שלום לכולן,
אשמח לשמוע בנוגע למשלוחי מנות למורות ולגננת אצלכם.
היום המצב באזור שלנו, שגם אוספים כסף מההורים, אבל חוץ מזה כמעט כולם נותנים משהו אישי… נהיה לחץ חברתי שחייבים לתת.
אז מצד אחד אני כמובן מפרגנת, באמת מגיע להם כל הכרת הטוב שבעולם!
אבל כשמכפילים במספר הילדים + הגננות + הסייעות זה באמת לא הגיוני…
וזה לא רק ההוצאה הכספית, זה גם העול לחשוב על רעיון, לקנות, לעצב, לשלוח וכו'.
ואז הבנות אומרות שחברות שלהן נתנו משהו הרבה יותר גדול….
מה אתן אומרות? בעד המנהג הזה או נגד? (ואני לא מדברת על הבנים' אצלנו מקובל לתת מעטפות…. עם כסף)
תודה,
שירה
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי כאן וכולנו ננסה לעזור לך!
79 Responses
ממקום של מורה חייבת לומר לך,
שהעיקר הוא המתנה שמחממת את הלב, אפילו משהו קטן
ומכתב אמיתי – שמעריך באמת.
לא צריך תמיד משהו גדול,
לפעמים כל המתנות נמופצצות פשוט מיותרות / לא רלוונטיות,
וכואב הלב להעביר…
אבל העיקר זה ההערכה והתודה, זה כל כך חשוב ונותן כוח!
כמטפלת אני גם חושבת
לצערי לא היה לי אפשרות לפנק את הגננות אז נתתי שוקולד מקופלת /כיף כף ..קטן
עם מכתב מעומק הלב
השנה היה לי ממש חסר המכתב
אצלי המכתבים נתלים על המקרר וכל פעם שאני צריכה עידוד אני הולכת לקרא
(בעלי כמה שהמכתב יותר מרגש עד דמעות זה יותר טוב זה הדלק שלו לסוף השנה
שאז יותר קשה)
בתור מורה אני יענה לך… ולא בתור אמא:)
טירוף מוחלטטטטטט
אין ענין ואין צורך בכל הצלופנים המרשרשים האלה,
הרבה יותר שווה מכתב עם מילים חמות ובאמת מעריכות וזה לא חייב להגיע דוקא בפורים שכולם טרודים ועסוקים… זה מבייש לצאת עם שקים של מתנות וגם כמה שאני רושמת לעצמי מי הביאה מה כדי לזכור להודות- אני לא באמת זוכרת.
הרבה יותר אני זוכרת אמא ששלחה משהו בר"ח / בבוקר של מבחן ארצי / אסיפת הורים וכו'
שנה שעברה היתה לי בכיתה אמא מדהימה שארגנה חוברת ברכות מכל האמהות ומכל התלמידות-
התרגשתי ממש!!!!!! עם כרטיס גיפטכארד (והיה אולי שני משלוחים על השולחן מעבר) אמרתי לבנות שאף פעם לא קיבלתי כזו מתנה מרגשתתתתת
העבודה שלנו זו שליחות הפידבק מההורים חיוני ונותן כוח אבל הוא ממש לא חייב להתבטא בכסף ממש ממש לא!!!!!!!
אני מגיבה בתור אמא
אני בדיוק עושה ככה בפורים אני מביאה כסף למתנה של כולם אבל בזמנים שבד"כ לא מביאים כמו ר"ה חנוכה טו בשבט ושבועות אני מביאה משהו קטן וכמובן מכתב אישי .
והכי חשוב שאצלנו אין שום תחרות כזו של להביא כסף וגם לקנות מתנות ענקיות. וגם אם היה אני לא הייתי נותנת זה פשוט לא הגיוני 60 ש"ח פה 60 ש"ח שם ובנוסף לכל סייעת וגננת ומורה עוד 30 ש"ח לפחות על מתנה?
אני בטוחה שכמו שהמורות למעלה כתבו העיקר זה המכתב שמביע הערכה ותודה .
אני לא חושבת שצריך לתת גם וגם-במיוחד שההוצאות מרובות(ויש גם את פסח בהמשך)
אני אישית,אם יש מתנה מכל ההורים יחד-אז אני מביאה בנפרד שוקולד עם מכתב הערכה בנוסף לכסף
ששמתי למתנה.
ואם אין מתנה קולקטיבית אני קונה משהו שישמש אותם,לא יקר ולא מיותר(לי אישית כשעבדתי כמטפלת קיבלתי מאמא מקסימה גיפטקארט 200 ש"ח ומאמא אחרת סיר קטן לביצים{שבטוח לי שלא עלה יותר מ20 ש"ח}-אני אישית השתגעתי מהשובר הנ"ל עד שהעברתי הלאה והפינג'ן משמש אותי עד היום ואני ממש נהנת ממנו).
אני מסכימה איתך לגבי הלחץ החברתי אבל תנסי לעשות הפרדה-מה ביכולת שלי?מה מתאים לבית שלי?
כנ"ל לגבי הילדים,את יכולה להתרשם איתם מהמשלוח של החברות/ים ולומר להם שזה מאוד יפה אבל כל משפחה עושה את מה שהיא חושבת(כמובן בלי להכניס לשיקולים כספיים..זה ילדים..)
זה באמת דבר הזוי ומטורף
כל ההמצאה של מתנה משותפת באה לעולם על מנת לחסוך כסף להורים, ועם זאת לתת למורה מתנה שווה.
מה הועילו חכמים בתקנתם אם בסוף משלמים כפול?
משפחות מוציאות הון על פורים, ומיד אחר כך פסח,
וקופות הצדקה עובדות שעות נוספות בשם ההערכה הקדושה
הגיע הזמן לעצור את הטירוף הזה!
מצטרפת לתגובות הקודמות כאמא וכמורה.
המתנה הגדולה המשותפת משמחת מאד
ואין מורה שאינה יודעת כי היא מורכת מהשקלים של כל הכיתה.
אין שום צורך במתנה נוספת!
אבל והאבל הגדול: אל תותרי על המכתב!
זה אולי נשמע קטנוני אבל המילים שלכן האמהות
נותנות את הכח ליום המחר!
זה הדלק שלנו להגיע שוב לכיתה עם אנרגיה גדולה יותר וחיוך רחב יותר
והמרויחות הראשונות הן בנותיכן…
עזובנה את הכלים מפוקס הום
ותכתובנה מילים, מילים מהלב!
לא חרוזים מגוגל
אלא פשוט הערכה כנה וחמה עם ירידה לפרטים על עשיתה הספציפית של אותה מורה או גננת.
כמורה בכיתות הגבוהות, התקשורת עם ההורים נמוכה מאד
וכשמגיעה הערכה זו ממש תחנת דלק באמצע המדבר.
אז קדימה במקום להשקיע במצלצלים- במילים!!!
(ואם ממש בא לך לפנק- אז כל שוקולד לקפה זה כבר ממש שדרוג:)
כל מילה
המכתב זה העיקר
הדבר הנוסף הוא המשני
מה שכתבו פה נכון מאוד.
אבל רק כנקודה למחשבה…
יש אמהות שיוציאו המון כסף על תחפושות מרשימות ומושלמות, על משלוחי מנות מיוחדים לכל השכנים והידידים
וכשזה מגיע לצוותי החינוך,
אז פתאום מדברים על תקציב ועל נורמות פסולות שנוצרו בציבור.
אני ממש לא באה לומר שאם מבקרים את ההוצאות הרבות שגוררים משלוחי המנות למחנכים בהכרח לא מעריכים ולא מוכנים להשקיע עבורם.
רק צריך לשים לב האם לגבי הוצאות אחרות היחס שלנו זהה, ומתרעם על נורמות ציבוריות שנוצרו ולא מתאימות לנו.
איזה אמירה של מורות.
הרבה מאלה שמתרעמים לא משקיעים גם בתחפושת
אני השנה השגתי תחפושות לארבעת בנותי, אבל משלוחי מנות אני חייבת להכין
יש הבדל בין הוצאה שאת בוחרת לבין הוצאה שהציבור החליט בשבילך,
הכרת הטוב זה דבר חשוב, אבל המוסכמה של מתנות למורות – זה כבר עבר את הרגשת הכרת הטוב ונהפך לנורמה חברתית מחייבת.
