שאלת השאלות: הפרעת קשב או על הרצף?

פעם, כשהייתי ילדה בסמינר (לא התבלבלתי, אז הרגשתי יותר גדולה מעכשיו אבל עכשיו אני מרגישה ממש בושות ממני של אז) המורה סיפרה על משהו ששמעה ב"קופסא השחורה של האוטובוס", היא רצתה לספר לנו כמה שטויות יש במוח של האלה, החילוינים…

חברה שלי, שאז עוד לא ידעתי להגדיר אותה כקצבית במיוחד, התקשתה להבין את הכוונה וצעקה ודרשה ושאלה, "המורה, אבל איפה הקופסא הזו? בטוח שהיא שחורה? ולמה אין לך המורה בבית את הקופסא הזו? אבא שלי פותח אותה כל בוקר ושומע מה יהיה מזג האוויר היום ואם צריך סוודר! ולפעמים שומעים עוד דברים! והמורההההה, למה את נהיית אדומה?…"

למה נזכרתי בסיפור הזה? כי יש לי הרגשה שחלק גדול ממי שמכירה את לקות התקשורת – ASD בלע"ז, בטוחה שחברתי הנ"ל משתייכת לקבוצה הזו…

והאמת, שיש הרבה מאפיינים דומים בין לקויות של קשב ללקויות של תקשורת והשבוע אף נשאלתי בפורום שיש לי בקו התוכן של זוג וקש"ר מה ההבדל בין בעיית התקשורת של הASD לבעיית התקשורת של ADHD.

הידעתן? (תקראו במנגינה!) חלק גדול במאפייני הקשב זה בעיית תקשורת!!!

האמת שזה הצד הפחות מדובר של הקשב, אך מניסיון אישי אני יכולה לומר שזה אחד האפיונים המבלבלים במיוחד. בזכות הילד המיוחד שלי בן ה11 שמאובחן על הרצף ובשילוב של הידע הגדול שרכשתי בתחומים האלו אני זוכה מזה שנים לשיחות משלל גווני הקשת של הציבור בבקשה לעזרה כשהשאלה היא במה ללכת לאבחן את הילד?

פעמים רבות לילד אין רמז ללקות תקשורת חוץ מהקטע שהוא מתקשר גרוע…

במצב כזה, בד"כ 2,3 שאלות ואני יכולה להצביע על ADD מוסתר וחבוי שכדאי לנסות לאבחן אותו הרבה לפני שרצים לרצף…

ולא שאני מתיימרת להיות פסיכאטרית או נוירולוגית גדולה (חלום חיי, אבל מה לעשות? אוהבת יותר חיי משפחה…) אבל התוצאה היא עובדה. רוב מוחלט של הפעמים חוזרים אלי ההורים לספר לי שצדקתי ושאמשיך להפיץ את הבשורה כי אין שמחה כהתרת הספקות.

אז למה זה מבלבל כל כך? פשוט מאוד. כי זה נראה לפעמים אותו דבר! ההבדל הוא בבסיס, בנקודת הזינוק.

כשמדובר בקש"ר הסיבה לתקשורת הלקויה היא מוסחות, אימפולסיביות, חולמנות, קושי להתבטא וקיפאון לא צפוי.

חברה סיפרה לי שמאז שהתחלנו לעשות את הפודקאסטים הזוגיים שלנו, אני עם בעלי, בעלה אמר לה שסוף סוף הוא מבין למה כשהוא מדבר עם בעלי, בעלי יכול לא להגיב ואפילו ללכת לו תוך כדי המשפט…

אמרתי לה, תחשבי כשזה בן הזוג שלך שאת באמצע לפרוק את מטען הרגש היומי ואת מגלה שהוא בכלל לא באזור מזמן, פיזית או מנטלית, הוא כרגע בפריז…

כשמדובר על נשים עם קצב, זה יכול להתבטא בכוון השני, רצון נואש לומר משהו אחד אבל יוצא משהו אחר לגמרי. אמרה לי אישה, אני רוצה לבקש את העזרה שלו במשהו מסוים ומוצאת את עצמי מתלוננת ומקטרת בלי קשר לתכנון המקורי בכלל!

מכירות את הצגת ילדים האלמותית ה"עוזרת המפוזרת"? שתלתה את הילדים ושטפה את הרצפה עם שמן? אוח. כמה אהבתי את ההצגה הזו. היום אני לא אוהבת אותה בכלללללל. היא קורית יותר מדי וזה בכלל לא הצגה!

זה קורה כשאני מבקשת לשים את הגרביים בכביסה ומוצאת אותן בפח, כשאני אומרת שאני צריכה לצאת בשעה הקרובה ומה ששמעו זה 'צריכה לצאת לשעה' וכשאני מבקשת שיפסיקו לקנות לי את המרכך המסוים הזה ומקבלת אותו בארגזים כי זה מה שאני אוהבת במיוחד.

