הבן שלי בן 7 בולע כל אות כתובה.
מהרגע שפוקח עיניים ועד שעוצם.
ספרים, תוויות, עטיפות, מודעות, עיתונים שזרוקים בכניסה לבניין…..
יש לי עם זה כמה בעיות:
הראשונה שזה מפחית ואולי אפילו מעלים את זמני המשחק בצהריים ערב שבת, וכן את זמני הפטפוט החופשי איתי ועם בעלי.
הבעיה השניה – זה ממש מרגיז שכשקוראים לו הוא פשוט לא שומע, צריך ממש פיזית לקחת לו את הספר.
שלא לדבר על הזמנים שהוא מאחר הביתה כי נתקע עם איזה עיתון בכניסה לבניין…..
הבעיה השלישית – אני מרגישה שאני מאבדת שליטה על התכנים שהוא קורה. הוא בודאות קורא דברים שלא מתאימים לגילו. (סקירה קצרה על הפרסומות בעיתון השכונתי כבר מעלה אצלו סקרנות ושאלות… שלא לדבר על חדשות, פוליטיקה, וכו')
אני פוחדת מהיום שהוא יגלה את קולקציית הספרים בחדר השינה, בינתיים הוא מסתפק בספרים על חינוך ילדים שעוד מונחים בסלון 🙂
(אם אני אזהיר אותו זה רק יעורר את סקרנותו לקרוא אותם…. כרגע אני משלה את עצמי שהוא פשוט לא יודע על קיומם)
זה לא גיל צעיר מידי בשביל זה?
זאת תופעה שעוד מכירות חוץ ממני?
מה אתן עושות?
נכון, ילד שקורא כל אות כתובה יכול להגיע לתכנים שלא תרצי שיחשף אליהם.
אז מה עושים?
אצלי זו היתה פרידה, כואבת יש לאמר, מספרים שלא הייתי רוצה שיקרא. אבל ב”ה שדרוג רוחני על הדרך.
ספרים של ידע כמו הנחיית הורים, ה. ולידה, פסיכולוגיה וכו’ מונחים במדף עליון בחדר השינה ולא נגישים בקלות גם עבורי.
אישית אשתף שבגיל 6 בערב פסח כשהספרים של אמא שלי היו מונחים למטה עברתי על כולם מכריכה לכריכה עד שהיא מצאה אותי… לא נרשמו נזקים.
מעבר לכך אין לך שליטה על כל מה שיגיע לעיניים שלו ולכן פשוט תתפללי ותסירי לחץ, אין ברירה אחרת.
לגבי השקיעות בקריאה, בהחלט מעצבן. אין לי פתרונות אבל אני שמחה שבזה הם שקועים ולא בגיימבוי למשל…
ומצחיק, אני נשמתי לרווחה כשלמדו לקרוא ואהבו את העניין. סופסוף תעסוקה שלא מערבת אותי ויכולה להיות איכותית ובונה.
לבן שלי הייתה תקופה דומה בחודשים הראשונים לאחר שלמד לקרוא וגילה את הפלא שהסתתר ממנו עד עכשיו… גם עכשיו הוא לא שומע כשקוראים לו, אבל בהחלט מתעניין גם במשחקים.
הבן שלך יקרא ספרים על חינוך ילדים גם אם יש בבית ספרי הרפתקאות ואנציקלופדיות לילדים (ולנוער?)
לגבי הבעיות הראשונות של – חוסר משחק ולא שומע כשקוראים לו-
תניחי לבעיות הללו:)
זה אולי מעצבן אבל לא בעייתי…
אני עד עצם היום הזה לא שיחקתי, לא יודעת לשחק לא טאקי, לא מונופול, לא שחמט ולא קלפים.
בחיים לא עניין אותי, תמיד רציתי רק לקרוא ולקרוא ולקרוא
והחיים שלי יפים ומקסימים ועשירים, לא מרגישה חסך כלשהו בשל כך.
לגבי הבעיות השניות –
דבר ראשון – כל עוד הדברים הם תחת השליטה שלך, כגון ספרים שנמצאים בתוך הבית ממש,
או תוכן שיש לו דרך לגשת אליו ואת מודעת לקיומו-
זה באמת תחת אחריותך.
זוכרת את עצמי, ילדה סקרנית להחריד, מחטטת בלהט בארונות הספרים כשאבא ואמא ישנים, לחפש עוד קצת בדלי מידע מעניינים שמנסים להסתיר ממני 🙂
יכולה להגיד לך שבגיל 13 כבר יכלתי להיות יועצת הנקה, דולה, מנחת הורים ומטפלת זוגית חחח.
אז אם יש משהו שאת לא רוצה שיקרא – תנעלי אותו, תשמרי במקומות מסתור, או תסגרי בתוך שקית אטומה בארון.
לגבי התוכן שאין לך שליטה עליו – פשוט תתפללי. המון.
(לחנך את הילד שכל חומר קריאה אמא צריכה לעבור עליו לפני שקוראים – חשוב, אבל לא בטוח יעזור…)
מאחלת לך שבעז״ה ילך עם הסקרנות שלו קדימה, יקח אותה למקום הכי טוב בעולם, ויצא תלמיד חכם עצום.
ברוכה הבאה לעולם בשנת 2026
לצערינו אין כמעט איך למנוע מהילדים לקרוא הכללל,
ברגע שכל דבר נכתב ונדפס ומופץ בכל מקום – אין שליטה,
הדבר היחיד זה ליצור שיח על מה שקוראים – כדי לתת לו השקפה נכונה על זה.
