שלום לכולן,
אני אמא לילדים בגילאים שונים – מהגדול בן 8 ועד תינוק בן 3 חודשים, ועכשיו הבת שלי עולה לכיתה א' 😊 אני מנסה להבין איך אפשר לשלב בין כל המשימות של הבית, העבודה והילדים, ורוצה ללמוד מכן איך אתן עושות את זה בפועל.
אשמח אם תכתבו לי ממש לפי שעות, איך אתן מחלקות את היום – מהבוקר ועד הערב – כולל זמן הכנת ארוחות, סדר, עזרה בשיעורי בית וגם יציאה קצת עם הילדים לגינה או לעשות איתם פעילויות אחרות וכו' ובמיוחד מה שחשוב לי זה איך מספיקים בזמן הקצר שהילדים בבית, גם שהבת שלי תעשה ש.ב. ומטלות של בית ספר, וגם שתספיק לשחק.
תודה לכל אחת שעוזרת ומחכימה אותי ואת כולן 🙂
אמא לילדים חמודים 🙂
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי כאן וכולנו ננסה לעזור לך!
אם את אישה עובדת גם מחוץ לבית תשלימי עם זה שלא תצליחי לעשות הכל. זה בלתי אפשרי. מה שעוזר לי מאד עם כל עומס המטלות זה לשבת מידי תקופה ולהבין מה הכי חשוב לי כעת ולרשום לעצמי על דף נקודות ולנסות להתמקד בהן.
זהו,
צריך להשלים שאימהות זה לא דבר מושלם,
זה דבר שנותנים כמה שאפשר בנסיבות הקיימות
סדר היום שלי – קימה,(להכניס מכונה – אם אני מספיקה) שליחת הילדים למוסדות
עבודה – עד 15:30
הבאת / קבלת הילדים
כביסות / כלים / גינה
18:00 ארוחת ערב (לפעמים מכינה מראש ואוכלים בגינה)
19:00 השכבה
שוב השכבה
עוד השכבה
כסוף סוף נרדמו סידור הבית / הכנת ארוחת צהריים למחר
היום כשהילדים הגדולים כבר יותר גדולים (עד גיל 12, ובמקומם יש קטנים חדשים ב"ה) אז נותנת להם אחרי ארוחת ערב לסדר את הבית כל אחד שם במקום 100 חפצים / שוטף כלים /ממיין כביסה / מוריד פחים…
גילוי נאות:
לפעמים אין ארוחת צהריים, מאלתרת משהו
הבית בד"כ לא מסודר עד הסוף, או שהמטבח מסודר או הסלון, לפעמים שניהם בלאאאגן…
שיעורי בית בצהרון – זה לא תפקיד לאימהות בדורנו 🙂 כשהילדה חוזרת מהצהרון זה הזמן לשחק עם חברות עד ארוחת ערב
מזכירה לי שהייתי באסיפת הורים של כיתה א',
המורה הסבירה שצריך כל יום לבדוק את הילקוט, לשבת להכין עם הבת ש.ב. ועוד ועוד…
הייתי מתוסכלת – לא הבנתי היכן בדיוק היא מצפה שאכניס את זה, הייתה אמא אחת שכל הזמן אמרה – נכון אני בודקת לבת שלי את הילקוט כל יום, יושבת איתה לש.ב. …
כשהמורה אמרה שבת שלא מסיימת את האוכל – היא לא מרשה לזרוק לפח אלא דורשת שתכניס את זה חזרה לילקוט כדי שאמא תראה שהיא לא אכלה, אמרתי לה שחבל שזה יעלה עובש בילקוט, חוץ מערב פסח מתי אני יראה את זה, פתאום ראיתי את כל שאר האמהות מהנהנות בראש ומבקשות שלא יחזירו אוכל לתיק, אף אחת לא תרדוף אחרי הבת שלה לאכול, וקל וחומר לא תראה את זה לפני שזה יתעפש…
הן פשוט יותר מנוסות ממני, למדו לשמוע את המורה, להגיד כן כן ולהמשיך הלאה במרוץ החיים.
אותה אימא שבודקת לבת שלה כל יום את הילקוט, זאת באמת הבכורה שלה, היא חוזרת מהעבודה ב 13:30 הילדים כמעט לא הולכים לשחק עם החברים, ב5 בצהריים כולם מתלקחים ולובשים פיגמות אוכלים ארוחת ערב וב 6 נכנסים לישון כדי שהיא תספיק את מה שהיא צריכה…
עוד לא הגעתי לשלב שלך בחיים, שלי עוד קטנים
אבל העומס שיש לך הוא גדול, הילדים צפופים, וזה אמנם חשוב וכולי לעקוב אחרי השעורי בית אבל לא תמיד זה מצליח
אז קודם כל – תרגיעי את עצמך, את לא היחידה בדור והבת שלך לא מוזנחת
דבר שני – לדעתי, חשוב יותר שתפני זמן לפן הרגשי של כיתה א', מאשר לפן הלימודי. המעבר מגן לבית הספר הוא מורכב ואינטנסיבי, ואם מתפנה לך זמן אחה"צ- אל תבדקי מחברות אלא תשאלי אות על החברות ועל השיעורים, האם זה קשה לה או שהיא מצליחה, זה חשוב הרבה יותר.