זכותה של כל אימא להגיד – אני לא חושבת שעלי לתת למורה מתנה – אני לא חייבת וזה לא מתאים לי.
זה לא קשור למידות שלהן ולא לערכים, אלא פשוט לעניין אישי.
הצוות לא צריך את העומס הזה עד פורים
רק נדמין מה מורה או גננת עושה עם 20 משלוחים +כל המרעין בישין של הילדים ואם בעלה רבה אז בכלל
נראה לי שארגוני החסד לא צריכים כאלה כמויות
לרבס יש ענין לתת כסף
ובואו לא נגזים
אני רק רוצה להעלות עוד נקודה
כסייעת משלימה הגננת המשלימה התלוננה באוזני למה לא מחכה לה אף פעם משהוא נחמד מההורים "
הרי גם היא עובדת קשה בלי להוריד מהצוות הקבוע אני כסיעת יודעת כמה הן משקיעות וחושבות לפני כל ריכוז
שיתאים בדיוק לגן הזה אני חושבת שבמקום לתת לגננת הקבועה את כל ההשקעות (היא הרי מקבלת יותר בד"כ מהגננות האחרות)
נתן משהוא מהלב לגננת המשלימה
עוד דבר אני כסייעת לא נעם לי שהיחס כלכך קר ברחוב כשאני אומרת לילד שאני מכירה שלום (הפסקתי לומר כך האמא לא צריכה להתעלם)
רציתי להגיב בתור אמא ובתור סייעת בגן ילדים
מסכימה שזה טרוף ואני חושבת כך גם בתור אמא וגם בתור סייעת
בתור אמא לחשוב להחליט לנסח ברכות, וגם כלכלית זה יקר מאד – כי בד"כ לא אוספים
ובתור סייעת להסחב הבתיה עם המון חפצים שבהרבה מהם אין מה לעשות ועוד כמות הזויה של שוקולדים וממתקים שאת רובם יש לגמור לפני פסח,
אני חושבת העיקר זה המכתב והמילים המוקירות והמעריכות
המתנה זה ממש אישי מה שמשמח אחת לא בהכרח משמח אחרת
בעיני הכי יעיל כרטיס מתנה רצוי של מה שיותר חנויות ומה שיותר קרוב לאזור מגורים,
ובחלט צריך לעשות משהו ולעצור אתהטירוף במיוחד שמתחיל להכנס שגם לר"ה, חנוכה, וכו' צריך לשלוח משהו,
וכן כמו שכתבו מאד מחמם את הלב ומשמח שבהמלך השנה שולחים משהו קטן עם מכתב יפה לגננות
פורים שמח
כאמא – אני חושבת בניגוד לכל מה שכתבו פה,
זו ההזדמנות להביע הכרת הטוב לגננת/ מורה שמלמדת כל השנה את הבת/בן
ולגבי מלמדים בתלמודי התורה זה עוד יותר חשוב.
הילדים שלנו נמצאים בערך חצי משעות הערות שלהם במוסד החינוכי.
ההשקעה והמחשבה של צוות החינוך בילדים הוא אין סופי.
ולכן לפחות פעם בשנה אפשר להכיר טובה ולהביע הערכה.
כן. משלוח מנות יפה /מתנה יפה עושה משהו, גם נותן תחושה טובה שמעריכים אותי וגם נותן חשק להשקיע יותר.
לא אני אומרת את זה. זה כתוב בגמרא.
אפשר להסתכל על זה כסוג של שוחד חיובי…
ועדיין כל אחת צריכה לעשות את מה שמתאים לה.
היו שנים שלא השתתפתי במתנה הכיתתית כי זה לא התאפשר לי מבחינה כספית. והרגשתי עם זה הכי בסדר.
על משלוח מנות פרטית אף פעם לא ויתרתי.
בתפילה שתמיד נוכל לתת מכל הלב.
אני אישית חושבת שהעניין הולך ומחמיר וצריך לעצור את זה כאן ועכשיו.
היו פה כמה מורות שאמרו שהעיקר הערכה הכנה..
זה מטורף הלחץ הזה כל פעם רק כדי לדעת מה להביא…
זה מלחיץ וזה מוציא את המיץ של כולם
בתור אמא לשתיים במעון שזה אומר 2 גננות ו2 סייעות לכל אחד
אני נותנת משהו סימלי מתנה חמודה ומפנקת סוג של ג'אגט מגניב, שוקולד ומכתב
אבל אם יש גננת שאני מאד מעריכה אני יותר משקיעה בסט שי וכזה
השנה יש אחת שהבן של משוגע עליה והיא עליו אז השקעתי עליה בסט שי של 100 שח
מקווה רק שהן לא משוות בינהן……
צודקות לגמרי.
אחרי שזה המצב- נקודה נוספת:
הילדות שלי ממש רוצות להביא משלוח מנות אישי לגננות ולמורות.
אני מכינה משהו סימלי, לא מתנה, והילדות שלי מרוגשות עד השמים
מבחינתי יש כאן גם חינוך להכרת הטוב וגם השקעה בחוויות של פורים לילדים שלי
אני רוצה להאיר זוית נוספת, כאמא לידלה מעט מאתגרת, אני מרגישה שההשתתפות הסמלית במתנה הקולקטיבית לא מספיקה, גם בהמלך השנה הגננת של הבת שלי משקיעה בה יותר מאשר בילדות אחרות, אני גם אני מרגישה צורך להביע יותר.
אני משקיעה מאד בברכה, ממש עם מחשבה ולב אבל עדיין לא מרגיש לי מספיק, ואני זוכרת מצוין כילדה את המתנות שאמא שלי קבלה כהכרת טובה על עבודתה המסורה, שמחנו מהם מאד ונתן לנו כח להתגבר בזמנים שהיא היתה צריכה להשקיע בעבודה ולא להיות איתנו. גם במקרה הזה, אני נותנת לגננת משהו שישמח את ילדיה (ואותה כמובן) ואני חושבת שזה כן משמעותי ולא מספיק רק מכתב.
מי שקשה לה כספית עם ההוצאה, זה בוודאי לא חיוב נדרש, אבל מי שיכולה, לדעתי זה רצוי (אין צורך בדבר יקר, יש מספיק מתנות יפות ומשמחות עד 30 שח).
וכמו שכתבו לפני, אני גם מסכימה שכדאי להסתכל על המשלוחי מנות המושקעים (והיקרים!) שאנחנו נותנים לאחים/שכנים/חברים, האם זה לא כדי להרשים אותם? אולי כדאי להשקיע בדבר משמעותי יותר כמו במי שמחנכת את הילדים שלנו?
בענייו התחרות, מבינה את הקושי אבל יש כ"כ הרבה דברים בחברה שלנו שהתחרות השטלתה עליהם והוציאה מפורפורציה, אני לא הייתי מתחילה את השינוי בזה דווקא, באמת כי אני חושבת שהמימד של הכרת הטוב חשוב מאד, והכי חשוב לי להשקיע במי שמגדל ומחנך את ילדי.
האמת לא מבינה על מה הרעש, לא מתאים לך אל תביאי!
לא נראה לי שמישהוא ישים לב, אישית מביאה בזמנים פחות עמוסים ,מוצאת הזדמנויות כמו אמא של שבת
יום הולדת , ר"ח , פסח וכו ואז הרבה יותר שמים לב שהבאת,
והעיקר מכתב אמיתי ולא חרוזים ממוחזרים
האמת שגם אני לא השתתפתי במרוץ המטורף הזה אף שנה. בתחילה אפילו לא ידעתי שהמנהג המטורף הזה קיים בציבור. הרי נתתי כסף (והרבה לפעמים, אבל באמת מכל הלב) בשביל מתנה משותפת, ובכלל, לדעתי מתנה משותפת משתלמת לגננת\מורה יותר ממתנה פרטית (במיוחד עם כרטיסי המתנה שהגננות\מורות מבקשות שיתנו להן וככה יש להן משהו שהן באמת רוצות ולאט סתם שטויות לא שימושיות).
אבל פתאום התוודעתי לזה וזה לא רק בפורים, אלא גם בר"ה, ט"ו בשבט, חנוכה וכו'…. ואין לי שום אפשרות להוציא 30 ש"ח כפול מספר ילדיי כפול מספר גננות כפול מספר הפעמים בשנה שמקובל לתת אז לא נכנסתי לזה בכלל.
