עשרות תגובות התקבלו לפוסט הקודם שלי – אני קיסרית, ובער בי לכתוב את ההמשך…
את בטח יודעת שילדתי. גם יודעת איך. זה מסוג הדברים שקשה לפספס. אולי כמו הפחד של כולנו שהפך למציאות שהיא רק שלי (לשמחתך אבל גם לשמחתי, מבטיחה).
אולי את מרגישה לא קשורה לסיטואציה. לא התנסית בה ולא ידוע לך עליה הרבה. כנראה שאת לא יודעת אפילו כמה מעט את יודעת. אז הנה – אני כותבת לך, אישה לא קיסרית יקרה.
איך יולדת מחלימה?
אז כמובן שצריך מנוחה ואוכל טוב וההוכחה תהיה בית החלמה ליולדות.
אבל עוד משהו. צריך להחלים נפשית ורגשית. לזה יש חדר אוכל וחדר הנקה בבית החלמה הנ"ל 😊.
אז מה קורה לקיסרית?
ובכן, זה צפוי. עוד מאותו הדבר.
בסעיף הראשון – אין בעיה רצינית. את מבינה ומושיטה יד ככל יכולתך.
בסעיף השני – אההמ… קצת מורכב.
אולי יש פחד בך להתעסק עם משהו שיש תקוה גדולה שלעולם לא יפגוש אותך, זה טבעי. אולי יש את מה שאת מתארת לעצמך שמתרחש – ויש סיכוי טוב מאוד שאת טועה 😊, אולי זה פשוט קצת משעמם אותך, לגיטימי.
אני רוצה לומר לך שאני מאמינה בך שיש בך רגישות וטקט ואת יכולה להיות משמעותית בשבילי בתהליך ההחלמה הרגשית. תשאלי שאלות, תקשיבי לתשובות, תכילי את הרגשות והאכזבות, תִראי את הידיים המלאות, תני לי מקום לפרוק את החויה שלי. זה מקל עלי.
אני רוצה גם שתדעי שאם תהיה לנו שיחה טובה – שתינו נתרם. את עשויה להכיר טוב יותר את התהליך ולהבין איזה ידע "לא קיסרי" חסר לי ויכול להועיל לי. אני עשויה ללמד אותך דברים שלא יצא לך להכיר ויהיו לך רלוונטיים גם בתור לא קיסרית. כקיסרית אני נחשפת לנושאים שלך יש בהם דריסת רגל קטנה בלבד ואני יכולה לעזור לך להבין אותם.
מי יודע, אולי נגלה פתאום שבעצם כן יש לנו מכנה משותף רחב.
אז בואי.
עם לב פתוח ובגובה העיניים, את יכולה כל כך לעזור לי.
אני מחכה לך.
55 Responses
גיטי! מזל טוב!
אין לי מושג מתי ילדת ומה [בינינו זה הכי מעניין, גם קיסריות].
אין לי מושג אם זה היה בהרדמה מלאה או ספינלית/אפידורלית – ויחי ההבדל הענק
ולא איזו קיסרות זאת האם זה הוד מעלתו הקיסר השני או הוד רוממותה הקיסרית השישית, שגם זה הבדל גדול מאד.
ויש לי תחושה שאת אומרת כעת – מה כל כך משעשע אותה?
אז לא. כקיסרית בעצמי וגם כדולה – זה ממש לא משעשע אותי.
רוצה לתת לך חיבוק גדול. [איי… כואב…] להגיד שבאמת, הכי אמיתי, את גדולה מהחיים וגיבורה ענקית. ולא כי המילים הללו הן מה שצריך לומר.
ונכון, כי צריך לקנא בך על שזכית בזה ששילמת על המופלאה שבמתנות פי כמה מאחרות,
ולכן גם מובטחת לך הרבהההההההההה יותר תשואה מהאוצר.
מזל טוב! [יעה עם מקל גבוה, ואנטיביוטיקה – העצות המעשיות הקטנות שלי…]
אתי היקרה!
תודה שקראת את המילים שלי!
תודה על המילים המחממות שלך!
הי, מזל טוב יקרה!!
אחרי פוסט שהסעיר את כל העולם, כמעט😉
כיף לשמוע כזו בשורה טובה (:
ואולי, את מוכנה לפרט קצת יותר למה היית מצפה?
בתור אחת, קצת סקרנית🤭 שממש אוהבת לשמוע חויות לידה לכל הסוגים, כן, גם ניתוחים,
יצא לי לדבר עם קיסריות כאלו ואחרות, ואני תוהה לעצמי בעקבות הפוסט הנ"ל,
אולי לא הגבתי מספיק טוב? אולי הציפיה היא בכלל למשהו אחר?
סתם בשביל הידע והרגישות שלי לפעם הבאה, אשמח לשמוע,
ואגב, גיטי, אין לי מושג מי את, אבל את נשמעת אישה מרתקת ממש, מעניין להכיר🤓
גידול קל והתאוששות קלה עוד יותר מכל הבחינות🫶
תודה לך!
אני אגיד מה לא בסדר וככה תדעי אם נפלת לאחד הבורות 🙂
אל תגידו לי שזה לא נורא להיות קיסרית (רק לקיסרית מותר להגיד את זה…)
אל תגידו לי שאני צריכה לשמוח בחלקי – אני יודעת את זה וזה בדיוק מה שלא תגידי ליולדת רגילה שמתארת לכן את הלידה המסעירה שלה…
אל תעבירו לי מסר שאין לי סיפור לספר.
