יש לי ילדה בת ארבע שאוכלת הרבה בפה פתוח,
אני לא רוצה להעיר לה- ניסיתי לומר לה פעם בעדינות היא לא ממש קלטה מה אני רוצה,
אבל זה ממש מגעיל אותי! אני לא מסוגלת להיות לידה שהיא אוכלת – לא נתקלתי בזה עם ילדים אחרים,
איך אפשר ללמד אותה לאכול בפה סגור אבל בלי הערות ובקטע טוב?



וואי קשוח.. ואיך מלמדים בעל???
מה הקשר?? ילד קטן עדיין לא לימדו אותו. וצריך להסביר לו נימוסי שולחן שלא בשעת האוכל. ולתרגל איתו בזמן רגוע. לילדים לא אומרים ברמזים הם קטנים. כן בעדינות שלא יעלבו.
אבל להסביר כי זה פעם ראשונה בשבילם. הם קטנים.
לבעל- אין לי מושג 🙂 יש כאן חכמות ממני. זה ודאי שונה.
למה להעיר? פשוט ללמד…
בדיוק השבוע מישהי אמרה לי שכל דבר צריך ללמד את הילדים. גם איך לקנח את האף, להסתדר בשירותים ועוד… לא זכרתי שאותי למדו כאלה דברים 🙂
אפשר לעשות את זה כשיעור של נימוסים, או שם מפציץ אחר כמו שממציאים בגנים לכל לימוד ורכישת ידע,ילדים מאד אוהבים את זה. אפשר גם להגיע למבצעים, תחרויות. להסביר כמה זה חשוב ומנומס וכמו גדולים. לעודד ולהחמיא על כל הצלחה ומעשה חיובי.
אפשר לומר, להסביר לספר על האריה ולהזכיר כל פעם, בצורה יפה והילדה מבינה ולא נעלבת,
אני למדתי את הבת שלי בת שנתיים שלא מנגבים ידיים בבגד, כל פעם הגשתי לה טישיו, ואמרתי, בפעם הראשונה היא נעלבה וזהו.
היא יותר תעלב או תפגע כשחבירות לא ירצו לאכול לידה…
גם בפעם הראשונה אפשר לומר בצורה שלא תעליב…
וואו בדיוק רציתי לשאול איך מלמדים ילדה לאכול נקי ולא להתנגב בבגדים.
ז"א – אני מזכירה לה, אבל זה פשוט קורה כל הזמן ואני כבר מרגישה כמעט רודפת אחריה.
היא מנגבת ידים בחצאית, ופה / אף בשרוולים, וכל הזמן היא פשוט מלוכלכת.
בבית היא אוכלת עם סינר ולפעמים מתלכלכת מסביבו, מהצהרון היא חוזרת מטונפת כמו תינוק אחרי מעון, כל הבגד מלוכלך ברוטב אדום, בכלל לא נעים…
וכמה אני יכולה להזכיר לה? השרוולים מגיעים לה לשימוש כל שתי דקות!
ולפני שמישהי תגיד – אני לא חושבת שיש לה בעיות תחושה, היא מתנהגת רגיל עם מרקמים, אבל פשוט מתנגבת בבגדים כל הזמן…
בת כמה היא?
נשמעת עדיין קטנה,
אצלי בכל אופן הבן שלי עד הקיץ האחרון היה כך(בן 5) ולא עזר תזכורות,
אבל לאט לאט הוא גדל(וגם הייתי אומרת לו בצורה יפה:אתה ילד גדול,לא חבל על הבגד?כי אתה נראה מלוכלך כמו ילד קטן-זה חדר לאט לאט)והוא הפסיק עם זה(יותר נכון עבר לבזבז לי טישו על ניקיון באוכל,אבל זה בסדר,עדיף כך…)
היא בת 4 וחצי…
וכאמור, מנגבת בשרוולים לא רק באוכל, גם סתם ככה…
אולי תהפכי את זה לחויה?
