אני למודת נסיון בדיאטות, שונאת את המילה הזאת, ואת מה שזה אומר, אבל מרגישה ש.. החצאיות כבר לא עולות ולא נוח לי במראה שלי, מחפשת המלצות, רעיונות, כיווני חשיבה, נשות מקצוע וכל אחת שתוכל לעזור לי, אני רוצה לעבור תהליך של הרזיה מבחינה פסיכולוגית שתעזור לי להוציא את כל הסכמות ואמונות היסוד שיש לי בנושא, וכמובן במובן הפרקטי של מה וכמה ואיך כדאי וכו וכו, אולי גם כיוון של קבוצת תמיכה באותו ראש, מחכה לשמוע ממכן, בתודה מראש:)
מצטרפת..
כמו רבות וטובות…
העניין הוא שבאופן אבסורדי – ככל שאנחנו עושות יותר דיאטות, אנחנו יותר משמינות!
הגוף נכנס למצב של סטרס ומתח בגלל כל שינויי התזונה, שלא לומר ההרעבה שאנחנו עושות לו מפעם לפעם – והוא רק מקשה על תהליך הירידה יותר ויותר.
זה מוכח מחקרית.
את כל זה למדתי אצל שירי כהן המקסימה, שלדעתי היא החרדית היחידה שעובדת היום בגישת הNON DIET
תחפשי בגוגל על השיטה.
שירי מלמדת איך להקשיב לגוף, איך להבין מה הוא צריך, איך למלא את הדרכים שלו בצורה נכונה, והעיקר – איך לצאת מהטירוף של ספירת קלוריות והיקפי גוף.
כאילו שזה ריאלי לתקופה ארוכה (זה לא)
שירי לא מבטיחה שכולם ירזו אצלה, אבל היא כן מבטיחה שלום וידידות עם הגוף שלנו – שתכלס, זה הכי חשוב.
https://shvirega.co.il/%d7%93%d7%99%d7%90%d7%98%d7%94-%d7%a9%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%aa/
אבל אם לא יורדים במשקל אז מה העניין? אני רוצה לרדת!!!!!