חברות יקרות, מה עושים עם זה.
אני הגדולה בבנות, מעליי שלושה בנים, כך שאני “חצי בכורה”. כל הנשואים אצלנו התפזרו בכל הארץ ורק אני ואחותי הקטנה גרות בב"ב ליד ההורים, ההורים שלנו כבר מבוגרים ופחות מארחים, ויצא שבד"כ אני זו שמארחת את הזוגות מחוץ לעיר, אני מאוד אוהבת לארח וכולם אוהבים להתארח אצלי ב"ה. ומדגישה שוב- אני ממש אוהבת לארח, גם את הצד שלי וגם את הצד של בעלי, בוודאי מעדיפה לארח מאשר לנסוע ולהתארח, וב"ה יש לי כשרון לתת הרגשה טובה לאורחים, ויש לי סיפוק גדול מכך שאנשים מרגישים אצלי בבית.
והבעיה היא שכל פעם שאנחנו מזמינים מישהו מהצד שלי מרחבי הארץ, יוצא שחייבים להזמין גם את אחותי הקטנה שגרה קרוב, כי – מה? מזמינים מלא זוגות מכל הארץ ובדיוק את מי שגרה לידנו לא נזמין?
הבעיה היא שאחותי הקטנה היא לא האורחת המועדפת עלינו, לא נעים כל כך להודות בזה, אבל יש 2 התנהגויות שלה שמאוד מפריעות:
א. היא תמיד מבקשת לקחת הביתה משאריות האוכל שנשארו
ב. תמיד יוצא שאחרי שהיא מתארחת, הבית מבולגן מאוד והילדים שלנו צריכים לאסוף את כל המשחקים.
פעם זה היה בלתי מורגש, לאט לאט עם הזמן כשהמשפחות גדלות פתאום השאריות שהיא לוקחת יותר משמעותיות, והבלגן שהילדים משאירים הולך וגדל.
בחול המועד התלבטנו ארוכות, ובסוף החלטנו שמזמינים רק את מי שנעים לנו איתם, ושאחותי יכולה לקפוץ לי, וכמעט עשינו את זה, בסוף לא יכולנו לשאת את החשש שזה יוודע לאחותי והיא תיעלב, והזמנו גם אותה.
והסרט חזר על עצמו גם הפעם עם השאריות ועם המשחקים…..
אני כעסתי עליה מאוד, כמובן לא אמרתי לה כלום אלא נתתי לה הרגשה טובה כהרגלי. בעלי התעצבן מאוד, הוא חשב שתהיה לו ארוחה נעימה עם הגיסים המועדפים עליו, בסוף הכול היה מלווה במתח ובעצבים שתססו מתחת לפני השטח
כך שבעיצומו של חול המועד פסח, אחרי שכולם הלכו, בעלי ואני פשוט עסקנו בוויכוח אם היינו צריכים להזמין אותם או לא +++ כל העניינים המסתעפים מהנושא הזה.
תכלס קיבלתי על עצמי בלי נדר לא להציע יותר לבעלי את מי להזמין אלא לשאול אותו את מי מתחשק לו להזמין ושהוא יהיה המחליט הבלעדי. (כמובן שהאירוח הזה היה רק אחרי שדיברנו בינינו והוא הסכים אבל כנראה שזה לא היה מאה אחוז מצידי)
אבל זה מנקר בי כמו תולעת
מה הייתי צריכה לעשות? ומה יהיה נכון לעשות בחגים הבאים בעז"ה (למרות שבעלי הוא זה שיחליט, אבל עדיין אני צריכה שתהיה לי עמדה בעניין רק כדי שאוכל להרגיש בנוח עם עצמי)
בקיצור מה נכון לעשות?
להזמין רק את האורחים שנעים לנו איתם, ולהתעלם מהאורחים המעצבנים?
לא להזמין אף אחד, ולקחת סיכון מסויים שגם לא יזמינו אותנו ונישאר עם עצמנו כל החג?
או כן להזמין גם את האורחים הנעימים וגם את האורחים המעצבנים, ופשוט להתמודד עם התוצאות?
שימי לב למשפט הזה שכתבת:
"כמובן לא אמרתי לה כלום אלא נתתי לה הרגשה טובה כהרגלי."
