בעלי מדריך חתנים ושמעתי סיפור על אחד מהם אשמח שיעלה פה לדיון.
אמא רצתה שבנה התחתן והפעילה עליו לחץ לעשות פעולה מסוימת כדי שיראו אותו ויקחו אותו לחתן.
האמא החליטה שהדבר רצוי מאד ואגב יש לאמא הזאת הרבה גחמות,
לאחר מאמצים רבים ממני ומעוד כמה אנשים בעלי יוזמה הפעולה התבטלה ברחמי שמים מרובים.
הבחור סיפר לבעלי שאמא שלו איימה עליו ב… לאחר שהפעולה שרצתה התבטלה ולא הבינה למה..
רוצה לשאול אתכן נשות פורום יקרות? למה האימהות למשודכים או משודכות היום אין להם אמונה בהקב"ה?



למה להכריע שאין להם אמונה?:(
וזה שרוצים רק אחת שמרוויחה היטב? למה לבחורים היום אין מספיק אמונה בהקב"ה שהוא זן ומפרנס בלי קשר לעבודה של האשה? וזה רק דוגמא אחת..אנחנו בדור חלש רק מי שלומד יום יום חובת הלבבות וכו' באמת זוכה לבטוח בד' שיסדר לו את כל העניינים.
סורי, לא אהבתי את השאלה 'למה האימהות למשודכים או משודכות היום אין להם
אמונה בהקב"ה?'
א. סליחה, למה נראה לך שזה קשור דווקא ל'אמהות למשודכים'? (ואני רחוקה משם מאוד…)
ב. מי שם אותך לשופטת להחליט האם וכמה אמונה יש לאנשים בעולם?
ג. הייתי שואלת שאלה אחרת- 'למה לבחורים היום אין פחד לנפח סיפורים כדי להרשים?!'
וגם למה לקחת סיפור אחד
ולעשות כזו הכללה נוראית
כניראה נתקלת בסיפור לא תקין.
רוב ההורים לא כאלו.
עובדות שאין עליהן ויכוח.
א. בחור שרוצה בחורה שמרויחה הרבה הוא לא מאמין שיש אלווקים!!
ב. אמא של בת בשידוכים ששולחת אותה לפה ולשם שיראו אותה היא לא מאמינה באלוקים!!!
ג.אנחנו חיים בדור שאין יראת אלוקים כל הורה למשודך או משודכת עושה מה בא לו וכופר באלוקים.
ד.הבחורים והבחורות בשידוכים הם פיקדונות שאלוקים נתן וההורים באים והורסים את הפקדונות!!!!!!!
אני מזמינה את עצמי לויכוח איתך:
בבקשה תני לי הוכחות לעובדות האלה.
כמובן שהתכוונתי לחלק השני של ד'.
החלק – הבחורים והבחורות בשידוכים הם פיקדונות שאלוקים נתן –
זה הדבר היחיד שאני מסכימה איתך.
מכל הסעיפים שקראתי יוצא שהיום כולם כופרים חוץ ממך..
האמת זה נשמע פנטסטי. הייתי שמחה לקבל את אחד הילדים של לחתן/ כלה אצלי.
אמא שיש לה כזה חינוך……
ברוך השם.
אני מאמינה ומקוה שכולם מאמינים,רק שאני מקבלת משודכות שסובלות סבל רב מהוריהן….
אבל את מציגה את הדברים כאילו את בוודאות שכל העולם טועה חוץ ממך
ואולי הבעיה היא בהן ולא בהוריהן??? נקודה למחשבה…
נראלי שהדור סובל יותר מכפיות טובה ומחוסר הערכה להורים סוג של ליברליות ועצמאות יתר שאינה עומדת עם מצות כיבוד הורים אני מאמינה שכל ילד הגיע במדויק להורה המדויק שלו ואין טעויות!!!!!! כמובן שיש מקרים חריגים אבל חלילה מלהשתלח ככה בהורים היקרים!!!
