מה זה משנה איך אחרות קוראות?
את זו שצריכה להתחבר לזה
(אם דווקא מעניין אותך – באופן אישי קוראת לחמותי "אמא" למרות שזה ממש לא קל לי, כן חושבת שהמאמץ כדאי, זה מכבד (גם את בעלי) ומקרב, לא קוראת לה בתדירות רבה, אבל כשנצרך….
רואה את גיסותי (נשואות לאחים שלי) חלקן נמנעות מלקרוא, חלקו קוראות "אמא", איכשהו אלו שקוראות "אמא" הקשר של אמא שלי איתן יותר קרוב וחם, כמים הפנים לפנים…)
כלונת
10 חודשים לפני
אימא
אצל חמותי מדברים להורים בגוף שלישי
"אימא אמרה", "אבא אמר",
בלי לכנות אבא ואימא
אין לי אפשרות לנהל איתה שיחה תקינה…
(אל תדאגו, לעולם אין תחליף לאימא…)
אחת
10 חודשים לפני
אני כן קוראת לה אמא . התרגלתי , בהתחלה היה לי ממש קשה. אבל בעלי הראשון לשקרא לאמא שלי אמא אז אוטומטית גם אני קראתי לאמא שלו אמא .
כיום במבט לאחור אני מרגישה שזה תואר שמגיעה לה היא הרי אמא של בעלי לא ? ואני חייבת בכבודה לא פחות מאמא שלי – זאת הלכה!
ובאמת אמת לרב השוויגריות בעולם אכפת להם מהבן והכלה זה הבן שלה. אבל לפעמים מפחדות איך הכלה תגיב ולכן לא תמיד יודעות איך להתנהג. אגב אני הרבה פעמים שמה את עצמי כאילו אני השוויגער . זה מכניס לפרופורציות . סופו של דבר גם יום אחד אנחנו נהייה שוויגעריות .:)
אמא שלי היא הכי לא שוויגער שיש למרות 10 חתניה וכלותיה בל"ע, היא האישה הכי חמה שאני מכירה, ולא סתם 2 גיסותי- כלותיה- מתחננות אליה בלידות שהיא תלווה אותן בלידה עצמה!! (אמא שלי סרבה בשביליהן, ורק לאחר תחנונים רבים היא הסכימה לבוא אבל לא להיות נוכחת בלידה עצמה…)
ולמרות זאת!!! היא לא סובלת שאחת מכלותיה קוראת לה "אמא". ואני גם חושבת שזה פחות נעים. גם בתור כלה אני בחיים לא אקרא "אמא" וגם כחמות- אני לא חושבת שארגיש בנוח…
בכל אופן, אצל חמותי- תמיד זה היה קשה כי לא ידעתי איך לקרוא לה, וכשסוף סוף הפכתי לאמא והתינוק קצת גדל והתחיל להבין אז בדברים מסוימים אני יכולה לקרוא לה "סבתא" אבל אני לא אכנס למטבח ואשאל- "סבתא, איך אפשר לעזור?"…..
מיכל
10 חודשים לפני
אני שאלתי אותה איך לקרא לה כי אין לי כח להסתבך (ככה אמרתי לה, היא בגובה העיניים)
אבל גם לא לה היה תשובה… היא אמרה לא 'אמא' כי היא לא אמא שלי, וגם אני לא אוהבת לקרא אמא ושם אחר לא מצאנו
ומאז אני מסתבכת
וכשאני מסתבכת אני אומרת לה שאני מסתבכת כי אין לי איך לקרא לה…
עדינה
10 חודשים לפני
אני קוראת לה מאמא.
חנה
10 חודשים לפני
אני אמרתי לה רשמית בצורה מאד מכובדת ומכבדת שאני לא קוראת לה אמא היות ואמא יש רק אחת ואין מה לטייח היא השויגר שלי ואם ישאלו אותי מי השויגר שלי אני אצביע עליה ולא על אף אחת אחרת
האמת שבד"כ אני לא קוראת לה אלא עושה כזה אהמממ…
גם אצלי ברגע שנכנסתי למשפחה עשיתי שיחה נעימה וקלילה עם חמותי והבהרתי לה שאמא יש רק אחת ועם כל הכבוד אני לא קוראת לה אמא (היא מאוד רצתה ובקשה מפורש..) אבל היא נאלצה לקבל את בקשתי.
