יש מסביבנו הרבה אנשים רגישים שפוגשים ביומיום,
אבל האם נתקלתם באדם עם רגישות מיוחדת כמוני??
איכשהו מכל האנשים בעולם מגיעים אליי אלו עם הצרות, הבעיות הבכיות בין אם זה על הבעל או הילדים (ואגב אני רווקה)
אני בעיקרון נהנית מאוד לשמוע אנשים שקשה להם כדי לתת להם את המקום לפרוק אצלי ולהיות יותר משוחררים, זה עושה לי טוב לראות אותם משתפים בקושי שיש להם ואח"כ בוכים משחרור והקלה .
(שלא תבינו לא נכון, אני לא שמחה שקשה להם, אני שמחה שגרמתי להם לפרוק את הקושי ויש להם אנרגיות וכח להמשיך להתמודד)
הכל טוב ויפה עד שאני מסיימת איתם שיחה
מפה והלאה הכל משתנה…
אני כל היום חושבת עליה מקווה שתהיה בסדר שהם ישלימו (אם זה נוגע לזוגות)
שהיא תצליח שתשמח וכו' וכו'
קשה לי ממש לשחרר מההרגשה הזו של הדאגה אליה,
עד כדי כך שהאנשים האלו שפרקו אצלי כבר משוחררים שמחים ונהנים מהחיים ואני עדיין מפחדת בשבילם ודואגת להם שהכל יהיה איתם בסדר
זה ממש מתסבך ומתסכל כי עד שהסיפור משתחרר ממני לוקח זמן (אם בכלל..)
אני מרגישה שבכל מקום התפקיד שלי זה להיות המגדלור שעוזר ומאיר (את הדרך..) לכולם.
אם זה מתבטא בעבודה שהייתה אחת שכולם ראו אותו כרעה, הייתי חייבת להוכיח לפחות לעצמי שלא יכול להיות שבן אדם רע, בטוח יש בו דברים טובים ודברים שאולי גורמים לו להיות “הרע”
ובאמת הצלחתי, בהתחלה שמחתי אבל אח"כ כשהיא גילתה שאני שם בשבילה והיחידה שחושבת שהיא טובה היא התחילה כמובן לספר על הצרות וכו', וכן זה מלווה אותי עד עכשיו.
מרגישה מוזר שמכל הצוות שסביבי אני הכי נקשרתי אליה לא יודעת למה, אבל ככה קורה לי בדר"כ אני נקשרת ומתחברת לאנשים הבעייתיים, שרוב האנשים לא אוהבים (בלשון המעטה..)
ושלא תבינו לא נכון אני בחורה מוכשרת ב"ה, לא מתלוננת על החיים ויכולתי למצוא הרבה כמוני בעבודה שפשוט שמחות ורגילות אבל בחרתי את המאתגרות, לפצח אנשים שהעולם פחות אוהב
וזהו…
אשמח לשמוע אתכן, להבין עד כמה זה נורמלי, אם יש כאלו שמזדהות
ופתרונות ועצות
תודה מראש


לדעתי , את רגישה מאוד לזולת וזה יפה ! ומיוחד!
אך נשמע שאצלךזה כבר מעבר… וזה כבר מצב לא ממש בריא .
את לוקחת אחריות במקומם . מומלץ לפנות לייעוץ רגשי אצל מטפלת יר"ש וטובה איך לבצע הפרדה- בהצלחה!
תודה!
שלום לך יקרה , וברוכה הבאה למועדון כוונתי למועדון של האנשים הרגישים מאווווווד! יש בך איכויות מיוחדות ונדירות. אבל כדי לשרוד כדאי לך ללמוד אין להתנהל באיזון ובאסרטיביות. (בתחילה זה יכול להראות לך אנוכי להתנהל כך , אבל לאט לאט תלמדי לתת מקום לצרכים שלך ולרגישויות הספציפיות שלך. וזה בסדר. בגוגל תוכלי למצוא חומר על הנושא באתר "חרסינה בחנות פילים". בסטימצקי ניתן לרכוש את הספר "אנשים רגישים מאוד" של איליין ארון היא זו שקבעה את ההגדרה הזו HSP.תמיד תזכרי שהעולם הוא מקום טוב לחיות בו בגללך ועוד כמה שכמותך.
