מה אני יכולה ללמוד? טור לאמהות לבנות בכיתה י"ב 

הפעם, הטור מוקדש לאמא לבחורה המוכשרת שמסיימת י"ב – ויש לה הרבה מה לתת, רק פחות ברור לה איך ואיפה.

היא בת 18. פחות טיפוס של מחשבים. אדריכלות? לא מרגיש מדויק. 

היא מתנדבת במועדונית  – אבל קשה לה לראות את עצמה עובדת בתחום של חינוך מיוחד.

היא חכמה, יצירתית, יש לה לב גדול, כישרון, יכולת קליטה, 

אבל כששואלים "מה תלמדי?" – היא רק מושכת כתפיים. מתקשה למצוא את התחום שיגרום לה להרגיש: "זה שלי".

אחרי פסח התקשרה אלי אמא לתאומות, נואשת. אחת ב"ה כבר בחרה וברור לה מה היא רוצה,

בעוד השנייה – נקרא לה תמר- מתוסכלת, מסתבכת…

איך בוחרים מסלול שיתאים לה, שלא יגרום לה להרגיש תקועה אחרי שנתיים, שיפתח לה את הדלתות לעתיד?

המסלולים המוכרים בסמינר – פחות מדברים אליה. לצאת מהמסגרת? ממש לא על הפרק. אז מה עושים??

קודם כל, כדאי לדעת, שרק לעיתים בת יודעת בגיל 18 מה היא רוצה להיות כשתהיה "גדולה", וזה לגמרי בסדר.

מה שכן חשוב לומר הוא, שכל אחת צריכה להרגיש שיש לה אפשרויות. שיש לה מקום. שיש דרך שמתאימה בדיוק לה.

לפעמים המסלולים הרגילים פשוט אינם מדויקים לעולם הפנימי העשיר שלה – 

הרגש, הדמיון, הראייה הרחבה, הקשב, הדיוק או היכולת לעמוד מול אנשים, ולפעמים – היא פשוט טרם גילתה את זה בעצמה.

הרבה מאוד בנות מוכשרות עושות את הבחירה הפחות נכונה – בגלל לוח זמנים לחוץ:

סוף י"ב, לחץ של בית, סמינר, חברות, סביבה… וההרגשה ש"אני חייבת להחליט עכשיו".

אבל לפעמים, הבחירה הנכונה מתבהרת כשנותנים לה קצת זמן. 

העולם השתנה. השוק דורש מקצועיות גבוהה, ולא פחות חשוב – התאמה ואהבה למה שאת עושה. 

היום כבר ברור שכשבת בוחרת מסלול שאינו מתאים לה רק "כי זה מה שהיה", 

יש סיכוי גדול שבשלב כלשהו היא תעזוב אותו. או גרוע מכך – תישאר בו ותכבה לאט לאט.

הרחבתי על כך בפוסט "למה כ"כ הרבה נשים לא עובדות במקצוע אותו הן למדו"

אז מה עושה אמא לבת י"ב, שהסתבכה קשות בבחירת מסלול לימודים?

קודם כל – בקשתי מהאמא שתשב עם תמר לשיחה רצינית על הנושא, ונתתי לה כמובן הנחיות:

במקום לדבר על "מה תלמדי", תדברי על מה היא אוהבת לעשות בזמנה החופשי, מתי היא מרגישה טוב עם עצמה.

מתי הזמן עובר לה מהר? מה היא עושה בלי שמבקשים ממנה?

אלו לא רק שאלות של אופי. אלו שאלות של התאמה תעסוקתית, וזה בדיוק הזמן לשאול אותן.

הסברתי לה שחשובה ההתבוננות בכישורים הקיימים –

במקום להסתכל רק על ציונים, לנסות להתמקד בכישורים האישיים והבין-אישיים – תקשורת, דמיון, הקשבה, סבלנות, עיצוב, חיבור לאנשים.

לאחר שיחה טובה כזו, הן הגיעו אלי לבית שמש לפגישה משותפת, שעזרה לעשות סדר בין הרצון, היכולת והשוק.

יחד ערכנו בדיקה של מסלולים נוספים גם כאלו שהסמינר בו היא לומדת אינו מציע אותם.

למרות שידענו שהיא מתכננת לבחור אחת מן האופציות הקיימות, והיו הרבה בספר הצבעוני עב הכרס שהניחה על שולחני.

עצם החשיפה להכשרות ולתפקידים בעולם העבודה סייעו לתמר לחוש בשליטה ובעמדת בחירה, ולקבל את ההחלטה בצורה בטוחה ורגועה.

הסברתי לה שקיימת אופציה נוספת- 

לפעמים שילוב בין לימודי קודש ומסלול הוראה / השלמות בערב + קורס פרקטי = התחלה טובה.

