"יש לי עוד שלושים שנה עד הפנסיה. למה שאני אצטרך ייעוץ פנסיוני עכשיו?"
זו אמירה שאני פוגשת לא מעט.
כששומעים את המילים "ייעוץ פנסיוני", קל מאוד לחשוב מיד על גיל הפרישה, על קבלת קצבה ועל השאלה כמה כסף יהיה לנו כשנפסיק לעבוד.
אבל למעשה, יש כאן בלבול בין שני תהליכים שונים: ייעוץ פנסיוני ותכנון פרישה.
תכנון פרישה אכן רלוונטי בעיקר כאשר מתקרבים לפרישה וצריך להתחיל לקבל החלטות בנוגע לכספים שנצברו לאורך שנות העבודה.
ייעוץ פנסיוני, לעומת זאת, רלוונטי הרבה קודם.
ולמעשה, דווקא כשיש עוד עשרים, שלושים ואפילו ארבעים שנה עד הפרישה, להחלטות שמתקבלות היום יש הרבה יותר זמן להשפיע.
אז מה ההבדל בין ייעוץ פנסיוני לתכנון פרישה?
בתכנון פרישה מסתכלים בעיקר קדימה אל תקופת הפרישה:
מה תהיה ההכנסה לאחר הפסקת העבודה?
מתי נכון להתחיל לקבל קצבה?
אילו כספים מיועדים לקצבה ואילו כספים ניתן להשאיר כהון?
כיצד נכון להשתמש בחסכונות שנצברו?
ומהן השלכות המס של ההחלטות השונות?
בייעוץ פנסיוני השאלות שונות.
כאן אנחנו מסתכלים על שנות החיסכון עצמן ובודקים כיצד הפנסיה והחסכונות מנוהלים היום, הרבה לפני שמגיעים לשלב שבו צריך להתחיל להשתמש בהם.
ומה בעצם בודקים בייעוץ פנסיוני?
המטרה אינה רק לבדוק "איפה נמצאת הפנסיה".
פנסיה היא אחד הנכסים הכלכליים הגדולים שאדם עשוי לצבור במהלך חייו, ולכן כדאי להבין כיצד היא מנוהלת ולא להשאיר אותה להתנהל במשך עשרות שנים מבלי לבדוק אותה.
במסגרת ייעוץ פנסיוני ניתן לבחון, בין היתר:
קרן הפנסיה – באיזו קרן מנוהלים הכספים, מהו מסלול ההשקעה, מהם דמי הניהול ומהם הכיסויים הביטוחיים הקיימים.
קרנות השתלמות וקופות גמל – אילו כספים כבר נצברו, כיצד הם מנוהלים והאם הם מתאימים לצרכים ולמטרות.
ההפקדות מהמעסיק – האם הכספים מופקדים באופן תקין והאם השכר המבוטח וההפקדות תואמים לנתונים הרלוונטיים.
מסלולי ההשקעה – האם רמת הסיכון ואופי המסלול מתאימים לגיל, לטווח הזמן, למטרות ולהעדפות האישיות.
דמי הניהול – כמה אנחנו משלמים לאורך השנים והאם יש מקום לבחון את העלויות הקיימות.
אבל יש נקודה נוספת שחשוב לא פחות לבדוק.
ומה עם הכסף שאנחנו רוצים לצבור מעבר לפנסיה?
החיים הכלכליים שלנו אינם מתחילים ונגמרים בקרן הפנסיה.
לרוב המשפחות יש מטרות רבות שיגיעו הרבה לפני גיל הפרישה.
עזרה לילדים, הוצאות גדולות שצפויות בעתיד, יצירת הון, בניית רזרבה כלכלית ומטרות משפחתיות נוספות.
לכן, כחלק מהסתכלות רחבה על הכספים, ניתן לבחון גם פתיחת תוכניות חיסכון והשקעה למטרות השונות, בהתאם לטווח הזמן, לצורך בנזילות ולמאפיינים האישיים.
במקום שכל הכספים יהיו "חיסכון לעתיד" באופן כללי, אפשר להתחיל להגדיר להם מטרות.
מהו כסף שנצטרך בשנים הקרובות?
מה מיועד לטווח הבינוני?
ומהו כסף שניתן להשאיר לטווח ארוך?
החלוקה הזו חשובה, משום שכסף שנצטרך בעוד שנתיים אינו בהכרח צריך להתנהל באותו אופן כמו כסף שמיועד לעוד עשרים שנה.
וככל שצעירים יותר יש נכס משמעותי במיוחד: זמן
לפעמים אנחנו מחכים שיהיה לנו יותר כסף כדי להתחיל להתייחס ברצינות לפנסיה ולחסכונות.
"כשארוויח יותר – אתחיל לחסוך."
"כשיצטבר סכום משמעותי – אבדוק איפה הוא נמצא."
"כרגע הסכומים קטנים, אז זה לא כל כך משנה."
אבל דווקא בתחילת הדרך יש לנו יתרון שלא ניתן להשלים בדיעבד: שנים.
ככל שלכסף יש יותר שנים להיות מושקע, כך יש יותר זמן לתשואה המצטברת להשפיע עליו.
