שלום,
אני נשואה כמה שנים לבעל מקסים וטוב, ואנחנו חיים ביחד באושר רב.
אנחנו עכשיו רוצים לעבור דירה לעיר אחרת, כי חושבים ששם יהיה לבעלי יותר טוב.
סיפרתי על זה לאמא שלי, והכל עבר בשלום.
אחר כך אבא שלי התקשר אלי והתחיל לשאול אותי למה אנחנו רוצים לעבור, והתחיל לחקור אותי.
הוא הבין שזה בעיקר עבור בעלי, ומתוך דאגה אמיתית וכנה, הוא התחיל לרמוז לי שאולי כדאי שבעלי יתייעץ עם מישו, עם יועץ או משהו כזה, מבחינה רגשית. כי מעבר דירה לא באמת יעזור לו, אלא הוא צריך טיפול רגשי עמוק יותר.
מה הבעיה?
הוא צודק. ממש צודק. אבל אנחנו לחלוטין מודעים לזה ובעלי לוקח כבר כמה שנים כדורים, והוא בטיפול…
אבל מה, אני ממש לא חושבת שאבא שלי צריך לדעת מזה, ואם אבא שלי יודע מזה, אז גם אמא שלי יודעת מזה…
ואמא שלי היא בן אדם תבניתי, שכל מי שיצא מהתבנית הוא בעיתי בעיניה, אין לה מקום לאנשים שצריכים עזרה רגשית. היא מאד תעודד אותם וכו, אבל היא לא מסוגלת להתיחס אליהם בצורה רגילה.
בסך הכל אני לא חושבת שנכון שההורים שלי ידעו מזה, ויסתכלו עלינו בעין אחרת. הם אנשים מבוגרים, שהנפש שלהם מאאד לא סוערת, יותר יקים שהחיים שלהם והנפש שלהם מסודרים. ואין להם באמת מקום להכיל מורכבויות כאלו.
ניסיתי להסביר לאבא שלי שהכל בסדר, ואנחנו מתיעצים, אבל הוא לא נרגע לגמרי. אמרתי לו שחשוב לי שלא נערוך יחד שיחות שאחר כך אני לא יכולה לשתף בהם את בעלי… הוא הבין אותי אבל זה לא הפסיק.
בשבת אחר כך הוא דיבר איתי שוב, אמר לי שהוא יודע שאני לא רוצה לדבר על זה, אבל חשוב שלבת יהיה מישהו לשתף ולהתייעץ. הסברתי לו שהוא ובעלי שונים מאאד באופי, והכל בסדר, והתייעצנו הרבה, וטוב לי, ושהוא יכול להסיר דאגה מליבו.
ניסיתי לסגור את הענין, אבל לא הצלחתי.
הוא אבא מאד מאד טוב, אבל הוא מאמין שהילדים צריכים לשתף את ההורים, ולא רק ללכת לאנשים מבחוץ שייעצו להם. ואני יודעת בוודאות שזה לא נכון אצלינו. שאם אני אשתף אותם (בניגוד לרצונו של בעלי) לא יצא מזה דברים טובים. אנחנו חיים מאד טוב בינינו, פתוחים מאד אחד עם השני, עברנו הרבה בתחילת החיים עם משבר נפשי שעבר על בעלי, ואם אז הייתי משתפת את ההורים שלי, כנראה שלא היינו נשואים היום… (מאד רציתי לשתף אז, אבל מי שטיפל בבעלי ממש התחנן אלי לא לעשות את זה, ודאג לי למטפלת רגשית שתתמוך בי בתקופה ההיא, ובאמת היא סייעה לי מאד).
אבא שלי אב מסור מאד, ואני ממש מעריכה אותו, אבל לא יודעת איך לומר לו, אבא – לא!
ובעלי גם רואה שדיברתי איתו הרבה זמן, ואני צריכה למרוח אותו שאבא שלי שאל אותי על מוסדות ודברים כאלו….




קודם כל שתפי את בעלך בדברים של אבא שלך.
תתיעצי איתו איך להתחמק ממנו.
אני חושבת שסודות מבעל אסור שיהיה!!
וברור, הורים לא אמורים להיות שותפים ולא לדעת כאלו דברים.
ואם זה לא מסםיק נחרץ, שבעלך יגיד את זה..
מקווה שהבנתי את הסיטואציה והגבתי בהתאם.
בכל אופן, נשמע מהשאלה שלך שאת אישה ענקית. הרבה כח!! כל הכבוד!!
צודקת,
יכול להיות גם שבעלך ייתן לך כח להתמודד מול אבא שלך
וואו
אני קוראת ומתמלאת הערכה,
אליך, להתמודדות שלך ולקבלה שלך לבעלך עם כל מה שהוא עובר.
לצערי אין לי עיצה לתת לך, אבל אני רק רוצה לומר לך שאת אישה חזקה ונדירה וכל הכבוד לך!