אל תשאלו מרב סקרנות ורצון לצבור עוד סיפור עם אקשן לאמתחת.
אל תהיו קצרי רוח כלפי ההחלמה שלי – אני צריכה יותר זמן ולפעמים – הרבה יותר זמן.
ותודה שקראת את המילים שלי!
תודה גם בשם הקיסריות שנתת להן אוזן ולב, גם אם לא היית מושלמת. לב מרגיש לב.
זה הכל נראה לי 🙂
תבואו בגישה מכילה ואוהבת ותתענינו רק במה שאני רוצה לספר.
תנו לי אוזן לשתף את מה שעבר עלי – כבר כתבתי בפוסט עצמו.
גיטי,
אני באה,
עם לב פתוח וסקרן, וחיבוק עדין, לא רוצה להכאיב,
בטוחה שיש לך מלאאא מה לתרום לי.
ממש נשמח לשמוע באמת למה הציפיות, בגלל שאנחנו ה"רגילות" לא באמת יודעות מה זה..
ואו נועה!
תודה רבה לך!
אני כל כך מעריכה!
אני מזמינה אותך לקרוא בעיון את הפוסט כי כל מילה כמעט מחושבת וצריכה להעביר את המסר המדויק וגם ממש פה מלמעלה פירטתי "לא תעשה"
אבל נתת לי רעיון חמוד מאוד. אולי אני אכתוב פוסט חייכני עם דוגמאות חיות יותר למה כן ומה לא מתאים.
נשמח לקרוא פוסט כזה..
נתתן לי השראה ממש טובה 🙂
כתבתי פוסט כזה ושלחתי לשבי.
יכול להיות שהוא יתפרסם, מזמינה אתכן לעקוב.
יקר
את כ"כ מיוחדת!
במקום לכעוס , לבקר, ולהתרחק
את בחרת לשתף, להסביר ולהתקרב
זה כ"כ לא סטנדרטי.
ממרומי גילי אומר לך [ולא כסיסמה, אלא מעומק הלב] שאת אחת מנשות עמ"י הצדיקות!!
מאחלת לך שתראי המון נחת ברכה ושמחה
תודה רבה לך!
שימחת אותי!
אמן על הברכות ומאחלת גם לך הרבה נחת ורק טוב כל הימים!
היי גיטי, בקשר לפוסט הקודם שלך,
בקשתי בתור קיסרית להצטרף לאם המלכות ועדיין לא צרפו אותי. יכולה לעזור?
אני מאוד אשמח לעזור!
תבקשי משבי את המייל שלי ותשלחי לי מייל. אני אדבר אישית עם אחת מהמנהלות שתדאג שתצורפי.
אנחנו מאוד שמחות עם כל אחת למרות שמצטערות על כל אחת שלא יכולה ללדת כרגיל…
שלום גיטי
גם אני כנ"ל ביקשתי להצטרף כקיסרית למעגלים ולא פנו אלי
ותודה על הפוסט
העלה לי פתאום למודע את הרגשות שהרגשתי בתת מודע
תוך כדי הצטנפות על הכורסא בחדר הנקה עם אמירה פנימית "שבי בלול, (עם מוצץ 🙂
כל זה לא קשור אלייך"… 🙂
ואני מחייכת…כי בסוף זה באמת כל כך שווה….
מאירה היקרה!
אני אישית מאוד אשמח שתצטרפי אלינו לאם המלכות. מזמינה גם אותך לשלוח לי מייל.
שמחה שנהנית מהפוסט! באמת המקום שתיארת היה נוכח בכתיבתו 🙂
תודה לבורא עולם על הקיסרות
ללא זה לא היו לי ולעוד הרבה נשים ילדים.
וכמה נשים ותינוקות זה מציל
בהחלט מסכימה איתך. אני אחת מהן…
זה לא סותר את הצורך שלנו בהשתייכות ובהכרה חברתית 🙂
גיטי יקרה
קודם כל המון מזל טוב והחלמה קלה ומהירה בעז"ה.
קראתי את מה שכתבת באמת נוגע ללב
מחזיקה לך אצבעות כי את גיבורה…
לא הצלחתי להבין מה מקור בקושי האם הכאב או אולי ההפסד של חוית לידה.
זה ממש מענין אותי כי לי ניתוח נראה לפעמים שווה מאד.
את לא סוחבת עד42+ זה לא מפתיע אותך פתאום יש לך זמן להתכונן.
והכאב?
אני עברתי לידות קשות מאד כשבאחת ארבע שעות היו לי צירי לחץ עם פתיחה מלאה ארבע שעות של לחיצות כשבסופן נגמר לי הכח והתעלפתי אז הוציאו את הילד בווקאום וזה חוץ מהתפרים שבמשך חצי שנה לא יכולתי לגעת במקום.
עכשיו אני שבעה חודשים אחרי לידה רגילה לא קיסרית ועדיין לא יכולה לעמוד על הרגלים יותר מכמה דקות, להתכופף, לסחוב דברים, ובטח שלא לעבוד(התשלום לחלד נגמר מזמן…)
אז באמת מעניין אותי ניתוח לא יותר קל מכל זה??
אשמח לשמוע ולדעת
המון מזל טוב יקירה תהני מהאוצר/ית כי למרות הכל הם שווים את זה
אמא, תודה רבה לך שקראת והגבת!
