שלום לכולן,
כל בוקר אני מגלה את עצמי עם כמה זאטוטים במיטה – מה עושים?
מאז ומתמיד הילדים שלי היו פחדנים, אבל כנראה זה החריף במלחמה.
אנחנו גרים ברכסים – היו פה הרבה אזעקות אבל עם שמירה מיוחדת, אפילו לא נפלו שברי יירוט (חוץ מפעם אחת).
גם כשהיו אזעקות לא נכנסנו להיסטריה, היינו נכנסים בזריזות לממ"ד ומחלקים משהו טעים, שמתי לב שרעש המטוסים שעברו מעל ראשינו המון הפחידו אותם לא פחות.
אפילו כשנגמרה המלחמה, מבחינתם התופעה ממשיכה, הם קמים עם חלומות (לא דווקא בהקשר הזה) ולא מוכנים לחזור למיטה שלהם.
אשמח לקבל עצה מבעלות הניסיון!
רות
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי ל: shvirega@gmail.com וכולנו ננסה לעזור לך!
42 Responses
גם אצלי היתה פעם תופעה כזו, וב"ה מיגרנו אותה
דבר ראשון הסברנו להם שוב ושוב בהחלטיות שכל אחד ישן במיטה שלו, החדר של אבא ואמא הוא רק שלהם, והדלת נעולה. מי שרוצה משהו חשוב יכול לדפוק, ואבא ואמא שומעים. כשהם באו וביקשו להכנס, החזרנו אותם למיטה וישבנו לידם (בעלי או אני) עד שנרדמו חזרה. לפעמים זה לקח הרבה וזה היה קשה מאד, אבל ממש שווה. התופעה נגמרה!
לנעול?? אני לא חושבת שזו הדרך.. סליחה…
אם ילד מפחד, זה שנעלת את חדרך לא מנע ממנו לפחד, אלא הוא הבין שהוא צריך לפחד בשקט, בלי להעיר את אמא, זה עלול להעלות את הפחדים לרמה גבוה עוד יותר…
ילד צריך את אמא. אמא לא צריכה לברוח מהתמודדות.
תדמייני אותך בכזו סיטואציה
מגיבה לעוס"ת שהגיבה לי
כן, אנחנו נועלים מכל הסיבות שבעולם, לא בשביל שהילדים לא יבואו
וכתבתי במפורש שהסברנו לילדים שאפשר לדפוק ואבא ואמא תמיד שומעים, והם אכן דפקו, ותמיד תמיד יצאנו אליהם, והרדמנו אותם בחזרה במיטותיהם. לא נעלמנו לשום מקום.
זה היה בריא וטוב גם לנו וגם להם!!!
מנסיון שלי, מאוד קל להכניס ילדים למיטה, אבל מאוד קשה להוציא אותם אח"כ……
אחרי כמה ילדים שרצו לישון איתי במיטה, וזה הגיע למצב של כל לילה, שיניתי את הכיוון ובאתי לישון בחדר ילדים.
היה שבועיים קשים, כי לא רציתי לישון במיטה של אח הילדים, אלא ישבתי ונמנמתי, וב"ה התופעה חלפה.
גם אני מצטרפת להנ"ל.
בתחילת המלחמה קרה לי אותו סיפור עם הילדים, באו לישון איתי ולא עזר כלום! הסברים/שכנועים/עונשים
עד ששיניתי כיוון וישנתי איתם, לי זה לא לקח שבועיים אלא שבוע, אבל המצב נרגע לחלוטין.
כשבאתי לישון איתם שידרתי להם שאני איתם בפחדים וזה הרגיע משמעותית, מה שלא עזר בהסברים.
חשוב באמת לא לזלזל ברגשות שלהם ולא להקטין חלילה, זה פוגע בשפה הרגשית שלהם וחבל.
המון הצלחות!
השאלה מה עושים כשיש ילד בן שלוש שמגיע לישון איתי ויש לי עוד תינוק ניובורן שאני צריכה להיות איתו בחדר..
דש חם…
אצלינו גם היה
תקופות לא קשורות למלחמה
הן היו טוענות שהן מתעוררות ולא מצליחות להרדם חזרה והלילה מפחיד אותן.
האמת הבנו אותן מאוד וגם אמרנו להן.