ואז פתאום אני שומעת השנה ממורה (כן. מורה) שאם לא נותנים, המורה יכולה בהחלט לפרש את זה שלא מרוצים ממנה (היא יודעת שכולן השתתפו במתנה הכללית, כן?) ועכשיו אני באמת לא יודעת מה לעשות –
אני כן מרוצה ומעריכה אבל זה למעלה מיכולתי—– ואני מגיבה דווקא לאפרת שכתבה אם לא מתאים לך, אל תביאי, כי כן. באמת לא מתאים לי, אבל אם המורה תחשוב שאם לא הבאתי אז אני לא מרוצה ממנה או משהו… איך אפתור את הפלונטר?
תתני משהו ממש סמלי! כמו שוקולד ומכתב שמחמם את הלב! (ששוב העיקר המכתב שהיא תבין שבאמת את מעריכה אותה)
ילדים הם הדבר הכי יקר שלנו !
אנחנו משקיעים בשבילם ומוציאים הרב כסף
בשביל שיהיה להם טוב
לדעתי גם לשלוח פידבק לגננת /מורה
על עבודתה והשקעתה בילדה
הוא דבר שכדי להשקיע בו -זה הוצאה שווה!
וזה לא צריך להיות משהו גדול
העיקר להביע את תודתנו למי שמשקיע אוצרות שלנו
כעובדת בהוראה חושבת שכל מתנה קטנה עם מכתב תודה מצורף מחמם את הלב
אין צורך בכל התיפאורה מסביב.
שימו לב שלפעמים זה נובע גם מהרצון של ההורים להשקיע במתנה כדי סופסוף להביע תודה אלינו, צוות ההוראה.
שיהיה פורים שמח
הרבה פה מדברות על הצורך במכתבים, אני מבינה את זה מאד מאד
אבל מה עושות אמהות כמוני למשל, שניסוח מהסוג הזה הוא אחד התחומים החלשים ביותר שלהן???
עושה לי עול ולחץ מטורף הענין הזה..
בבקשה ממכן, צוותות ההוראה, אל תתייחסו כ"כ בזלזול לחרוזים מגוגל, כמו שכתבה כאן מישהי… לפעמים זו פשוט ברירת מחדל
מסכימה איתך! גם לי קשה מאוד לנסח
אבל אני דווקא כן מתאמצת לשים לב למשהו מיוחד דווקא בגננת או במורה ולכתוב על זה גם בין הברכות הכלליות (כמו השקעה יוצאת דופן או איזה פעילות שהבת שלי ממש נהנת ממנה או החכימה ממנה, יש כאלו שמלמדות ממש בצורה חוויתית ויש בדיקלומים וכד'..)
לדעתי לא צריך ברכה עם חרוזים דווקא.
יותר משמח לקבל פשוט ברכה מהלב.
פשוט לשבת ולחשוב מה הילד שלי קיבל מהרב'ה במשך השנה ולהוציא את זה לדף.
ואם זו סיעת שאני בקושי מכירה, או 3 גננות מתחלפות בצהרון?
אני תמיד שוברת את הראש מה לכתוב לסייעת המדהימה, שברור לי שהיא מדהימה, אבל אני לא מצלחה לכיר אותה באופן אישי..
כמורה בישראל- מגיבה:
לא. לא הגזמנו.
החיים יקרים. המחירים עולים. גם הדלק. בעלי המקצוע השונים. ועוד ועוד.
והשכר שלי נשאר אותו דבר. והילדים בכיתות לא נעשים קלים משנה לשנה. ממש לא. תעשי סיבוב קטן בקרב מנהלים ומנהלות כמה קופצים יש למשרת ההוראה……. ואת אף נערה צעירה או אישה כבר לא מענין כל כך שעות תקן. כי זה אומר לקרוע את עצמך בכל צורה אפשרית ובסוף לראות תלוש מצומק ממש.
חשוב לי לומר את זה כי שמעתי כל כך הרבה תלונות על המצב של המשלוחים. ומסיבוב קצר שתעשו במרכזי קניות חרדיים(!!!!) תמצאו כל כך הרבה כספים מתגלגלים מידי ונשות אברכים על גלידות, פיצות, שייקים, קרפים, ועוד מגוון עשיר של פינוקים שלא יקרה כלום אם פעם אחת בשנה ישקיעו השקעה דומה למורה.
פורים שמח ועם פרופורציות!
מורה בישראל.
רגע שניה
המחיה עלה, ברור
אבל רק המשכורת שלך נשארה אותו דבר? בטוחה?
הגזמנו, ועוד איך!
במו ידינו הכנסנו את עצמנו ללוף אין סופי: לגנת, לסייעת, למשלימה, לריתמקאית, למלווה, לנהג, למזכירה, למנהלת, לרופא הילדים, למזכירה במרפאה, למוכר במכולת, לדוור, למנקה בבנין וברחוב, אין לדבר סוף………..
איך אפשר לעמוד בקצב
לרצות את כולם
????????????????????????????????????
בעבר עבדתי במוסד ציבורי
במסגרת העבודה היה הוראה חד משמעית
שאין לעובד לקבל מתנה ממקבלי השירות
בככל, החוק אוסר על עובדי ציבור לקבל מתנות ממקבלי השירות
כדי לשמור
על יושרה של השירות הציבורי……. 🙁
כאמא לכמה מתוקים, הכיף שלי זה לתת ולהביע הערכה לצוות החינוכי של הילדים שלי, שמשקיעים בהם שעות!!!! הרי רוב הילדים נמצאים היום 8 שעות במערכת הלימודים, בואו נכיר טובה!! בד"כ לגננות ולרבהס יש יותר סבלנות וכח לילדים מאשר לאמהות העייפות שפוגשות אותם בסוף היום! כמובן, אם המצב הכלכלי לא מאפשר- אל תכנסי לחובות בשביל זה, אלא משהו סמלי, אבל, תחשבי טוב איך הגננת רואה את הבת שלך אם הלבוש שלה ממותג, הממתקים ברמה גבוהה, הבילויים נשמעים יקרים למדי… ובמשלוח מנות נעצרת… למה? היכן הכרת הטוב?
תאמינו לי, שאפשר לראות על הילדים את המצב הכלכלי, אז לא כדאי להתפקשש דוקא פה!
לא תמיד נכון..
אני מקבלת לבנות שלי בגדי יד שניה חלק ממותגים או מחנויות יקרות והכל במצב מצויין!
ואם אני צריכה לקנות אני ממש לא קונה בחנויות כאלו..
לפעמים קל להחליט על מישהו שיש לו כסף, אבל אף אחד לא באמת יודע מה קורה בפנים.
עדיף תמיד לדון לכף זכות! ואשרי המורות והגננות שרגישות לזולת!
(ואני בעד לתת ולהכיר טובה!!)
לא הבנתי אם הבת שלי לבושה מותגים אז זה אומר שעכשיו יש לי כסף לפני פורים חוץ מהכסף שכבר הבאתי למתנה הגדולה להתחיל להביא גם יותר מ-15 משלוחי מנות לצוות החינוכי????????????????????????????????????
אני עובדת בתור מזכירה אם שכר טיפונת גבוה ממינימום ואני מגיבה למורה שאמרה שהמשכורת שלה לא השתנתה בשנים האחרונות. גם שלי!
למה יש פה לנשים רשות להיכנס לכיס אחת של השנייה? כן ,מתאים לי כרגע לאכול גלידה בקניון ,לצורך הדוגמא ולהביא כסף למתנה של כולם אבל לא להביא משהו אישי. לי משהו מביא משלוח בעבודה?
ואגב מורה יקרה שעובדת קשה, את בצום יום לפני פורים לא עובדת ,ואני כן וכך גם כל השנה.
אז איך אמרו פה? לא צריך להגזים! כל אחת תעשה מה שנכון לה וחבל מאוד שיש אמירות של מורות שאומרות לאימהות אם לא תביאי לי משהו זה סימן שאת לא מעריכה אותי אולי אחרי כזה משפט זה בדיוק מה שיקרה.
מקווה שלא הייתי חדה מידי אבל קצת מרגיש לי שהשיח פה נכנס מידי עמוק לכיסים של אנשים אין לכם מושג אם מה כל אחד מתמודד ועל מה הוא מוציא כסף ולמה. אין לאף אחד מצוותי ההוראה שום רשות לומר משהו על כך שצריך להוסיף עוד כסף על מה שכבר נתנו.