עכשיו לכו תנסו לנהל שיחה עם הקש"ר כשהאימפולסיביות והתזזיתיות נכנסת לסיפור: השיחה נקטעת כל הזמן, קופצת מנושא לנושא, שכחת מה רצית לומר, מה רצית לשמוע, ובגדול את רוצה לחזור הביתה.

עכשיו, אולי זה נשמע קצת קשוח מדי, אבל אני אוהבת להיות ישירה וכנה. אם זה מוגזם לך, דלגי. אבל ככה נראה לקות התקשורת של הקש"ר: קטוע, מסולף, דמיוני, נדחף, קופץ וזז.

נקודת הבסיס של לקות התקשורת ה'אמיתית' היא אי הבנת הקודים החברתיים.

כשהחמוד רצוף האהבה שלי שואל את האינסטלטור כמה הוא מרוויח לשעה, זה אחרי שהוא עשה חשבון בראש של העלויות של הסמרטוטים שהוא לובש ורכב העבודה שאיתו הוא הופיע ורק חסר לו השורה האחרונה לחשבון. הוא שואל אותו בקור רוח של גבר בן 40. הוא גם לא מבין שהעומד מולו מסמיק ומנסה לשנות נושא. הוא בעקשנות ישאל שוב ושוב עד שיקבל תשובה שתשביע את רצונו. אל תנסו למרוח אותו, ההיגיון שלו ינצח אתכם. בד"כ אני מתערבת באלגנטיות ומסבירה את הסיטואציה.

הוא מעולם לא היה מתוסכל או עצבני על אי ההבנה הזו, כששאלתי אותו אם זה מפריע לו שהוא לא מבין בדיחות וכולם צוחקים והוא לא יודע למה, הוא ענה לי בכנות: תראי. היום אני במצב הרבה יותר טוב, כשאת אומרת 'הלך לי הגב', אני כבר מבין היום שהגב שלך לא הצמיח רגליים והתחיל ללכת אלא שהוא כואב לך…

אם תשאלו אנשי קשב, תגלו תגובה אחרת לחלוטין: כנראה תמצאו הרבה תסכול מאחורי הקצרים התקשורתיים. החלום שלהם זה לנהל עם האדם שהם אוהבים שיח פתוח, זורם, קשוב וללא הפרעות.

הקונפליקט הכי גדול הוא שאנשי הקצב רגישים במיוחד בהבנת הקודים החברתיים! הם הראשונים שישימו לב לתנודות הכי קטנות במצב הרוח והרגש של הסביבה שלהם. הם יבינו מיד שמה שהם אמרו היה לא לעניין ואולי אפילו פגע, ויהיו ממש מוטרדים מכך!

ואחת הסיטואציות שהם ימצאו את עצמם בה שוב ושוב ושוב זו החרטה והאשמה עצמית.

לא משנה כמה פעמים הם הבטיחו שהם יחשבו לפני שידברו, או ישתקו לאורך יותר זמן הם נכשלים בזה בלי סוף, והמצפון והתסכול והאכזבה העצמית נהיה אורח קבוע בליבם.

אז מה עושים? האמת לא יודעת. זה כנראה המקום הזה להבין שאם אני מתמודדת עם זה סימן שאני אמורה עבוד על עצמי בדיוק בנקודה הזו ויש פה חלק מהתיקון שלי בעולם. תמיד קל יותר כשיודעים שיש מטרה לאתגר הזה.

העיקר עכשיו אתן יודעות את אחד ההבדלים בין ASD וADHD .

מי אני?

נחמי פרנקל, נשואה לקצב וריקוד כבר 17 שנים תוססות.

אמא ל-7 מתוקים, שכמה מהם ממש דומים לאבא המדהים שלהם.
מהפן המקצועי – מרצה, מנחת סדנאות עם כלים מעולם הטיפול, יועצת נישואין, ובעלת תואר במדעי החברה והתמחות בהפרעת קשב.

מאמינה, מניסיון, שזוגיות עם קש"ר יכולה להיות מדהימה, מחוברת ומלאת סיפוק,

אבל היא דורשת גישה אחרת.

לפודקאסטים של זוג וקש"ר

הזוגי (תכיני טישו לדמעות צחוק), או המקצועי,

התקשרי לקו זוג וקש"ר 0733023619 (בקרוב גם באתר זוג וקש"ר)

מדברים על זוג עם קשר

המקום שלך לשאול לקבל תשובות!

אפשר להשאיר שאלות בוערות בשלוחה 7

החל מיום רביעי הקרוב תוכלי לשמוע את השו"ת בלייב

מוזמנת להיכנס לקו זוג וקשר 0733023619