להיות בת להורים תבניתיים, ולחיות עם בעל שמתמודד עם קושי ולוקח כדורים ולהגיע למצב שאת כותבת: "אנחנו חיים יחד באושר רב" מגיע לך על זה שאפו ענק!!
אני בטוחה שזה אחרי עבודה פנימית עמוקה מאוד עם עצמך!
וכל הכבוד לך על זה!
תמשיכי להיות חזקה ולעשות מה שנכון עבור הבית שלך!!
ואוו, רק מהשאלה את נשמעת אישה מדהימה,ההתנסחות שלך ומה שעברת מעוררים השראה
אולי יש דרך להגיד לאבא שלך שכן הוא התיעץ והיועץ אמר לעבור דירה?
מצטרפת לכל מילה!
את נשמעת אשה מעוררת השראה ומיוחדת מאד מאד!
אין לי עצה טכנית אבל בטוח לי שזה יסתדר
אם התגברת על קשיים גדולים בהרבה – זה קטן עליך
מה שכן תשתפי את בעלך בהכל,
בתקווה שזה לא יעצבן אותו מידי…
אני גם חושבת שתשתפי, לא בהכל,
בכלליות, 'אבא שלי חשב אולי אנחנו צריכים להתייעץ לפני המעבר וכדו'.
פה צריך חכמת נשים. אין מצווה לומר הכל, בפרט שהוא יכול להפגע וזה ירחיק אתכם יותר מההורים- וזה רע לכל הצדדים.
עם זאת לא פחות חשוב להמשיך לשמור על כבוד ההורים.
זה נשמע שאת מאד אוהבת ומעריכה אותם אבל בחלק מהתגובות כאן אפשר לראות לצערי ממש זלזול.
אלופה שאת! מצטרפת לעצה לשתף את בעלך ולמצוא יחד דרך לסגור את העניין בכבוד מול ההורים
מאמינה שאם תמיכי להתעקש על שלך בצורה רגועה ומכבדת בסוף אבא שלך יקבל את זה
לפי מה שאת מתארת אין ספק שההורים שלך לא צריכים להתערב כאן.
תסבירי לאבא שלך שבכל פעם שהוא פותח את הנושא, זה מכאיב לך ופוגע בך,
אם אין ברירה, הדבר הנכון זה להנמיך פרופיל בקשר עם ההורים,
בסיטואציה הזו ספציפית, אם הם ממשיכים לדבר על הנושא גם אחרי שהבהרת שזה פוגע בך, הם לא דואגים לך בסיטואציה הזו אלא לעצמם.
לא נראה שזה נמצא במצב שצריך להנמיך פרופיל בקשר איתם,
להנמכת קשר עם הורים יש השלכות ומחירים, ואסור שהיד תהיה קלה על ההדק.
נכון, יש מצבים שאין ברירה וזה מה שצריך לעשות על אף הכאב, אבל זה לא נשמע שזו הסיטואציה).
לדעתי זה משהו נקודתי שקצת קשה להם להשלים איתו (אולי קשה להם שתתרחקי? או שבגלל שהם אנשים תבניתיים כמו שציינת, קשה להם לראות אותך יוצאת מהתבנית המקובלת ועוברת דירה לאיזו פריפריה או משהו כזה) ואפשר להבין אותם, גם אם היינו רוצים שיתנהלו אחרת.
לדעתי, עם עוד קצת עמידה איתנה שלך בצורה מכבדת אבל עומדת על שלך ובעיקר משדרת להם שאת שלימה ובטוחה עם הצעד הזה, שהתייעצתם (אולי אפילו עם רב, ואז זה יהיה יותר משכנע) ושזה מה שנכון וטוב לבית שלכם – הם ירגעו.
ואולי כדאי גם להוסיף שאת מעריכה מאוד את הדאגה שלהם, מבינה שהם רוצים אך ורק בטובתך, אבל כרגע זה הדבר הנכון לך וכל התערבות עלולה להזיק (שוב, בצורה מכבדת כמובן).
ברור.
כתבתי "אם אין ברירה", והתכוונתי- שאם נסיונות ההתערבות ממשיכים ולא ניתן להדוף אותם בשום אופן.
וכמובן, שגם בהנמכת פרופיל יש סוגים ורמות, וזה תלוי בסיטואציה.
אני עדיין לא אמא לנשואים, אבל מהשאלה זועקת דאגת הורים כנה.
הייתי מודה לאבא מעומק הלב, על האכפתיות והדאגה, זה באמת ראוי להערכה!
ואומרת לו כמה נעים לי לשמוע שיש לי תמיד למי לפנות, ואוזן קשבת.
מבטיחה שאם יתעוררו קשיים כמובן אתקשר.
מספרת כמובן לבעלי את תוכן השיחה במדויק, אפשר כמובן לעבור במקרה ליד הבעל במהלך השיחה כמה פעמים, שיהיה מעורב בלי להרגיש אחר כך צורך לפרט ממש את כל השיחה.
וזהו.
הרי באמת אם יהיה קושי נורא- כנראה תעזרי.