לגבי זה שהוא שוכח את עצמו – צריך לשים לו גבולות ברורים, מתי הוא יכול לקרוא ומתי לא, כללים ברורים כמו – שאי אפשר להתעכב בקריאת עלון (אולי שיעלה את זה הביתה?)
תנסי לצאת איתו נגיד להליכות ואז יהיה לכם זמן שיח,
ילד בן 7 קצת מתקשה לעמוד בגבולות האלו אבל עם השנים הם לומדים,
(אישית הבן שלי בן 7 יכול להתקלח שעה וחצי, אין לי הרבה מה לעשות עם זה, חוץ מלדבר איתו שוב ושוב…)
תגידי תודה שהוא קורא!!!!!!!!!
יש לי תלמידות שלא קוראות בכלל (ביכתה ג, ד, ה, ואפילו ו')
ופשוט רואים שהאינטילגנציה שלהן חלשה מאוד!!!
ואני מכירה מישהי בת 20 שלא אוהבת לקרוא
וחסר לה ידע בסיסי אבל ממש בסיסי!
שהייתי בהלם לשמוע שהיא לא יודעת את זה….
ושתדעי, אני כילדה הייתי תולעת ספרים,
עם כל הבעיות שתיארת,
ואני רואה את עצמי היום ביחס לאחים שלי
שלא אוהבים בכלל לקרוא-
ובלי גאווה – שה ממש בלי השוואה.
אז תודי לה' על כל רגע שהוא קורא,
ותדעי שאכן אלו צרות, אבל של עשירים…
הרבה נחת!!!!!
קראתי לאחרונה מאמר מטעם מחנך ידוע ומוכר שהדבר הכי טוב שנוכל לתת לבנים שלנו זה להפוך ל"תולעת ספרים".
-אנחנו "עם הספר"! וזה גם חשוב מאד ללימוד הגמרא ולהתפחות המוחית שלו -רציפות הקריאה, המהירות, הבנת הנקרא והשליטה שהילד קולט יתנו לו את התנאים להצלחה בלימוד.
שימי לב לסנן תכנים שנכנסים הביתה!
ולאורך השנים תקבלי ילד שמצליח יותר, וחכם יותר
ילד שאוהב לקרוא זה ילד סקרן ושוחר ידע
תנצלי את זה, ופשוט תדאגי לספק לו את היצרים המדהימים האלו
תביאי לו בעצמך חומרי קריאה ותרחיקי את מה שאת לא רוצה שיקרא
ובקשר לנושאי שיח – מה דעתך לשחח על מה שהוא קורא? על מה שהוא גילה פתאום?
תפתחו נושאי שיחה "של גדולים וחכמים" ותהנו מזה!
תשמחי עם כל רגע שהוא קורא
לקריאה יש כ"כ הרבה מעלות
לא הייתי מגבילה אותו בזמן ולא הייתי יוצרת מזה בעיה
בד"כ אחרי התקופה הראשונה שהם מגלים את הקריאה זה מתאזן
לגבי איכות חומר הקריאה
מה שבבית ואת לא רוצה שהוא יקרא תחביאי- אל תעמידי אותו בנסיון לקרוא דברים שלא מתאימים לגיל שלו
ולגבי שאר חומרי הקריאה לא יודעת אם יש פתרון
אם את רושמת אותו לספריה תראי אם יש שם הגבלת הורים(יש ספריות שזה קיים) יכול לעזור קצת
ולפתח בו קריאה בקורתית,לדבר על מה שהוא קורא,לנסות להכניס את דעתך
אולי זה מוקדם מדי בכל אופן הוא צעיר ממש
אני אכתוב משהו לא פופולרי – כאמא לילדים "חורשי ספרים" ובמיוחד ילד אחד שהוא בדיוק כמו בתיאור שתארת למעלה –
קריאת ספרים היא דבר מבורך ומדהים, בלי ספק.
מתנה אדירה.
אבל כמו כל דבר – גם היא צריכה איזון.
בתור תולעת ספרים בעצמי, לקח לי זמן להבין את זה, אבל ממש ראיתי איך זה גם יכול לעשות לא טוב – במיוחד לילדים שיש להם גם נטייה לרחפנות.
טיפוח עולם הידע והדמיון זה מדהים – אבל גם זה צריך גבול. אי אפשר לטפח את זה בלי סוף על חשבון החיים ה"אמיתיים".
שמעתי את זה גם מגוני לוין, פסיכולוגית מדהימה בירושלים, שאמרה לנו (אחרי שהגענו אליה עם אחד הרחפנים שלי) שאנחנו היום בדור שמאד מעריך ומגביר את עולם הדמיון של הילדים, והעולם היצירתי – על חשבון חיי המעשה, ויש לזה מחירים לא פשוטים (ילדים רחפנים, ילדים שלא יודעים להסתדר גם גבולות, ילדים ששוקעים מדי הרבה פנימה במקום להיות עירניים למה שקורה בחוץ)
אני למדתי עם השנים לקבוע גבולות לקריאה, לא לקנות המון ספרים חדשים – לילדים מסוימים זה ממש גרוע (ועדיין תולעי ספרים אמיתיים ימצאו המוןןן מה לקרוא – תמיד…)
בקיצור – לשמור גם בתחום הזה, כמו בכל תחום בחיים, על איזון.
בהצלחה ושתמצאו את הדרך לחנך אותו על פי דרכו…