אגב בגן של הבת שלי הביאו 70 ש"ח לצוות הגן כפול 35 ילדות תעשו חשבון כמה זה יוצא ותבינו שאם לא קוראים לזה הכרת הטוב אז מה זה כן??????????????
רק קחי בחשבון שהסכום הזה שאספו מתחלק ל- גננת, 2 סייעות, גננת משלימה, סייעת משלימה, גננת צהרון, סייעת צהרון ולפעמים אף יותר.
לא חלילה שאני אומרת שזה קצת אבל אף אחת לא מקבלת את הסכום שחישבנת….
קדימה, תעברי להיות מורה.
תהיי בחופש יום לפני הצום ותקבלי שוקולדים עם מכתבים.
יש מאות משרות פנויות שממתינות לך.
נשמע שאת חושבת שזו המשרה האידיאלית עבורך
כאמא וכגננת
שומעת את כל הצדדים שכתבתן
יש את אלו שמציינות את הרצון להביע את ההערכה
והן צודקות
ויש את אלו ששואלות אם לא הגזמנו
והן צודקות
כי הדבר הפך להיות מחויב המציאות
לחץ חברתי מטורף, שכן, לכל אחת מאיתנו יש דרך להשפיע עליו
והלב כבר לא שם
אלא רק הלחץ האטומי
ואז מביאים את המתנות
אבל לא מכל הלב כמו שכתוב במכתב…
אז לא נותר לי אלא לאחל לעצמינו שנמשיך לתת
אבל מהלב
ולא מהלחץ…
והערה קטנה
כן, צוות חייב לעבוד עם דלק
בפרט בעידן של היום
מתנה בחג היא לא הדרך היחידה
מילה טובה, הרמת טלפון, התחשבות וכתיבת מילים חמות במחברת קשר
הן חלק מהדרכים הנוספות והן לא פחות מתדלקות
לא רק מורות חייבות דלק…
משום מה יש הרגשה שהמקצוע הכי מקופח זה הוראה,
מי שמפגין כל הזמן וצועק וזועק בכל מקום ובכל נושא אלו עובדי ההוראה..
תחשבו על זה…
את יודעת למה?
כי אם עובדת הייטק צועקת שולחים אותה הביתה.
ומורה לא שולחים.
למה? כי אף אחד לא יבוא במקומה.
למה?
מאותה סיבה שאת לא מורה.
כנראה שיש להן את הזכות לעשות את זה.
ולמה את לא עובדת הייטק?
די כבר שבכל השוואה להוראה מעלים את ההייטק
אין עוד מקצועות בעולם, שהם לא תנאים של הוראה, ולא משכורת של הייטק?
באמת נראה לך שרק מורות מקבלות מינימום?
כמה שטויות
מורה לא מפחדת כי היא מגובה הועד עובדים ואין סיכוי לפטרה
וחוץ מזה לא ברור לי למה מורות חושבות שכל מי שהיא לא מורה היא עובדת הייטק
יופי, אני עובדת במוסדות חינוך , פרא-רפואי עם משכורת של מורה מתחילה.
שזה עוד נושא שלא מדברים עליו בכלל. אבל לא רלוונטי לדיון של עכשיו.
ויש לי אחות מתכנתת. היא תמיד כועסת על החופשים שלנו שאין לה,
1. זה שמשלמים לנו על שנה שלימה, זה בדיוק בגלל שהמשכורת השעתית שלנו לא גבוהה.
2. אם זה מרגיז אותך, תהי מורה.
3. זה לא חכמה לראות רק את החלקים היפים של המקצוע ולעשות השוואות.
4. עד שאגיע למשכורת שלה החודשית…
5. גם להיטקסטיות יש דברים טובים בתנאים שהיינו רוצות שיהיה לנו… לא הכל רק מרגיז, אחרת הן היו עוזבות את העבודה מזמן…
לאה יקרה- הינה אני כבר בדרך, כמו קודמותי.
סקרים ומחקרים קובעים בצורה מוחלטת (וחוזרת שוב ושוב)
שההוראה היא המקצוע השוחק ביותר
ויותר ממחצית מעובדי ההוראה עוזבים אותה בתוך 5 שנים מכניסתם לעבודה.
הלכתי להוראה בתחושת שליחות ואהבה גדולה,
אני עובדת באזור ה10 שנים,
בסך הכל התנאים שלי טובים יותר מאחרות
ואף על פי כן זה בא עם הרבה מאוד קושי: פיזי, נפשי
אנשים כמוך וכמו אחרות נותנות לי ולקודמותי בעיטה החוצה.
אמהות יקרות, הינה הצפי למה שיקרה למערכת החינוך כפי הנראה:
היא תהפוך לפרטית, ותעלה הון, (כמו לאחינו בחו"ל) והמורות כך או כך יקחו חופש כפי שנראה להן נכון.
מציעה לכל נשות ישראל לא לירות לעצמן ברגליים.
אני מתכוונת לעבור לעבודה אחרת בעז"ה ומתכוונת לחזק ולהעריץ את כל הצוותים שימשיכו ויהיו שם לחינוך ילדי.
אני חייבת לציין השנה לא היו מכתבים שזה החמצן
חיכיתי עד פורים עד אז
מה לעשות ילדים זה עם לא קל
וכשאני צריכה עידוד אני הולכת לשם
הגזמנו ועוד איך..
ועוד לא דיברתן פה על המעטפות למלמדים!!
יש לי 3 בנים קטנים, עוד לא בתלמוד תורה, ומישהי אמרה לי תכיני מעטפות…
הזדעזעתי!
אם אלה המלמדים שלנו, לא פלא מה שקורה ברחובות עם הנוער…
סליחה שאני קצת חריפה, ואני אמא סופר מעריכה, גם במתנות קטנות פה ושם (תשאלו את הגננות והמטפלות של הבנים שלי)
אבל מה שהולך בפורים באמת מוגזם!
קחו את כל ההשקעה של פורים ותפזרו אותה על פני כל השנה, זה יהיה יותר יעיל ויותר ייתן כח לצוות החינוכי שחי מפורים לפורים..
ובתור מזכירה במוסד חינוכי.. כן, תזכרו גם אותנו, אחרי הכל עלינו עומד המוסד..גם אם אנחנו לא בפרונט… אנחנו מטרטרות כל פעם לשחרר לכם את הילד/ה, לדאוג לאוכל שנשכח, להודיע משו דחווווףףף לילד/ה, לדאוג לילד שעדיין לא באו לקחת אותו ועוד אלף ואחת דברים, תשאלו כל מנהל או מנהלת מה קורה כשיום אחד אין מזכירה
בקשר לרבס בחיידרים ,יש לי חברה שאבא שלה הוא רבה בחיידר מאוד גדול ומבוקש ,תאמינו או לא אבל מהכסף שמביאים לו לפורים הוא עושה פסח! ואני לא מגזימה היא סיפרה לי שכבר שנים אין להורים שלה כמעט שום הוצאות והם מארחים את כל הנשואים כך שזה לא שולחן של 2 אנשים.
אז הגזמנו! אבל לצערי לא נראה שיש מה לעשות עם העניין .אני יודעת על חיידרים בשכונה שלי שהגבילו את הסכום שהורים יכולים לתת לרבס אבל עדיין הסכום עומד על בין 80 ל150 ש"ח לרבה ואם יש 3 או 4 בנים?……..
אז אם בעניין של המורות עוד אפשר לדון אם לתת עוד משלוח בנוסף למה שכבר אספו ,פה אף אחד לא שואל וזו חובה. אין כזה דבר לא להביא ולא נראה שיהיה אי פעם שינוי עם העניין:(
מי החליט שזו חובה? ואין דבר כזה לא להביא? השינוי מתחיל מאיתנו…
לא רק לרבנים בחיידר קשה עם הוצאות הפסח…זו לא סיבה לממן אותם,
מה שצורם לי זה שעושים איפה ואיפה, מי הביא יותר מתייחסים לבן שלו יותר…גועל נפש!!
מגבילים את הסכום שהורים יכולים לתת????? מה זה? מישהו אמור להגיד לי כמה לתת ומתי?
אבל בידינו לשנות את זה!
