לעזור לעצמך בעצמך, ממליצה לפנות לקבל עזרה.
בעקבות המלחמה, מופעלים קווי תמיכה שונים, גם במסגרת קופות החולים, כפי שכתבו לפני.
אם את מבוטחת בקופת חולים כללית, ממליצה לך על שירות חדש שנקרא 'אימון חוסן'.
מיועד בדיוק להתמודדויות הנורמטיביות עם חרדות, מתח, דכדוך וכד'.
אפשר לקבוע תור דרך מוקד בריאות הנפש (*8703)
הם גם ידעו לכוון למענה אחר אם זה לא מה שמתאים.