גם אתן מרגישות כך?
כל היום אני קונה אוכל לבית והוא נגמר…
עושה קנייה במשנת יוסף,
של מזונות וקרקרים ועוגיות.
ובטוחה שעכשיו יהיה לי לשבוע,
אחרי יומיים מגלה שנגמר..
ניסיתי לעשות קנייה גדולה באושר עד או בסופר גדול אחת לשבועיים שלוש,
ורואה שהמצב רק החמיר.
אולי מכיוון שקונים יותר מרוכז, גם אוכלים יותר?
תכלס, אני במירוץ אין סופי סביב הקניות,
נגמר?! רוצו למכולת לקנות,
יום אחר כך אותו סרט..
ובפרט המזונות והתוספות לילדים לבית הספר.
מכולת, סופר, משנת יוסף,
והון תועפות זה עולה..
אצלנו זו"צ פלוס שתים,
ולא מבינה איך נגמר כזה מהר…
אשמח לרעיונות, לאוכל טעים שבא תמיד, לא יקר, ועדיף גם לא מדי לא בריא…
עוגיות קוואקר,
מגולגות תמרים,
אצבעות קרקרים שמכינים בבית,
עוגיות שוקולדצ'יפס,
באופן כללי כל דבר שתכיני לבד יהיה עדיף על פני הקנוי,
גם בטעם, גם בבריאות וגם במחיר
אני ראיתי שזה אופי של ילדים,
הילדים שלי אוכלים המוןןן,
והילדים של השכנים אוכלים כמה פרורים…
אבל אני לא נותנת לילדים שלי לנשנש מזונות אחרי צהריים, זה לא בריא לא המזונות ולא ההרגל לאכול כל הזמן…
לא שזה עוזר לי בד"כ אני רואה אותם מנשנשים עוד מנות מארוחת צהריים עד ארוחת ערב, אבל לפחות זה יותר בריא 🙂
בשעת הארוחות אוכלים כמה שרוצים עד שנגמר לי הסבלנות…
אין לי מושג כמה הם משגעים אותך,
אבל אצלי זה או שהם לא מפסיקים לנדנד-או שהם בתחרות אכילה מי אוכל יותר פרוסות לחם(הם לא רוצים אוכל מבושל…)
היה לי מצב שהם עברו את החצי(הם אומנם לא שמנים אבל זה סתם לא טוב,וגם יש אוכל מבושל,אז למה לא???)
הם משגעים הרבה,
אז כשאני נכנעת אני מרשה לקחת מלפפון מהמקרר,
ובאין ברירה אחרת הם למדו לאכול את זה בשעות הפנאי
באמת מלפפונים הולכים אצלי כמו מים, כמה שקונים נגמר!!!
תגבילי. ילד לא אמור לאכול חצי כיכר לחם, אחרי הפרוסה השלישית (שבעיני זה גם הרבה) אני אומרת לו עכשיו תבחר פרי/ עוד חביתה וכו
ברור שאני מגבילה ואומרת קחו פרי אבל אז מתחיל קטע :"רוצה רק תפוח,הקלמנטינה לא טעימה" או שהם מסיימים ובאים אלי:"אני מאוד רעב/ה"
אני יודעת שהם לא אז אני אומרת להם שיש אוכל מבושל:לא,הם לא רוצים אבל כל חמש דקות חוזרים ומדגישים כמה שהם רעבים(אני לפעמים אומרת להם:זה לא הבטן שרעבה אלא העיניים שלכם:))
לדעתי תהיי החלטית יש X לאכול לא מתאים לך כנראה אתה לא רעב וגמרנו
הרבה פעמים זה משעמום..
אולי גינה (טוב לא בגשם הזה) או משחק אטרקטיבי
ב"ה שקונים ואחר כך צריך עוד,
זה אומר שיש מי שאוכל / משתמש / מלכלך…
ולענינו,
קניה שבועית – רשימה מסודרת פותר הרבה ומסדר את הראש.
אישית יש לי רשימה מפורטת מאוד של כל מה שאנו קונים בבית שלנו,
ומידי שבוע פשוט עוברים על הרשימה וכותבים מה חסר ואת זה קונים.