משנה הבאה אף אחת לא מביאה מעטפה! תעריכו בדרכים אחרות..
אם אנחנו התחלנו, אנחנו יכולים גם להפסיק, רק צריך להחליט.
אז אצלנו מביאים 150-200 ש"ח, ויש לי ארבעה בנים
אצל הבנים לא אוספים למתנה משותפת ולכן חובה להביא ואין מה לעשות
אצל הבנות אני משתתפת רק בקולקטיבי, כי גם כך ההוצאה על משלוחי מנות יוצאת לנו ענקית
וכן, אני מעריכה מאד מאד את העבודה של כולם, אבל זה מעבר למה שאפשר
ועגום ממש שמורות מתרעמות על הורים שלא מביאים גם אישי, מקווה שהמורות והגננות של בנותי לא ברמה הזו
מצד אחד את מתלוננת על הכסף שאת מביאה למלמדים, מצד שני את רוצה שיקירו לך טובה על פועלך ולא ישכחו אותך? (גם המלמדים רוצים…)
ובעניין הסכומים שמקובל להביא, נכון שההורים היום צריכים לשלם שכר גבוה למלמדים כי אין לחיידרים מספיק תקציבים, אבל המשכורת של המלמדים מאד נמוכה ביחס לעבודה שלהם, ולמי נשלם אם לא למי שמלמדים את בנינו תורה? אנשים בעיירה של פעם מכרו את התכשיטים שלהם בשביל לשלם למלמד שילמד את בנם תורה, אז נכון, זה לא קל להוציא כאלו סכום כפול כל הילדים, אבל זה הוצאות תלמוד תורה!
לא מצטטת תגובה ספציפית שלא ראויה לתגובה.
אבל כן מגיבה את דעתי. רק כדי לאזן…
אני עובדת (קשה) דואגת ללקוח מטפלת בבעיות שלו זמינה לו מעבר לשעות העבודה משקיעה בו מדייקת את העבודה חושבת עליו משפרת בשבילו. והוא קששה ומורכב ומעייף ומעצבן…
ואז, כשהפרויקט נגמר – אני לא הולכת ללקוח לבצע גביה…..
אני הולכת לבוס שלי. הוא זה שקיבל אותי לעבודה – הוא זה שאמר לי במי לטפל – והוא זה שאמור לשלם לי.
ומהבוס אני אקבל שכר. ובונוס. ומתנות. והערכה.
הלקוח – בכלל לא קשור. הוא הגיע, שילם, והלך.
אז למה כל הקושי של עובדות ההוראה נופל על ההורים (הלקוחות)???
קשה לכם? תפנו לבוס.
השכר נמוך? תדרשו העלאה (גם כשאני מבקשת העלאה מבקשים ממני בתמורה פרוייקטים או שעות).
הבוס לא מעריך? אז איך זה קשור ללקוח??.
הלקוח (התלמיד) מורכב? בבקשה עזרה ממי שמשלם לכם…….
למה ההורים קשורים לכל הנושאים האלו?????
ההורים מרגישים שאתם עושים מעל ומעבר (וזה באמת כך?) הם בהחלט יכולים להביע את הערכתם האישית או הקבוצתית.
אבל לדרוש את זה????? מאיפה העזות?
אני לא מורה, מבטיחה, מבטיחה!!!
ואגב, מעולם לא נתתי למורות מעטפות אישיות, אספו קולקטיבית בכיתה – נתתי עם כולם, לפעמים אספתי בעצמי וכו'.
לא רואה סיבה ליישר קו עם שום מקובלות חברתית, והמורות של הבנות שלי מקסימות, לא חושבת שהן נותנות יחס טוב למי שנתנה יותר.
להזדעק על זה שהמורות מתייחסות רק למי שנתנה, זה לספר סיפור, ואז להתלונן על הסיפור שסיפרת…
רק אני נתקלתי במורות מדהימות שברור לי שלא עושות איפה ואיפה למי שנותן ולמי שלא?
ב"ה מרוצה מאד.
אבל – התמימות של התגובה שלך הפתיעה אותי….
את באמת חושבת שהמורות יכולות לפנות למישהי? למי? למנהלת שלןה שגם מקבלת משכורת מצחיקה (בטח יחסית למנהלים אחרים במשק, משכורת של מנהלת בבית יעקב היא בהחלט בדיחה יחסית לעול שנופל עליה, היא מקבלת רק קצת יותר מהמורות)
ולהווי ידוע שהשכר של המורות נקבע בכנסת, ולא על ידי המנהלת האישית של בית הספר, ואפילו לא על ידי החינוך העצמאי שגם הוא תלוי בתקציבים מלמעלה.
וכידוע החינוך החרדי מופלה לרעה, ומורות חרדיות מקבלות חצי מהשכר שמקבלות מקבילותיהן בממ"ח, בממ"ד ובממלכתי.
שלא לדבר על גננות חרדיות——– ששם זעקת העושק עולה לשמיים, שגננת חילונית מקבלת פי 3!!! מאשר גננת חרדית,
זה נורא, ואם לא נתעורר לא יהיו לנו גגנות נורמליות לילדות, כבר עכשיו אין, כידוע.
ושם זה דווקא כן תלוי בהרבה בעמותות החרדיות שעושקות את הגננות בצורה מחפירה.
ולהווי ידוע שלפני שנתיים (או שנה?) מורות חרדיות נכנסו, כביכול, ל'אופק חדש', והבטיחו להן משכורת, בסוף שנה התברר שזה לא נכנס לכספים הקואליציוניים, והתברר ששנה שלימה הן עבדו שעות נוספות לריק!!
זה הזיה! שום עובד במשק לא היה מקבל כזה דבר!
אבל מורות חרדיות הולכות בשביל השליחות כידוע, לא בשביל לפרנס….
ולכן אסור להן להפגין, ואסור להן למחות, או שומו שמיים – לשבות.
והן נאלצות לקבל באהבה את גזר משרד החינוך ו/או הכנסת.
בקיצור – מורות חרדיות בטח ביחס למקבילותיהן החילוניות – הן הסקטור הכי מוחלש במשק.
ואחרי הכל, לכל הרעל שיוצא פה נגד המורות (שאגב, חסר פרופורציה, רוב המורות פה כתבו שאין צורך במתנות, אלא רק במכתב תודה…)
אף אחת לא רוצה ללכת להיות מורה. למה?
יש כנראה סיבה….
בקיצור, די לכתוב נגד המורות בצורה מזלזלת, ואחרי הכל – לדעתי אין צורך להביא שום מתנה אישית, מספיק מכתב אישי מחמם (גם זה לא תמיד חייבים), ואיסוף קולקטיבי מהכיתה.
את מערבבת שני נושאים, לא דברנו על בעיית השכר, ולא על מורות
דברנו על נורמה חברתית הזויה שהשתרשה כאן והיא חלוקת מעטפות למלמדים, לא למורות.
תיקון קטן:
זה לא שמורה חרדית מקבלת פחות ממורה מהמגזר הדתי / הכללי, אלא מורה במוסדות חרדיים מקבלת פחות ממורה בממלכתי / ממ"ד. הרבה הודות להתנהלות השערורייתית של העמותות שעושקות את ציבור המורות.
גם בנושא אופק חדש – הרשתות (חינוך עצמאי / בני יוסף) קפצו על המציאה, והוסיפו דרישות חדשות על המורות בתמורה להטבות בשכר…
מניסיון של אחת שעזבה את ההוראה בחינוך החרדי בעקבות אותן דרישות הזויות.
יש עוד נקודה שאף אחת לא התייחסה אליה….
יש מושג של כביכול מתנה לרבה בחיידר – למורות בכיתות ז\ח – לרשמים וכו' וכו'
תמורת עזרה בקבלה לישיבה או לבמינר
ואני מדברת על סדר גודל של 1000 שח ויותר
זה פשוט מצב הזוי ואולי קיים רק פר מגזר…..
קחו בחשבון שההשקעה הזאת חוזרת לכל אחת ובגדול…
ואפשר להביא גם משהו לא יקר ושיראה מרשים.
העיקר החשיבה והכרת הטוב,
ובסכום לא גדול אפשר לארגן משהו יפה בהחלט.
בסוף אין מה לעשות, זה נותן לאנשי צוות הרבה מוטיבציה לתת לילד שלך,
אין פה מישהי שלא רוצה את זה…
שווה להשקיע!