זה בדיוק אחד מהסיפורים שאני חושבת שנכון לך לספר לקיסרית ונכון לקיסרית לשמוע.
קיסריות יודעות לטפל בתפרים ויכולות לעזור לך.
אני אענה לכל בכל הכנות: קיסרי פשוט בפירוש קל יותר ממה שאת עברת.
יש קיסריים יותר מסובכים שהם לא רחוקים מהסיפור שלך אבל הם בהחלט נדירים יחסית כמו שהסיפור שלך נדיר יחסית.
מקור הקושי הוא שאין למי לפרוק את החויה כי נשים לא קיסריות לא נותנות לו מקום ונשים קיסריות אין מספיק בסביבה (בפורום אם המלכות – יש ויש אבל זה וירטואלי בלבד).
אישה כמוך יכולה לעזור לקיסרית להחשף לסיפורי הלידות הלא פוטוגניים ולגרום לה לשמוח בחלקה הטוב.
בלי קשר, אני בטוחה שפיתחת לא מעט רגישות וטקט בגלל החויות שלך ואת פרטנרית טובה מאוד לשיחת פריקה עם קיסרית. זה לא ירפא את כל הקושי כי יש לקושי הזה כמה גונים אבל זה בהחלט יקדם את הריפוי.
מאחלת לך לידות קלות ושמחות מתוך בריאות איתנה!
תודה, גיטי, מדהימה כמו תמיד!
תודה על המילים שחיפשתי ואת מצאת והעלית על הכתב…
חוה ומאירה יקרות, שלחו לנו מייל
ל emhamalchut@gmail.com
מחכות שם לכל אחת משלנו…
תודה הדסי!
אין כמוך!
כל כך שמחה על היום שהכרנו!
וואי, גיטי. מבינה אותך כל כך.
אני אחרי ארבע 'קיסריים' (וגם 2 רגילות..)
אין דבר דומה לזה. תני לעצמך זמן, הרבה זמן להחלמה איטית ומיטיבה. אל תתביישי לקבל עזרה. והכי חשוב- תקשיבי לגוף שלך בלי להתייחס לתגובות הסביבה ה'לא מבינה'- מי שלא עברה- לא תבין ומי שעברה- לא זקוקה למילים.
מאחלת לך החלמה מהירה ממש ונחת מהאוצר…
אם יש לך שאלות- אני כאן. רק תדעי שכל קיסרי אצלי היה שונה מחברו ובכללי- הלוואי שלא יהיו לך עוד ותוכלי ללדת רגיל אבל הראשון- הוא הכי קשה והבאים אחריו- קלים יותר.
חיה יקרה!
תודה רבה שקראת והגבת!
הלב שלי מרגיש את ליבך 🙂
מצדיעה לך על הדרך ומקוה יום אחד להצליח להיות במקום שאת מתארת…
מאחלת לך לידות קיסריות מתוקות והחלמות קלות ומהירות!
גיטי, מותר לשאול כמה שאלות?
הפוסט שלך (גם זה ומזל טוב חם על הדרך!! וגם הקודם) נגע לליבי.
יש לי אחות קיסרית ואחיינים מתוקים אחד-אחת. אני שומעת שאת ממליצה על אם המלכות, תוכלי לפרט קצת למה? שאוכל אולי להמליץ לה…
והאם יש מה להמליץ לה למרות שכבר אינה יכולה יותר להביא ילדים? אי היכולת הזו קשורה להיותה קיסרית וזה חלק מהכאב….
אני מוכרחה לספר לך שבזכות הקיסרות של אחותי (שראויה להערכה בכל המשפחה ובכל הסביבה שאני מכירה וגם היא, לפי דבריה לפחות), כשאני הייתי צריכה לעבור ניתוח, עברתי אותו כמו מלכה. היא נתנה לי כל מידע שרק ניתן להעלות על הדעת. שכבתי במחלקה שרובה קיסריות והייתי פשוט מלכה יחסית לכולם. אפילו האחיות במחלקה היו המומות מההתנהלות שלי. לכל מי ששאל עניתי בפשטות שאחותי הקיסרית הכינה אותי ואני כמו תלמידה טובה מילאתי אחר כל ההמלצות והקלתי על עצמי הכי שיכולתי ובעקבות כך תפקדתי הכי טוב ללא כאבים ונהניתי מהתינוק שלי בכל רגע. מוכרחה גם לציין שהייתי עטופה וקיבלתי המון תמיכה ואהבה והערכה שזה תרם לא פחות להחלמה. אז מנצלת את הבמה להגיד תודה לאחותי הקיסרית!!!
תודה שקראת והגבת!
אותי תמיד אפשר לשאול שאלות. אני תמיד שמחה לענות.
אם המלכות נועד לתת תמיכה רגשית ונפשית למי שמתכוננת ללידה קיסרית ולמי שמתאוששת ממנה, להעביר ידע פרקטי על בעלי מקצוע ועל הדרך הקלה והנכונה ביותר לעבור את האירוע הנוכחי ואת אלה שיבואו אחריו.
יש גם דיבור אישי ומקצועי על נושאים שיחודיים לקיסריות.
את יכולה לקרוא שוב את הפוסט הקודם ולהבין מה נותנת קבוצה של קיסריות אוהבות לקיסרית. אחות אחיות, מקום לשתף, להתיעץ, לבקש עזרה ממנוסות ולקבל כח.