למה את חושבת שזה ברור ומובן שלא אמרת לה כלום?
כלל חשוב בחיים- לדעת להציב את הגבולות שנכונים לך, כדי שיהיה נעים לך ולכולם.
לא רואה סיבה לא להזמין, ולסרב בעדינות לבקשה לקחת אוכל- את יכולה להסביר שאת רוצה את זה לצהריים של מחר וכד' או פשוט לומר בעדינות שלא מתאפשר.
ועוד יותר באסיפת משחקים- דבר בעיני ברור ופשוט, שאורחים יאספו את המשחקים שפזרו. את יכולה לבקש מאחותך שתדאג שהילדים יאספו, או לדלג ופשוט לקרא לילדים בעצמך- "חמודים, עכשיו כולם אוספים את המשחקים שפזרו"…
וכן, אפשר גם להזמין אורחים מרחוק שבקושי פוגשים ולרצות לתת להם את מלא תשומת הלב. זה לא חייב להיות מעליב.
את מאד דואגת לאחותך, אבל את בעצמך כותבת שהיא כבר ילדה גדולה, אמא לכמה ילדים בעצמה… אפשר לשחרר.
שיהיה המון בהצלחה.
ניסית לדבר עם האחות?
הרבה פעמים אנשים מתנהגים בצורה מסוימת ולא מודעים בכלל שזה מפריע כי אף אחד לא אמר להם…
אולי תנסי לומר לה-
תקשיבי אני בונה על השאריות שיהיה לי לצהריים למחרת,
אחרי כזה אירוח גדול,
או להגיד בקול כשגם ההורים שומעים- עכשיו כל הילדים אוספים את כל המשחקים כדי שיהיה לנו נעים להזמין אתכם בפעם הבאה…
ואחר כך לומר לאחות- את יכולה לשדל את הילדים שלך לסדר גם כן? הילדים שלי לא צריכים לאסוף הכול לבד…
יכול להיות שהיא פשוט לא שמה לב,
ואם את מארחת אותה כל כך בלבביות היא לא מעלה על דעתה שיש בה בעיה.
ובלי קשר-
לא חושבת שאת חייבת לארח אותה בכל פעם שאת מזמינה מישהו רק כי את גרה קרוב.
אני גרה קרוב מאוד ל2 גיסות שלי, כל היום אנחנו מזמינות אחת את השניה,
והרבה פעמים מזמינים אחרים בלי לערב את מי שקרוב.
אף אחד לא חושב שחייבים להזמין אותו כל הזמן….
מצטרפת לאלו שכתבו כבר
נשמע שהנתינה שלך היא חד-צדדית.
את מזמינה, את מכינה אוכל, את מסדרת אחרי כולם…
זה לא נעים, בטח לא לאורך זמן.
הפיתרון הוא כמו שכבר אמרו – להציב גבולות.
לאסוף משחקים זה מינימלי!
ובהחלט אפשר אפילו לומר לה להביא איתה אוכל…
נשמע מתיאורך שהיא לא ילדונת, אמור להיות לה קצת מושג כמה קשה לסדר בית בסוף שבת, וכמה עולה השאריות שהיא לוקחת.
זה קשה להציב גבולות אחרי שלא עשית את זה אף פעם, אבל רק זה מה שיאפשר לך להמשיך ולארח, אחרת גם את מתישהו כבר לא תרצי, לא רק בעלך.
אם בעלך מוכן את יכולה לתלות בו את השינוי, להרבה נשים זה קל יותר 🙂
את יודעת למה האורחים מעצבנים? כי את מרגישה שחייבים להזמין אותם..
כשלא תרגישי מחיובות להזמין הם גם לא יעצבנו אותך כ"כ,
לדעתי תשוחחי עם אחותך ותסבירי שב"ה המשפחות גדלו וקשה לכם לארח כמה ביחד ולכן אתם מפסיקים להזמין אותם כשיש עוד אורחים,
בכלל כדאי לך לדבר איתה בצורה פתוחה שלא מתאים לך לתת אוכל אחרי הארוח ואת צריכה עזרה באסיפת המשחקים בסוף הסעודה,
את מצפה ממנה להבין לבד דברים שעד היום הכלת בשקט, והיא לא מלאך, היא התרגלה שזה בסדר מצידך…
תחשבי עם עצמך מה התגובה הכי קיצונית שאחותך תגיב, תעשה פרצוף? תתלונן לבעלה? תבכה?