שלום לכולכן,
הא,ב ביהדות זה לעשות מה שטוב לי ומה שאני חושב
אברהם העברי נקרא כך כי הוא עמד מהעבר השני
ואנו צריכות ללמוד ממנו לעשות מה שטוב למשפחה שלנו ולא מה שנראה טוב בעיני אנשים
כך אני חושבת בקשר למתנות
ואני גננת!
אז זה לא שלא נחמד לי לקבל תוספת מההורים (ושוב כמובן משהו זול וקטן)
אבל אני לא מאמינה שיש גננת / מורה /רבה אחד/ת שמודדים את הילד לפי מה שהאמא הביאה לו
אבל, בשביל שישארו לכם צוותות חינוך (בעיקר סייעות) צריך להשקיע בשוק הזה של ההערכה
כידוע לכם(או שלא) יש מחסור מטורף בגננות ובעיקר בסייעות
כשאמהות מתלוננות על זה שאנחנו עובדות לפעמים לבד אני מציעה להם לבוא לעבוד כסייעת
זו עבודה לא שווה ולא מתגמלת (כספית כמובן)
ובעקבות המחסור הזה צוותות ההוראה עובדות קשה ונשחקות
אנחנו חייבות לבוא גם אם הילדים חולים, גם אם אנחנו חולות ואם חלילה לא הגענו, אז אין צוות והכל נופל על הסייעת/ הגננת השניה ואז ההורים גם כועסים ומתלוננים…
אז לטובתכם האישית- שמרו את הצוות הקיים לפחות
הרבו במילים טובות(לאו דווקא מתנות ומכתבים, ולאו דווקא בפורים)
תראו להם שאתם מעריכים אותם, שאתם רואים אותם
וזה בשבילכם! בשביל שישארו לכם גננות/ סייעות/ מורות/ מטפלות…
ואגב מילים טובות והערכה נכונות לכל מקצוע ולכל תחום בחיים
במקום להתלונן על המוכרת שהיא לבד בחנות אולי תעריכי אותה על זה שהיא עובדת כ"כ קשה ועדיין אדיבה ועוד רבות הדוגמאות
ובקשר לדוגמא של הלקוח- תראי לי לקוח שעובד איתך במשך שנה שלמה יום יום חמש וחצי שעות ברצף
אז עברו המסיבות וכן, בהחלט חזרנו עם שקיות! ומה שאני רוצה להגיד לכן, אמהות יקרות ומשקיעות! תודה רבה רבה! אין לכן מושג כמה המשוב וההערכה חשובים ונותנים המון כח! תודה על כל ברכה, אני קוראת אותן בתשומת לב מרובה אפילו יותר מפעם אחת, לפעמים מתרגשת לגלות איך ההשקעה העצומה נושאת פרות, ההורים שמחים, מרוצים ומעריכים! מאד אוהבת לגלות מוטיבים שחוזרים על עצמם בברכות ולראות לדוגמה שהרוגע והסבלנות בגן משפיעים על הילדות וזה נותן לי את הכח להמשיך בזה הלאה, ואפילו תודה על למידה חוויתית או דפי קשר מושקעים עומדים לי מול העיניים בימי חמישי, הרבה אחרי חצות, כשחוץ מכל ההכנות לשבת, אני גם כותבת דף קשר!( ואני לא מתלוננת על זה בכלל.) מעריכה מאד כל ברכה, שוקולד, תו קניה או מתנה ולא עושה בכלל חשבונות מי הביאה ומי לא, מי באישי ומי בכלל, העיקר ההרגשה הטובה והדלק שאתן נותנות לכל השנה, ותודה גם על האוירה הנעימה שאתן משרות, כאילו רק חיכיתן לפורים בשביל להודות!
ועוד משהו- עבודת ההוראה באה איתנו הביתה! אף פעם אנחנו לא סוגרות יום ומסיימות… תמיד יש קניות, טלפונים, התייעצויות דחופות, טפסים למלא ועוד הרבה, נחמד לבני המשפחה לקבל דשי"ם חמים מהעבודה… בעלי לדוגמה שותף ממש לעול הגן, בייעוץ, בקניות, לסחוב דברים כבדים, לארגן גן ועוד, הילדים כמובן גם…והוא והילדים ממש נהנו לראות את ההערכה!
אז תודה רבה לכן, אמהות חיל! ופורים שמח!
תגובה מתוקה ממש!
אני מאד שמחה להשקיע בגננות של ילדי, פשוט כיף לי לפנק אותן אחרי כל ההשקעה שהן משקיעות, מרגישה שאני מחזירה להן טיפה על כל מה שעושות עבור ילדי.
אז גננות יקרות, תסתכלו על מה שקיבלתן ותשמחו! מגיע לכן! אתן שוות הרבה מעבר, ומאד מאד שמחתי לתת לכן משהו קטן שמביע הערכה ענקית!!
כתבו כאן כ"כ הרבה על בעד ונגד,
לא נכנסת לזה, רק מציינת עובדה,
כרגע, שהמצב עדיין כזה, שכמעט כולן מביאות,
קחו לתשומת לב שמי שלא מביאה-זה חריג,
אני כותבת את זה, כי ראיתי שאמא אחת כתבה שלא ידעה שזה מקובל,
אז כן, זה מקובל ברמות של כמעט כיתה שלימה,
אז כרגע שזה המצב, ומשפחה שאין להם מספיק תקציב בשביל כך,
אני מציעה לה להביא חבילת שוקולד עם עטיפה של פורים שמח יוצא 8 שקל,
אבל לפחות לא להתעלם, כי מה לעשות שעד שזה לא ישתנה זה המציאות,
ולא כדאי בשביל האידיאולוגיה שהבת שלך תהיה שונה,
זה לא נעים לה בכיתה להיות בין היחידות שלא מושיטות משהוא למורה
שוב, לא צודדתי בלהביא, רק כתבתי בתור מורה את המציאות שהיתה אתמול במסיבה
לזאת שכונתה "שנראה מעלת חברינו"
התפעלתי מהשכל הישר והתגובה המפוכחת
פקחת את עיני!
ולדעתי האישית,
אם לא תהיה למתכנתת, מעצבת הפנים או הגרפיקאית מוטיבציה וחשק בעבודה
זה עניינה הפרטי
אם לרבנים, למורות ולגננות של ילדינו תווצר שחיקה זה עניינינו בהחלט!!!
אנחנו מפקידים בידם את האוצרות הכי גדולים שלנו!
והעבודה שלהם קשה ומתישה בלי תחרות!
תפקיד כולנו, בשבילנו לתת להם דלק!
ושוב, כמו שעתבו כאן הגננות והמורות,
לא חייב בהוצאה כספית גדולה
די במילים חמות ומכירות.
בהצלחה לכולן.
אומנם אחרי הזמן, אבל מרוב עומס עכשיו אני רואה שכנראה לא לחצתי להגיב בסוף.
אני מביאה משהו קטן, הרבה בשביל הילדים שלי.
ברור שגם בגלל הכרת הטוב וחינוך להכרת הטוב וכו',
אבל ברמה הכי פשוטה שיש- הילדות שלי פשוט אוהבות להביא משהו לגננות ולמורות שלהן!
ב"ה יש לי בית מלא בנות, כולל אחת בחינוך מיוחד,
והילדות שלי מתרגשות בכל פעם מחדש כשיוצא לי לשלוח משהו רק מהן למורה או לגננת או לסייעת
אחת הבנות שלי השנה ביקשה שלא נביא כסף למשלוח מנות משותף כי היא רוצה להביא לבד…
ברור שבסוף שלחנו גם וגם- משהו קטן- 20 ש"ח.
אני לא מזלזלת באף סכום, בפרט שפרוטה לפרוטה מצטרפת
אבל כשאני משקיעה את הסכום הזה- אני משקיעה אותו בשביל הילדות שלי,
כמו שאני משקיעה בתסרוקת של הכלה בשביל החוויה של הילדה שלי,
או השקעה בחוויות אחרות.
וחוץ מזה ברור שיש לי המון הכרת הטוב למורות ולגננות, ולסיעות המסורות.
הרבה נחת לכולן!
כאחת שעובדת שנים במערכת חינוך.