לגבי אחותך – אני מאמינה שהיא תוכל לתרום מנסיונה – אם נראה לך שזה יהיה לה טוב – אני ממליצה להרשם.
יכול להיות שיש מעגל אחר בפורום מעגלים שמתאים לה יותר. כדאי לבדוק (חפשי בגוגל מעגלים קבוצות תמיכה לנשים).
אני כל כך שמחה ששיתפת את החויה שלך עם אחותך כי זה בדיוק מה שאני טוענת כבר כמה שנים – הכנה נכונה ומדויקת משפרת את החויה בארבעים אחוז לפחות.
תמסרי לאחותך הרבה הערכה ממני אליה על העבודה המושלמת שהיא עשתה למענך!
האמת – אני מצדיעה לך גם. יש נשים שמתקשות לקבל דעה של מישהי אחרת ואת עשית את זה והרוחת.
מאחלת לך לידות קלות ושמחות!
עכשיו אני מרגישה ממש גאה שזכיתי גם אני ללדת בקיסרי
אחרי 8 לידות רגילות ברוך השם
התפללתי כל כך הרבה שתהייה לידה קלה (פחדתי מאד)
ובאמת היה קל נורא 🙂
בלי צירים, איזה כיף!
באמת שלא לזה התכוונתי, אבל זה מה שהקב"ה ארגן לי
היה מפחיד מאד, בכל זאת, פעם ראשונה…
החלמה קשה, כמויות משככי כאבים שכל החיים שלי יחד לא לקחתי
ועוד משהו מעניין ונחמד, לא היו לי התכווצויות בהנקה, אם בלי צירים אז עד הסוף…
קשה שלא יכולתי להחזיק את הקטנה מייד כשהיא יצאה אבל המילדת נתנה לי לנשק אותה 🙂
בחד התאוששות החזקתי אותה אבל הייתי חצי מרחפת
ואחרי כמה שעות כבר דידיתי לתינוקיה ישבתי איתה על כיסא ובכיתי בכיתי בכיתי מהתרגשות.
בשורות טובות לכולן!
חיהלה היקרה!
תודה ששיתפת!
שמחה בשבילך שהייתה לך חויה טובה!
גם את אישה שיכולה להיות פרטנרית טובה לשיחת פריקה עם קיסרית. את יודעת במה מדובר וגם יודעת כמה השיתוף משמעותי ליולדות.
מאחלת לידות קלות ושמחות!
גיטי מזל טוב! והחלמה קלה!
קראתי אותך ואמיתי, הצלקת גרדה לי 🙂
אני יכולה לשתף מה עוד קיסריות צריכות?
1. עזרה טכנית!
לדוג' קיסרית לא יכולה להרים את הבייבי היותר גדול במשך 6 שבועות
זה המון זמן, וזה כ"כ קשה ובאמת שזה לא פינוק (רק לחשוב על תפר קטן שיכול להיפתח…)
ועוד יותר לא נעים לבקש את העזרה הזו.
אז אם יש מישהי קיסרית בסביבתך, ועוד יותר קיסרית ותיקה (שעוד יותר לא נעים לה)
תהיי ערנית, הילד הגדול בוכה-תנסי להרגיע, לעזור, להרים אותו לגובה נגיש וכד'
2. נשמח שהסביבה תהיה ערנית ומכילה 🤗 ותבין שהחלמה מקיסרי היא הרבההה יותר קשה וארוכה מלידה רגילה.
ואם אפשר לא להשוות (הי ילדנו ביחד למה לא עזרת כמוני 😱. אמיתי ככה אמרו לי)
ובבקשה לא לבקש ממנה אצל השויגער 'להרים את הכסאות לפני השטיפה' 🙂
וגם לא לדחוף אותה באוטובוס כלפי העגלה שלה כי זה נורא כואב/מציק/מצמרר 🥺
הרבה נחת לכולן!
ואו חני!
איזה כיף שקראת ובאת לעזור לי!!
את כותבת בצורה כל כך כנה וקולעת!
מאחלת לך לידות קיסריות קלות ושמחות!
לגיטי היקרה!
אני כ"כ שמחה שהעלץ את המודעות של קיסריות לעולם,
האמשרה שהכי עצבנה אותי – שאומרים טוב את קיסרית וממילא אין לך את הפחד שתלדיפתאום,
(הייתי עונה רוצה להחליף אותי)
אף אחת כמובן הרגילות לא יודעות את הפחד החשש ההחלמה,
ואת באת והעלת למודעות מה מציק לנו,
הייתי שמחה להצטרף גם לקבוצה ולדעת תובנות חדשות ועיצות
אני עכשיו לפני קיסרי (5)
הרבה מזל טוב חני
חני היקרה!
תודה שקראת והגבת!
כמו שכתבת, זה באמת די מעצבן.
כל קיסרית מפחדת מצירים שיתפתחו לפני המועד שנקבע.
באמצע הלילה מנתח רופא תורן ומרדים המרדים התורן…
את מוזמנת מאוד לאם המלכות 🙂
נשמח מאוד שתצטרפי.
חפשי בגוגל "מעגלים קבוצות תמיכה לנשים" ותרשמי או שתשלחי מייל קצר לכתובת emhamalchut@gmail.com
מאחלת לך לידות קיסריות קלות ושמחות!
גיטי היקרה,
תודה לד' עלייך!
יש לך שליחות מיוחדת להנגיש אותנו לעולם…
רוצה להוסיף שבתור קיסרית מתאים לי שיתעניינו באכפתיות: איך היה?
