שלום לכולן,
בעלי שיחיה, מאובחן עם הפרעות קשב' והאמת שגם בלי לראות את האבחון אפשר לראות את זה מיד….
הוא בהחלט עובד על עצמו, אבל נגזרים מההפרעה קשיים רבים, כמו: קושי בהתארגנות ובזמנים, דחיית מטלות חשובות ועוד.
אני מנסה להקל מעליו ולכוון אותו בהתארגנות, אבל זהו מצב לא אידיאלי, מה גם שככל שהמשפחה מתרחבת אחריות רבה יותר נופלת עליו.
אשמח לעצות 
אביבה
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי ל: shvirega@gmail.com וכולנו ננסה לעזור לך!
6 Responses
לא כתבת לאילו עצות את מתכוונת
עצות להתיעלות שלך בבית – אני מאמינה שזה לא העניין
עצות להתיעלות שלו – לכאורה המצב התקין שהוא יחפש, לא את.
עצות לעזור לו? עצות להבין ולהכיל אותו? עצות לזוגיות?
כבעלת הפרעת קשב, וכאישה של בעל הפרעת קשב, הדבר הראשון זה מודעות של כל הנוגעים בדבר. והבנה שאין כאן חוסר רצון אלא קושי אמיתי וממשי.
אם את רוצה לעזור לו – את יכולה לכתוב לו תזכורות על מקרר/איפה שישים לב
הדבר שבעיני הכי משמעותי וחשוב זה לא לנזוף ולהאשים, כי אחד המאפינים המשמעותיים בהפרעת קשב זה הלקאה עצמית גבוהה והרבה תסכול מכשלונות קודמים. הוא לא צריך את התסכול שלך בנוסף – יש לו מספיק. הוא כן צריך שתקחי את הדברים ברוח טובה ואפילו בהומור. ותפדבקי אותו כשהוא כן מצליח.
אם את רוצה לנסות להבין איך זה מרגיש – תדמיני את עצמך פועלת כל היום עם מוזיקה רועשת, דבורים מזמזמות, ועשרה אנשים שמדברים איתך בו זמנית… זה בערך 🙂
בעלי גם הוא מאובחן עם ADHD.
לי אישית עוזר להסתכל על הרווחים הנפלאים שיש ב"הפרעה" הזו
השמחת חיים, היצירתיות, היוזמה
וזה שהוא עבר קצת בחייו
וממשיך להתמודד עם הקושי יום יום
פיתח בו יכולת הבנה בנפש האדם , אמפתיה לקושי האחר וחוזק נפשי.
הילדים מרויחים מכך, וגם אני
אז נכון שזה באמת לא קל לפעמים,
והקושי בזמנים- מעצבן ממש
אבל בהחלט יש הרבה מעלות באנשים הנפלאים הללו,
ואישית- אני מרגישה שברגע שאני מקבלת אותו כמו שהוא
המצב נהיה הרבה יותר טוב
כמו כן לאחרונה הוא התחיל לקחת ריטלין באופן קבוע בבקרים
(למרות התופעות לוואי המרגיזות..)
כדי שיוכל להתרכז ולהצליח ללמוד
בעיניי- ראוי לכל הערכה.
איזה אישה טובה!
חשוב לי להדגיש
שעברתי (אני- לא הוא)
טיפול רגשי ארוך ולא קל.
אבל מדובר על איכות חיים אחרת….
הריטלין לדוגמה שכל כך רציתי שיקח והוא סרב במשך שנים
הגיע פתאום מרצונו
בלי שדיברתי על זה יותר…
וואו, קודם כל אביבה, לפי העיצות אני רוצה לתת טפיחה הגונה על שכם.
מרגש ומיוחד בעיני מאד המקום הזה שלך שמתוך האתגר וההתמודדות והעול שעל כתפיך את
מתפנה לקבל עצות, ממקום של להתייעל. מדהים!
אז ככה כמו שציינו פה, כנר5אה את מחפשת עצות בשביל עצמיך איך להיות לעזר לו.
* בעיני זה לא לקחת על עצמיך מעל הכוחות שלך כדי להוריד ממנו כי הוא 'אל קשב', בסופו של דבר מי שיתמוטט זו את.
* למפות ביחד כזוג ושותפים לחיים את החלוקה ביניכים, ציפיות, יכולות חלומות וכ' שיהיה ברור לך מה את מצפה ממנו והוא ממך וכן שייהיה לו ברור מה הוא מצפה מעצמו ומה ממך ותראו איך ומה אפשר שתהיו יותר ממרוצים, וריאלים.
*לפרגן המון ומבאמת על כל מאמץ והתגברות שהוא הצליח להיות נוכח לך ולהוריד ממך עול ואחריות.
*לתת לעצמיך לפחות פעמים בשבוע זמן ממלא שלך איתך. נק' כוח.
בהערכה
תגידי תודה לה' שזה הוא ולא את
אני מתמודדת עם זה בצורה הפוכה כשאני מאותגרת הקשב
וזה קשה מאד מאד .
ממליצה לך מנסיוני האישי דבר ראשון להבין שזה באמת לא אשמתו
להחמיא הרבה על מה שכן עושה , ולהקל עליו במידת האפשר
כמו לתת משימה משימה ולא להנחית עליו הר דברים, לעשות רשימה הכי ברורה שיש לקניות (עדיף לפי מיקומם בסופר), לתכנן מראש שלוקח לו יותר זמן לעשות כל דבר
בהצלחה