מה שהיה הכי חשוב לי להעביר לה, היא ההבנה שמדובר בתהליך.

ההחלטה אינה על "תעסוקה לכל החיים". מתחילים צעד קטן, לומדים, מתנסים, ומשם מתקדמים.

אולי קורס קצר בהתנסות – עריכת וידאו? אימון קשב? שיווק דיגיטלי? קולינריה? – כדי לבדוק כיוון.

יש בנות שבדיוק שם, בקורס הקטן הזה, פתאום מבינות מה היכולות שהיו להן כל הזמן, רק בלי שם.

ופתאום הן רואות – שהן דווקא כן יכולות להוביל, ליצור, ליזום, לטפל, לנהל.

עכשיו תשאלי, ובצדק – ומה אם היא כבר למדה קורס, אבל ראתה שפחות מתאים לה?

זה בסדר גמור. אין כאן בזבוז זמן. היא ניסתה. התנסתה. וזה חלק קריטי מהתהליך.

נניח שלמדה קולינריה – אבל מרגישה שזה לא הכיוון לפתוח עסק.

זהו אינו כישלון, זה מידע ולמידה. היא כבר יודעת לזהות מה היא פחות רוצה.

ועם הליווי הנכון, אפשר לדייק את מה שכן – אולי היא חזקה בהובלה? אולי באסתטיקה?

אולי היא טובה בשירות, או ביצירת קשרים?

יש כל כך הרבה עולמות של מקצועות איכותיים, מותאמים לשוק העבודה, שניתן לרכוש אליהם בסיס – 

גם במסגרת הקיימת, גם בלימודי ערב בהשתלמויות, בקורסים פרטיים.

לאחר שמיפינו את החוזקות שלה, בדקנו את הנטיות ואת תחומי העניין והתייחסנו גם לדרישות הסף לכל התמחות – בהתאם לתוצאות האבחון הפסיכוטכני שערכה בסמינר – הבנו שהיא תמצא את עצמה בעתודה ניהולית די מהר.

תמר טיפוס יזמי חברתי, עם יכולות הובלה והנהגה, לוקחת סיכונים באחריות ובעלת יחסי אנוש נדירים.

אמנם בסמינר בו היא לומדת לא נפתחה עדיין התמחות של הנדסת תעשיה וניהול,

אבל זה לא אומר שאין לה דרך לנהל אי פעם : )

ועובדה – אנחנו רואים דורות של מנהלות מחלקות, פרויקטים וצוותות, יזמיות ובעלות עסקים חרדיות גם לפני שנפתחה ההכשרה הזו.

אחרי שהבנו את הכיוון הרחוק אבל הנכון והמותאם הזה-

היה פשוט יותר להתחיל לתכנן את הדרך אליו.

מבין ההתמחויות הקיימות בסמינר – באילו מהן קיימת אופציה ממשית לניהול, ליזמות, לתפקיד מסוג כמו שמתאים לה, גם אם נדבר על העתיד הרחוק יותר, בעוד עשור?

לאחר שהנחנו על השולחן כמה אופציות, היא בחרה בתחום שהיא הכי התחברה אליו, והכי קל לה מבחינת הלימודים – ראית חשבון.

תמר ריאלית, מאד אוהבת מתמטיקה, להבנתה את התחום, התפקיד והמקצוע בהחלט היה נשמע לה בר השגה,

חזון של עסק עצמאי חמוד הנותן שירותי חשבונאות, היא מעסיקה כמה עובדות והכל היה נראה ממש ורוד 🙂

הסברתי לה שהדרך לשם ארוכה…

המסלול אינו מהקלים, וגם משרות הפתיחה בתחום תהיינה בעלות אופי מנהלי יותר – שפחות מתאים לאופי העצמאי שלה, והיא תצטרך להתגמש ולהבין שגם אם העבודה בשנים הראשונות תהיה פחות תואמת חלומות, עדיין היא תקדם אותה להגשמתם בע"ה.

כשיודעים את הדרך, ומבינים אילו מחירים משלמים כדי להגיע רחוק – הקושי הופך לאתגר. 

זאת יכולתי לשקף לה מנסיון של נשים אחרות שליוויתי לאורך השנים, וכבר עשו את הדרך הזו לפניה.

וכך, עם החיבור הלוגי והרגשי לבחירת המסלול, היא ניגשה למחרת להירשם לראיית חשבון בלב קל ושמח.

__________________________________________________________________________________________

משהו לקחת הביתה:

הבנה וחיבור בין הרגש לשכל בשלב זה של בחירת מקצוע, הוא קריטי לרוגע, בהירות ובטחון בהחלטה בס"ד.

שרי שטרן היא מומחית למיקוד וקידום נשים לתעסוקה איכותית ומותאמת כישורים, ומנחת קבוצות קידום אישי.

לפרטים : 0504183482/ kidum136@gmail.com