כי לא כמו שנראה מבחוץ, גם על ניתוח יש הרבה מה לספר, זו חוויה שלימה
וכששואלים אותי משהו על הלידה האחרונה ואני עונה שילדתי בניתוח,
התשובה הרווחת היא: אההה ועוברים הלאה.
כאילו ניתוח זה הדבר הכי פשוט בעולם, אין בכלל מה לספר עליו…
אמא של מלכות היקרה!
אני כל כך מסכימה איתך!
מכאן באמת נולד הפוסט שלי…
הלואי שהמילים שלי תגענה לנשים בסביבה שלך ותיגענה בלבבות שלהן!
מזל טוב גיטי!!
רציתי לשאול משהו
עברתי לידה אחת לא פשוטה ואחריה ניתוח קיסרי.בהריון אח"כ היה שיקולים מאוד גדולים ועד הרגע האחרון לא היה בטוח שאני בכלל אצליח להגיע ללידה רגילה עם "התיק" המיוחד שהשם העניק לי.
אבל הוא החליט בשבילי שאלד בלידה רגילה(שממש לא מחייב ללידות הבאות וכל הריון צריך ס"ד)
אבל כן הייתי באופוריה אחרי כל המתח והחרדה והפחדים והבכיות שליוו אותי ב מהלך כל ההריון-איך אפשר במציאות כזו להכיל,לא לפגוע,לשמוח כשאני פוגשת יולדת אחרי ניתוח קיסרי אחרי לידה בב"ח או בבית החלמה???
מ. ט היקרה!
עברת מסע ארוך עד היום ואני חושבת שהתפתחה בך רגישות חכמה בעקבותיו.
גם השאלה שלך מעידה הרבה.
אני הייתי מבקשת ממך, להשקיע מחשבה ולשמור על הפה אם יש קיסרית ששומעת אותך.
אני בטוחה שאת יודעת מה צריכה לעשות תלמידה שקיבלה 100 ליד תלמידה שקיבלה 60.
לא לספר שקיבלת 100.
כן להביע הכלה והבנה לכאב אם יש ובעיקר לתת מקום לחויה הקיסרית. שתפי מהחויה הקיסרית שלך, את יכולה לשאול שאלות שיגרמו לקיסרית כן להרגיש יודעת ומבינה.
אני גם אשמח שתספרי לה מה את יכולה ללמד אותה. אולי נשימות? אולי תספרי מה עזר לך להתמודד בתקופה הקיסרית שחוית…
תגלגלי שיחה שתדגיש את המכנה המשותף ביניכן.
אפשר לדבר על התינוקות שכל כך שוים את זה.
יש קיסריות שניסו לעשות את מה שאת הצלחת (כי ככה ה' רצה) ויכולות לעזור לך לדעת יותר לקראת הלידות הבאות שלך שהלואי לא יהיו קיסריות.
בכל מקרה, אם את מרגישה שאת לא מסוגלת – פשוט אל תדברי.
בסופו של דבר, אני מאמינה שאת רגישה מספיק בשביל להיות טבעית עם האינטואיציה שלך. אף קיסרת לא רוצה שישתקו כשהיא מתקרבת אבל לי נראה שכל קיסרית תשמח לדבר איתך.
ואם עוד קיסריות קוראות את התגובה שלי ויש להן הערות או הארות – מוזמנות להוסיף.
זה גם ממש לא נכון לומר 'את יכולה להתכונן' ו'אין לך חשש אולי תלדי'
אישה קיסרית שמפתחת צירים לפני הזמן זה מסוכן הרבה יותר!!!
בלידה רגילה כל ציר משמח ומקדם… (נכון, זה גם קשה) (מקסימום תלדי בבית:)
אבל מה נשים שיש להן צירים כל סוף ההריון?
כשמדובר בקיסרי מתוכנן כל ציר הוא מפחיד ומלחיץ!
(ואל תציעו להקדים את הניתוח כי פגייה אחרי קיסרי זה עוד יותר קשה, מנסיון)
אחרי שהיו לי קיסריים לפני הזמן קיבלתי היתר מרב לא לצום ביום כיפור! (רק שיעורים וכד')
גם מהחשש מה יכול לקרות לרחם
וגם כדי להגיע לניתוח במצב טוב יותר (הרב הסביר שבניתוח יש איבוד דם פי 3 מלידה רגילה)
מסכימה איתך מאוד!
אני ממליצה לקיסריות לנוח לקראת סוף ההריון כדי להגיע חזקות יותר ללידה ולהמנע מצירים.
יש חשיבות לרמת ההמוגלובין והברזל.
בהחלט לא ממליצה בכלל על תאריך מוקדם כי זה נזק לתינוק. רופאים גם לא משתפים פעולה עם הרעיון הזה.
לגבי איבוד דם – במקרים ממוצעים, איבוד הדם הוא לא משמעותי כל כך.
יכול להיות שבהיסטוריה שלך יש איבוד דם רציני ולכן הרב אמר ככה.
גיטי את פשוט מדהימה
חייבת לומר שאני מקנאה במקום שלך של תמיכה ועזרה לכל כך הרבה נשים בתוך ההתמודדות שלהן. בסבלנות שלך להגיב כאן לכל אחת.
עדיין צרמה לי ההשוואה לתלמידה שקיבלה 60.
במה הקיסריות דומות לתלמידה נחשלת. במה??