1. אם אספתם מכל ההורים ביחד, למה כל הורה רוצה לתת בנפרד?
פתקים שנכתבים מהלב, בוודאי ובשמחה. שכל הורה יכתוב בנפרד אם יש לו את היכולת.
אבל חוץ ממשלוח/מתנה מכולם לא צריך לתת גם בנפרד.
2. אינני זקוקה לשלושים שוקולדים. ממש לא. כך שהפתרון של "שוקולד קטן" הוא גם לא אופציה.
3. יש לי חברה עם שני בנים, עלה לה משלוחי מנות 2,000 שקל, שאלתי אותה, איך יכול להיות?
היא אמרה- חייבים לתת כסף לרב, ככה מקובל אצלם, וגם משלוח מנות. וגם יש לילדים שלה חונכים וכדו'. אני לא חושבת שזה הגיוני. בטח לא לאישה שמרוויחה בחודש 7000 שקל. וזה לפני בכלל משלוחים לשכנים.
בקיצור- כאיש צוות, זה מאוד משמח ומחמם את הלב, לקבל הערכה מההורים לעבודה שלנו. אם זאת שכל הורה יעשה את השיקולים שלו מה נכון בשבילו. אין לחץ הכל בסדר.
בתור אשת מלמד לשעבר, רק רוצה לציין לגבי ההשוואה בין מלמדים למורות- שימו לב שיש שכמה הבדלים מהותיים:
א. מלמדים מלמדים את ילדינו תורה. בלי לזלזל בעבודת הקודש של המורות שגם הן מחנכות לתורה וירא"ש, ברור לכולנו שמקום הבנים שלומדים תורה קודם.
ב. מלמדים עובדים 6 ימים בשבוע ללא יום חופשי.
ג. אין להם חודשיים חופש הגדול + חופשת חנוכה+ ערב פסח וכו'.
ד. עובדים יום יום 5 שעות בוקר + 2-3 שעות אחה"צ.
ה. רובם תחת עמותות פרטיות ולא מקבלים תנאים לא של משרד החינוך וגם לא של החינוך העצמאי. משרה מלאה מלאה כמפורט ויכולים לצאת עם 7000 שח בחודש. (יודעת מקרוב). (יש מקומות שנותנים יותר אבל לא חסר כאלה בתנאים האלה). ובלי הבראה, ביגוד וכדו.
ו. בואו נודה על האמת, יום חופש, הילדים בבית- עם מי יותר קל להורים להתמודד, עם הבנים או הבנות? בנים בלי יום אחד של מסגרת כבר מתפרקים! אז תחשבו על המלמדים שמחזיקים כיתה עם 30 אנרגטיים כאלה 7 שעות ביום! הייתם מסוגלים לעשות את זה ליום אחד?
ז. עד כמה שידוע לי, במקומות שמקובל לשים מעטפות, כל אחד שם במעטפה סגורה כפי יכולתו, ואין בזה לחץ חברתי או השוואות כמה לשים, כי זה לא פתוח ונוצץ מול כולם!
ח. המלמדים (לפחות רובם) בשום אופן לא נותנים יחס מפלה לרעה למי שלא שם כסף או שם משהו סימלי! לומר כזה דבר זו ממש הוצאת שם רע!!! בלי שום סתירה לזה שמתנה ויותר מכך מילים חמות בהחלט נותנות דלק ואנרגיה להמשיך במלאכה הלא קלה!
לא באה לומר שצריך לשים כסף, שכל אחד יעשה כמקובל אצלו וכיכולתו, רק כדאי לשים לב לנקודות הללו לפני שמתלוננים על שחיתות או סחיטה. אני בטוחה שאף מלמד לא דרש מעולם מאף הורה שייתן לו מעטפה עם כסף בפורים!!!!
לבעלי המכתבים הכי חשובים
בכל השאר אני מטפלת
ןלצערינו המכתבים ירדו קצת
בעלי היה מאוכזב
כיוון שהוא משקיע את נשמתו
ואני משתדלת לא להפריע
ואני גם שותפה
כל רבה מה שחשוב לו
תשקיעו במכתב זה חשוב
שנה שעברה בעלי קבל זמירות לשבת אבל עם מכתב שווה פי כמה
מכל המעטפות כנראה שיש כאילה שחשוב להם המעטפות
אך לא לכולם הכי כאב לבעלי שמשפחה שהוא יודע שאין לה הביאו מעטפה
אז בעלי דאג שיחזירו להם בצורה מכובדת
זה הזיה שמסבירים כל פעם מחדש שחייבים לתת לעובדי הוראה כי הם מסכנים ואם הם לא יהיו אז מי ידאג לילדים שלנו..
אז עובדים יקרים!! (רובם יקרים מאוד, וחלק קטן..) אנחנו מאריכים את עבודתכם, וגם את עבודתינו ועבודת שאר עובדי המשק!
אבל אם העבודה לא שווה לכם – תעזבו! אין מצווה להיות פריירים, זה גם פוגע בעבודה שלכם.
ואם הדאגה מי יחנך את הדור הבא – אז כנראה שאנחנו ההורים שמגדלים ומחנכים – נחנך גם הלאה,
אל תדאגו לילדים שלנו יותר ממה שאנחנו דואגים להם.
תמיד ב"ה מוצאים פתרונות
רוצה לגלות לכם בסוד שכשיהיה משבר רציני בענף – המשכורות יעלו – זה חוק טבע בסיסי – היצע וביקוש – לכו תלמדו כלכלה בסיסית..
רק בגלל שיש עדיין הרבה שמסכימים לעבוד בזול – לכן זה נשאר ככה..
וגם כל העמותות הנחמדות שגוזרות עליכן קופון – יאלצו לצמצם הכנסות אישיות…
דרך אגב יש משרות הרבה יותר לא שוות כמו במועצה הדתית – שעות לא שעות, אין ותק ואין תנאים בסיסיים!!
ושוב – מי שבוחר לעבוד שם זה מבחירה חופשית, ואם הוא עושה את זה באמת כשליחות – הוא לא מצפה שהלקוחות יתגמלו אותו במשלוחי מנות ומתנות!!!!
לא נעים לקרוא אותך, ואני לא מורה.
למה לא נעים זה לא נכון? המורות עובדות בתור מורות מבחירה חופשית כי כנראה יש גם פלוסים בעבודת ההוראה….
ובקשר לשליחות היא גם צודקת. בנ"א שנמצא בשליחות בלב שלם לא אמור לעשות חשבונות כן הביאו לא הביאו ולפי איך שזה היה נראה בערב פורים, אין צורך לדאוג אף מורה לא יצאה בלי משלוח מנות.
כואב לי לקרוא את התגובה שלך.
אם את לא רוצה לתת משלוחי מנות באופן אישי- אל תתני, אבל למה לזלזל בעשיה?
כשאני שולחת ילד למוסד חינוכי אני חייבת לסמוך על מערכת החינוך ולהעריך אותה.
עניין מהותי בחינוך הוא לדבר בקול אחד ללא סתירות. (ראי בן סורר ומורה)
אם לא מתאימה לך ההתנהלות של מערכת החינוך היום- למה שלא תבחרי בחינוך ביתי?
תוכלי למצוא פיתרון עוד לפני שתהיה בעיה עם נשות חינוך.
ולגבי חוק הטבע הבסיסי של היצע וביקוש- החינוך החרדי הוא מעל הטבע, והכלכלה של הציבור הכללי לא תקפה אצלינו.
אם יש נשים יקרות שבוחרות להתעסק עם נשמות בשכר נמוך כאן בעוה"ז משיקולים שלהן, והן בוחרות לא לעבוד בממ"ד,
האם בגלל זה לא מגיעה להן הערכה?
אני באמת חושבת שראוי שלקוחות במועצה הדתית שמשקיעים בהם שעות רבות כ"כ ולב כמו בתלמידות- יתגמלו במשהו קטן להערכה.
את מסכימה איתי?
זה לא קשור להערכה או חוסר הערכה,
יש כאן ערבוב תחומים,
שמורות כל הזמן מתלוננות שלא מעריכים אותן והן מסכנות…
אז הצעתי להן לבדוק למה הן נשארות במקום מסכן, אף אחד לא מכריח אותן
גם בעלי עובד בחינוך נותן מעל ומעבר – אך הוא בוחר בזה, ביום שהוא ירגיש מסכן הוא יחפש עבודה אחרת.