אם את רוצה לעקוב אחרי הלימודים – אני מאמינה ששבת ומוצא"ש יכולים לתת לך אינדיקציה, אין כ"כ לימודי חול בכיתה א' ואני מאמינה שזה לא בעיה הילכתית, בשבת את יכולה לבדוק את הקריאה, ההבנת הנקרא, להחמיא על מחברות יפות… אם את רוצה אז את מחברת חשבון תדחי למוצאי שבת, כל שאר המחברות אמורות להיות בסדר בשבת – סה"כ חגים, טבע, עברית וכו'…
ילדה בכיתה א' חוזרת כמעט כל יום הביתה עם דף קריאה, ומישהו אמור להקשיב ולשמוע שהיא קוראת היטב, ולחתום על הדף… כמובן שלמורה בצהרון אין יכולת לעשות זאת.
זו אכן שנה עמוסה, כיתה א' זה גם בית ספר לאמא.
תמצאי את 5 הדקות שהן שלה פעם ביומיים (אצלי- היום החופשי של המורה הוא גם היום של הכנת עוגה לשבת עם הילדים בבית). אולי כשהילדים אוכלים, או משחקים משחק מעניין או עסוקים ביצירה ואפילו בגינה… זה לא קל.
ולגבי סדר היום….
נראה לי די דומה למה שכבר הציגו:
15:30 חזרה מהעבודה
עד 16:10 קיבוץ גלויות
אם יש בנות- אז עד 16:30-16:40 שיעורי בית, אם לא עשו בצהרון. פעם בשבוע היתה תוכנית או יצירה בצהרון, ואז חזרו הביתה עם שיעורי הבית. (בלעדי. הבת הגדולה שלי בד"כ הסתדרה בלעדי. לא נתתי לבנות לעשות יותר זמן אלא אם כן מדובר בגזירה/צביעה)
עד 17:00 הילדים משחקים (אני באופן אישי לא מעודדת הזמנת חברים וחברות. אלא לעיתים רחוקות- אם ילד צריך עידוד בחברה או אם הורה . יש להם אחים קרובים בגיל, ומתי יהנו ביחד? 7 שעות עם חברים- בעיני זה די והותר. אבל זה נושא אחר…)
בינתיים אני מפעילה מכונה, מתחילה ארוחת ערב של מחר. הקטנים נהנים בד"כ להשתלב בעזרה (להכניס כביסה למכונה, להוציא ירקות מהמקרר, להגיש אטב, למשוך את המכנס הרטוב שלהם מהחבל…) או במשחק עם הגדולים, הקטנים עוד יותר- נשלחים על ידי הגדולים 'אמא הוא מפרק/מפריע' ולפעמים נדבו ליבו של אחד הילדים לשעשע ולשחק איתם.
17:00 ארוחת ערב, מקלחות
19:00 לילה טוב, אני עולה למיטה יחד איתם וקמה ב20:00 לעוד שעה של ניקיון ובישולים.
בהצלחה רבה!
למה התגובה שלך חסומה בנטפרי?
שלום לך יקרה
אני חושבת שכל הענין של ניהול הבית הוא מאד אינדיבידואלי ושונה אצל כל אחת ואחת.
יש אחת שתשים דגש בעיקר על ארוחות גורמה ויש אשה אחרת שניקיון זה הענין אצלה ויש אחת שהזוגיות מעל הכל.
אז קודם כל, סדרי עדיפויות בחיים!
מה שנראה לך חשוב והכרחי שיקרה- בזה תשקיעי.
ואם לצורך הענין השיעורי בית הם כרגע מה שנראה לך חשוב- אז תקדישי לזה את מלא צומת הלב ותחשבי בזמן של היום שלך- זמן הכנת שיעורי בית ותנסי לעשות שזה יהיה כמה שיותר אפשרי..
זה בגדול מה שאני חושבת.
אבל לשאלתך איך אני מחלקת את היום.
ככה:
קימה- ארגון הילדים. אצלי מהלילה כולם מוכנים.
רק מחליפה טיטול, נעליים ומסדרת שיער.
אני קמה לפניהם ומתארגנת, כדי שברגע שהם יקומו אני איתם ואז לא מתבלגן שום דבר ואנחנו יוצאים הרבה יותר רגועים.
