אולי תחכימו אותי, שילמתי רק על סלסלה 1400 ש"ח. כרגע הגיעו פתקי המחנות שכל אחת 480 ש"ח כפול 3 בנות, יש לי לרכוש לכולם תלבושות, מכשירי כתיבה, ומעט טיולים לבין הזמנים, ברמה הבסיסית.
הבן שלי עולה לישיבה גדולה- אז את כל הציוד להתחלה.
האם רק לי זה מוגזם?
דף הבית > ארכיון פוסטים > פורום > איך אתן עוברות את החודשיים הקרובים מבחינה כלכלית, אני טובעת

אולי תחכימו אותי, שילמתי רק על סלסלה 1400 ש"ח. כרגע הגיעו פתקי המחנות שכל אחת 480 ש"ח כפול 3 בנות, יש לי לרכוש לכולם תלבושות, מכשירי כתיבה, ומעט טיולים לבין הזמנים, ברמה הבסיסית.
הבן שלי עולה לישיבה גדולה- אז את כל הציוד להתחלה.
האם רק לי זה מוגזם?
דבר ראשון ההוצאות באמת מטורפות,
הדרישות והצרכים עולים משנה לשנה,
יועצי כלכלה יגידו לך שצריך להפריש כל חודש כסף עבור ההוצאות האלו,
אישית אני מוצאת את עצמי לפני / אחרי החגים בלי גרוש
זה תקופה מטורפת של הוצאות רבות ללימודים + לחופש + לחגים,
וההכנסות בדיוק להפך – שעות עבודה מצומצמות וחופשים וחגים..
מצטרפת. שלי קטנים יותר אבל "מחנה" לכתות גבוהות של יסודי (קרי 8!!! ימי פעילות שרובם אחה"צ) עלה 490 ש"ח לאחר "סבסוד" של תנועת בתיה.
ומה שהכי תסכל אותי זה שאחד משמונת ימי החסד נקבע ליום של התעודות אחה"צ. בזבוזף זה עדין לא יום שמחפשים תעסוקה. אם כבר לגבות הון ולתת מינימום ימים – לפחות שיעזור קצת
ויום אחד זה סרט. כל שנה זה מעצבן אותי מחדש. לא מבינה מה הפעילות החברתית בסרט… אם צריכים למלא 3 שבועות בתוכן אפשר להבליג על זה. אבל 8 מפגשים בסך הכל ואחד מבוזבז על סרט במתנס
בכיתות הנמוכות כל יום סרט. לצערי הרב.
מוזר.
המחיר הוא לא קבוע?
אני יודעת שהמחיר 170 (לאחר ההנחה של בתיה)
פלוס עוד 200 מזומן.
סה"כ 370
ממש לא , המחיר אחרי סבסוד 480 , השנה לא שלחתי את הבנות שלי וגם מלא חברות שלהן לא הלכו… יש גבול לניצול עם כל הכבוד …
לתת הרגשה שמישהו עוד סבסד אותנו..
הרי אפילו הסרט שהם מביאות ומקרינות בכל בתי הספר בארץ, כמה בדיוק עולה להם?
במקום להתחשב בבני תורה סוחטים את ההורים עד תום
מוזר לנו זה עלה ככה.
(ביתר ונראה לי שגם בק"ס ובירושלים) ועוד אמרו שהשנה הולך להיות בהמשך החזר (נראהלי שבגלל המלחמה)
בגלל שאחרי זה זה כבר שלושת השבועות ויש בעיה עם טיולים וכו
בסמינר הכל קופץ, הבת שלי ב-ט' – יש מחנה ב-680 ש"ח, פעילות אתנחתא ב-160 ש"ח
+ביגוד וכל מיני השלמות למחנה
כבר על תחילת החופש אנחנו באלף ש"ח רק עליה, בלי האחיות הקטנות
ייאמר לשבחה שהשתתפה קצת מכספה
אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים
וואהו עולה לך 680 מחנה זה המווון
איזה סמינר היא?
יש מחנות גם ב700+
יומיים עם לילה בינהם
התיסכול הוא שזה סמינרים שיש להם ים כסף
אצלנו סמינר קטן 80 בנות- לא גובים על מחנה ואתנחתא
ההורים משלמים שכ"ל 12 חודשים
זה עדיין יוצא יותר זול מלשלם מחנה ואתנחתא
בנוסף
אני רכזת חברתית
מחנה עולה לנו 1000+ ש"ח לבת
אתנחתא 3 מפגשים 300 לבת
ועדיין ברור לנו שהורים לא אמורים לספוג את העלויות המטורפות
ובתיכונים שיש 50 בנות בכיתה ,ומקבלים תקציב על כל ראש ומשלמים משכורת למחנכת אחת לכל 50 (כשאצלנו יש כיתות של 18 בנות) ומזמינים תכנית באותו המחיר כמעט להרבה יותר בנות
מבינות את ההזיה?