וכנראה שלא יהיה- כי ב"ה את התייעצת ובעלך לחלוטין משתף פעולה ודואג.
אז גם תהיה פה הבעת אמון מעולה כלפי בעלך שיודע שבעצם טוב לך, ואת לא מרגישה צורך שיגוננו עלייך, אלא סומכת עליו ב100 אחוז
וגם אבא שלך יהיה רגוע שאת יודעת ושאת מתכוונת לפנות אליו אם יהיה צורך.
מקווה שהובנתי, כמובן- לא יודעת את כל המקרה, רק לפי מה שמשתמע מהשאלה
אהבתי את הכיוון שלך!
לדעתי תגידי לאבא שלך שהתייעצתם וזה מה שנכון לכם,
כן תבהירי לו חד משמעית שאת ההחלטות על החיים שלכם אתם מקבלים לבד, ואת מעריכה מאוד את הדאגה והמסירות, אבל זה כבר מוחלט אצלכם וזה לא נתון לדיון,
פשוט (לא פשוט אבל..)תפסיקי לדבר על זה אם אבא שלך מעלה את זה במהלך השיחה, תגידי לו חד משמעית מצטערת, אני לא מעוניינת לדבר על זה, אני צריכה לסגור / ללכת.
כן תשתפי את בעלך, עדיף שהוא ידע שאבא שלך לא רוצה שתעברו, ואת עומדת לצידו ולא מתייחסת למה שאבא שלך אומר, לעומת שהוא יבין את זה לבד ויחשוב שאת מסכימה עם אביך.
תודה על כל התגובות.
חיממתם את ליבי.
כתבו פה הרבה לשתף את בעלי בשיחה במפורט.
הבעיה שבעלי יודע מצוין שההורים שלי תבניתיים ולא באמת פתוחים להכיל מורכבויות רגשיות. (הם טוענים שהם יודעים, אבל לא באמת…)
ולכן הוא לא רוצה שהם ידעו מה קורה איתו.
הוא רוצה שהם יעריכו אותו כרגיל, ואני מבינה אותו דווקא.
ואם אני אשתף אותו שככה אבא שלי חקר אותי בנושא הרגשי שלו,
זה ממש יביא אותו לכעס כלפיהם, זה יוריד את היחסים ביניהם.
וחשוב לי שהיחסים בין בעלי להורים שלי יהיו כמה שיותר טובים…
מובן לגמרי.
כל הכבוד לך שאת מחזיקה את כל המורכבות הזו.
בהצלחה ענקית!!
את צודקת.
אבל אני חשבתי דווקא משהו אחר…
זה נשמע שאבא שלך זיהה קצת את הקושי הריגשי שלו…
לפי מה שהוא אמר לך.
"הוא התחיל לרמוז לי שאולי כדאי שבעלי יתייעץ עם מישו, עם יועץ או משהו כזה, מבחינה רגשית. כי מעבר דירה לא באמת יעזור לו, אלא הוא צריך טיפול רגשי עמוק יותר."
אז אני אומרת אולי הוא דואג שהצעד לא מספיק אחראי או איך שתקראי לזה.
אז אולי תרגיעי אותו כשתגידי לו שזה אחרי ייעוץ.
ולהיפך זה בדיוק מה שאמרו לכם.
ואתם שמחים עם זה ואת רוצה שהוא יאחל לכם בהצלחה…
(שלא יחשוב שאת קרבן…).
ז"א את מראה לו שהוא חשוב לך. וגם מראה לו שהעסק סגור מבחינתך, את פה רק לבקש ברכה ולא להתייעץ.
ואת גם מרגיעה את הרגש האבהי הכי טבעי ומבורך – דאגה…
מקווה שהובנתי
השאלה אם את באמת יכולה להחזיק את החבל מכל הצדדים,
האם בעלך לא נפגע ממך שאת מדברת עם אבא שלך עליו??
לא עדיף שהוא יכעס עליהם???
תבדקי את הנתונים , מה יצא מכל מצב ומה הכי נכון לעשות,
תכלס בהלכה שלום בית הוא ראשון!
אנחנו חסידים ואני מבינה שאתם לא ,
אבל אצלינו פשוט פותרים את זה שהאדמו"ר אמר
(כמובן לאחר התייעצות איתו)
בכל אופן הייתי מציעה לך לשאול רב ואז להגיד לאבא שלך שהרב אמר.
בדרך כלל זה מסיים את האירועים האלה.
מעריצה אותך ממש ומתרגשת לקרוא!
נשים כמוך הן השראה אמיתית לזוגיות ולאמונה.
הייתי שמחה מאד להתייעץ איתך באישי… יש דרך?
אני חושבת שיצא פה שאני יותר הירואית ממה שזה באמת…
אבל בשמחה – יכולה לבקש משבי את המייל שלי.
איך עושים את זה? (מבקשים משבי ז"א)
יש מייל ספציפי לפנות אליה?
תכתבי למייל של המזכירות: [email protected]
נא לציין את שם השאלה, ושם המגיבה במדויק.