בכללל קבענו לעצמנו שאם יש משהו להעיר או להאיר שנעשה את זה אחת מול השניה בצורה נעימה ומכבדת וברוך ה' אנחנו בקשר מצוין כבר כמה שנים!!
ש.פ
10 חודשים לפני
מאז שהילדים שלי נולדו אני פשוט קוראת לה סבתא
אחת
10 חודשים לפני
אני נשואה כבר 6.5 שנים ועדיין קשה לי לקרוא לחמותי אמא(למרות שהיא אישה מדהימה ויש לי איתה קשר מאוד מאוד טוב זורם)
ליד הילדים אני פשוט קוראת סבתא ופשוט לא קוראת-יצא לי אולי פעמיים לקרוא לה אמא…
זה אולי לא נעים אבל לדעתי זה באנלי ובסדר.
מיכל
10 חודשים לפני
גם הכלה שלי שאלה אותי איך אני רוצה שהיא תקרא לי,ולא ידעתי מה לענות לה.
מצד אחד רציתי שהיא תקרא לי 'אמא' פשוט כי אני אמא של בעלה,ולעולם לא ניסיתי להיות במקום אמא שלה,אבל נראה לי שזה צריך להרגיש לה נוח וטבעי,אז אמרתי לה, באותה טבעיות שהיא שאלה, שתקרא לי איך שמתאים לה, גם שאלתי אותה איך האחיות שלה קוראות לחמיות שלהן..בדר"כ היא נמנעת מלקרוא מפורש,ולפעמים-'חמותי'-זה כיף לי, מכבד אותי,אבל אם היא היתה קוראת לי 'אמא' הייתי מרגישה יותר קירבה,אפי' שזרימה לא חסר לנו בקשר..
לא קוראת;)
😉
מה זה משנה איך אחרות קוראות?
את זו שצריכה להתחבר לזה
(אם דווקא מעניין אותך – באופן אישי קוראת לחמותי "אמא" למרות שזה ממש לא קל לי, כן חושבת שהמאמץ כדאי, זה מכבד (גם את בעלי) ומקרב, לא קוראת לה בתדירות רבה, אבל כשנצרך….
רואה את גיסותי (נשואות לאחים שלי) חלקן נמנעות מלקרוא, חלקו קוראות "אמא", איכשהו אלו שקוראות "אמא" הקשר של אמא שלי איתן יותר קרוב וחם, כמים הפנים לפנים…)
אימא
אצל חמותי מדברים להורים בגוף שלישי
"אימא אמרה", "אבא אמר",
בלי לכנות אבא ואימא
אין לי אפשרות לנהל איתה שיחה תקינה…
(אל תדאגו, לעולם אין תחליף לאימא…)
אני כן קוראת לה אמא . התרגלתי , בהתחלה היה לי ממש קשה. אבל בעלי הראשון לשקרא לאמא שלי אמא אז אוטומטית גם אני קראתי לאמא שלו אמא .
כיום במבט לאחור אני מרגישה שזה תואר שמגיעה לה היא הרי אמא של בעלי לא ? ואני חייבת בכבודה לא פחות מאמא שלי – זאת הלכה!