בהתחלה חשבתי שהתכונת להתבדח בתגובתך…
יש כאלו שמרוב יראת ד' גם גובים תשלום על כך שמסכסכים בנות עם הוריהן
אינני יודעת מי את, אבל נשמע ששידוכים זה לא ניסיו ןשאת מכירה מקרוב 🙂
היה לי ברור שאת כותבת בציניות,
עד שקראתי את התגובות…
אם התגובות הן ציניות ולא מאמינות הוי אומר שלעונות יש בעיה במודעות הסביבה והחיים!
העובדות שנכתבו הן פסק הלכה ברור!
זה שהדור ישתגע זה לא אומר שאין תורה!!!
אני ממליצה לכל רווקה לקחת מאמנת שידוכים בין אם ההורים שלה ישתגעו ובין אם לא!!!!
והלוואי שבשבי רגע יבואו המלצות למאמנות/מלוות שידוכים יראות שמים!!!!!
בחורה או בחור שחושבים שהשידוך שלהם יבא מהר יותר בזכות חוסר כיבוד הורים- אינם מאמינים בשכר ועונש, ושד' עשה עושה ויעשה לכל המעשים
מסכימה איתך מאוד!
מאיפה יש פה כ"כ הרבה נשים שמתירות לעצמן לזלזל בהורים
כיבוד הורים זו מצווה 'חמורה שבחמורות'!!
לאן הגענו?
לקחת כמה סיפורים קיצוניים שבוודאות לא מייצגים את כלל ההורים,
ולעשות מזה כזה עסק?!
א"א להתכחש לעובדה שהיום בניגוד לתקופה של לפני עשור לאימהות או לבחורים יש דרישות הזויות!! שומעים רק על הבחורה שלומדת תיכנות או משהו אחר שמכניס.
מי שלומדת חינוך מיוחד מורידה לעצמה את המניות והורסת לעצמה את השם בשידוכים!! מה נסגר?.
אמא אחת לא מזמן סיפרה לי שאמא של בחור שהציעו לבתה ביקשה לראות תלוש משכורת של הבחורה כדי לראות שהיא לא מרוויחה פחות מ12 אלף!!מה נסגר ???זה נקרא בטחון בד'???
יש הורים שרוצים גם לראות תיק רפואי
תיק רפואי זה הגיוני, ולא צריך להסביר למה.
תלוש משכורת זה לא הגיוני, כי הבן של ההורים האלה מתחייב תחת החופה לפרנס את אשתו ולא להיפך.
תיק רפואי הוא אישי
ופרנסה בידי שמיים
והמבולבל יתן על כך את הדין
תיק רפואי הוא אישי אם השכן שלך מבקש לראות אותו.
אבל לאחד ששוקל לקשור את גורלו איתך – לגיטימי שירצה לראות תיק רפואי.
אולי אני לא ירשה לבעלי להסתכל בתיק האישי שלי גפ אחרי החתונה כי זה אישי?
אתם רציניות?
לבקש לראות תיק רפואי? ביחד עם דור ישרים?
זה נשמע לי חפירה אצל אף אחד מהאחים שלי לא ביקשו
אתם רוצות להגיד לי שברגע ששידוך יתקדם יבקשו ממני?
מרגיש לי מאד לא נח למרות שאין לי ב"ה מה להסתיר
בד"כ מבקשים אם יודעים שיש משהו
או שהיה משהו בעבר
(והרבה פעמים זה מגיע מהצד של מי שקרה לו – בואו תראו בעצמכם שהיה משהו אבל הכל בסדר)
חוץ מכאלה מקרים לא שמעתי אף פעם שביקשו
ואם הכל נקי וריק ב"ה – אז מה אכפת לך?
הבעיה הגדולה של השידוכים זה הלחץ הגדול של ההורים/משפחה/חברים/חברה
הורים מרגישים כישלון כשילד אחד שלהם לא נשוי.
ובתור מישהי כזו בת 39 לבד, אני מרגישה הרבה בושה ואשמה שאני כתם למשפחה.
