אמהות מנוסות-
הגדולה שלי בת 5 ולומדת בגן הכי תורני באזור אבל עדיין יש בו ילדים ממשפחות מודרניות.
חוזרת מהגן עם שירים והתבטאויות לא נקיים וטובים. כנראה מי שמרשה לעצמו לדבר ככה נחשב מגניב.. ואז היא מחקה
איך מגיבים נכון? אני בינתיים הדגשתי כמה פעמים שיש לו פה קדוש ולא כל דיבור מהגן מתאים לו להכנס לפה קדוש.. ואת בת של אברהם יצחק וכו'.. זה פה רק לדיבורים טובים!
עוד לא הצלחה מסחררת בא נאמר.. כשעבר את הגבול גם אמרתי שאנחנו לא רוצים לשמוע כאלה דיבורים בבית ואם ימשיך היא תכנס לחדר להירגע.
ושאלה נוספת, איך מסבירים לילד מהי חברה טובה? אני יודעת שיש חברות שממש נדבקות אליה ולא מובילות אותה למקומות טובים תורנית והתנהגותית. דיברתי עם הגננת והיא אמרה שרק אם זה מדי דבק היא תפריד.
אבל הייתי רוצה ללמד אותה להבחין.
תודה!!
לא יודעת לתת לך עצות,
זה באמת בעיה בפרט שהיא עדיין ילדה קטנה,
מבינה יותר את בעלי שלא מוכן לעבור לאזור אחר – כי לא כל מקום מתאים לגידול ילדים…
לשאלתך הראשונה:
קודם כל:
1.להתפלל
2.לדבר עם הצוות החינוכי גם בגן צריך שיהיו כללים ומסגרת שלא עוברים.
אני עובדת בגן חילוני ואין דבר כזה מילים לא נקיות{כמובן בלי השוואה רק רעיון…}
3. לדבר בבית גם עם עצמך במילים נקיות לא להגיד " אויש איזה דפוקה אני" ילדים שומעים הכלל
4.מבצעים מבצעים מבצעים
5.לא לכעוס זה עושה יותר גרוע.
כן יכולה לשתף שהקטן בן 6 התחיל להגיד מילים לא מתאימות אז אמרתי לו אהההה זה משנה בגמרא שאומר אותה…
לא לתת לא מקום להבין את מה שהוא אומר….אם אפשר לא לשמוע כל דבר…
לשאלתך השנייה:
אני הסברתי לה שהיא גדולה והיא יודעת להבחין אם ה לא אוהב את ההתנהגות הזאת. אמא שלי לימדה אותי{חינכה 10 ילדים…}שלא אמא לא מרשה אלא השם לא מרשה לתת לה את אמות המידה לבד להבין.
לדוגמא את הולכת לגינה ורואה ילדה מרביצה ואת אומרת "יווו איך עכשיו ה עצוב היא הרביצה…"
פעם אחרת תעשי את זה על מילה נקייה שמעת אפילו חצוף או מעצבן….
בהצלחההה!!
צריך להיזהר עם זה
כי הבת שלי בת ה 3 אמרה לי יום אחד, ד' כועס עלי כי… (לא זוכרת על מה)
זה בטוח לא בא ממני, כי זה לא סגנון הדיבור שאני מחנכת עליו, כנראה מהגן, כי לא המציאה את זה…
אם זה הצורה שבה את מחדירה לילד מושגים של אסור לעשות כך וכך כי ד' לא מרשה, אז חובה בעיני באותו משקל ועדיף יותר לומר המון כמה ד' אוהב אותנו מעושה לנו טוב ולהזכיר הרבה רחמיו וחסדיו
נכון מאוד ותודה על החידוד…!!!
בעיקרון-זה קשה כי זה החברה שלה,
אבל זה בעיקר דוגמא אישית.
ואת צריכה הדרכה של רב-כי יש דברים(כמו שירים למשל)שהם בשטח האפור שאותם צריך לפעמים להחליק,
בכל אופן כשאני שומעת את הבת/הבן אומרים סלנג מסויים אני פשוט אומרת:לא אומרים X אומרים Y-זה דיבור של ילדים גדולים(סתם דוג':לא אומרים באלי אומרים אני רוצה)
זה בדר"כ עוזר שאני אומרת להם:אתם ילדים גדולים,לא?אז תדברו כמו גדולים….