וואי כיף לשמוע שאני לא לבד..
שמעתי בעבר על הספר הזה..
ממליצה מנסיון?
מקירה כאלו מקרוב (אני לא כזו ,היתי רוצה ),
אנשים נדירים ביותר ומיוחדים מאוד!.
וכנראה שגם לך יש אשיות מאוד מיוחדת ,
ותתקני אותי עם אני טועה גם לב ענק (שלא יודע להגיד לו )
ולפעמים אנשים מנצלים את הטוב הזה לרע ,
לא מרוע אולי אפילו לא במודע.
(אולי יעזור להכיר את אצמך ואת המסוגלות שלך ולצור לך גבולות במוח מה/כמה את מוכנה להכניס ללב ואת מי .
לחילופים להקשיב אבל לא להכניס ללב .
את לא אמורה להיות הכותל של אנשים, במיוחד כשאת לא אלוקים ,
ואלי תסכימי איתי, בוכים והולכים- שחררו אליך את המטען, ובעט צרה שלך לא מקירים אותך,
זכרים אותך רק לצרות .
(הקצנתי ואלי לא ?בד"כ חברות כזו היא לכיון אחד)
ועם את גם כזו-
כדי שיהיה סביבך אנשים שחיובי לך ואיתם תפריחי את החברות ,
וכאלו שלא על תפריחי את החברות הזו,
אלה תני להם להתאמץ על החברות (ברגע שאדם מנסה לצור חברות אם השני הוא מבין שהוא חייב להביא איתו הרבה טוב ופחות רע,
כדי שיהיה ראוי/נסבל על השני) .
וואוו את צודקת הכל מילה!!
בדיוק אני
מעניין שאת לא כזו ויודעת לקלוע פשוט בדיוק מושלם!
מרגישה בעיקר בחברה שאני נותנת למשהי את ההכי הכי שלי כשהיא בקושי אבל פעם אחת כשנשברתי(וזה לא קורה הרבה בכללל!)
היא פשוט לא הייתה שם,לא מרוע פשוט אין לה את היכולת והמסוגלות להכיל אותי כמו שאני שם בשבילה ומרימה אותה מהקשיים
אנחנו כן חברות טובות , אבל כן קשה לה לתת ולהכיל כשאני צריכה ואני לא שופטת אותה אני באמת ברמה גבוהה של הכלה(לא עניין של גאווה) ואנשים לא יכולים להגיע לזה וכנראה שכל הכלה קטנה מהם לא כ"כ מורגשת אצלי
אני מרגישה שמבחינתך אלו שתי דברים שונים, המעלה שלך שאת רגישה
ומצד שני מה שקורה אחרי זה
בעיני זה מגיע מאותו מקום של רגישות ואכפתיות כלפי הזולת, שזה דבר שהוא מדהים והלוואי ככה על כולנו.
זה לא קרה בטעות ככה, זה לא איזה צירוף מקרים
דווקא בגלל שאת ככה לוקחת ללב וזה הולך איתך המון אחר כך, דווקא בגלל זה אנשים באים אליך ורוצים שתקשיבי להם.
ממליצה לך להסתכל על זה בהשלמה ובאהבה
ואחר כך כן לנסות לחשוב איך לווסת את זה למקום יותר בריא שישמור עליך. אולי באמת בעזרת טיפול וכו‘
מעריכה המון
תודה!
מזדהה לגמרי, יש לנו יכולת אמפתית מאוד גבוהה, ככה השם ברא אותנו. אנשים מרגישים איתנו בנוח גם כשהם לא מבינים שזה לגמרי לא לעניין. כי לא מתבכיינים לרווקה מבוגרת ש"אני רוצה עוד ילד וכבר עבר שנתיים מהקודם" בשעה שלה בעצמה אין והיא לא יודעת אם יהיה לה. וכל מיני.