אבל הסברנו שזה לא לטובתן שאנחנו לא ישנים לילה נורמלי.
אמא שישנה לילה נורמלי לבד במיטה – קמה רעננה ושמחה ואמא שישנו איתה במיטה – קמה עיפה, כאובה וקצרת רוח.
הן הבינו והשתדלו להגיע פחות ולהרדם לבד למרות הפחד.
בסופו של דבר הפסיקו להתעורר.
את יוצאת מנקודת הנחה שהם מפחדים… וזה בגלל האזעקות..
אולי הם פשוט מחפשים קצת חום של אמא…
אולי אפשר להניח שמיכה על הרצפה ושישנו שם
לא חושבת שכדאי להכניס ילדים (לא מתכוונת לתינוקות) לחדר שינה. ללכת להיות איתם קצת בחדר שלהם זה הרבה יותר טוב
אני איתך לגמרי : )
הרבה פעמים מתעוררת בבוקר עם שני הקטנים במיטה,
איזה כיף להם וגם לי : )
נותן כל כך הרבה חום אימהי ושלווה.
לא לכולם זה מתאים, וכמובן לא תמיד.
אבל אולי דווקא כשמאפשרים את זה בשמחה,
לילדים יש 'פיתו בסלו' והם פחות משתמשים בזה.
אני אומרת לילדון שלי בן החמש שכשהוא חולם חלום רע, או כשהוא מתגעגע שיבוא למיטה שלי : )
זה כיף גדול לי ולו, ושוב, אולי דווקא בגלל שאני אומרת את זה – הוא לא מנצל את זה הרבה.
אבל בהחלט שלא מתאים לכולם.
המלחמה בהחלט עושה את זה,
ואצלינו המלחמה הלוואי נגמרה – לאחרונה התחילה עם אזעקות מתימן, לפני זה לא היה כמעט…
בהתחלה הרשנו למי שמפחד לישון על הרצפה עם שמיכה, בפרט שחדר שינה זה חדר ממ"ד
בהמשך כשזה נהפך לקבוע הודענו חד משמעית שאנחנו לא מרשים – גם אם שואלים ואנחנו אומרים כן שידעו שזה לא נכון – אנחנו לא מרשים לבוא לישון בחדר שינה!!! רק כשיש אזעקה.
כמובן – רק אם את מתרשמת שזה פחד שאפשר להתגבר ולא היסטריה…
יש סגולה בדוקה להפגת פחדים מ"הינוקא"- הרב יהודה שלמה בארי שליט"א: לברך על בשמים ואח"כ לומר את הפסוק: "אישה ריח ניחוח לה'" והפחד נעלם.
הוא אומר שיש סודות מאד מאד מאד עמוקים בברכת בשמים.
יעצתי את זה להמון חברות בעקבות המלחמה וגם עם ילדי השתמשתי בזה וזה ממש פלאים!!
שווה לנסות
לנעול כמובן לא בשביל שהילדים ישארו לבד אלא שלא תהיה כניסה חופשית, כדי שהילדים יוכלו לדפוק בדלת אם הם מפחדים ואבא או אמא קמים אליהם ומחזירים אותם למיטה
אם זה מגיע מפחד אפשר לשבת ליד המיטה של הילד, להשאיר מנורת לילה/לתת לילד ללכת לישון עם דובי/בובה או לחכות עד שירדמו
לא חושבת שנכון לאפשר לילדים להכנס באופן חופשי לחדר שינה של ההורים
פוגע בשלום בית, פוגע ברציפות שינה של ההורים והילדים
שוב לא מדובר על תקופות ספציפיות של מלחמות אלא יש ילדים שבקביעות אוהבים לישון עם ההורים וזה הרגל גרוע
כמה לילות שמחזירים אותם למיטה פעם אחר פעם ונגמרת התופעה
בכל מקרה כדאי לבדוק שהילד הולך לישון שבע, שאין משהו מרעיש/ מסנוור שעלול לגרום לו להתעורר / שלא קר לו/ תולעים וכד' כדי שיוכל לישון רגוע עד הבוקר
ניתן גם להשאיר להם ליד המיטה בקבוק עם מים אם יתעוררו צמאים בלילה
גם אנחנו משאירים להם בקבוקים ליד המיטה.
