מניסיון 🙁
בשלב ראשון רק להקשיב ולהיות שם בשבילו
לפנק כמתאפשר, להביע הערכה מוחלטת למה שהוא, בלי תנאים
ולתת לו מקום בטוח ומעריך.
בעז"ה אחרי שתתבסס מערכת טובה, אולי תוכלי להשפיע לטובה.
כמובן כל הנ"ל אם זה לא פוגע בך, בבעלך או בילדים (לא כתבת אם את נשואה)
אחת
7 חודשים לפני
מצב לא פשוט בכלל,
מניסיון של אח שנשר
והיינו חברים טובים
את לא ההורים שלא ולא אחראית לחינוכו
תני לו מקום אוהב של אחות, בלי לשפוט ובלי לחנך, גם לא מתחת לשורות.
פשוט תהיי כשיחזור בעזה שיהיה לו לאן.
ואל תחששי שאולי את נותנת לו יד, כי את לא והוא יודע את זה.
אפרת
7 חודשים לפני
מסכימה עם מה שכתבו פה לפניי
המקום שלך כאחות זה לתת לו את המקום האוהב, המקבל בלי תנאים, בלי שיפוטיות ובלי ביקורת.
קראתי לאחרונה סיפור על נער נושר שאחרי בערך 10 שנים מאז שהוא עזב את הבית הוא פגש חבר ילדות שסיפר לו שמהרגע שעזב הדלת בבית של ההורים שלו לא נעולה אף פעם- לא ביום ולא בלילה, כדי שאם-אם-אם הוא יחליט לחזור, שחלילה לא יפגוש דלת נעולה. וברגע שהוא שמע את זה זז לו משהו בלב והוא החליט לחזור הביתה והתחיל להתקרב וכו' (אני חושבת שר' נח פלאי כתב את זה בעיתון).
אז תהיי את הדלת הפתוחה שלו, שתחכה לו כשירצה לשוב בע"ה…
אחות
7 חודשים לפני
בתור אחות כואבת ומתגעגעת –
עזרה, הבנה והכלה
וזהו.
זה הדבר היחיד שיחבר אותו
בואי נחשוב – שאנחנו עושות טעות ויודעות מה נכון – אנחנו רוצות שיגידו לנו ויעירו?
כנראה שלא…
אל תוסיפי לו על המצפון, מזה יש לו מספיק
אהבה, חום, הערכה (כן! לחפש במה את באמת מעריכה אותו בתוך המכלול)
ויותר מהכל ובלי להפסיק – תפילה.
חנה
7 חודשים לפני
למה להיות ביקורתית?
את חושבת שזה מה שיגרום לו לחזור???
ח"ו זה רק מרחיק, אל תזרקי אבן אחרי הנופל,
אל תעודדי אותו לעשות דברים לא טובים,
אבל תמשיכי להיות האחות הטובה האוהבת אותו כמו שהוא, זה המתכון הכי טוב לעזור לו לחזור ב"ה.
אחות של
7 חודשים לפני
בול מה שאמרת – להקשיב ולקבל אותו ולתמוך
זה הדבר היחיד שעוזר
ממליצה לך על אהבת עולם https://ahavat-olam.org.il/
נערך לאחרונה 7 חודשים לפני על ידי אחות של
תמר
7 חודשים לפני
רק אהבה וחום ותמיכה. אין שום אופציה אחרת שיכולה להועיל.
לפני שנה או יותר שמעתי ראיון עם אבא חרדי של בחור נושר
שנהרג במסיבת הנובה ה"יד, ונשר לגמרי כבר כמה שנים קודם.
הוא אמר שהוא הלך לרב גרשון אדלשטיין זצ"ל ושאל אותו כיצד
לנהוג עם הבן , האם כדאי קצת להרחיק כדי לשמור על הילדים האחרים?
הרב אמר לו: רק לקרב. הוא הבן שלך. תגיד לו לבוא וכמה שיותר,
שאתה מחכה לו. האבא שם שאל שוב: אבל מה עם החינוך של הילדים
הצעירים יותר? הוא מגיע יחד עם הטלפון החכם שלו, לבוש כחילוני
ולפעמים רוצה לבוא עם חברים. אמר לו הרב גרשון בגערה ממש:
זה הבן שלך! זה הבית שלו! מה אתה רוצה, לסגור לו את הדלת ושהוא
יקפוץ מהחלון? תאהב אותו. אל תחשוש לחינוך. כן, שיבוא עם הטלפון שלו, ברור, רק מה? רוצה להביא חברים-שיביא חברים, תפנק אותם שאשתך תכין להם אוכל טעים…רק אהבה!
גם אני בניסיון הזה…. קשה קשה
אבל ה נותן כוחות!
תזכרי שנבחרת לניסיון הזה
אישה
7 חודשים לפני
עוד לא קם האדם שאמר שחזרתי חזרה או התחזקתי בגלל הביקורות שנתנו לי.
יש אלפי סיבות לנשירה. וכמה שההורים יודעים שהדרך הנכונה היא לקרב באהבה, זה לפעמים קשה כי זה מאד מאכזב ומתסכל.
