בהמשך לרווקוּת

להאמין שהכל מה'
והטוב עוד יבוא

בתור רווקה עם וותק דבר ראשון לזכור שיש לנו אבא אוהב שיודע מה הכי טוב בשבילנו ואם אנחנו בנקודה הזאת כנראה שהנישואין עדין לא נכונים לנו.
ומבחינה פרקטית לדאוג שתמיד תהיה איזו חברה אחת או שתיים קרובות ורווקות (יותר זמינות…), כן במקביל לכל החברות הטובות באמת-הנשואות יש לי את השתיים הרווקות שבזכותן יש ימים שאני מצליחה להרים את הראש מעל המים, כי בסופו של דבר מי שבאמת מבין את הקושי ומרגיש את מה שאת עוברת זה מי שנמצא איתך באותה סירה.
תשתדלי לצאת, לטייל, ללמוד דברים חדשים שמעניינים אותך בלי לחשוב אם זה פרקטי לעבוד בזה, ללמוד בשביל החוויה.
שולחת לך חיבוק ענק!!!
ותזכרי תמיד:
השם מנסה את הקנקנים החזקים, ואם נבחרת לזה אז את חזקה ויכולה להתמודד עם הניסיון הזה בגבורה ובחיוך!

מנסיון של בנות דודות של בעלי שהתחתנו בגילאי 35-40
מה שהחזיק אותן זה עבודה קשה ותובענית ( קנו דירה עם זה בלי משכנתא)
נסיעות לחו"ל פעם ב3 חודשים,
שבתות ביחד באיזה חור בצפון..

אני הייתי רווקה הרבה שנים, וחושבת שמה שהפך אותי לרגועה ומאושרת זה קביעות של להודות לה' לפני שהולכים לישון כל יום על לפחות 3 דברים טובים שהיו לי היום, במקביל לכתיבת ההשגחות אישיות והניסים והנשיקות מה'- ומידי פעם להסתכל על זה ולראות כמה אני מוצפת חסדים, וכמה ה' אוהב אותי, וכמה טוב לי, וכמה ה' שומע את התפילות שלי ומראה לי את זה בחוש בכ"כ הרבה תחומים…
זה גם גורם להרגיש עשירה כי פתאום רואים כמה הרבה יש לי
וגם גורם להרגיש מושגחת בהשגחה פרטית ומחובקת מה', ולדעת שהוא לא שוכח אותי, רק פשוט עוד לא הגיע הזמן שטוב לי להתחתן בו עדיין.