כרגע לא נועלים את הדלת, כי הגדולה רק בת 5, ופחות נראה לי שהיא יכולה לחכות ברוגע עד שנתעורר מהדפיקות. אבל בהחלט מחזירה למיטה.
היו תקופות שהם היו באים למיטה כל לילה – והיה נורא קשה לקום ולהחזיר ולהרדים אותם. אבל היינו נחרצים. מה שכן, בבוקר אני מסכימה. אז הם מגיעים אלינו למיטה בבוקר ואומרים לי – אמא עכשיו אפשר לישון איתך? כבר בוקר!
דבר נוסף שהקל עליהם לדעתי- בכל ערב שבת אנחנו פורשים שטיח בסלון ומשתוללים איתם. מביאים לשם המון שמיכות וכריות וספרים וזה נמצא שם כל השבת. לפעמים הם נרדמים איתנו על השטיח או הספות. וזה מקסים! הם מחכים לשטיח הזה כל השבוע!
זה יכול מאוד להתאים למשפחות עם ילדים קטנים.
אני תמיד הייתי נגד
עד שחברה – אמא ל4 פיצים אמרה לי בשם בעלה שאם ילדים רוצים להתקרב לאבא ואמא לא אומרים לא..
היום זה קשה, אבל יבוא יום שרק נחכה שירצו להיות איתנו ושיבואו יותר ונהיה מוכנים לעשות הכל בשביל זה, אז למה לא לתת מה שאפשר היום..
לי זה שינה את ההסתכלות על הנושא..
ברור שצריך לתת גבולות וכו, אבל כן שתהיה את האופציה אם ילד צריך.. מכל סיבה שהיא..
במחילה על השאלה
אבל איך אתן מכניסות ילדים לא קטנים לחדר שינה???
והרי תמיד יכול להיות שילד ימצא את החדר נעול… אז למה לא ללמד אותם שזו הצורה הנורמלית???
מסכימה לגמרי.
נעילת חדר הורים היא דבר מתבקש וחשוב.
זה קודש קודשים לא מעון יום ובטח לא פינת אוכל.
ואגב לעוסי"ת הנכבדת שהגיבה מה זה לנעול? אז אני בעצמי הייתי ילדה בזמן מלחמה,
וכן , ההורים שלי נעלו את הדלת.
ועם כל הפחדים (לא היה שום יירוטים אז) התמודדנו יפה מאוד.
כמובן שאם היה ילד שהתקשה להירדם או היה היסטרי היינו דופקים וההורים תמיד היו פותחים , שומעים ,
ומרגיעים.
אבל חדר שינה של ההורים הוא ממלכה פרטית לגמרי…
כל הכבוד לאמהות המסורות שככה מגינות על הילדים שלהם ורק חושבות איך לעשות להם טוב!!
אני שמעתי מאשת מקצוע שאין בזה כללים. מי שזה מתאים לה אז למה לא. הבעיה היא מי שזה כן מפריע לה והיא לא מונעת את זה. היא אמרה לי שהרי בגיל מסוים של הילד האמא תחליט לעשות STOP והגיל המסוים הזה הוא משהו שהאמא מחליטה. וגם לדעת שזה באמת טובת הילד. הוא ישן יותר טוב ככה, ואני לא עושה את זה רק בשבילי..
ז"א ברגע שתחליטי שהילד שלך כבר גדול ויכול לישון במיטה שלו זה פשוט יקרה. אין "אוקוס פוקוס"….וצריך לנשום עמוק לפני ולאגור הרבה כח, כי הכי קל לנו לוותר..
בהצלחה.
אני חושבת שזה מאוד משנה הגיל,
ילד עד גיל 2-3 – שמתעורר / בוכה הרבה בלילה אני יעדיף להשכיב לידי ולנצל את הזמן לשינה…
ילד יותר גדול – יש לו מיטה שלו ושם הוא ישן.
מותר לו להגיע להגיד שהוא מפחד וכו…
אבל הוא לא אמור לישון בחדר הורים
מה הקשר???
למה אנחנו כ"כ מפחדים להבין שהילד גדל וזה כבר לא מתאים ולא בריא לו ולא לנו?
