אחותי מתוקה בחורה בגיל ההתבגרות
סובלת מאוד מהתקפי זעם, הסתגרות, חוסר רצון להסביר את עצמה
קשה לה ולסביבה
איך אפשר לשכנע אותה לטפל ולעזור לעצמה?
לידיעתך, האתר עושה שימוש במיץ כדי לשפר את השירות ולהציע חוויה מותאמת אישית. הגלישה באתר מהווה הסכמה לתנאי השימוש
היי, רגע אחד!
אנחנו רוצים להכיר אותך קצת יותרכדי להפוך את הגלישה שלך לאישית ומדויקת יותר
אולי פשוט להזדהות איתה, להרגיש אותה,לפנק אותה, להראות לה אהבה ושחושבים עליה והיא תרצה ותבין בעצמה שהיא רוצה לצאת מזה ולעזור לעצמה,
אולי רק לא לעצבן אותה?
אי אפשר להיזהר וכל מילה.
אם ירפדו אותה וירקדו תמיד לפי החליל שלה-
זה יתנקם בה בעתיד.
איזה בעל רוצה אשה שאסור להרגיז אותה????
מה שנכון- אם מבינים שיש לה רגישות,
כדאי לנסות להיכנס לנעליים שלה,
לחשוב מה היא מרגישה,
דרך אגב- יודעים מה הסיבה שהיא כך סגורה?
אם זה מצב נורמלי של מתבגרת,
אולי לא מצריך טיפול, רק מרחב?
לפעמים בני משפחה בוגרים חושבים שהנערה אמורה לשתף אותם בכל דבר ודבר.
די, היא כבר בן אדם לעצמו.
לא ילדה בת חמש.
אם היא משתפת מה טוב,
אם לא-
זו בעיה של הסביבה.
אבל אם זה משהו חריג צריך לחשוב מה הסיבה.
אני מכירה בחורה שעברה טראומה כלשהיא בגיל הנערות ואף אחד לא ידע,
בית שלא מדברים,
והיא הפכה לכבשה השחורה של הבית…
בלתי אפשרי לשכנע אדם אחר ללכת לטיפול.
כל עוד טוב לה עם עצמה היא לא תלך.
אם לא טוב לה כבר תלך בלעדייך (אלא אם כן את מתנדבת לשלם לה)
וגם אם היא אחותך ואת סובלת ממנה, זה לא מתפקידך להציע לה.
אני דווקא חושבת שאת יכולה בהחלט שכנע אותה, אבל לא להכריח אותה ושלא תעשה את זה בשבילך כי אז אין טעם, אם תצליחי להביא אותה למקום שהיא תרצה את זה, יכול מאד להואיל…
אני לא יודעת איך הקשר שלך איתה וכמה היא סומכת עליך, אבל אם יש לכן בכללי קשר טוב והיא סומכת עלייך ורואה בך אחות גדולה ואחראית הייתי מתחילה בלשתף אותה בקשיים שהיו לך בגיל הזה (כמו לכולנו) או קשיים בהווה שאת יכולה לשתף, להחיל בסיפור שאיך הייתי רוצה שתהיה מישהי שתכוון אותי וכדו'.
כשאת משתפת אותה במה שעבר עלייך את נותנת לה 2 מתנות חשובות, אחת-הזדהות, סוף סוף היא מרגישה מובנת ונורמלית בתחושות שלה. שתיים- הסתכלות של פרספקטיבה של זמן, היא רואה אותך היום כאשה מצליחה שהתגברה על כל זה והקושי הופך פתאום להיות משהו זמני שחולף.
אם הצלחת להגיע עד לשלב הזה, מקווה בשבילך שיהיה טיפה שיתוף מצידה ואז תכילי את הקושי, תעצימי אותה ותני כח, כמה היא מיוחדת וכו' ואז תוכלי להציע לה עם הרבה רגישות להתייעץ עם מישהי מהממת שאת מכירה אישית, והלוואי שהיה לך אפשרות להתייעץ איתה כשהיית בגילה…
הכל בצורה פשוטה וחלקה בלי אמוציות ובטבעיות כמובן.
בתקווה שתצליחי! אשרייך שככה אכפת לך! כל הכבוד!
ככל שתלחצי אותה ללכת כשהיא לא מעוניינת בכלל לשמוע, היא עוד יותר לא תרצה.
יש חוק בפסיקה – כשמפעילים כוח על גוף מסוים חוזר כוח נגדי זהה בעוצמתו.
זה רלוונטי גם לכוח שמפעילים על אנשים.
כמו שכתבו, כשהיא בעצמה תבין שלא נעים לה/אורגנו לסביבה שלה ותיהיה מעוניינת לעזור לעצמה, רק אז זה יקרה.
לדעתי כדאי לשחרר אותה, במיוחד שכבר אמרתם לה שכדאי לה ללכת לטיפול, והיא התנגדה.
וואו כמה שזה נכון, גם הטיפול לא יעבוד כשהיא בהתנגדות.
וכל מילה נוספת מיותרת!!
אחת הבנות שלי התנהגה כך בגיל הנעורים, וניסיתי לשכנע אותה ללכת לטיפול ומאוד התנגדה, בגלל מה יגידו, ובגלל התפיסות שלה על מי שהולך לטיפול ומה זה אומר עליו,
אני אמרתי לה: אני מציעה לך, לטובתך, אבל זו הבחירה שלך, אם תשני את דעתך תגידי לי,
במקביל ביררתי מאוד על מטפלת טובה ומקצועית, ודיברתי גם עם המחנכת שלה שהיתה חברה שלי, וגם היא העריכה אותה מאוד,
המחנכת בשיחה אישית גם ניסתה להציע לה ללכת לטיפול, לטובתה, וגם למחנכת היא אמרה שלא מסכימה,
המחנכת בחכמתה אמרה לה: אפילו שסיימנו את השנה אם תרצי לדבר איתי ולהתייעץ איתי על זה את יכולה להתקשר מתי שתרצי, גם שנה הבאה,
זה לקח עוד כמה חודשים, וכנראה שגם לה עצמה היה מאוד קשה עם כל הבלאגן הריגשי של הגיל הזה ויום אחד ניגשה אלי לומר שהיא רוצה טיפול,
ב"ה הטיפול היה מוצלח מאוד, והיה לה קליק עם המטפלת, והיא עצמה הרגישה אדם חדש,
אחרי שהתחתנה אמרה לי יום אחד: לא יודעת איך הייתי מתחתנת אם לא הטיפול שעברתי,
לסיכום: להציע טיפול ולא לשכנע,
גם אם מקבלים סירוב להשאיר "דלת פתוחה" כאופציה לעתיד,
אחרי תקופה ארוכה אפשר להציע שוב באופן עקיף,
לא להגיב בכעס ובביקורת על ההתנהגות שלה, רק בהכלה ובאהבה ובתמיכה,
והשם הטוב יהיה בעזרכם