חוץ מהנ"ל של ללמוד נפרדות, ולדעת לא לקחת אחריות על השני, להיות אכפתי וקשוב אבל להיות קשובה לעצמך לפחות באותו האופן. לשים גם את עצמך במקום ראשון.
וללמוד בספרים שלנו את המושג של "חסד ואמת" או משפט וחסד. שם מתארים ממש איך חסד הוא ממש עקום כשהוא בלי גבול ובלי מידה.
מה עם חסד עם עצמך? לא מגיע לך שתקשיבי לעצמך? שתדאגי שיהיה לך טוב?
התורה מלמדת אותנו שחסד מתחיל בבית, והסבא מסלבודקה כותב בספרו "האור הצפון" שהחסד הגדול ביותר זה מה שהאדם עושה עם עצמו.
עבורי זה היה כפירה גדולה בכל האמונות התפלות שלי…
את אמורה לשמור על עצמך ולהתחבר לאנשים שעושים לך טוב. קשר כזה שאת הכותל של מישהו והקשר אינו הדדי הוא קשר לא בריא לשני הצדדים.
יכול להיות שבטיפול ואפילו רק עם התבוננות בעצמך בזמן של שקט. תחשבי איזה צורך מקבל מענה כשאת ככה קשובה לאחרים? איזה צורך יש לך בנתינה האינסופית הזו? איזה רווח יש לך? אולי תחושת ערך? או כל דבר. אין תשובה אחת נכונה, וכל התשובות מעולות כל עוד הן אותנטיות מתוכך. כמובן בלי שיפוטיות וביקורת. אלא בקבלה ומתוך חמלה עצמית
בהצלחה!!
"לשים גם את עצמך במקום ראשון"
כמה שזה נכון וקשה…
מחזק!
תודה לך!
מדהים מה שאת כותבת בשם הסבא מסלבודקא,
מעניין אותי לקרוא את זה מבפנים, יודעת להגיד לי מקור?
כלומר היכן בספרים שלו זה מופיע
הספר הוא "אור הצפון" – אוסף שיחות של הסבא.
נכתב ע"י תלמידיו הרב דב כ"ץ ור' מאיר חדש.
גם אני בן אדם רגיש מאוד (HSP),
יכולה להגיד לך כמה דברים.
1. לשים לב לרגשות ולתחושות שלך. (גם תחושות גוף)
יש לך עולם פנימי עשיר ומדהים. הרבה לפני התעסקות עם מה קורה עם השיני תקחי לך כמה דקות ביום להתחבר לעצמיך להרגיש מה את מרגישה ואייך עבר עליך היום.
אנשים עם HSP חיבים זמן של שקט "להטען" , אל תותרי על זה.
ואולי זה נשמע מאוד בנאלי הרי את כול כך רגישה מה הבעיה להתחבר לרגשות שלך?
זה לא תמיד קל ובטח לא כשאת כל כך רגישה ולא תמיד יודעת מה את מרגישה בתוך כול העומס של כול הרגשות.
2. גבולות. גבולות. גבולות.
זה הקושי הכי גדול לאנשים רגישים להגיד לא, לשים גבולות או לתת לעצמם את המקום הראשון. זה עבודת חיים וזה מה ששומר עלינו.
3. תזכרי שכמו שאת יכולה להרגיש כאב בעוצמה גבוהה את יכולה להרגיש גם שמחה, עונג, אהבה בעוצמה גבוהה.
נכון שזה קל יותר לפעמים להרגיש את הרגשות השלילים. אבל אל תותרי על לחוות את הטוב ככה גם!.
זה דורש עבודה והתבוננות. אבל אפשר ממש בדברים קטנים-
הקפה של הבוקר, שיחה טוב עם חברה, הליכה בטבע וכמובן תפילה- ואם יש לך כוח על זה לגמרי התפילה והחיבור להקב"ה, יש לך את היכולת באמת להנות מתפילה טובה.
4. תזכרי שאת בנאדם מדהים, ותראי את כול המעלות האינסופיות שבך.
(באמת רק מלקרוא את השאלה עושה חשק להכיר אותך).
וואיי איזה חמודה את
תודה לך על הדברים המחזקים
באמת עוזר!