ובאמת אמת לרב השוויגריות בעולם אכפת להם מהבן והכלה זה הבן שלה. אבל לפעמים מפחדות איך הכלה תגיב ולכן לא תמיד יודעות איך להתנהג. אגב אני הרבה פעמים שמה את עצמי כאילו אני השוויגער . זה מכניס לפרופורציות . סופו של דבר גם יום אחד אנחנו נהייה שוויגעריות .:)
כל הכבוד לך מחזיקה לך אצבעות
הרבה לא יודעים אבל הביטוי הזה "להחזיק וכו" מקורו בנצרות
אמא שלי היא הכי לא שוויגער שיש למרות 10 חתניה וכלותיה בל"ע, היא האישה הכי חמה שאני מכירה, ולא סתם 2 גיסותי- כלותיה- מתחננות אליה בלידות שהיא תלווה אותן בלידה עצמה!! (אמא שלי סרבה בשביליהן, ורק לאחר תחנונים רבים היא הסכימה לבוא אבל לא להיות נוכחת בלידה עצמה…)
ולמרות זאת!!! היא לא סובלת שאחת מכלותיה קוראת לה "אמא". ואני גם חושבת שזה פחות נעים. גם בתור כלה אני בחיים לא אקרא "אמא" וגם כחמות- אני לא חושבת שארגיש בנוח…
בכל אופן, אצל חמותי- תמיד זה היה קשה כי לא ידעתי איך לקרוא לה, וכשסוף סוף הפכתי לאמא והתינוק קצת גדל והתחיל להבין אז בדברים מסוימים אני יכולה לקרוא לה "סבתא" אבל אני לא אכנס למטבח ואשאל- "סבתא, איך אפשר לעזור?"…..
אני שאלתי אותה איך לקרא לה כי אין לי כח להסתבך (ככה אמרתי לה, היא בגובה העיניים)
אבל גם לא לה היה תשובה… היא אמרה לא 'אמא' כי היא לא אמא שלי, וגם אני לא אוהבת לקרא אמא ושם אחר לא מצאנו
ומאז אני מסתבכת
וכשאני מסתבכת אני אומרת לה שאני מסתבכת כי אין לי איך לקרא לה…
אני קוראת לה מאמא.
אני אמרתי לה רשמית בצורה מאד מכובדת ומכבדת שאני לא קוראת לה אמא היות ואמא יש רק אחת ואין מה לטייח היא השויגר שלי ואם ישאלו אותי מי השויגר שלי אני אצביע עליה ולא על אף אחת אחרת
האמת שבד"כ אני לא קוראת לה אלא עושה כזה אהמממ…
גם אצלי ברגע שנכנסתי למשפחה עשיתי שיחה נעימה וקלילה עם חמותי והבהרתי לה שאמא יש רק אחת ועם כל הכבוד אני לא קוראת לה אמא (היא מאוד רצתה ובקשה מפורש..) אבל היא נאלצה לקבל את בקשתי.
בכללל קבענו לעצמנו שאם יש משהו להעיר או להאיר שנעשה את זה אחת מול השניה בצורה נעימה ומכבדת וברוך ה' אנחנו בקשר מצוין כבר כמה שנים!!
מאז שהילדים שלי נולדו אני פשוט קוראת לה סבתא
אני נשואה כבר 6.5 שנים ועדיין קשה לי לקרוא לחמותי אמא(למרות שהיא אישה מדהימה ויש לי איתה קשר מאוד מאוד טוב זורם)
ליד הילדים אני פשוט קוראת סבתא ופשוט לא קוראת-יצא לי אולי פעמיים לקרוא לה אמא…
זה אולי לא נעים אבל לדעתי זה באנלי ובסדר.
גם הכלה שלי שאלה אותי איך אני רוצה שהיא תקרא לי,ולא ידעתי מה לענות לה.
מצד אחד רציתי שהיא תקרא לי 'אמא' פשוט כי אני אמא של בעלה,ולעולם לא ניסיתי להיות במקום אמא שלה,אבל נראה לי שזה צריך להרגיש לה נוח וטבעי,אז אמרתי לה, באותה טבעיות שהיא שאלה, שתקרא לי איך שמתאים לה, גם שאלתי אותה איך האחיות שלה קוראות לחמיות שלהן..בדר"כ היא נמנעת מלקרוא מפורש,ולפעמים-'חמותי'-זה כיף לי, מכבד אותי,אבל אם היא היתה קוראת לי 'אמא' הייתי מרגישה יותר קירבה,אפי' שזרימה לא חסר לנו בקשר..