וזה נכון לא רק לגבי הסכום שאנחנו חוסכים.
גם החלטות שאנחנו מקבלים לגבי מסלולי השקעה, דמי ניהול, הפקדות ואופן ניהול החסכונות מקבלות משמעות גדולה יותר כאשר הן מלוות אותנו לאורך שנים רבות.
נניח, לדוגמה, שעובד מגלה בגיל 30 שמסלול ההשקעה שבו נמצאת הפנסיה שלו אינו מתאים לצרכים ולהעדפות שלו.
יש לפניו עוד עשרות שנות חיסכון שבהן שינוי מתאים יכול להשפיע.
אם אותה בדיקה נעשית רק שנים ספורות לפני הפרישה, כבר אי אפשר להחזיר את השנים שחלפו.
וזו בדיוק הסיבה לכך שייעוץ פנסיוני אינו מיועד רק למי שיש לו הרבה כסף, וגם לא רק למי שמתקרב לפרישה.
"אבל הפנסיה שלי מסודרת דרך מקום העבודה"
גם זו הנחה נפוצה.
המעסיק אכן אחראי להעביר את ההפקדות בהתאם להסדר החל, אבל עצם העובדה שהכסף מופקד אינה אומרת בהכרח שכל הבחירות הקיימות מתאימות דווקא לכם.
המעסיק אינו קובע עבורכם מהן המטרות הכלכליות שלכם, מהו טווח ההשקעה המתאים לכם, כיצד נכון לשלב בין הפנסיה לחסכונות נוספים או כמה כסף תרצו לצבור למטרות אחרות.
לכן חשוב להבדיל בין עצם קיומה של הפנסיה לבין ניהול ותכנון נכון שלה לאורך השנים.
ומתי בכל זאת מגיע תכנון הפרישה?
אחרי שנים שבהן חסכנו, הפקדנו וניהלנו את הכספים, מגיע שלב אחר.
במקום לשאול כיצד לצבור ולנהל את הכסף, מתחילים לשאול כיצד להשתמש בו.
בשלב הזה נכנס תכנון הפרישה, הכולל בחינה של הקצבאות, החסכונות, ההכנסות הצפויות והמיסוי בפרישה.
כלומר, אפשר להסתכל על שני התהליכים כשני חלקים של אותה דרך:
בייעוץ הפנסיוני אנחנו עוסקים בעיקר בדרך שבה אנחנו צוברים ומנהלים את הכספים לאורך שנות העבודה.
בתכנון הפרישה אנחנו עוסקים בעיקר בדרך שבה נשתמש בכספים שצברנו כאשר מגיעים לפרישה.
והנקודה החשובה היא שאין צורך לחכות לחלק השני כדי להתחיל לטפל בחלק הראשון.
אז מתי נכון להתחיל?
לא חייבים לחכות לגיל מסוים.
אפשר וכדאי לבחון את התמונה הפנסיונית כבר מתחילת שנות העבודה, ובוודאי כאשר מתרחשים שינויים משמעותיים: מעבר למקום עבודה חדש, שינוי משמעותי בשכר, הצטברות כספים, שינוי במטרות המשפחתיות או כאשר רוצים להתחיל לבנות תוכניות חיסכון והשקעה לטווחים שונים.
גם מי שכבר עובד שנים ומעולם לא ביצע בדיקה מקיפה, יכול להתחיל עכשיו.
המטרה אינה לבצע שינויים רק לשם שינוי.
המטרה היא לדעת מה יש, להבין כיצד הכספים מנוהלים ולוודא שההחלטות מתאימות למטרות האישיות.
כי כשמדובר בפנסיה ובחיסכון לטווח ארוך, הזמן הוא מרכיב משמעותי מאוד.
הפקדה קבועה, בחירת מסלול מתאים, בחינת העלויות או פתיחת תוכנית חיסכון למטרה עתידית יכולות להיראות כמו החלטות קטנות היום.
אבל כאשר נותנים להן עשרים או שלושים שנה, המשמעות שלהן עשויה להיות גדולה הרבה יותר.
לכן לא צריך לחכות לפרישה כדי להתחיל לטפל בפנסיה.
בגיל צעיר המטרה בדרך כלל אינה לתכנן עדיין כיצד נקבל את הקצבה.
המטרה היא לבנות נכון את הדרך אליה.
לבדוק שהפנסיה מנוהלת נכון, להכיר את החסכונות שכבר קיימים, להגדיר מטרות לכסף ולבחון את האפשרויות המתאימות לחיסכון ולהשקעה לטווחים השונים.
ובעיקר – להתחיל בזמן.
כי ככל שמתחילים מוקדם יותר, לא רק שיש יותר זמן לחסוך. יש יותר זמן להחלטות שאנחנו מקבלים היום להשפיע על העתיד הכלכלי שלנו.
רוצה לקבל עדכונים על מאמרים חדשים, טיפים וכלים להתנהלות כלכלית נכונה?
🔗 להצטרפות לרשימת התפוצה: קישור לדף הרשמה
רחל עומסי – יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה | מספר רישיון L-00135361
לתיאום פגישת ייעוץ: 📞 [email protected] 📧 08-9243178