קיסרית בחירום שזכתה בהצלת חיים [כפולה לפעמים] – זה כישלון במבחן?!
קיסרית מלכתחילה שהלכה לתהליך שהוא יותר כואב ויותר מייסר ויותר מורכב – נכשלה במשהו?!
הסיבה בגללה אנחנו [כתומכות לידה] עושות הכל כדי לעזור ליולדת להימנע מניתוח – זה כי ככה היולדת רוצה, כי סטטיסטית ומעשית, זה מונע סבל וסיבוכים יותר משמעותיים מלידה רגילה, לא כי זה כישלון כלשהו.
לא מערערת על זכותכן להרגיש כל רגש שהוא. [ושאף אחת לא תעמוד לתחרת מי יותר קל ולמי יותר קשה]. אגב, גם סיון נבות מתארת תחושות כאלו מנסיונה האישי, וגם חכי"ת אחת שאינני זוכרת את שמה, שהגיבה בבכי ממש, מול הרצון להוציא מחוץ לחוק את הניתוח הצרפתי.
ליוויתי בתוך הסביבה הקרובה קיסריות, ואני קיסרית בעצמי בקטנה, ואני חייבת לומר שאתן עושות עבודת קודש. תבורכנה!
אני ממש לא מרגישה כמו אחת שקיבלה 60 אלא כמו אחת שקיבלה 200.
פשוט רציתי להעביר מה אישה קיסרית מרגישה שמדברים לידה על ניסים ונפלאות של חדר לידה כשקיסריות הן בעמדת מיעוט.
תודה שקראת והגבת!
בשעה טובה ובבריאות!
דבר ראשון להיענות לכל הצעת עזרה, לא ליפול על ״לא נעים״
ואפשר גם לבקש משכנות / חברות / אמהות של חברים של הילדים
לשלוח את ה״גדולים״ לחברים לאחה״צ יכול להציל את האמא ויכול להיות ממש בקלות למארחים
אולי אפשר לנסות לבקש ביביסיטר קצר מילדות בתשלום סמלי (הבת שלי בת 9 שומרת בשמחה שעה- שעתיים אחה״צ, (יותר מזה גדול עליה) היא אפילו לא צריכה כסף מספיק לה ממתק כתגמול 🙂 )
שיהיה במזל טוב!
תודה לך!
אני כבר מזמן לא בכיוון הלא נעים לבקש או לקבל עזרה אבל בענין הפריקה של החויה – אני עדיין לא במקום שהייתי רוצה להיות ורציתי לבקש עזרה מנשים לא קיסריות בשבילי ובשביל החברות הקיסריות שלי.
שלום גיטי,
אין לי איך להודות לך,
הערב שארגנת היה מתנה אמיתית שבורא העולם העניק לי ,
בפחד שלי מהקיסרי,
וכן אני אחרי 7 לידות ואל פשוטות,
ובכל אופן הפחד מהקיסרי היה ונרא,
תדעי בזכותך הגעתי כמו מלכה,
ידעתי מה קורה, מה אני יכולה לבקש,
מה יעזור לי ומה לעשות הלאה,
בקשה קטנה-אני לא מצליחה להתאושש נפשית-מבפנים,
אני כבר אחרי שש שבועות,
ולא לא חזרתי לעצמי עם כל האושר שלי,
את יודעת להסביר לי למה זה קורה?
זה יעזור לי
פרומי היקרה!
תודה שחזרת להודות, שמחתי לקרוא שזה השפיע על החויה שלך.
רוצה לענות על מה ששאלת.
בלידה קיסרית חסרה החויה המאוד מוגדרת של אושר מזוקק כשהתינוק סוף סוף נולד. אמנם אנחנו יולדות אחרי רכבת הרים רגשית רצינית אבל הרגע בו התינוק נולד הוא לא הרגע שבו האושר מציף אותנו כי אנחנו יודעות שמרבית הדרך עדיין לפנינו והקורטיזול לא מאפשר לאוקסיטוצין להתרומם לגבהים של לידות רגילות.
מעבר לזה, תקופה לא מאושרת אחרי לידה היא טבעית מאוד. אני אישית חויתי אותה פעמיים. לוקח לנו זמן להשתחרר הורמונלית מכל מה שעברנו וזה בהחלט מתבטא גם במצב רוח גרוע.
אני אתן כמה כיוונים ואני מקוה שיעזרו לך.
הגברת אוקסיטוצין – הנקה טובה (הנקה שמשמחת אותך, שאת מתחברת לכיכר שה' הוריד לתינוק שלך, לחסד הגדול שיש בה, בשום אופן לא זמן שבו את חושבת כמה יש לך להספיק בבית או מה היית יכולה להספיק אם התינוק היה אוכל מהר יותר או מקבל בקבוק, יכול להיות שספר טוב יעזור לך – אני ממליצה על "הרבה יותר מחלב"), מגע עור לעור כמו שיעל גריינר הסבירה באירוע, את יכולה להעמיק במקורות התורניים אודות ההנקה, גם נשיאה של התינוק במנשא עלייך יכול לעזור.
קבלה עצמית – פשוט לקבל באהבה את המצב שבו את נמצאת (אם יש בלגן – אז גם אותו), להבין שזה בסדר לא להיות מאושרת בתקופה הזו והתקופה הזו תעבור בסופו של דבר.