בשם גברת בלהה אליאך:
חדר ההורים צריך להיות בגישה של "של נעליך מעל רגליך".
בחדר הורים- ישנים אך ורק ההורים!
תשמעו אותה בקו שלה, באחת השיחות האחרונות.
(קו "זכו" 072-3809090)
בהתחלה היה לי קשה לקבל, אבל ככל שחשבתי על זה-
הבנתי שהיא צודקת.
אם כי- תינוקות יונקים, לדעתי זו מסי"נ של ממש להחזיר למיטה שלהם…
כאחת שזוכרת את עצמי ישנה עם ההורים כי היו לי חלומות רעים
רואה בהמלצה שלך ממש אכזריות!
ילד מפחד, קולטת?
קורה לך שאת מפחדת לפעמים? תחשבי שהילד שלך הקטן רוצה להרגיש בטווח ומוגן, לא תתני לו?
זה נראה לי ממש לא יהודי. מי ילד א ת הילד?
כאילו זה גובל באגואיזם.. ההורים נועלים את הדלת, וביי תסתדרו.
הלו? אתם הורים גם בלילה!
הני, זה לא נכון!!!
ההורים לא נועלים וביי תסתדרו..
כשילד בא ודופק פותחים לו, מקבלים אותו באהבה והולכים להרדים אותו במיטה שלו, ומחכים עד שהוא ירדם בשלווה
מה רע בזה?????
בכל מקרה, תמיד יכול להיות מצב שהוא ימצא את הדלת נעולה, לא?? אז מה תגידי אז??
אם הילדים ישנים עם ההורים, מתי ההורים חיים את חייהם וד"ל???
אף פעם לא התחברתי לרעיון,
אולי שתביא מקורות לרעיון הזה,
בבתי הרבנים שאני הכרתי זה לא היה.
לגמרי!!
אישית גדלתי בבית של אבא תלמיד חכם מפורסם, עם זוגיות בריאה ומאושרת שהלוואי על כל זוגות ישראל כמוה!!!
ומעולם הדלת לא היייתה נעולה!
כלומר בטוח שהיא הייתה נעולה כשצריך…
אבל באופן כללי לי כילדה זכור היטב שכשהיה צריך – תמיד אבא ואמא קיבלנו אותנו בחיבוק ובאהבה,
כן, קורה שלפעמים ילדים צריכים חום של אבא ואמא בלילה, וזה תקין לגמרי!!
ברור שכשילד הופך את זה למיטה שלו – זה פחות מוצלח וצריך לחשוב על איך לעזור לו להיגמל בעדינות ובאהבה,
אבל לנעול באופן קבוע – ההורים שלי לא שמעו על זה, וטוב שכך…
ואגב, גם בבית שלי הפרטי, הילדים שלי יודעים שכשצריך (ילד לפעמים צריך!) נקבל אותם באהבה גדולה ובחיבוק חם!)
אולי כמו שמישהי כתבה פה – דווקא בגלל שזה כל כך זמין – הם לא מנצלים את זה כמעט…
ועוד מילה – במציאות של ימינו שהילדים שלנו – במיוחד הקטנים, נמצאים איתנו בערך ב3-4 שעות ערות ביום!! (בבוקר בד"כ זה זמני לחץ…) אולי נשאיר להם לפחות עוד כמה שעות אבא ואמא בלילה – כשהם זקוקים לזה????
אחרת, כמה הם מרגישים אותנו ביום יום??
ילד בן שנה וחצי שיתרגל מזמן ההנקה לישון רק עם אחד ההורים במיטה ולא הצלחתי בשום אופן להוציא אותו ( מבחינה מסוימת גם לי זה יותר נח) אך הגענו למצב שהוא לא נרדם בלעדינו ואני לקראת התרחבות המשפחה כך שאני חיבת להוציא אותו מה ניתן לעשות?
מי שבקשה מקור
זה מובא בקבלה ובזוהר הקדוש
שאסור להכניס אף אחד לחדר הורים ( כולל ילדים וכולל אורחים שנותנים להם את הדירה,)
כי זה שואב מהאנרגיה של הזוגיות!