זה הכל.
הרב צולק לא חושב שצריך לעודד אותו וגם לא הרבית הבר, והם עושים דברים גדולים ועצומים!!!!!!
אמא שלי עובדת במועצה, מקבלת גרושים!! יוצאת באמצע סעודות שבת וליל הסדר כי יש כאלו שלא הסתדר להן הזמן, זה בחירה מלאה שלה לעבוד בתנאים כאלו, והיא לא חושבת שעל הציבור לתגמל אותה כדי לתת לה כוח…
ניסיתי להסביר בצורה פשוטה שאף אדם לא יכול לקחת את האחריות הציבורית עליו ולדרוש הערכה במעשים ותגמול מהציבור..
ברור שאני אשלח רק למקום שאני סומכת עליו, אבל גם את תיק ההשקעות שלי אני ינהל רק במקום שאני סומכת אליו – נכון???
זה לא קשור אחד לשני.
וגם אם בית ההשקעות יסגר – אנשים ימצאו פתרונות חדשים איך להשקיע וכו…
תגובה מזלזלת ולא מכבדת אותך.
אני מקווה שאף פעם לא יגיבו לך בצורה הזו. אחותי היקרה.
הרגשתי מושפלת ממש.
הכל עניין של סדר עדיפויות
וכנראה הילדים שלכן למעלה בסדר העדיפויות והם חשובים לכן ואתו משקיעות בהם
ואם הם יצטרכו ,ריפוי בעיסוק ,טיפול רגשי וכו'
תביני שצריך להוציא את הכסף לזה ,
גם כאן זה המקום להשקיע במתנה קטנה /ברכה כל אחת כפי יכולתה
ולא משנה כמה היא מרוויחה ובמה בדיוק היא עובדת
תני לה כי היא משקיעה בילדה שלך -וזה מגיע גם לגננת/מורה וגם לילדה שלך
זה לא הוצאה -זה השקעה !!
אני מורה
מחנכת
בתיכון
ולא קיבלתי כלום מהתלמידות
לא התאגדו בקבוצה
ולא נתנו לבד
אף אחד לא חייב לי כלום
אני בחרתי בעבודה הזאת
וזה שבוע אחרי מחנה יומיים
הילדים שלי נשארו לבד ולא כדי שאמא תחזור עם כוח
וכמובן שמהמחנה יצאנו עם מריבות ושיחות עם הורים אל תוך הלילה
לא חייבים לי כלום
גם לא הכרת הטוב
העבודה הכי כפוית טובה בעולם זו הוראה
(טוב, אולי לא הכי, מאמינה שלהיות גובת מס גורר תחושה שלילית למדי)
לא דורשת כלום מאף אחד
ועדין- מאוכזבת
כנראה אני בן אדם ולא מישהי נעלה מדורות קודמים
מורה יקרה!!!
וואו איזה אישה מדהימה את!!
מאיפה הכוחות להמשיך ולחזור ללמד אחרי פורים כשזה היחס?
איך לא נכנסת לשיעור עם דמעות בעיניים?
ועור אחרי מחנה שהקדשת להם יומיים פלוס פלוס פלוס כל הנגררות והבלאגנים שכל מחנה יוצר
ברור לגמרי שאת מאוכזבת…
זאת אחת העבודות הכי קשות והכי פחות מתגמלות
בתור עובדת משרד בסוף יום אני נועלת את העבודה ומתפנה לבית ולילדים
מה שאי אפשר בכלל לעשות בעבודה עם נשמות…
מעריכה אותך על השליחות ועל התפקיד!!
ומתאכזבת איתך מחוסר ההערכה
ואגב, את ממש אבל ממש לא סתם אחת
קבלי חיבוק אוהב XOXO
וואו! קשה! אני זוכרת את עצמי בסמינר תמיד מביאה משלוח מנות ותמיד בין הבודדות, למה? המחנכות בגיל הזה עובדות פחות?! לדעתי, הרבה יותר וזה כולל גם דברים קשים ולא פשוטים, לתשומת לב כולנו.
לזאת שכתבה בשם דבי,
אני רואה שכבר כתבו לך הרבה,
הגיבו לך בצורה קצת נדהמת או אולי ממקום פגוע,
אני חושבת שכדאי לך לשאול את עצמך כמה שאלות-
למה את לא רוצה לתת למורות של ילדותי? מה מפריע לך כ"כ בעובדי הוראה?
איפה זה פוגש אותך?
כי מהמשפטים שכתבת זה לא נראה שזה עניין דווקא תקציבי,
זה נראה אידאולוגיה או כעס פנימי על מערכת ההוראה
אני לשם השוואה רק מחפשת הזדמנויות לתת לצוות החינוכי, ומשקיעה בזה הרבה מאד,
לא כי אני מרגישה שהם דורשות, אלא כי זה כייף לי לתת להן
מאמינה שאחרי בירור עם עצמך תראי שהבעייה לא דווקא נמצאת אצל המורות, אלא אולי בתחושה שלך מולן
אני גם מאד שמחה לתת לגננות וכל הצוות.
הם כ"כ הרבה משקיעים בילדים שלי, שזה כיף לי לתת להם
ואגב, גם לרופא ילדים המסור שלנו, כיף לי לתת משהו קטן עם מכתב, להביע את הערכתינו…
זה לא קשור רק לצוות החינוכי, אם נציגת שירות עזרה לי מאד במענה בדבר שהייתי צריכה אני אודה לה ואשבח אותה ואתן לה הרגשה טובה, וכן כל מי שעזר לי או לילדי או למשפחתי.
אז כמובן שזה מגיע למי שיום יום נותן ונותן ונותן לילדים שלי אני אשמח ואחפש הזדמנויות להחזיר להן קצת…
אל תשאלו "האם נדרש ממני לתת מתנה לצוות החינוכי?" ותשאלו "האם נדרש ממני להכיר טובה למי שנותן יום יום לילדים שלי?"
אני מחנכת
אני רואה מסביב את כל המקצועיות.
ולא, הן לא עובדות פחות ממני ואולי קשה יותר, והן לא מקבלות כלום.
בכנות, תמיד כיף לקבל מכל אחד מתנה (עוד לא הגעתי לדרגה של שונא מתנות יחיה) אבל אני לא מרגישה שזה מזיז לי מבחינה רגשית/הערכה, כי זה מס/שכר לימוד.
"אוספים כסף למחנכת…" זה בכלל לא מגיע ממקום של הערכה אלא ממקום של חובה.
המתנה שבאמת דיברה אלי לא הייתה מכיתת חינוך, אלא הקבצה נמוכה מאד, שהבנות לבדן בלי ההורים קנו לי מתנה (כל אחת שילמה אולי 2 ש"ח) ללידה של הבת שלי. כי הן לא היו חייבות. זה נבע נטו מהערכה.
צריך לרומם את קרנם של כל עובדי הוראה, אבל ממקום של הערכה אמיתית על מלאכת הקודש, לשדר לילדים גם, ולא באמצעות מס מיותר וחסר תועלת, שנותנים כי חייבים לתת, כי מקובל לתת וכי כך נשתרש.
.
אני חושבת שהבעיה העיקרית היא שאנשים רבים חיים כיום בתחושה של "מגיע לי".
הם לוקחים את הדברים כמובנים מאליהם, ולא מחנכים את עצמם ואת ילדיהם להכרת הטוב.
שוב אני חוזרת על משפטים שכבר נכתבו בפורום הזה –
שמנה לב! המורות לא מבקשות כסף, מתנה או משלוח מנות.
הן בסך הכל מבקשות כמה מילות תודה והערכה על מה שהן משקיעות בילדים שלך!
והן משקיעות הרבה… לא רק באות להעביר כרטיס! ולך יש אינטרס שתמשכנה להשקיע….
גם לנהג באוטובוס, לקופאית בסופר או למזכירה בקופ"ח ראוי לומר תודה עם חיוך… למרות שהם מקבלים משכורת…
וכן גם לך אימא יקרה מגיע לקבל מכתב מוקיר ומעריך שאם אין מי שיתן לך תדאגי לתת אותו לעצמך!
שמעתי בשם אדמו"ר חשוב שאמר שיש שוחד שמותר לתת- למלמדים ולמורות של ילדינו, וזוהי השקעה עם תשואה מובטחת.