תחשבי איך תתמודדי עם תגובה נוראית ובסוף תראי שהיה הרבה פחות נורא…
היא לא רוצה רק להימלט מתגובה לא נעימה, היא באמת לא רוצה לפגוע בה… (לא אומרת שהיא חייבת להזמין בגלל זה, וכתבו פה כל מיני דברים חכמים מעלי)
ענו לך בחכמה רבה, רק מעלה שאלה- האם יתכן שהיא מבקשת שאריות בשל קושי כלכלי?
או שזה נטו חוסר טקט?
לתשומת ליבכם.
בכל הנוגע לשאר ממש הסכמתי עם כל מה שענו
קודמותי ענו לך בחוכמה לגבי התנהלות ניטרלית ונכונה עם כל אורחים
כן הייתי ממליצה לחשוב ולנסות לבדוק את שורש ההתנהלות הלא כ"כ תקינה הזאת שלה..
מכיוון שאת מספרת שהיא הקטנה וההורים שלכן כבר מבוגרים היא לכאורה פשוט רואה בך תחליף לאמא ( וייתכן שזה גם היה הדדי בהתחלה)
ומשכך יש כאלה שמתנהלות כך אצל ההורים ( אמא דוחפת שאריות, מתפנקים וכו) ההתנהלות של המשחקים בכל מקרה לא תקינה גם אם היית אמא שלה ולגבי האוכל תנסי לבדןק אם יש לה קושי בהתארגנות/ קושי כלכלי וכדו שמעיב על הייכולת שלה להתארגן במטבח ואם אכן יתברר דבר כזה עדיין בידכם הבחירה האם אתם מעוניינים/ יכולים לשמש תחליף להורים בשבילה
בכל מקרה שזכות המצווה עד כה תעמוד לכם לראות נחת מכל צאצאיכם
תודה לכל העונות.
השאלה שלי היתה מה לדעתכן אני צריכה לעשות בפועל לאור המצב הנתון.
אני אשה אסרטיבית ב"ה ולא מרצה.
ונהנית מאוד לארח (וגם להתארח, אבל לא אוהבת נסיעות).
ובאמת אחד הדברים שנותנים לי סיפוק זה שאנשים מרגישים איתי בנוח, נהנים אצלי בבית, אוהבים לבוא אלינו. וזה עובד לי עם כולם חוץ ממנה.
אני מכירה את אחותי, ולא מהיום, ויודעת שאין שום אפשרות לדבר איתה בצורה שהיא גם תבין וגם לא תיפגע.
ולפגוע בה- אני לא רוצה בשום אופן.
היא רואה מצויין כשאוספים את הצעצועים אבל בד"כ בדיוק אז היא שקועה באיזה עיתון מעניין
וכשאני אומרת לה שאי אפשר לקחת שאריות מ-X או Y היא מתחילה לחשבן כמה אני צריכה למחר וכמה היא כן יכולה לקחת
זה לא סוג של בן אדם שהולך להשתנות. ואני לא הולכת לשנות אותה.
יכול להיות שאפשר לאבחן את הבעיה שלה, ומי יודע , אולי היא באמת הלכה לאיבחון וטיפול ואני לא יודעת על זה.
מה שאני כן יודעת זה שהאפשרויות שלי זה או להזמין אותה ולשאת בחסרונות, או לא להזמין אותה.
כלומר, ההתלבטות האמיתית היא האם בחג כ"כ יפה כשאני רוצה ליהנות באמת, האם זה טוב או רע שאני לא מזמינה אותה כדי ליהנות דווקא עם אחרים?
קודם כל היא נשמעת לא בקו הנורמה. זו לא התנהגות מקובלת או סבירה.
אם ההסבר המנומס לא פועל את פעולתו, אולי אפשר להציב עובדה?
'אי אפשר לקחת שאריות. מצטערת'
'אני אשמח שתבואו, תוכלי להביא איתך מנה בשרית?'