נצמדים הכי קרוב לרשימה,
יחד עם זאת תכתבי כמויות שהבית שלכם תורך,
לדוג' 3 ליטר חלב לשבוע,
12 גילות,
חצי קילו גבינה
15 מלפפונים
10 עגבניות… וכו'
אלו דוגמאות שפעם אחת צריך לחשב ואחר כך זה רץ כל שבוע.
אם נגמר לך הקוסקוס ואת רוצה להכין, תאלתרי מארון המצרכים מה שיש לך, לא חייב לרדת לקנות…
להשתדל כמה שפחות לפגוש שוב את החנות שלא בקניה השבועית – חסכון גדול.
ובכן, ברור שמלאי מגדיר שימוש.
כמה שיש לך תשתמשי יותר בשפע,
לעיתים זה טוב, ולעיתים זה ממש בל תשחית.
כמובן שכל אחת והסגנון שלה, אני אוהבת שיש לי מלאי בבית של מצרכי יסוד וטואלטיקה, ואני בהחלט מצטידת יותר.
לאחר שבעצמנו עשינו בבית את השינוי הזה, זה עושה לי סדר, חוסך מאות שקלים בחודש,
והרבה יותר ברור לך מה יש לך בבית.
בהצלחה – ושפע.
אני מגבילה את הילדים
– עודף פחמימות לא בריא גם לרזים, במיוחד בייגלך שגורמים לעצירות.
שקיות לבי"ס בד"כ אורזת בעצמי, שלא יגזימו,
ובמהלך היום נותנת רק עם הארוחה מתעכבת.
למי שממש מבקש אני כמובן מאפשרת בסקויט או שניים / חתיכת עוגה לאחר הארוחה.
במהלך היום מי שרעב מוזמן לקחת מלפפון.
יכול להיות שזה משיעמום, או הרגל. צריך לבדוק את זה. אם זה פוגם להם בארוחות אז כדאי לטפל בזה.
לגבי קניה מרוכזת אני גם חושבת שזה טעות. ואני שמה לב לזה אצלי וגם בתור בחורה אצל אמא שלי.
אם את קונה ל3 שבועות קדימה זה אומר שיש מלא נאש בארונות, ואז ממילא כל אחד שפותח ארון יש לו מלאאאא מה לתפוס וזה רק מייצר חשק, כי יש לו רשימה של דברים שהוא אהב.
ואם יש כמות סבירה בארון ולא מידי הרבה, הוא ייקח רק מה שנחוץ לעכשיו.
אני שמה לב שמה שאנחנו אוכלים במשך חודש בקניה של אחת לשבוע אנחנו אוכלים בשבועיים בקניה אחת לחודש( וזה לא באמת אחת לחודש כי אחרי שבועיים זה נגמר אז יוצאים לקניה שוב)
בקיצור המלצתי היא לפצל. שתמיד יהיה בארון אבל לא הצפה של מזונות…
אז אני כן עושה קניה חודשית, ולארונות הרגילים מכניסה פחות או יותר כמות שבועית, כל השאר עולה אחר כבוד לאורנות העליונים להמשך החודש
כ אני גם יוצאת פעם אחת ומכוסה שבדכ אני לא נתקעת וגם לא כל טוב הארץ ופחמימות מולי בארון הנגיש
וואלה, זה כל כך נכון.
אצלי הבעיה שהם מנשנשים הרבה עוגיות ואני לא מצליחה (או לא מספיק מנסה) להפסיק עם זה.
והבעיה היא שאני אישית לא כל כך אוהבת פירות, וכשאני רעבה אני מחפשת פחמימות…
לכן קשה לי נפשית לתת להם קלמנטינה במקום עוגיה.
ויש לי ילדים שאוכלים פירות ממש יפה, אז אני כן מציעה וחותכת לפעמים.
אבל עוגיה או ביסקויט כל כך הרבה יותר זמין וקל…
יש עצות איך לגמול אותם מההרגל הכל כך לא טוב?
(ויש גם את הבנים שחוזרים מאוחר לקראת ערב ודבר ראשון רצים לעוגיה. מה לעשות?)
העצה הכי טובה היא לעבוד על עצמך 🙂
ואת לא חייבת לאהוב את מה שאת לא אוהבת, אבל תחפשי מה את כן
כתבת שפירות פחות, מה עם ירקות?