דברים שמשמחים אותך – אם את נהנית לקרוא ספרים, לשמוע מוזיקה, לנגן, לצייר, לאפות, לטייל – כל מה שעושה לך כיף או לפחות עשה לך כיף בשנים האחרונות – לחזור לעשות אותו לפחות פעמיים בשבוע אפילו לזמן קצר. בהתחלה לא תרגישי שזה עושה לך משהו אב לאט לאט המח יתעורר חזרה.
לדבר – כמה שפחות להשאיר עמוק בלב ולשתוק. תמצאי עם מי לדבר ולפרוק מחשבות שעוברות לך ומעסיקות אותך, מישהו שלא ישפוט או יזלזל. את מוזמנת לפורום אם המלכות (קבוצת תמיכה מקוונת, נשית, חרדית ואנונימית)
פעילות גופנית ושהיה בשמש – אלה שני דברים שהוכחו כמשפרים את המצב שאת מתארת. אמנם אין הרבה שמש בתקופה הזו אבל כשיש – קחי את התינוק, תעטפי אותו טוב, תכיני לו בקבוק וצאי לשבת על ספסל ברחוב או בגינה הקרובה. פעילות גופנית את יכולה לעשות כשהתינוק בעגלה איתך ואת הולכת (גם אם לא מהר), את יכולה ללכת לסטודיו ולהתעמל בקבוצות בוקר כשיש שמרטפיה.
אם את מרגישה שהמצב עושה אותך מתפקדת גרוע, אפשר לפנות לבית טבע ולבקש מוצר טבעי. יש היום מוצרים מצוינים שאני יודעת שעובדים.
אם התינוק נפגע בצורה ברורה או שאת מתפקדת רק כי את לגמרי מכריחה עצמך – יכול להיות שנכון ללכת לטיפול בדיכאון אחרי לידה. תלכי לרופא נשים לביקורת אחרי לידה ותספרי איך מרגישה. הוא ידריך אותך.
דיכאון אחרי לידה תוקף אחת משלוש נשים. משהו לא נדיר בכלל.
אפשר לטפל בו די בקלות במיוחד אם מתחילים טיפול ממש מהר.
מסוכן מאוד להזניח דכאון אחרי לידה, אני מכירה שני מקרים מאוד מאוד עצובים.
אם את חושבת שאת צריכה עזרה מקצועית ורוצה שם של מישהי שתוכל לעזור לך, אני יכולה להמליץ על תמר משה שמתמחה בדיכאון אחרי לידה. לא יודעת איך היא כמטפלת, התרשמתי משמיעת/קריאת התכנים שלה.
תמר משה – tm.kesher@gmail.com 0527161339
תרגישי טוב והרבה נחת!
שבוע שעבר הייתי בבית החלמה ( כן גיטי ,גם לי מגיע מזל טוב…)
והיו שם המון קיסריות,והן די ספרו לנו על הניתוח,השלבים,ההכנות וכו ( ספורים מענינים…)
ומדהים איך כל אחת שונה מחברתה, ואיך הן מקבלות את זה
חושבת שזה קשור לכמה הן אפשרו לעצמן לנוח לפני ואחרי ולדאוג ולתת לעצמן בלי להתקרבן,
היו כאלה שהגיעו לבית החלמה לשבועיים ולא הזיז להן מאומה ממה שקורה בבית…
בכל אופן היתה שם מישהי שספרה שהיא עוברת את הניתוחים בליזר והתאוששות שלה היא מהירה מאד,( זה רק בתל השומר ופרטי) הרבה תופעות ללואי שיש לניתוחים קיסרים רגילים ,אין לה
מזל טוב!
ברוך ה'!
האופי שלנו והאמונות שלנו בהחלט מאוד משפיעים על כל החויה וההתאוששות ממנה.
שמעתי על הדבר הזה. בינתיים הוא מאוד לא נגיש ורבות גם מפחדות. נשמע להן מסוכן.
לגבי תל השומר – בדיוק לפני יומיים אחת מהחברות במעגל אם המלכות קיבלה מהם תשובה שאין אפשרות כזו אצלם.
אני חושבת שבסופו של דבר אם יש רופא שעושה עבודה מאוד טובה ושם דגש רציני על החלמה קלה ליולדת – הניתוח הוא קל הרבה יותר והרבה יותר אפשרי לעמוד בכאבים שהוא מביא איתו. זאת הסיבה שאני הולכת לשרפ וגם ממליצה לכל מי שיכולה מבחינה כלכלית.
תודה שקראת והגבת 🙂
גיטי יקרה
פעם ראשונה שאני רואה התייחסות כלשהי לקיסריות (אני אחת מהן….)
ילדתי פעם רגיל ופעם שניה קיסרי אחרי צירים נוראיים לפני וכשהייתי שם חשבתי לעצמי איך נשים עוד יולדות אחרי כאלה דברים אבל כשיצאתי משם קיבלתי את התשובה – החיוך של התינוקת
שד"א … מישהו יכול לתת לי הסבר למה אחרי לידה רגילה אני יכולה לראות את התינוקת
ואחרי קיסרי הייתי צריכה לחכות 18 שעות לאישור?????????
אשמח לשמוע כי אני ברוך ה' שוב בדרך לשם (לקיסרות…) בעיקרון אני תמיד מוסיפה- לצערי הרב אבל… פה אתן מבינות מצוין …
דסי היקרה!
תודה רבה שקראת והגבת!
נשמע לי שפספסת את הפוסט הראשון שלי – "אני קיסרית".
