יש לי 2 בנות נחמדות מאוד שיהיו בריאות
בנות 3 וחצי, שנה וחצי
לא הולך להשכיב אותן ביחד! פשוט לא!
אם אני מפרידה הכל קל ופשוט. משכיבה את הקטנה, הגדולה קוראת/משחקת בסלון, הקטנה נרדמת תוך 20-30 דק גג ואז אני משכיבה את הגדולה. אין בכיות, בקשות מיוחדות, כלום טפו טפו.
אם אני משכיבה ביחד (נניח שבתות או הזדמנויות אחרות, או שבטעות הגדולה נכנסה לחדר לישון והקטנה עוד לא נרדמה…) זה סיוט שלא נגמר! הן מפטפטות, צוחקות, עושות הכל כדי להעיר אחת את השניה.
זה יכול להגיע ל12 בלילה… וגם אז רק אם אני יושבת לידן בחדר כמו שומר… והשעה הרגילה שלהן היא 8!
הבו עצות… זה לא נראה לי נורמלי שכל החיים אני אצטרך להפריד בינהן



אין לי עצות, חייבת להגיד שגם אצלי זה ככה.
עובר עם הגיל
את לא תצטרכי כל החיים לעשות את זה כי בעז"ה שהן תגדלנה וזה יבוא מהן 🙂
גם אני מתמודדת עם דבר כזה בן ובת( 4 ו-6) ועוד אחד בן שנתיים כמעט(ובמצב מלחמה זה ממש מסובך)
יש לילות טובים ויש פחות.
לפעמים סיפור בשמע עוזר,לפעמים הפרדות(אין ברירה כ"כ),אני גם שמה להם מנגינות רגועות(כמו של תינוקות)זה עוזר הרבה!!
מה שכן,ביום שהם מוצאים יותר אנרגיה(ואני לא מרדימה את הקטן צהריים)הם נרדמים יותר בקלות-אפילו הייתי אומרת נשפכים למיטות…..
אני משכיבה תמיד ביחד, את שואלת איך? אני לא עוזבת את החדר עד שלפחות אחד מהם נרדם (בד"כ הגדולה). הם כ"כ עייפים שזה קורה די מהר, אומרת ק"ש, 2-3 שירים ויוצאת. ביום יום הרגיל זה גג 15 ד' בזמנים המשובשים האלו זה יכול לקחת גם חצי שעה אבל לרוב לא יותר.
אני מרגישה בדיוק ככה,
נראה לי בגלל המלחמה הילדים מוציאים הרבה פחות אנרגיות.
מפרידים. בגילאים כאלו תמיד הפרדתי, מישהו אחד נרדם בחדר השני (או אפילו בחדר הורים)
ואחרי זה העברתי.
לדעתי אין טעם להוציא על זה אנרגיות.
עד איזה גיל?
כאמא נוספת לבנות 3.5 ו1.5-
מתי אפשר להתחיל להשכיב אותן יחד?
זה מתיש ודורש משאבים ההפרדה הזו…
מסכימה איתך לגמרי
זה יעבור די מהר:)
תהני מהמתיקות של הצחוקים והפטפוטים שלהן, וכשצריך לישון- תפרידי
אני בגישה שונה,
שידברו, זו התלהבות שלאט לאט תתפוגג. וזה גם מה שיוצר חברות קרובה.
אני לא עם הילדים בהשכבות (כחומר משכיבה, ק"ש, שיר, סיפור מה שמתאים) ואז פשוט שלום ולילה טוב. דלת סגורה עם חריץ.
הם מדברים הרבה לפעמים גם עד מאוחר, ולא אומר שזה תמיד לרוחי ומשפיע טוב על היום הבא. אבל לרוב הדיבורים מסתיימים אחרי כרבע שעה וכולם ישנים.
לי יש רווח של ערב פנוי, והרגל טוב שהם יודעים להרדם לבד.
אני קצת סוטה מהשאלה שלך אבל רק רוצה להאיר שיכול להיות שמראש את שמה אותן לישון קצת מאוחר? כתבת השעה הרגילה שלהן זה 8. זה בשגרה או עכשיו כשאין מסגרות וקמים מאוחר יותר?
אם זה כך בשגרה יתכן שאת עוברת איתן את שעת השינה שלהן ואז ממילא ההרדמה יותר קשה. תנסי לבדוק את זה, יכול להועיל לך מאד גם בלי קשר לקושי של 2 יחד. ותרוויחי עוד שעה+ של שקט בערב
מפרידה.
אחד בחדר הורים השני בחדר ילדים
אחרת אין לילה….
אני חושבת דווקא כן לתת להן לישון יחד
אני עד היום עם זיכרונות טובים מהלילות שאני ואחיות שלי פיטפטנו בלילות
עכשיו זה מה שקורה אצלי בדיוק,
אני בהנחיית הורים המנחה אמרה חד משמעית לתת לילדים לישון יחד( היא הסבירה שמה שקורה לפני השינה מאוד משפיעה על התת מודע , מה שגורם לקשר טוב ובריא בין אחים היא גם אמרה שברגע שכל ילד בחדר נפרד הילדים כאילו חיים באותו בית אבל הקשר שונה)
אצלי אני אומרת לילדים אתם נכנסים למיטה אחרי שירותים, מים , אוכל סיפור וכו ומיבחינתי הם יודעים אמא לא נגשת רק במקרים דחופים מאוד!!!!
בהצלחה ענקית ותהני מהן זה עובר מהר(כך אמא שלי תמיד אומרת אחרי 10 ילדים)
לגבי עובר עם הגיל , משכיבה בחדרים נפרדים בגיל הזה
בגיל מאוחר יותר במידה והן בשקט מפעילה נגן עם סיפורים של לשכת הילדים ומחדשת אותם מידי פעם ולילה טוב לכולם 🙂