תאמרי בארוחת צהרים בואו נשחק משחק:
מי מצליח לאכול בשקט?מי מצליח לנגב ידים רק במפית ולא בבגד?מי מצליח לאכול עם פה סגור?-דברים שילדים שוכחים בדר"כ בארוחה…
תשתפי את כלל המשפחה במשחק וכך זה לא ייתן תחושה של הערה ספציפית לילדה….
תודה , ניסינו את זה היום והיה ממש מוצלח
"כשאוכלים צריך לאכול עם פה סגור, כי זה לא נעים לאנשים אחרים לראות את האוכל שלועסים.
יש עוד דברים כאלה, למשל כמו רוק או נזלת, שיש לכולם, אבל אצל השני זה יכול להגעיל.
אני אומרת לך כי את כזו חמודה ויפה וכולם רוצים להיות לידך, אז תשימי לב שגם כשאת אוכלת כדי שיהיה נעים להיות איתך, שהפה יהיה סגור וכשאת צריכה להתנגב תיקחי טישו ולא בחולצה"
בטח שכל דבר צריך ללמד. לא כדאי לחכות עד לגיל שיבינו את זה מעצמם. וגם לא אמור להעליב אם רואים את זה כך, כלימוד ענייני ועם הבנה שהיא לא יודעת את זה וגם לא אמורה לדעת לבד.
וגם אחרי הלימוד עדיין יהיו מספיק פעמים לחזור על זה… עד שזה יהפוך להרגל.
שימי לב
שאם היא לא מצליחה לסגור את הפה
זה יכול להראות על פוליפים גדולים..
ככה היה לי עם הבת שלי
רק בגלל זה גילינו את זה
איך בודקים את זה? היא לפני ניתוח כפתורים -אבל לא חשבנו אפילו לבדוק פוליפים
נכון יש כאלו שקשה להם לנשום מהאף
וכדאי מאד לעבוד על זה…
גורם להרבה נזקים בטווח הקצר והארוך.
איך עובדים על זה?
כתבת שלא נתקלת בזה אצל ילדים אחרים – אצל אנשים אחרים בכללי כן נתקלת בזה?
יש תופעה מוכרת כזאת, והגיוני שזה קורה רק אצל אנשים מסוימים.
אם את סובלת מזה לא רק אצלה – אז את צריכה דבר ראשון להבין שהיא לא אשמה ולבדוק אם אפשר לטפל בזה דרכך.
אני חלילה לא אומרת את זה מתוך שיפוטיות, אני סובלת מההפרעה הזאת והחיים ממש לא קלים איתה, אבל אף אחד חוץ ממני לא אשם.
ראיתי את זה אצל אנשים אחרים-הילדים האחרים שלי פשוט אכלו בפה סגור בלי שהייתי צריכה לדבר על זה ולזה התכוונתי
מה מפריע לך חוסר אסתטיקה או הרעש?
המראה-לא נעים ראות את זה
היא בת ארבע… תעזבי אותה…
לי היה גהנום בצד של בעלי בהתחלה
(סיפרתי לבעלי את כל הרגישויות שלי בהתחלה שידע שזה הבעיה שלי ולא שלו )
הם לא רק אוכלים עם פה פתוח אלא גן חיות אמיתי
כשאני בתחילת הריון או כשאני עייפה בא לי לברוח
זה אפילו לא במסוגלות שלי
גם לי יש ילדה אחת שלא מצליחה
את שאר הילדים הרגלתי בזה שראו אותי אוכלת עם פה סגור
הייתי אומרת את שם הילד בחיוך ומראה
אצלה הבנתי שאם לא אומר לה שלועסים עם השיניים ושפתיים סגורות היא חושבת שצריך לבלוע
ואני מראה לה שהפה זז אפילו שהשפתיים סגורות
אפשר גם להראות תמונות כמו שמלמדים ילדים מיוחדים (יכול לעזור)