מוזמנת לקרוא, במיוחד את התגובות – אני התחזקתי הרבה.
יש לי תשובה טובה יותר מאשר החיוך של התינוקת – ניתוח חירום הוא גרוע בהרבה מאוד מאשר ניתוח אלקטיבי. מאמינה שהפעם תיוכחי ותרגישי הרבה יותר טוב.
לגבי האישור לראות את התינוקת – כנראה שהיא הייתה בתינוקיה מחוברת לסיטורציה או משהו ואת לא יכלת להגיע אליה לתינוקיה.
בעז"ה, הפעם תרגישי טוב ותוכלי ללכת לתינוקיה בתוך כמה שעות בודדות ואני אאחל שהתינוק יהיה בריא וחזק ויוכל להיות איתך בחדר ולא להיות מרותק לתינוקיה.
את מוזמנת למעגל אם המלכות לקבל תמיכה רגשית וידע ממנוסות. מאמינה שיעזור לך להגיע הרבה יותר מוכנה.
לידה קיסרית קלה ומתוקה!
תודה, לקחתי רעיונות 🙂
(מבינה שלא כל שאלה מתאים לשאול כל אחת.. כן? 🙂 )
אני מבקשת בעיקר לתת מקום לשיתוף.
אם שכנעתי אותך שיש על מה לספר – תני רק את הלב והאוזן שלך והיא כבר תשתף מה שנח לה.
את יכולה להתענין בתור קיסרית אם התחדשו לה דברים שגם את יכולה ללמוד מהם, לבקש ממנה שתספר על משהו שהפתיע אותה, משהו שלגמרי היה כצפוי ולא הפתיע בכלל, לספר מה היה לך הכי קשה ולשאול אותה איך היא הסתדרה…
להזכיר איזה כיף שהתינוק לא מקומט ולשתף אם את הרגשת שהכל היה שוה בשביל האוצר שקיבלת.
מאחלת לך לידות קיסריות קלות ומתוקות!
מוכר מאד
לשבת בבית החלמה, לחייך מול כל הסיפורים שמרתקים, ולך אין מה להוסיף..
הכל בנאלי, משעמם
וזה באמת ככה, אפילו אני בתור קיסרית כשאני מתקשרת לגיסתי הקיסרית הגדולה, למזלט אחרי לידה, אין לי יור מידי מה לשאול או לחפור, התהליך מוכר 🙂
אני לא מסכימה איתך בכלל 🙂
אני אישית שומעת סיפורי לידות קיסריות ואין סיפור דומה לחברו.
איזה כיף לך כקיסרית שיש לך גיסה קיסרית!
לא צריכה להסכים, אבל באמת.. שאני אשאל איך היה המרדים? איך הרגשת כשהביאו לך את התינוק? איך עברה עליך ההתאוששות?
אין לי כזה קשר קרוב איתה..
ולידה זה תמיד אקשן וסוער.. ניתוח אלקטיבי זה שקט יותר,
וגם לי – לא מתאים לשתף כל אחד, איזה חוויה רוחנית וזוגית יפה היתה לנו
(אלקטיבי כמובן, שמים וארץ מניתוח פתאומי)
אני מפרטת יותר לטובת מי שתבוא אחרינו:
אפשר לספר איך התכוננת לניתוח (הילדים, הבית, רפואית ופרקטית)
על הפגישה עם המנתח (אם לקחת שרפ) ואיך החלטת לבחור בו
על היום של הניתוח, מתי יצאת מהבית, איך היה הצום, מה שכחת לארוז, איך היה המתח וההתרגשות לפני, כמה מנותחות נוספות היו באותו יום, כמה זמן חיכיתם, איך הייתה ההתארגנות
החויה בחדר ניתוח – איך עברה ההרדמה, אם היו תופעות לואי, איך היה שאר הצות, כמה זמן התינוק היה איתך, איך היה היחס של המנתח
חדר התאוששות – מי עוד היה בחדר התאוששות, איך הצות התיחס, איך העברת את הזמן, כמה זמן חיכית שיעלו אותך למחלקה
במחלקה – איך הייתה הקימה הראשונה, היחס של האחיות, האיחוד עם התינוק, תחילת ההנעה של ההנקה
האם את מרוצה מהעבודה של המנתח מבחינת ההתאוששות, הביקור במחלקה
כמה משככי כאבים לקחת ואם הם עזרו לך
יש עוד הרבה…
גיטי
שימי לב למה שכתבתי
בתל השומר ופרטי-במרפאה של ד"ר משיח
דרכם מזמינים,לא דרך הבית חולים,
ומה מפחיד בליזר?
רוב הניתוחים נעשים כך היום!
ולאה
למה בנאלי ומשעמם?
יכלתי לכתוב ספר מהסיפורים של הקיסריות, ולמה זה קרה,ומה הן עשו בשביל לידה רגילה וכו וכו…
תודה אושרת, שחזרת לקרוא ולדייק אותי!
אני לא מפחדת מלייזר בכללי אלא שבשלב שהתינוק נמצא בתוך הרחם – אני חוששת שזה יזיק לו.
אבל אני אמסור לחברות שהתענינו אצלי.
וואו!!
רציתי לדעת מה ההבדל בין הרדמה אפדוראלית לספינאלית ?
אני קבלתי ספינאלית כי ככה החליטה המיילדת
זה היה ניתוח חירום וזה ממש מעניין אותי
אני מקווה שתראי את התגובה למרות שהיא מאוחרת…