אני מכירה אופציה אחת להתארגן מראש עם כסף,
אם אתם משפחה שסוגרת חודש רק בחודשים "רגילים" כמו טבת/שבט
זה אומר שאתם במינוס שנתי
לכן כמה שזה נדוש ומעצבן-
אני לא מכירה פתרון אחר חוץ מלהתארגן מראש
איך? ע"י הגדלת הכנסה
וכל מי שאני מכירה כשהוא באמת נתקע בקיר מצא פתרונות
בהצלחה רבה!!
נ.ב.
גם אם לא התארגנתם מראש וכרגע אין לכם מאיפה להוציא
ממליצה מאוד לעשות תקציב מסודר
ככה החריגה תהיה בשליטה שלכם ולא להפך
הכל טוב ויפה במשך השנים ב"ה.
רק מה אעשה עם השנה היו מס' הוצאות חריגות- סיוע כלכל לאחותו של בעלי שבתהליכי גירושין, לא יכולנו לא לעזור אבל הותיר אותנו מרוקנים.
צודקת, בעקרון היו אומרים לך תעשי גם קופה לבלת"מים…
אבל באמת לא להכל אפשר להתכונן
וצריך לזכור שה' זן ומפרנס
אין פתרונות קסם
להתארגן מראש עם סכום בצד
להגדיל הכנסות
להשתדל לצמצם במה שאפשר
להודות להשם שיש ילדים ובית מבורך- לא מובן מאליו
אני משתדלת לחלק את ההוצאות: קיטנות, מחנות, ספרי לימוד וכד' – הוצאות של חודש זה. ציוד לשנה הבאה ותלבושות וכד' – בחודש הבא
לשאר החופש – טיולים, נופש ועוד סכום להוצאות נחמדות ובלתי צפויות – אני משתדלת במהלך השנה להוסיף שעות, לקחת עוד עבודה, לא הגדלת הכנסה קבועה אלא משהו שהסכום יוקדש רק לחופש. כל שנה אני מוצאת משהו אחר. השנה למשל בעלי עשה שידוך. הוא לא שדכן וזה היה כסף לא צפוי כמעט אז שמנו בצד וזה מכסה את הנופש.
ככה אני מגיע לחגים איכשהו מאוזנת ומה שמתערער בחגים אני משלימה בחודשיים שאח"כ וה' עוזר בכל פעם מחדש.
ובכלל אני משתדלת לחלק הוצאות צפויות בין החודשים שלא הכול יפול בחודש אחד. הבן שלי אמר לי שצריך קצת ביגוד כי קטן עליו? אני בודקת איתו מה הכי דחוף וכל חודש קונים משהו, פעם חולצות, פעם גרביים (הוצאה שצריכה לפעמים משכורת נפרדת, כן?) וכן הלאה…
גם אצלי כך. בתחילת הקיץ לא היה לה כלום ללבוש כי גבהה, קנינו 2 סטים חמודים מאד ואמרתי לה- לחכות. עכשיו מתחילים הנחות אקנה לה עוד. ככה לומדים גם להתאפק.
אין לי אלא להזדהות עמוקות
זה באמת קשההה
ולא תמיד יש אפשרות להגדיל הכנסה
ולפעמים זה אחרי ההגדלה…
וגם כל חודש אני מגלה הרבה הוצאות כבדות שכביכול חד פעמיות . כל חודש משהו אחר, אז עכשיו זה החופש, יש את החגים, פורים וכו. יש חודש פתאום עם ארנונה גבוהה. ואז צריך איזה טיפול שיניים. בקיצור אין סוף…
רק להתפלל
שהבנות יעבדו בחופש! לא כל החופש,אבל כמה ימים עד שהם יממנו לפחות חצי?
ביביסיטר אחרי צהריים
עטיפת מחברות לאמהות עסוקות
סדנאות יצירה לילדות שהוריהם עובדים
לא חסר מה..
ולא יקרה להם שום דבר אם הם יבינו שהכסף לא גדל על עצים ובא בעבודה קשה..
דוקא לא חושבת לשתף את הילדים בקשיים כלכליים
אני חושבת שאושרת לא דיברה על שיתוף בקשיים כלכליים, אלא לייצר שותפות ואחריות. הרי אף אחד לא מדבר על להחזיר את הילדים לעבוד בשוק כמו פעם.