שמשהו לא בסדר איתי, שאני מקלקלת את השם הטוב של הבית וכו'. אני מתביישת במצב שלי.
החברה שלנו החרדית יש הרבה מעלות, אבל היחס למעוכבי שידוך טעון שיפור מיידי.
יקרה ליבי איתך שזו החוויה שלך
מאחלת לך בשורות טובות במהרה.
בכל נסיון שאנחנו עוברים
יש את הנסיון עצמו ובמקרה שלך העיכוב במציאת השידוך ויש את כל מה שמסביב- בין היתר תגובות המשפחה והחברה
לפעמים הקושי הסביבתי קשה יותר מעצם הנסיון
כותבת את זה מנסיון אישי
אבל בואי נזכור הכל הכל הכל מכוון מלמעלה
כמו שאת מבינה ומאמינה שהעיכוב במציאת השידוך הוא מלמעלה כך תאמיני שהצער מסביב גם הוא מלמעלה
הכל מאותו אבא רחום וחנון
הכל כלול באותה עסקת חבילה
אני יודעת שזה לא קל
אבל אם דובר פה על עניני אמונה אז גם פה זו העבודה הנדרשת מאיתנו
כמובן זה לא פותר אותנו כחברה להיות יותר טובים ומכילים ופחות שיפוטיים
אני כותבת מניסיון אישי שלי ושל חברות במצבי שמשתפות אותי!
אני יודעת שהכל מלמעלה, לא צריך להגיד לי. אני לא צריכה חיזוק באמונה, (שזה גם קטע, רק רואים מישהי בשידוכים מתחילים לחזק אותה, מי ביקש??).
אני כן צריכה שאנשים לא יצערו אותי ויזלזלו בי, אני כן מצפה למעט רגישות והתחשבות.הניסיון שלי הוא שלי, אבל החברה כן חייבת ללמוד להתייחס לאנשים לא נשואים בצורה יותר מכבדת ופחות שיפוטית. (רווקה/גרושה/אלמנה).
הכרתי מישהי שהיתה רווקה באמת מבוגרת, לאורך שנים, ולא נישאה עד יומה האחרון
והיתה אשה כל כך עליזה ונעימה! הגיעה לשמחות, התעניינה בכולם למגדול ועד קטון, ומתוך אכפתיות אמיתית! והיא היתה כל כך אהובה על כולם.
אין לי מושג מה הסיבה לכך שהיא לא התחתנה, אבל היא מעולם לא קיבלה יחס בלתי מכבד, ואני חושבת שזה בגלל שהיא עצמה קיבלה את מצבה בכבוד. (ומן הסתם שהיו לה התמודדויות.)
מה שאני חושבת זה- שלפעמים מרגישים גם ככה "נעבאך", ולכן רואים את זה חוזר מהסביבה. (ופחות רואים את היחס התקין שחוזר מהסביבה).
אני לא רווקה מבוגרת אבל גם לי יש דברים שאני מרגישה בהם בושה ואשמה, וראיתי שהעיקרון הוא אותו דבר. "על ראש הגנב בוער הכובע". אבל אם את לא מרגישה שגנבת או שעשית משהו רע, את לא תרגישי שהכובע בוער על ראשך.
יקרה מאחלת לך שתמצאי אושר
טעון שיפור מיידי ובדחיפות עליונה בגדר פיקוח נפש
הלחץ של הדור הזה והאימהות שמפעילות את הטרור הזה גורמות לפירוק בתים!!!!!!!
גם אם חווית או ראית סיפור קיצוני בחיים שלך-
זה ממש לא הגיוני לקום ולהוציא לעז על כל ההורים היקרים והמסורים והחכמים שיש בדור!