לחיבור בין בני הזוג יש תדר, ושילד ישן ביניהם,התדר משתבש ומשפיע על הזוגיות גם לאורך כל היום,
לא לחינם אומרים שחדר שינה זה קוד שקודשים, שזר לא נכנס לשם!
גם בגמרא ההלכה היא שמותר להשאיר ילד בחדר שינה באופן קבוע עד גיל שנה וחצי!
וכן ,גם הילדים שלי באים לחדר שינה
אבל שהם נרדמים חזק אני מחזירה אותם
הכי חשוב לדאוג-זה לשמיכה חמה מאד ובגדים עבים,ושהם הלכו לישון שבעים,ילדים מתעוררים מקור ומרעב,
שאני מקפידה על חום בחדר-הם לא מתעוררים,
לא צריך לנעול את החדר שינה,אלא רק לסגור את הדלת,ילדים צריכים לדעת שהדלת סגורה דופקים לפני! אף ילד שלי לא פותח את הדלת של החדר שינה לפני שהוא דופק עליה,ענין של חינוך והרגל,
זה לא נקרא להביא מקור, לכתוב "זה מובא בקבלה ובזוהר הקדוש"
תביאי מקור ברור, כולל מה כתוב שם.
המילה אנרגיות בטח לא כתובה בזוהר…
ולהגיד שאף פעם אי אפשר לתת את החדר שינה לאנשים אחרים…
ומה עם להשאיר דירה לשבת בתור חסד?
ברור שעדיף להסתדר בלי לתת את החדר שינה של ההורים, אבל אם צריך – נותנים!
וברור שילדים צריכים לדפוק על הדלת של החדר שינה, אף אחד לא אמר אחרת.
זה מרחב פרטי של ההורים.
אבל להגיד שתמיד! הדלת צריכה להיות נעולה! ועוד להביא את זה בתור חיוב!
איזה היסחפות!
ואף אחד לא אמר לוותר על חיי הזוגיות.
יש מצבים שאפשרי בהחלט להכניס ילדים בקלות וד"ל.
בגמרא בעירובין (סג:) אמר רבי ברונא כל הישן בקילעא (חדר) שאיש ואשתו שרויין בה, עליו הכתוב אומר “נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה”. כל אחד ישאל את רבותיו אבל לפי הכתוב יש איסור לישון בחדר שינה זוגי , בודאי ילדים גדולים. מי שלא מפריע לה – שיערב לה, אבל אין טעם להתקיף את מי שכן ואכמ"ל.
לגבי לישון בחדר של זוג כשהם לא נמצאים, זה בוודאי לא אסור (כשלא מכירים את הזוג) אבל יותר ממובן אם מישהו לא מעונין והטענה על חסד – כבודה במקומה מונח.
שנזכה לקיים את רצון השם.
לתת דירה לאורחים לשבת חשוב עשרת מונים מלא להכניס אנשים לחדר,
כמה שמירה עליונה נכנסת לבית שעושים בו חסד בבית עצמו?
למצוות חסד יש ודאי מקור הרבה יותר קדום מאשר לא להכניס אורחים לחדר שינה.
מגיבה לאושרת ולגילה.
אז הלכתי לשאול תלמיד חכם על הנושא הזה,
והוא אמר שזה לא מופיע בשום מקור,
המקור היחיד שכתוב הוא ב"ראשית חכמה", שכותב שלא ראוי לתת את חדר של זוג למישהו אחר לישון בו – ושימי לב למה – כדי שלא יגרום אחר כך הרהורי עבירה לזוג!
זאת הסיבה שהוא כותב שם.
ולמעשה הפוסקים שלאחריו כתבו שלא נפסק ככה להלכה! ומותר לתת את החדר לאנשים אחרים.
ולגילה – שאלתי גם על הגמרא שציטתת מעירובין, ואמרו לי במפורש!!
שמדובר על אחד שישן באותו חדר שבו ישן הזוג – ביחד איתם!!!!
רש"י אומר את זה במפורש!
בבקשה לא לזרוק סתם ציטוטים בלי להבין את הפירוש המינימלי שלהם!