'יש הרבה בלאגן בסלון מהצעצועים. אשמח שתעזרי לרתום את הילדים שלך לאסוף'.
זה יועיל?
ההחלטה להיפגע – זה שלה בלבד!!!
את צריכה וחייבת להעמיד את הגבולות כמו שצריך בנעימות אך בהחלטיות,
לא חוכמה לא לפגוע בה אך לתת למצב לפגוע בבעלך – הוא קודם אליה!
אז הבחירה שלך או לא להזמין אותה, או להזמין עם גבולות ברורים.
ואם היא לא מכבדת גבולות – אז זה הבעיה שלה ואת יכולה להרשות לעצמך בלב נקי ליהנות בחג בלעדיה.
את לא מזמינה אותה כדי לא להפוך את הבית שלך לזירת מתחים בחג.
לא "כדי להנות דווקא עם אחרים"
כבר כתבת שמצד בעלך לא להזמין אותה בכלל, אם ככה זה לא שאלה.
אין לך שום חובה להזמין אותה כל הזמן
וממילא זה שאת מזמינה אותה והורסת לעצמך את החג זה חבל.
אני חושבת שנכון לספר לה על ההחלטה שמעכשו מכל העומס , בעלך הוא זה שיחליט לך ומידי פעם תגוונו באורחים, ושבלתי אפשר להזמין הרבה ביחד וכו וכו
כך כשתקרה הפעם הבאה, גם אם עדיין יהיה לך לא נעים, הקושי ירד, כי עשית לה הכנה.
את נשמעת לי טיפוס מרצה, עולה מהכתיבה שלך שאת מאוד רוצה שכולם יהיו מרוצים.
שהילדים לא יתלוננו אחרי האירוח, שהבעל ישמח ויזרום, שאחותך לא תיפגע, שלא יהיה מתח ועצבים סביב הענין…
לא כתבת כמעט כלום על מה שאת עצמך רוצה, על הקשר שבינכן מחוץ לגבולות האירוח, האם את נהנית בחברת אחותך או לא וכן הלאה.
ברור שאנחנו צריכים להשתדל לא לפגוע באנשים, ועם בני משפחה זה עוד יותר לא נעים, אבל לצבור מתחים וכעסים זה לא טוב, זה יתפוצץ בסוף ויעשה יותר נזק מתועלת.
את לא "חייבת" להזמין אורחים שמעצבנים את המשפחה שלך או אותך, וגם אם נניח שאחותך תיפגע מאוד – היא לא ילדה קטנה ומצופה ממנה לחשוב למה לא נעים להזמין אותה.
לעבוד על נטית לריצוי זו עבודת חיים, אבל זה שווה בסוף בכל תחום 🙂
לא כזה בטוח שהיא לא נורמאלית או ממש חסרת טאקט אם מבקשת שאריות…
יש כאלה שעושים לך הרגשה שכמעט לא נעים לך להשאיר אותם עם השאריות-
כי הם עבדו כ"כ קשה, ועכשיו שזה ילך לפח? או שזה מראה שלא מספיק אהבת. וכו'.
יכול להיות גם שבתור זו"צ היה לך כיף לחלק שאריות ולהכין טרי,
והיא התרגלה/למדה ממך שהעזרה הכי גדולה אחרי ארוח-זה שיקחו את השאריות…
ובקשר לבלאגן-יש כאלה שלא רואים אותו 🙁
אפשר פשוט בפעם הבאה לבקש לפני סוף הארוח, (לא כשכולם כבר עייפים וסחוטים)
להרים את המשחקים…
ואם היא תבקש-להגיד שבניתם על השאריות למחר.
וממש היית רוצה לתת לה. (אם היא בטוח תבקש-אפשר גם להגיד לה לפני. שהילדים שלך התחילו לאכול שאריות משבת, וזה מושלם. חוסך לך אח"כ להכין ארוחות לכל השבוע)
או משהו בסגנון.
אבל-יכול להיות גם שיש עוד דברים שמפריעים לך דווקא איתה. (אם היא לא תבקש שאריות/תשאיר צעצועים יהיה לך מושלם איתה? ולבעלך? הוא לא אוסף משחקים..)
יכול להיות שיש עוד סיבות וזה מה ששובר את גב הגמל כל פעם…