חוזרת מהעבודה ב14:00 – מקפלת כביסות שלא הספקתי אתמול, מתחילה קילופים והכנות לא. צהריים של מחר.. מכניסה מכונה ותולה ויושבת קצת לנוח לפני שהם חוזרים ב4.00.
מחזירה את הילדים..
ישר יוצאת לגינה עם הא. צהריים שהוכנה אתמול בערב, מאכילה אותם בגינה,
סביבות 6.30 חוזרת.
מקלחות, סיפור, קצת משחקים- מגנטים, קליקס ..
8.30- משכיבה אותם לישון.
ומכינה למחר ארוחת צהריים שתספיק ליומיים ואז יש לי יום אחד מנוחה מלהכין שזה מושלם.
עושה כלים..
מסדרת יחד איתם הכל, משתדלת שלא יוציאו כמה ביחד ואז קל יותר להשתלט..
בגדול, ממש עומדת על סדר יום שברור לי ולהם וכמעט לא נחה- לא יודעת כמה זה נכון..
אבל הבלאגן והלכלוך אותי מחרפן ולכן אני סביב הבית וסביבם כל היום.
שיהיה בהצלחה רבה.
ושוב, מה שנכון לי לא בהכרח יהיה נכון למישהי אחרת כי גם הגילאים שונים וגם האופי של כל אחת שונה..
זה באמת שונה השעת חזרה מהעבודה..
אז אצלי-
קמה ב07:00
מתארגנת בעצמי, מעירה ילדים, הם מאורגנים כבר,
נשאר רק נעלים, החלפת טיטול, להכניס את האוכל לתיקים, ולסדר שיער
ויוצאת בעצמי, בעלי שולח את הילדים ב08:10 בערך
בצהריים, חוזרת ב13:15, מתחילה להכין ארוחת צהריים, ויוצאת להביא את הילדים
בבית מביאה להם פרי או ביסקוויט עד שהארוחת צהריים מוכנה, וממשיכה להכין אותה
בערך 14:30 אוכלים ארוחת צהריים
מנקה אחריהם, שוטפת כלים,
ומ16:00 משחקת עם הילדים עד 17:30 שאז ארוחת ערב, ומקלחות, גומרת לסדר את הבית כשהם אוכלים
ב18:30 לילה טוב! הבית כבר מסודר לגמרי, מעבירה ניגוב ופונה לעיסוקיי….
מאמינה שאין הרבה שהסדר יום הזה מתאים להם מהרבה בחינות, לי זה ריאלי ליום שלי
ואני נהנית ממנו מאאד
בהצלחה!!
יווווו נשמע שכולכן עובדות בעבודה חלומית
קמות ב7, שולחות ידים
חוזרות מוקדם הביתה
אין אף אחת שעובדת יותר?…
גרם לי לקנאה
לנחם אותך?
קמה ב 5:40, מתלבשת וחומקת בשקט מהבית, שלא יתעוררו החברה.. הבגדים ולפעמים גם האוכל שלהם מוכנים מראש, עד לרמת הפפיון לשיער, לחסוך פדיחות מהמורה והגננת😁
חוזרת ב 4 לאסוף את החברה, עם רגליים רועדות מעייפות. בעיניים עצומות מעבירים את אחה”צ ומשתדלים שיהיה לנו נחמד ורגוע ביחד. לפעמים מעבירים את כל הזמן על לבשל ביחד ואחר כך לאכול וגם המקלחות חלק מסדר היום.
הבעל הגואל מגיע ב 7 ואז שעתיים השכבה, בכל שכבות הגיל.
ואז מתחילים פרויקט שיקום… בד”כ באיזשהו שלב רואים רצפה. משתדלים גם ללכת לישון על בית נעים, לא מטופטפ…
וזה בימים של משמרת בוקר, מודה- יש גם ימיים אוטופיים שאני בבית…
אפשר לשאול באיזה גילאים הילדים שלך?
וואו!!!!!!!!!!!!!! ווואוווו!!!!
אילו נשים מדהימות יש לעם שלנו……
כל פעם מחדש אני מתפעמת!
איך זה יכול להיות אמיתי???
אני כרגע בחופשת לידה אז אני מסתכלת מבחוץ, זה מדהים!
אלופות!!!!!
כשאחזור לעבודה כבר לא יהיה לי זמן להתבונן:)
סדר יום שלי ב"ה (אידיאלי, בתכנון אבל משתדלת להצמד אליו)
[יש להוסיף מידי פעם כמה דקות לתפקיד הבלתי נגמר שלי – לחפש נעליים..]