היא מגיעה עם טרנסים שכוויכול הם בסדר. אבל זו לא התרבות שאני רוצה שתהיה בבית. לא רוצה לפרט שירים ספציפיים, אבל זה כוויכול שירים בקדושה, רק שכל המעטפת מאוד גסה ונמוכה. מוסיקה רועשת.. צעקות..
גם המילים 'משוגע' 'מי משוגע?' בחיים לא נדבר ככה.. זה ממש מבחוץ
תנסי "לגייר" את המילה,
אני לא יודעת לאיזה שיר את מתכוונת אבל יצא לי לשמוע שירים שחלקים ממנה והורידו והוסיפו משהו אחר במקום
ופשוט להגיד לה שהזמר התבלבל:)
מוסדות פרטיים בגיל הקטן אם יש אופציה אולי?
א. זה מאתגר, כי אלה חברות שלה, והן חמודות ומקסימות, אז למה אי אפשר לדבר כמו שהן מדברות?
אפשר להסביר לה שאנחנו בוחרים מה ללמוד מכל אחד סביבנו. אם מישהי משחקת יפה עם החברות אבל מפריעה לגננת – נלמד ממנה לשחק יפה ולא נלמד ממנה להפריע. אם מישהי מכבדת הורים אבל לא מדברת יפה – נלמד ממנה כיבוד הורים אבל לא איך לדבר.
כך את נותנת מקום לכל הטוב שהיא רואה בהן (ואני בטוחה שיש בהן הרבה טוב), ויחד עם זה – מציבה גבולות.
אגב, זה לימוד חשוב באופן כללי – גם ילדה ממשפחה שמורה שמדברת נקי יכולה להתחצף, להציק וכו'.
תמיד צריך לראות את הטוב שבכל אחד, ולסנן את מה שלא מתאים לנו.
ב. לתת מקום למה שהיא מרגישה. היא לא סתם מאמצת את הדיבורים האלה. אולי זה מצחיק, אולי זה מסקרן, אולי זה נותן ייחודיות…
יש לי שני כיוונים בהקשר הזה:
– לתת לה מקום שבו מותר לה להגיד את הדברים. אצלנו, למשל, מותר להגיד לאמא בסוד. זה אומר שמאוד ברור מה מתאים ומה לא, אבל עדיין יש דרך לשתף בזה אם מרגישים צורך. אני, בתגובה, יכולה לומר: כן, אני מבינה למה זה מצחיק אותך. כל הכבוד שאת לא אומרת את זה בקול.
– לתת מענה לצורך. זה מצחיק אותך? בואי נחשוב איך אפשר להצחיק בצורה שכן מתאימה לנו. זה מסקרן אותך? בואי נחשוב איך אפשר ללמוד על הנושא הזה בצורה מכובדת. אלה שירים מקפיצים? בואי נמצא שירים מקפיצים שמתאימים לנו. את רוצה לבטא תחושה מסוימת? בואי נלמד איך מבטאים אותה בצורה מכובדת.
ג. להסביר למה המילים האלה לא מתאימות, למה השירים האלה לא בסדר. לא תמיד קל להסביר, אבל כשאפשר – כדאי מאוד.
מהממם כל מה שכתבת. תודה!!
איך את היית מסבירה על טרנס שהוא לא מתאים? בפרט שלדעתי יש סיכוי לא רע שהוא הושמע בגן (כי היא זוכרת את כל הניואנסים.. זה לא נראה לי מפה לאוזן).
איזה כיף שאהבת!
שאלה טובה איך מסבירים על טרנס, זה באמת משהו שקל להרגיש וקשה לתאר.
כותבת לך מחשבות שעולות לי, תראי אם מתחבר לך:
בהקשרים אחרים יצא לי לדבר על עדינות. נניח, הבובה הזו מכוסה כמו שצריך, לכאורה צנועה, אבל היא לא עדינה.
אני חושבת שזו הגדרה שיכולה להתאים גם לטרנסים.