"אמא אחת" יקירתי- קראי בבקשה שוב את שכתבתי. "יש איסור לישון בחדר שינה זוגי , בודאי ילדים גדולים" – דיברנו על שינה יחד עם ההורים, הרי על כך נסוב הדיון כאן, הלא כן? בהמשך ציינתי "לגבי לישון בחדר של זוג כשהם לא נמצאים, זה בוודאי לא (!!!) אסור". כדאי לקרוא בעיון לפני שעונים, גם אם את חושבת שאנשים סתם זורקים ציטוטים בלי להבין את הפירוש המינימלי שלהם (מן הסתם גם אני הבאתי את הציטוט מאיזשהו תלמיד חכם, נכון? זה לא כתוב בתהילים ;))
גילה – מגיבה לך.
מתנצלת, מכיוון שכתבת את זה בתגובה לתגובה של אושרת (שכתבה שאסור לאף אחד לישון בחדר של בני זוג, גם אם הם לא שם)
חשבתי שאת רוצה לומר שאסור באופן כללי לישון בחדר שינה של ההורים.
בכל מקרה, שאלתי שוב על מה שכתבת,
וכתוב שם בגמרא שאסור לאיש לישון בחדר יחד עם בני זוג, גם אם הוא מפריע להם אפילו רק לדבר.
אפילו רק למובן הזה של זוגיות, אבל במובן שיש בו הפרעה.
לא יודעת, כשאני מכניסה לחדר שינה את הילד שלי המתוק, והוא נרדם מיד, הוא לא מפריע לנו לדבר, רק משמח אותנו במתיקות שלו : )
(ונחזור שוב – לא מדברת על מצב שבו צריך להוציא את הילדים!)
וגם אם הוא מפריע וודאי שלא נפסק מזה להלכה שאף פעם אי אפשר להכניס ילד לישון מדי פעם עם ההורים אם הוא זקוק לזה,
שוב – השואלת שאלה בתחילה על מקרה שבו ילדים ישנים בקביעות בחדר של ההורים ואכן ראוי במקרה כזה למצוא פתרון, אבל מהדיון פה יצא דעה קיצונית אחרת שבה באופן גורף אסור (!) לתת לילדים לישון בחדר הורים. זה היסחפות שברור שאין לה מקור הלכתי. ולמצוא מהגמרא בעירובין איסור מפורש שילדים ישנו עם ההורים בחדר – בטח במצב שבו הם לא מפריעים – זה לא כתוב.
קיבלתי.
אני לא קשורה לדיון הזה,
אבל רציתי להגיד לגילה שאני מעריכה אנשים שיודעים לסיים את הוויכוח בצורה מכובדת ולא חייבים לצאת מנצחים.
אשרייך!
הבת שלי בת 5 גם ניסתה להתחיל לישון איתי במיטה כי היא פוחדת ואז למדנו כלל חדש שמי שפוחד קורא עוד פעם קריאת שמע.
בלילות הראשונים היה לה קשה והיא באמת נרדמה לצידי אבל אח"כ היא למדה להגיע אליי לבקש לקרוא קריאת שמע וחוזרת למיטה שלה
היום אחרי חוד שהיא כבר יודעת שמי שלא רוצה לחלום חלומות מפחידים קוראת קריאת שמע בכוונה והולכת לישון אם חיוך
ב"ה אפשר להגיד שכבר מעל חודש מההסדר החדש והיא פשוט הפסיקה להתעורר
הרעיון של קריאת שמע מעולה.
ואני מצטרפת למה שכתבו פה
הורי עם שלו"ב מושששלם!
אבי תלמיד חכם גדול.
הלואי על כל עמישראל
והדלת לא הייתה נעולה באופן שיטתי בכלל.
מה שמעניין שאני זוכרת ממש חזק את פחדיי כילדה ולכן שמחה כל כך לתת את המענה גם לילדי.
אולי. פשוט. שכחתם. מה. זה. ילד. קטן. בלילה.
כל האלה שהסטריות על הזוגיות שלהם אולי תפתחו ראש ותראו שיש מציאות אחרת
רגועה יותר.
שלוה יותר.
מתמסרת יותר.
ואמיתית יותר!
אמא אחת שהגיבה לגילה,
אסור לישון עם הזוג בחדר, והאיסור אולי חל גם על ילדיהם הגדולים??? בדקת את זה??
לא מצליחה להבין איך אפשר שיכנס ילד גדול בהפתעה לחדר שינה ואכמ"ל
קודם כל, אף אחד לא דיבר על ילדים גדולים, דיברו על קטנים יותר.