בואו נהיה ריאליים: לנערה מתבגרת יש המון רצונות ומותרות, ולפעמים להורים פשוט אין תקציב לממן את הכל. כשהיא עובדת ומממנת את עצמה (בקטע טוב ובריא כמובן), היא קודם כל מטה שכם ועוזרת להורים ומורידה מהם עומס כלכלי שלא תמיד יש להם איך לממן, ומעבר לזה, שפע שבא בקלות מוחלטת מייצר זלזול. כשהיא מתאמצת ומבינה את ערך הכסף, היא לומדת לקחת אחריות, להעריך את מה שיש, ובשורה התחתונה- גם לשמור הרבה יותר טוב על החפצים שלה.
מדובר על בחורה בוגרת בת 14 ומעלה בד"כ. אם לא נשתף אותה בגיל הזה במינימום של מושגים על כספים היא תגיע לחתונה עם דרישות בשמים ובעלה המסכן יצטרך להתחיל לחנך אותה.. מנסיון!
בנות בגיל היסודי שיעבדו ?
לי 3 בנות שה"מחנה" שלהם ביסודי עולה לכל אחת למעלה מ400 ש"ח !
סיפרי לימוד כ1200 ש"ח לשלושתן
צהרונים פרטים לבנים (כי אני חיבת סידור ובחידר כבר אין( זה 350 * שתי ילדים
שלא לדבר על מי שצריך לחדש תלבושות, ילקוט ומכשירי כתיבה לכולם
מתנות לצוותים (תכפילי בכמה צוות ובכמה וכמה ילדים בלע"ר………)
ועוד לא התחלנו את החופש האמיתי קצת יציאות וכוד…..
משפחה שלא גומרת את החודש איך אמורה להתמודד עם כל זה ??
רק להכנס למינוס ענק
זה מה שקורה
מצטרפת לדברי אושרת.
כשהייתי בכיתה י' יצאנו לנופש ואבא שלי אמר, הנופש לא כולל אטרקציות וחטיפים וממתקים… כל אחד מביא כמה כסף שיכול ובזה נתכנן פעיליות לנופש , וכך היה , אני הבאתי 800 והילדים הקטנים הביאו קצת, מה שהיה להם, הגדולים הביאו יותר. והשתתפנו בנופש.
מכיתה י' אני כבר שילמתי מחנות על עצמי, בלי שההורים שלי ביקשו ממני, גדלתי מודעת מה זה הוצאות,
בחורות יכולות לעבוד עכשיו בקייטנות בגנים, במעונות, לא חסר.
לשם האיזון הייתי אומרת לילדים של שואלת השאלה- שאמא תקנה להם בגדים לשנה הבאה, ספרי לימוד ושהם ישתתפו במחנה . וכל שאר אבזור הנלווה למחנה -(מגבת חדשה, מקסי ) וכו שיקנו בעצמם
אפשר לקחת עבודה נוספת ליולי אוגוסט
יש עובודות שתמיד צריך קיטנות ניקיון..
לא הבנתי איך בדיוק?
גם ככה אני עובדת במשרה מלאה. מה אני עבודות ניקיון בלילה?
עדיף להיות במינוס מאשר שלילדים שלי לא יהיה אמא ואבא
היא התכונה לעובדות הוראה שלוקחות קיטנה
תפסיקו לצקצק בלשון על בנות עובדות..
אפשר לחשוב לא שלחנו אותן לשאוב מיים…
בנות ביסודי צריכות עבודות קטנות,הבת שלי בת 10 שומרת על ילד אחד שאמא שלו עובדת פעמיים בשבוע כמזכירה בקופת חולים אחרי צהריים3 שעות ,תאמיני לי 10 ש"ח לשעה מספיק לה בהחלט!
ואין אפס,נערות שעובדות שומרות היטב על הכסף שלהן,ויודעות להתנהל אתו כמו שצריך,אין מתנה יותר גדולה מזו לבנות שלכן,ורק תסבירו לי מה הבעיה להגיד ההוצאות האלה גדולות עלינו?10,000 ש"ח זה כסף שבא ברגל?למה אמהות לא יכולות לפרגן לעצמן קצת חופש או הנאה לעצמן כי יש ילדים? למה לי בתור אמא לא מגיע להנות לעצמי כמו כל הילדים שלי?מה ההבדל?
כל השאלה היא באיזה גבול זה.
והאם ה לדברים של צורך(גם חברתי ורגשי)או לפינוק