6:45 – קימה מתלבשת ומתפללת, מכניסה כביסה למכונה, חולצות תלבושת למיבש (אל תגידו לרווחה שככה אני מגהצת אותן) מפשירה משהו לארוחת צהרים
7:15 – מעירה את הילדים, ארוחת בוקר
7:30 – מכינה סנדוויצ'ים ומחלקת לתיקים הילדים מתלבשים (בחופש הם מקבלים "חוג" עם אמא איך מתלבשים לבד מגיל 4 בערך)
7:40 – הגדולים יוצאים, חיבוק נשיקה בי בי
פקסוס קצר של הבית, טיפה טאטוא וארגון מלבישה את הקטנים
8:10 – לוקחת את הקטנים לגן
8:30 – מסיימת להתפלל ולארגן את הבית מכניסה ארוחת צהרים לתנור עם טיימר או אינדוקציה הכביסה במכונה יוצאת למיבש\ תליה
8:50 – יוצאת לעבודה
15:30 – חוזרת מהעבודה, מחזירה את הילדים חוויות עם הילדים שבבית
16:00 – זמן איפוס לאמא הולכת לשכב 20 דקות שקט
עד 18:00 חברים חוגים וקצת זמן סדר.
חובה! לפחות חצי שעה זמן ספה = אמא יושבת על הספה, זה הזמן לש.ב מקריאה חותמת על 1000 פתקים שאין לי מושג מה כתוב שם, יש מצב שמשכנתי שם חדר בדירה או משהו אבל אני לא במצב להתחיל להתווכח עם דרישות בית ספר
18:00 ארוחת ערב (הייתי רוצה להקדים אותה, לא כ"כ הולך)
18:30 מקלחות, הבגדים נכנסים עכשיו למכונה לעוד כביסה
מי שמוכן עם פיג'מה עד 19:30 מקבל 5 דקות זמן אישי עם אבא או אמא (לפעמים זה גולש)
[פעם בשבוע בשעה הזאת משנת יוסף עם הילדים]
20:00 – אבא ואמא אוכלים ארוחת ערב
20:30 – משלימה שעות בעבודה
[מידי פעם ילד מתעורר צריך מים, חלום רע, אני צריכה יעוץ שינה דחוףף]
22:30 – הכביסה מהבוקר למקום הכביסה מאתמול הולכת למקום
[אני לא מקפלת כביסה, הולך לסלסלאות. מי שיש לו עם זה בעיה מוזמן לרווחה יחד עם החולצות הלא מגוהצות]
23:00 – לילה טוב לאמא
תודה לד' על העומס המבורך ושנזכה לעבוד אותו בכל כוחנו עם המון כוח!
אוי
אהבתי את התיאורים שלך
כאלה כנים
(אל תגידו לרווחה שככה אני מגהצת אותן
[אני לא מקפלת כביסה, הולך לסלסלאות. מי שיש לו עם זה בעיה מוזמן לרווחה יחד עם החולצות הלא מגוהצות]
אמא יושבת על הספה, זה הזמן לש.ב מקריאה חותמת על 1000 פתקים שאין לי מושג מה כתוב שם, יש מצב שמשכנתי שם חדר בדירה או משהו אבל אני לא במצב להתחיל להתווכח עם דרישות בית ספר
חהה:)😂😘
אלופה את.
ואני מנסה ללמוד ממך על שעת שינה בלילה.
המצב אצלי לפחות שעתיים אחרי:(
חנקת אותי לגמרי מצחוק
"זה הזמן לש.ב מקריאה חותמת על 1000 פתקים שאין לי מושג מה כתוב שם, יש מצב שמשכנתי שם חדר בדירה או משהו אבל אני לא במצב להתחיל להתווכח עם דרישות בית ספר"
את נשמעת אשה ממש מתוקתקת כל הכבוד !
הכל אצלך מסודר לפי שעות ודקות,
לא עושה עניין מכל דבר , זורמת עם החיים
כיף לקרוא
קוראת פה את כל התגובות אחת אחת, מעריכה כל אחת שמגדלת את ילדיה באושר ורוגע.
ואני לא זכיתי:(
לא זכיתי להיות אמא קל וחומר שלא זכיתי להיות אמא למשפחה ברוכה,
אז רק רוצה להגיד לכן תעריכו תודו כל יום מחדש על הזכות הזאת.
נכון השגרה שוחקת וזה קשה מאד.
אבל אם רק לרגע עצרתם הכל והרגשתם כמה טוב לכם אז היה שווה:)
רק אושר ומלא ילדים שמחים (ובלאגן:)
בעז"ה שתזכי בקרוב!!!!
יקרה, שתתבשרי בטוב, תודה על העין הטובה שלך והמילים האלה שכתבת לנו.
חיבוק!
מתפללת עליך!
מאחלת לך שבקרוב ממש יהיו לך בשורות טובות! תודה על החיזוק
אני רוצה לתקן אותך שאת עדיין לא זכית
אבל בע”ה את תזכי בקרוב וגם את תתני לנו עצות וטיפים מחכימים