אני אוהבת סלטי ירקות, חותכת לעצמי הרבה, והילדים מבקשים גם כי הם רואים אותי עם זה, והם גם מבקשים את כל הפינוקים שאני שמה לעצמי מעל הסלט 🙂
וככה תראי אצלי ילדים בני ארבע אוכלים סלט "של אימהות" עם שבבי שקדים או גבינה בולגרית או גרעיני חמניה, בהבעת חשיבות עצומה… 🙂
זה גם בריא, אז למה לא? אם השקדים או הגרעינים או מומלחים זה לחלוטין עוד משהו בריא בסלט.
מזדהה,
ענין המזונות הפך להגזמה,
כשכל הפסקה וקריאת שמות ולדרך צריך בסקויט או ביגלה או קורנפלקס.
מנסה לעצור את הטירוף ולהרגיל ילדים שלא כל הזמן אוכלים. לפעמים זה צמאון , בעיקר בחורף. וגם להחליט כמה לוקחים ולמתי לא דומה ילדה שמסימת ב13:30 לילד שלומד עד 17:00 הגיוני שהוא ירצה עוד טעימה. אשמח לשמוע עוד איך עוצרים את השגעון הזה. הן מבחינה בריאותית והן מבחינה כלכלית.
גם אצלינו היה ככה.
רציתי להפסיק עם זה והבנתי שזה פשוט בגלל שהארון כל כך נגיש…
העליתי את הנשנושים לארון עליון (לא גבוה, מרחק הושטת יד)- וכבר הצריכה ירדה דרסטית.
הילדים מתוך הרגל מסתובבים בבית והולכים לקחת משהו לאכול.. ואם צריך לבקש או לעלות על כיסא זה כבר פחות קורה.
דבר שני- התחלתי להניח על השולחן באופן רציף תפוחים חתוכים/ בננות בשלות מגרות/ מלפפונים ופלפלים חתוכים, לפי העניין מגוונת, זה מול העיניים זמין ונגיש ונגמר במהירות.
ועוד משהו אחרון- אני חושבת שעוגיות וופלים קנויים יש בהם משהו ממכר.
התחלתי להכין עוגיות בבית (אין לי זמן אז הכי מהיר וקל- מכינה עיסה, יוצרת 2 כיכרות על תבנית וחותכת לרצועות אחרי האפיה)- ככה אני גם יודעת מה נכנס לגוף וגם פחות ממכר,
יש מה להכניס לפה אחרי צהריים, זה אפילו יותר מפנק מקנוי,
וגם יותר זול 🙂
תביאי מתכון טוב
בלי מרגרינה..
אצלנו בבית עושים קניה יומית!
נכון זה דורש התארגנות ותכנון
אבל אם אני יעשה קניה שבועית
הכל יגמר ביום אחד
ככה זה שיש שפע
כל ילד רוצה משהו אחר,
והמטבח נהפך למסעדה
בשרות אישי שלי,
ונכון שזה יוצא קצת יותר יקר ממשנת יוסף אאו כל צרכניה אחרת
אבל עדין בעלי טוען שזה יותר חסכוני,( אין קניות סתם,ואולי נצטרך…)
וכדי שהילדים שלי לא ירגישו מורעבים
יש לי אוסף של מתכוני עוגות בחושות וטעימות במיוחד,
רוצים משהו טעים? תוציאו את כל החומרים ,תערבבו ותכינו ותאפו,
הם עושים את זה הרבה וגם אני,
גם מעסיק אותם,גם העינים שבעות לפני שאוכלים..
וככה אוכלים פחות,
אני גם בעד קניה יומית
אצלנו תלוי בתקופות
בחורף אוכלים , תקופות גדילה אצל אחד הילדים , כשמשעמם..
אבל –
שעה אחרי ארוחת צהריים אין אוכל
(פתאום התחילו לאכול טוב יותר )
וכשמתקרב זמן ארוחת ערב אוכלים 'דברים של ארוחת ערב '
לדוג' ירות /לבן לא סתם נשנושים
חוץ מזה לא מסוגלת להגביל
כן עוזרת להם להבין שאוכל זה לא תעסוקה
וכן מסבירה להם קצת , בהתאם לגיל
על ההבדל בין פחמימות לאוכל בריא