אפשר לשמוע ביחד שירים שונים ולהרגיש – מה זה עושה לי בגוף?
יש שיר שמרגיע, יש שיר שגורם לי לרצות לרקוד לאט, יש שיר שגורם לי לרצות לרקוד מהר…
אפשר להרגיש שטרנסים מגבירים לנו את קצב הלב, מרגישים את הבסים בכל הגוף. אפשר לשאול בלי שיפוטיות – זה נעים לך? את אוהבת את זה?
אולי אפשר לומר שמוזיקה שמחה רגילה היא כמו חברה שמזמינה אותי לרקוד איתה, ומוזיקת טרנס היא כמו חברה שמושכת אותי בכוח למעגל – איזו התנהגות יותר עדינה ומתאימה?
אנחנו מעדיפים שירים של זמרים שמזמינים אותנו לשמוח איתם, לא של זמרים שמנסים להרקיד בכוח.
שימי לב שממש חשוב לא לשלול את הרגשות שלה – יכול להיות שכיף לה לשמוע טרנס, והיא לא צריכה להרגיש שזה הופך אותה ללא ראויה או טובה. יש הרבה דברים שאנחנו אוהבים, ואנחנו נותנים להם מקום מתאים – ילדה שאוהבת לצייר זה מעולה, רק צריך לדעת לצייר על דף ולא על הקיר. ילדה שאוהבת מוזיקה סוערת זה נהדר, רק צריך למצוא מוזיקה מתאימה.
זהו שזה טראנסים שהם בסדר כוויכול. אבל בוא נאמר שהיא לא מתעמקת בגיל הזה במילים (שגם הם מפריעות לי. זה בניואנסים ובדיבור רחובי: ת'ראש, לברבר, ת'לב, סב'שלו..
זה לא דיבור מכבד או מכובד) ויותר במנגינה האגרסיבית.
מה שיוצר ריקוד פרוע, צעקות, אווירה של הפקרות.
היא אוהבת מאוד, אבל היא גם יכולה לאהוב מאוד לרקוד עם ניגוני קרלין סוחפים או מחרוזת הבדלה ספרדית קצבית..
למה להשמיע בגן לילדים שירים כאלה? זה ככ חבל!!
יש שמחה עם עדינות כמו שהיטבת לתאר ויש התפרעות..
מוסיפה לכל הנ"ל שלוקח זמן עד שהתובנות מחלחלות אצל הילדים.
לא להילחץ עם זה קורה שוב, זה לא שהיא לא שמעה או לא הפנימה, תמשיכי לפמפם לה ותראי לאט לאט שהיא משתמשת במילים שלך ובהדרכה שלך כדי לזהות התנהגויות ומילים שלא מתאימות לכם, ובהמשך גם לומדת לא להשתמש בהן.
לא לתת לה מזה צומי, הרבה פעמים היא לא מבינה מה היא אומרת רק קולטת שזה מה שמקפיץ אותך, פשוט להגיב באדישות
אדישות- היא בריחה מתגובה.
אנחנו כאימהות יכולות ליזום חינוך- ולא לחכות שהמציאות תדחוק אותנו לזה.
אפשר להגיב ברוגע- אבל לא באדישות
אין לי עיצה ממש
אבל אני עובדת בגן שנקרא חרדי
בפועל ההורים יותר חרדלים
ושתדעי שאני יודעת מקרוב מאוד
על אחת העובדות (יש כמה גנים)
שהשפה שלה- ה' ישמור!!!!!
ואני לא התפלאתי כשהיום אחד הילדים הטובים!! אמר כל רגע "אשכרה"
החינוך הכי משפיע על הילדים זה דוגמא אישית בבית של ההורים.
לא יודעת איך פותרים כזאת בעיה
לי היה את זה עם בנות בבי"ס בבית יעקב שהיו שם כל מני….
לאחר הרבה הרבה מחשבה עברתי דירה לאזור יותר חרדי אפשר לקרא לזה
והפער הוא מאוד מאוד משמעותי
תנסי לבדוק על אפשרות של גן אחר או לזוז טיפה מאזור נוחות וכו'
החברה לילדים זה דבר מאוד חשוב ולא מומלץ לזלזל בזה