מסתכלת עלייך,
שורדת תשפ"ד.
משתאה,
איך שרדת את השנה הזאת בגבורה.
מביטה בך כבר משמחת תורה.
רואה אותך נלחמת
בעצבות, בייאוש, בפחד
נלחמת וממשיכה.
כשצריך, גם בוכה.
רואה אותך שורדת תשפ"ד,
שנה בה המילה הכי חזקה היא ממ"ד.
והאיחול הכי קרוב הוא –
תחזיקי – מעמד.
הם אומרים שביעי באוקטובר
ואנחנו אומרים שלושה שבועות אחרי ראש השנה, קצת יותר.
שמחת תורה.
איך הפך לאבל
מחולינו
איך מאותו שש בבוקר
כלום לא ישוב למה שהיה.
ולכולנו יש יחד עם הסליחות מנגינה של אזעקה,
חטופים ופצועים, שברים של צעקות
נחטפה לנו כבר הנשימה
בשבי החמאס והמלחמה.
ואנחנו כבר לא יודעות איך ומה.
ויש לנו בראש שישיות שישיות של מים
ניירות טואלט מכל הסוגים,
ומנורות חירום ואפס מעשים
חוטים-חוטים של מחשבות טובות
שערבבנו בקפה הקר של הבוקר
וכולנו מחפשות איזה מקלט
להתחבא בו לבד
לבד.
ואיך מאז,
הכל נשמט לנו מתחת לרגליים,
וכל לילה שעבר בשקט,
לחשנו מזמור לתודה פעמיים.
איך נזרקנו ככה משיא השמחה והרוממות
לתהום
לקרקעית
לשיא השפלות.
ובתוהו ובוהו הזה,
המשכנו
עבדנו
גידלנו
ילדנו
ביקשנו,
התפללנו,
ולא הפסקנו לקוות,
והאלול הזה שהגיע מצא אותנו כל כך עייפות,
מוטרפות
פותחות ידיים חזק חזק לשנה החדשה שתבוא עלינו כמו גשם משמיים
שתגאל אותנו מהצרות,
שתחזיר אותנו חדשות,
לפניו.
מביטה בך יקרה,
כבר משמחת תורה,
ואם נותרה בך עוד קצת תקווה,
ככה יחד עם התשובה,
תמשיכי לייחל,
לשנה טובה.
אפרת אבוקסיס היא אומנית ספוקן וורד ויוצרת תוכן
חדש!!
– פרקי סליחות בשילוב קטעי ספוקן –
חוויה מטלטלת וכנה היישר לנשמה.
לפרטים: efratavc@gmail.com
3 Responses
מדהים!
פשוט אין מילים
וואו שיר מדהים ונוגע בדיוק במה שהרגשנו…
וואוווו
איזה מרגשת
תודה