אבל את אחותו, ופחות קשה לך. אז תקרבי אותו באהבה ותשמרי על קשר חם איתו, זה הכי מועיל בכל התחומים.
מניסיון 🙁
בשלב ראשון רק להקשיב ולהיות שם בשבילו
לפנק כמתאפשר, להביע הערכה מוחלטת למה שהוא, בלי תנאים
ולתת לו מקום בטוח ומעריך.
בעז"ה אחרי שתתבסס מערכת טובה, אולי תוכלי להשפיע לטובה.
כמובן כל הנ"ל אם זה לא פוגע בך, בבעלך או בילדים (לא כתבת אם את נשואה)
מצב לא פשוט בכלל,
מניסיון של אח שנשר
והיינו חברים טובים
את לא ההורים שלא ולא אחראית לחינוכו
תני לו מקום אוהב של אחות, בלי לשפוט ובלי לחנך, גם לא מתחת לשורות.
פשוט תהיי כשיחזור בעזה שיהיה לו לאן.
ואל תחששי שאולי את נותנת לו יד, כי את לא והוא יודע את זה.
מסכימה עם מה שכתבו פה לפניי
המקום שלך כאחות זה לתת לו את המקום האוהב, המקבל בלי תנאים, בלי שיפוטיות ובלי ביקורת.
קראתי לאחרונה סיפור על נער נושר שאחרי בערך 10 שנים מאז שהוא עזב את הבית הוא פגש חבר ילדות שסיפר לו שמהרגע שעזב הדלת בבית של ההורים שלו לא נעולה אף פעם- לא ביום ולא בלילה, כדי שאם-אם-אם הוא יחליט לחזור, שחלילה לא יפגוש דלת נעולה. וברגע שהוא שמע את זה זז לו משהו בלב והוא החליט לחזור הביתה והתחיל להתקרב וכו' (אני חושבת שר' נח פלאי כתב את זה בעיתון).
אז תהיי את הדלת הפתוחה שלו, שתחכה לו כשירצה לשוב בע"ה…
בתור אחות כואבת ומתגעגעת –
עזרה, הבנה והכלה
וזהו.
זה הדבר היחיד שיחבר אותו
בואי נחשוב – שאנחנו עושות טעות ויודעות מה נכון – אנחנו רוצות שיגידו לנו ויעירו?
כנראה שלא…
אל תוסיפי לו על המצפון, מזה יש לו מספיק
אהבה, חום, הערכה (כן! לחפש במה את באמת מעריכה אותו בתוך המכלול)
ויותר מהכל ובלי להפסיק – תפילה.
למה להיות ביקורתית?
את חושבת שזה מה שיגרום לו לחזור???
ח"ו זה רק מרחיק, אל תזרקי אבן אחרי הנופל,
אל תעודדי אותו לעשות דברים לא טובים,
אבל תמשיכי להיות האחות הטובה האוהבת אותו כמו שהוא, זה המתכון הכי טוב לעזור לו לחזור ב"ה.
בול מה שאמרת – להקשיב ולקבל אותו ולתמוך
זה הדבר היחיד שעוזר
ממליצה לך על אהבת עולם https://ahavat-olam.org.il/
רק אהבה וחום ותמיכה. אין שום אופציה אחרת שיכולה להועיל.
לפני שנה או יותר שמעתי ראיון עם אבא חרדי של בחור נושר
שנהרג במסיבת הנובה ה"יד, ונשר לגמרי כבר כמה שנים קודם.
הוא אמר שהוא הלך לרב גרשון אדלשטיין זצ"ל ושאל אותו כיצד
לנהוג עם הבן , האם כדאי קצת להרחיק כדי לשמור על הילדים האחרים?
הרב אמר לו: רק לקרב. הוא הבן שלך. תגיד לו לבוא וכמה שיותר,
שאתה מחכה לו. האבא שם שאל שוב: אבל מה עם החינוך של הילדים
הצעירים יותר? הוא מגיע יחד עם הטלפון החכם שלו, לבוש כחילוני
ולפעמים רוצה לבוא עם חברים. אמר לו הרב גרשון בגערה ממש:
זה הבן שלך! זה הבית שלו! מה אתה רוצה, לסגור לו את הדלת ושהוא
יקפוץ מהחלון? תאהב אותו. אל תחשוש לחינוך. כן, שיבוא עם הטלפון שלו, ברור, רק מה? רוצה להביא חברים-שיביא חברים, תפנק אותם שאשתך תכין להם אוכל טעים…רק אהבה!
הרב גרשון אדלשטיין- שווה לראות
https://www.youtube.com/watch?v=-zNQVWHxeCU
גם אני בניסיון הזה…. קשה קשה
אבל ה נותן כוחות!
תזכרי שנבחרת לניסיון הזה
עוד לא קם האדם שאמר שחזרתי חזרה או התחזקתי בגלל הביקורות שנתנו לי.
יש אלפי סיבות לנשירה. וכמה שההורים יודעים שהדרך הנכונה היא לקרב באהבה, זה לפעמים קשה כי זה מאד מאכזב ומתסכל.
אבל את אחותו, ופחות קשה לך. אז תקרבי אותו באהבה ותשמרי על קשר חם איתו, זה הכי מועיל בכל התחומים.