זה בגדר לא נורמליות
זה מאד יוצא דופן הסיפור הזה,
אתם מקבילות את זה לבחורים שרוצים הרבה כסף, שזה המון
אבל אמא שדוחפת ומאיימת? זה חריג, לא קשור בכלל לאמונה,
לא מכירה הרבה סיפורים כאלה, זה משהו בעיתי בבנאדם, הסיפור של אמונה רחוק מזה…
וגם לגביי הבחורים שרוצים הרבה,
שימו לב, כולם מוציאים אותם כפרניים ואנוכיים (במיוחד התגובה החריפה על זה שכולם כופרים…)
אני גם לא מאד בעד זה ושואלת הרבה פעמים איפה אמונה בישיבות ובבחורים,
אבל לאט למדתי לראות גם את הצד השני, שהוא לא תאוותן ועיניים בורקות לכסף וכסף, סך הכל בחורים שרוצים לשבת וללמוד בשקט, ומרגישים שככה יהיה להם יותר יישוב הדעת,
לא אומרת שזה דווקא נכון לא מבחינה אישית ולא מבחינה אמונית,
אבל להוציא אותם גויים ורודפי בצע, זה לפעמים יוצא מפורפורציות,
ככה הדעה בישיבות, ככה הם התחנכו, והם מאחלים לעצמם ללמוד
לנסות לראות את הצד השני ולא רק לשפוט…
רב הצלחה לכולם!
אני גם מרגישה שלאחרונה נהיה פה קטע,
לקחת סיפור מוגזם שממש לא משקף את המציאות הכללית,
ולהעלות אותו לדיון כאילו זה הנורמה שנהייתה בציבור שלנו.
אנשים מוזרים וקיצוניים יש בכל מקום ובכל תקופה, זה לא הופך את ההתנהגות שלהם לתופעה שראויה לבמה.
כל מילה!!
את צודקת אבל הסיטואציה שמספרת השואלת קורית היום בהמוני בתים ובעיקר בבתים שההורים חשובים.
שמעתי שבחורים מחפשים בחורות שעובדות בתכנות.
אני מורה. בחרתי לכתחילה במקצוע הזה כי ידעתי שאני רוצה להיות עם הילדים שלי כמה שיותר זמן ביום, בחופשות..
כשהאישה עובדת בתכנות זה בדר"כ דורש מסירות נפש של הבעל שצריך להיות עם הילדים המון זמן לבד.
בבוקר, כי האישה יוצאת מוקדם.
בצהריים, כי האישה עדיין בעבודה.
בחופשות ובין הזמנים.. כי האישה עובדת.
אולי יש כאלה שזה אחרת, אני לא פגשתי בכל אופן.
מי אמר שזה עדיף? למה לתת להם לחשוב שזה מה שיתן להם איכות חיים?
אנחנו בסך הכל עושים השתדלות.
הפרנסה היא משמיים.
מהמציאות בשטח סביבי, התיאור שלך כ"כ לא נכון… שאת כמעט גורמת לי לכתוב כאן תגובה חריפה, אבל חבל להסית את הדיון…
לא מדוייק בכלל,את מתארת מציאות שונה לחלוטין מהשטח. אבל מכיון שזה לא מטרת הדיון- אשתוק.
יש המון מתכנתות שעובודות מנהבית ומוציאות ילדים בנחת ויש מלא מלא מלא שלא!!! השוק היום רובו כבר לא מהבית מקסימום יומיים-אני עובדת מהבית במשכורת נמוכה ותנאים לא משהו ולא מוצאת עבודה שהיא רובה מהבית ויש לי ניסיון מצוין ,מכירה סביבי כמה ומכה שאחרי פיטורים ולא מצאו משהו לא מהבית וחזרו לעבוד 9 שעות במשרד (או עזבו את התחום)-רב המקומות מינימום שלוש פעמים מהמשרד
אה ולמורה יש יום חופשי, חופש ועוד מושגים שמתכנתות לא מכירות בכלל
יש המון מורות שחוזרות באחת ומקבלות ילדים בנחת ויש מלא מלא מלא שלא!!! השוק היום רובו כבר לא מאפשר לעבוד עד אחת ולהכניס משכורת..
