בבקשה, תעצרי רגע לפני שאת לוחצת על 'דיווח על ספאם'!
נכון, אני יודעת, בציבור שלנו הספאם חוגג, לצערי. אנשים מרשים לעצמם להידחף לתיבת המייל שלך בלי שביקשת את זה פעם. זה מרגיז. זה מעצבן. מסכימה איתך לגמרי-לגמרי.
אבל, בבקשה-בבקשה: תעצרי רגע לפני שאת לוחצת 'דיווח על ספאם'. אולי בכל זאת נרשמת לרשימת הדיוור ופשוט שכחת מזה? כן-כן, יותר פעמים ממה שאת מדמיינת אנשים רושמים לי 'מעולם לא נרשמתי'. הבעיה? רשום אצלי במערכת שחור-על-לבן מתי בדיוק הם נרשמו… לפעמים זה בעל שמסיר את אשתו או אישה שמסירה את בעלה, ולא יודעים שזה שמשתמש איתם באותו מייל – נרשם.
לפעמים פשוט שוכחים. ככה זה. אנחנו אנשים. ולאנשים יש נטייה לשכוח. רגע, אנחנו לא סתם אנשים, אלא נשים טרודות. מה שעוד יותר גורם לשכחה. (ידעת שהאישה החרדית היא האישה הפוריה ביותר בעולם מבחינת הספקים?)
אז מה קורה כשאת מסמנת דיוור מסוים כ'ספאם'? נכון, בדיוק. המיילים שמופנים מהמייל הזה גם אליך וגם אל כל האחרים – מגיעים לתיבת הזבל במייל. אם זה מישהו שעצבן אותך נורא וזו הנקמה שלך בו – זו נקמה מושלמת. הבן אדם שולח מיילים, ורוב האנשים לא מקבלים אותם בכלל.
אבל, גם אם נצא מנקודת הנחה שמישהו השתולל ובשיא חוצפתו חדר לך למייל, ודחף לך שם פרסומות בלי טיפת אנושיות ובלי טיפת הגינות – יהיה יותר יהודי וערכי מצידך לשלוח מייל חוזר עם זוג מילים: נא להסיר.
תאמיני לי ש-99.9% יסירו אותך באדיבות באותו רגע. אם הם מכורים לשיווק ולהיכרות עם אנשים כמוני – אולי הם יעזו לבקש ממך שיתוף, שתספרי למה הסרת. אבל זהו. את לוחצת 'השב' + כותבת זוג מילים והסיפור המעצבן הזה מאחוריך.
תחשבי על זה שיש יהודים הגונים ששולחים דיוור רק למי שנרשם אליהם, כמוני. (כן-כן, אני שולחת רק למי שנרשם אלי. לאחרים אני יכולה לשלוח הצעה חד פעמית, לא דיוור קבוע) היהודים האלה, כשאת מסמנת אותם כספאם – הפרנסה שלהם נפגעת. יודעת מה? עזבי את הפרנסה שלהם, זה כנראה לא מעניין אותך. האנשים שיכולים להיעזר בהם – נפגעים.
בהנחה שמדובר בעסק מהוגן שמציע דברים שבאמת עוזרים – הלקוחות של העסק הזה מחכים לעדכונים. מי שאני מדוורת לה, למשל, מצפה לקבל טיפים על שיווק. ומה קורה אם מישהי בהיסח הדעת סימנה אותי כ'ספאם'?
או-אז לקוחות מחכות ממני למיילים, ולא יודעות שזה נקבר להן בתיבת הזבל במייל.
רק השבוע היתה לי לקוחה שהחמיצה דיל מיוחד שיכול היה להביא לה לקוחות (החכמה היא לשווק בלי להציק ללקוחות! אם הרגשת פעם שהצקתי לך – מזמינה אותך לעדכן אותי. שונאת להציק.)
במי פגעו אלה שסימנו אותי כ'ספאם'? בי? לא, מה פתאום. הפרנסה שלי מסודרת, ברוך השם. כבר מראש השנה היא נקצבה לי. אבל בדרך הטבע יש אנשים שיכלו להרוויח ממני והחמיצו את זה. לא חבל?
ואליך, בעלת עסק/מדוורת במייל אני פונה בתחינה ובבקשה: אנא-אנא-אנא אל תספימי!
אל תשלחי דיוורים למי שלא רוצה. בדיוורים שאת שולחת – אל תציקי עם מיילים שמוכרים חתול בשק, אל תציקי בדיוורים אגרסיביים, אל תקני רשימות תפוצה ותשלחי לכל מי שזז, אל תכניסי לרשימת הדיוור שלך כל מי שפרסם השבוע איפשהו.
זה בסדר לשלוח דיוור אחד, בקשה אחת, לנסות לעניין במה שיש לך להציע, אבל אל תכניסי אותי (וכל מייל אחר…) לרשימה שלך בלי לשאול! אם לדעתך אני מחמיצה דברים ענקיים אם לא אירשם – תציעי לי. תציעי יפה, בנימוס. אל תתפרצי לתיבת המייל שלי בלי לשאול!
את היית רוצה שאדחף לך ככה בדלת הבית ואשאר תקועה לך שם בלי שתרצי? מה ששנוא עליך אל תעשי לחברותיך.
ותודה לך שקראת עד פה.
ריקי קפלן, דסמנית
כותבת הספר 'מאפס לאלף' (בקרוב בחנויות!)
רוצה להגיב לריקי? תוכלי לעשות זאת כאן למטה.
יש לך גם משהו לומר?
רוצה לעורר נושא מסוים?
כתבי ל: [email protected]
