אני פונה לאימהות לילדים אוטיסטים/בחינוך המיוחד שיש להם גם היפראקטיביות קיצונית. אני מחפשת ללמוד מהניסיון שלכן איך אתן עוברות חופשים וחגים איתם, בצורה שהמשפחה אינה נפגעת? איך אתן מנהלות שולחן שבת? יציאות עם הילדים האחרים? זמן איכות אישי/ זוגי?
(שואלת חוץ מימי הקלה, אני עדיין לא זכאית וגם מתארת לעצמי שאין הרבה קופצים על המציאה לקחת את הילד בחופשות וחגים…)
תודה ממש למי שתענה:)


וואו… איזו התמודדות, אין לי עצות,
אני שוברת את הראש בחופשים בלי ילד חנ"מ…
מעריצה!!!!!
חופשים ושולחן שבת הם קשים עם ילדים היפראקטיבים
באשר הם.
זה בטח עומד להיות תהליך מורכב לבנות את הסדר יום\שבוע\חופש
אבל מאמינה בעז"ה שתמצאו את הדרך הטובה,
שתאפשר לכם ולילדים להיבנות כמשפחה מוזנת ומזינה.
אתם עוד תהיו אנשים גדולים מאוד אחרי הדרך הזו, וראויים להמון הערכה! (מאמינה שכבר עכשיו).
איך מתנדבים לשבתות הקלה?
הי מקסימה שאת!
אני לא מתמצאת מספיק, יודעת שזה עובר דרך עזר מציון. (בתשלום. זה מאד מסודר וניתן למשפחות שעומדות בקריטריונים שנקבעו לזה)
מרגישים את הלב שלך:)
מישהי יכולה להסביר לי מה זה בדיוק ימי או שבתות הקלה?
הורים לילדים בחנ"מ (עם הכרה בנכות של בטל"א) זכאים מטעם הרשות המקומית לימי הקלה, כלומר אפשרות לשלוח את הילד בתשלום למשפחה שאת בוחרת בד"כ ונבדקה ומאושרת ע"י הגוף הזכיין שמטפל בזה(עזר מציון עד כמה שידוע לי) והם גם מעבירים את התשלום. לצורך כך הילד אמור להיות מוכר בבטל"א ועם תיק ברווחה(לילד, לא למשפחה, כרגיל) זה מגיל מסוים. יש רשויות מקומיות שמגיל 5, יש גם מגיל צעיר יותר, תלוי איפה את גרה.
זה ימים או שבתות שלוקחים לך את הילד.
לדוג עזר מצוין מתווך בין משפחה מתנדבת למשפחה שיש לה ילד.
ויש את ארגון מסוגלים שיש לו סוג של בית הארחה עם מתנדבות שמביאים לשם את הילדים.
בתור אחת שהתנדבה שם זה המון הקלה למשפחות
יש מספר מסויים של ימים בשנה (בין 10 ל-24, משתנה לפי ערים, תלוי כמה תקציב הקציבו לזה ברווחה) שמשפחה שיש לה ילד מיוחד זכאית לשלוח אותו למשפחה מארחת.
המשפחה המארחת נבחרת ע"י עזר מציון או ע"י המשפחה של הילד המיוחד (בכל מקרה היא צריכה לקבל אישור של משפחה מארחת מעזר מציון).
הורי הילד המיוחד משלמים סכום סמלי (בערך 40 שח ליום, תלוי בגובה הקיצבה) לרווחה ואז הרווחה מעבירה את התקציב הקלה לעזר מציון.
כמובן שהמשפחה המארחת מקבלת סכום גבוה הרבה יותר (נראה לי משהו כמו 300 שח ליום) ומארחת את הילד ובכך מקילה על המשפחה.
יש אפשרות להשתמש בימי הקלה גם לנופשונים של עזר מציון, צ'אנס וכדומה.
היי, אינלי הרבה מה להציע, אבל עצת זהב- לדעת להיעזר, וכמה שיותר
מסכימה איתך מאד!!
חייבת להמליץ-
בתור נערה הורי נרשמו להיות "משפחה מארחת",
ילד חמוד תסמונת דאון בתפקוד נמוך שהיה גם היפראקטיבי ברמות שאין לתאר התארח אצלנו שבתות מפעם לפעם.
יש לי זכרונות מתוקים של התגייסות משפחתית, של חלוקה לשעות טיפול,
של סעודות מסוג אחר (זוכרת את אבא שלי שר זמירות עם הילד על הברכיים).
שבועות אחרי זה העברנו חוויות וצחקנו על ארועים מוזרים ושונים שחווינו יחד עם האורח המיוחד.
כמובן שכשהגיע שוב אחרי חצי שנה היינו גאים בו כל כך ובהתקדמות שעשה.
והמשפחה שלו תמיד הייתה עם ניצוצות בעיניים כשבאו לקחת אותו.
זאת הרגשה מרוממת ממש.