אה ולמתכנתת יש שקט מהרגע שסיימה עבודה, בלי מאמץ פיזי ורגשי ועוד מושגים שמורות לא מכירות בכלל
🙂
דיי כבר עם ההטרלה הזו נגד מתכנתות.
הן נשים יהודיות צדיקות טובות וצנועות
בדיוק כמו המורות המהוללות
זה לא הטרלה מעצבן שכל פעם שהנושא עולה לדיון מיד קופצת מישהיא שעובדת מהבית ומוציאה ילדים ומחזירה ומסבירה כמה קל להיות מתכנתת -רובם עובדות וקשה, ונכון לא סוחבים תעבודה על הגב אבל אם יהיה באג את לא תוכלי להגיד לא מענין אותי ותצטרכי לשבת עליו גם אם הילדים שלך חזרו הביתה מזמן
כנ"ל, לא מסכימה אתך.
ואני מכירה המון מורות, הן לא יכולות לשלוח בבוקר ילדים כי ב8 הן צריכות להיות בביה"ס ובד"כ יש להן נסיעה (הילדים לומדים ליד הבית), והיום יש יום לימודים ארוך – גם הן מסיימות ב15:15.
מה נשאר?
פער של 150% במשכורת…
חחח איך עשית את הספוילר? משדרג בעשרות מונים
ידוע בשם הגר"א ש'אין השתדלות בשידוכים' ומברור שערכתי הכוונה שאין משמעות ללעשות השתדלות לעשות שידוכים ולא כמובן שלא צריך לבדוק וכו'.
יכול להיות שהיום ההשתדלות הנכונה לאברכים היא לקחת מתכנתת? זה דווקא הגיוני. ידוע שהגרי"ג אדלשטיין שלח את נכדותיו-נינותיו ללמוד תכנות (מכירה כמה כאלה). ואם תגידו שזה לא מגיע מהשתדלות, אלא ממה ש'הולך' אז זה בטח לא כפירה אלא חוסר בעמוד שדרה….
ובנגע לכך שהשתדלות לא מקדמת בשידוכים. באופן אישי כבחורה צעירה ביקשתי מהורי שיתחילו לשמוע לי מעט לפני שתכננו, עלתה הצעה אחת שירדה מסיבה טכנית לאחמ"כ היתה להורי תקופת עומס שלא התאפשר להם להתעסק עם זה וכשהגיע הזמן בו תכננו לשמוע חזרה שוב ההצעה הראשונה ואכן ב"ה התארסנו. ממשד הרגשתי בחוש כמה השתדלות בנושא לא רלוונטית!
"אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו"-שמעת את זה פעם?
אני לא יודעת אם את בעצמך חיתנת כדי לנסות להבין את המקום שלה,
אבל א"א לקחת נקודה אחת ולהשחיר אותה במיוחד שלא נולדת עם אותם נתוני חיים כמו שלה,ולא חווית את מה שהיא חוותה,ואת לא דומה לה בתכונות-כדי שתבואי ותשאלי למה אין לה אמונה בקב"ה.
הדבר השני שאני רוצה לומר:רובינו חיים את החברה ולא את חיינו,ולפעמים ההורים לוחצים כי מסביבם כ-ו-ל-ם מחתנים,
והבחורים דורשים כי כ-ל-ל-ל החברים מסביבם קיבלו/דרשו,אז למה שהם לא?
לפעמים צריך לעצור ולהכניס את הקב"ה לחיים שלנו כי אנחנו בדור האוטוסטרדה שאין לו זמן לחשוב בכלל(ולשמוח במה שיש לו).
אני מציעה שבמקום לשפוט אנשים-בואו נלמד מהטעויות שלהם.
את שואלת-למה ההורים לא חושבים?איפה הקב"ה בחיים שלהם?-אל תשאלי את זה עליהם,אבל תלמדי מזה איך את מכניסה לחיים שלך את הקב"ה ואמונה בו ומשרישה את זה בילדייך,
תהפכי אותך ואותם לטובים יותר(לא בהתנשאות על השני כמובן!)