וברור שיש מצבים שדואגים שלא יהיה ילדים ונועלים את החדר שינה, נו, באמת.
דיברו על נעילה באופן קבוע, בגישת "של נעליך מעל רגליך" ; )
ותכלס –
כל אחד יעשה מה שטוב לו.
אבל לא צריך להפוך את הנעילה של החדר שינה ל"שיטה" כאילו זה כתוב בתורה למשה מסיני,
בעוד שמי שמכירה בתים של אנשים גדולים, יודעת שזה לא נכון.
נא לא להכניס הלכות שלא כתובות לשולחן ערוך.
לא התכוונתי כמובן למצבים שתמיד נועליםאלא שאף פעם לא מתאים לי ילדים שיכנסו בהפתעה, וגם ילד בן 4 הוא גדול!
ואני גם בת של ת"ח גדול ומוכר, וכן היו נועלים, לא בגישה ובשיטה שזו הלכה ואין לזוז מזה, אלא שכך היה נוח וטוב
ואם ממילא יכול להיות שילד ימצא חדר נעול, אז למה לא להרגיל אותם שזה כך?
סיפרתי לסבא שלי על הדיון כך (הוא היה מעניין ואני מחפשת לספר לו דברים מעניינים ולגרות לו את המחשבה). הוא פשוט התחיל לצחוק. סיפר לי איך הוא ותשעת אחיו ואחיותיו ישנו בחדר אחד יחד עם אבא ואמא והכול היה בסדר. פשוט זה היה גודל הדירה ורוב השכנים כך גרו במאה שערים (בתי נייטין). הזוגיות היתה מושלמת. מעולם לא ידע מהם יחסי זוגיות וד"ל. אבא שלו היה ת"ח מפורסם שכל מאה שערים הכירה, אחד שהרב מבריסק (הקודם זצוק"ל) אמר עליו שאם יש 10 צדיקים שבשלם לא חרבה ירושלים במלחמת תש"ח, אחד מהם הוא אביו. איך עשו את זה הוא לא יודע. את ילדיו הוא גידל כבר בדירת 4 חדרים. אבל ביחס ל'אסור להכניס ילדים' או 'חובה לנעול' ו'יש לזה מקור' וכו' הוא פשוט צחק ועל המקורות שהובאו כאן אמר לי בשנינות ירושלמית אופיינית: עכשיו אני מבין מדוע לנשים פשוט אסור ללמוד גמרא.😄
נהניתי ממך
החזרת אותנו לשפיות
אני חולקת על ההשוואה בין הדור הקודם לדור שלנו, אני חושבת שיש הרבה נתונים ששונים בין הדורות
לכל אלו שכתבו שאבא שלהם תלמיד חכם גדול ומעולם לא נעלו באופן קבוע את החדר
מעניין אותי לדעת, האם ההורים קמו לפני הילדים בבוקר?? או שגם היו נמרחים במיטה עד שאין ברירה? כי זה קצת משנה את התמונה לדעתי (וקצת קשה לפרט, אני יודעת שההורים שלי תמיד הלכו לישון אחרינו וקמו לפנינו) האם כשיש ילדים גדולים בבית זה בסדר שיראו כל פעם סידור אחר למיטות? וד"ל
אציין שהילדים אצלי היו קטנים גם אני נחרדתי מהרעיון לנעול את הדלת באופן קבוע עד לילדה אחת שממש שיגעה אותי בלילות (והיא היתה כבר בת 3) ואז החלטנו שכבר יש גדולים בבית וזה לא כזה מלחיץ ואפשר לנעול באופן קבוע ומאז תודה לה' אני ישנה בלילות רצוף! (כרגע אין תינוק) והיא בלילה הראשון בכתה, פתחנו לה ולקחנו אותה למיטה, בלילה השני היא הלכה לישון עם הגדולה וזהו!! היא כמעט ולא מתעוררת יותר, היא פשוט התרגלה..
לדעתי יש תועלת בלנעול דלתות אבל ברור שכל אחת עושה לפי דעתה. אני לא רואה שזה עושה נזק לילדים, גם לא לאלו שקמו מחלום מפחיד..