בהמשך לדיון הזה
אשמח אם תשתפנה איך אתן מפתחות שיח רגשי והבעת רגשות (חיבוקים וכו') בבית .
אני באה מבית פולני 🙂
בית מדהים ואוהב, אבל פחות בקטע של הבעת רגשות.
לאחרונה זה ממש מציק לי…
עם הקטנים אני ממש בסדר.
חיבוקים נשיקות ומילים אוהבות שיוצאות בקלות,
אבל עם הגדולים (13-17) זה לא יוצא לי בטבעי… ממש מרגישה מוזרה לבוא פתאום לבת ה-17 ולחבק אותה
או לומר לה כמה אני אוהבת אותה.
ואני לא רוצה שעוד כמה שנים היא תכתוב כאן שקשה לה לשתף רגשות עם המשפחה 🙂



גיל ההתבגרות לא תמיד בעניין של מגע, הם קצת בשלב של "אל תיגע בי". (לא כולם)
לכן כדאי להתחיל עם הקטנים. וכן להביע רגשות: אהבה, אכזבה, כעס, שמחה, התרגשות, פליאה, וכו' וכו'. בדרך הכי פשוטה לומר "שימח אותי ש…" כשאת תדברי עם הרגשות שלך, זה יהיה דוגמא אישית מצויינת.
חוץ מזה- לשקף לילדים מה הם מרגישים.
אין צורך להיכנס לעומק או להצפה. אלא ממש משפטים ומילים קצרות.
"כשאת קופצת ככה וצועקת 'יש' אני מבינה שאת מאוד מתרגשת!" למשל.
בהצלחה!!
יש לאפרת ברזל ספר/חוברת "רוצו לחבק את הילדים שלכם"
אוסף של עצות מעשיות איך לפתח קרבה ושיח רגשי עם הילדים בבית
מומלץ מנסיון
מצטרפת, הוא מדהים!
ממליצה גם על הספר 'איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו'
אני חושבת שכדאי להתרגל מגיל קטן, לחיבוק ומילה אוהבת בבוקר לפני שהילדים יוצאים ללימודים, וגם בחזרתם.
להוסיף באוכל שאת שולחת להם ללימודים פתק חמוד עם מילים טובות ומעריכות.
ממליצה מאד על הספר "דע את ילדך". אני חושבת שהוא פחות מוכר אך מכיל תובנות זהב
העלת שאלה כ"כ חשובה ויסודית!
יש פה 2 דברים:
א. שפה רגשית – אחת המתנות הגדולות שהורים יכולים לתת לילדים: שפה רגשית, ברמה של שפת אם, אף מורה או מטפלת רגשית לא יכולה לעשות את זה טוב כמו אמא. אם זה לא טבעי לך, כדאי להשקיע בזה מאמץ, בתחילה זה יכול להיות מצחיק (אם הילדים לא רגילים)אבל שווה! שווה! שווה!
ילדים שרגילים לשפה רגשית בבית גדלים עם אינטליגנציה רגשית ואינטליגנציה בין אישית הרבה יותר גבוהות!
כדאי לתלות לוח של רגשות עם / בלי תמונות, שיהיה זמין, כשילד מספר משהו, מיד יכול להצביע איך הרגיש בסיטואציה, עד שזה נהיה טבעי. משחקים של רגשות יש ברמות שונות. יש ספר מאד טוב: מדריך לרגשות להורים ולילדים של דינה קורול, יש את הספרים של אהובי רענן.
והעיקר, כשילד מספר משהו, לפני כל העצות, להסתכל לו רגע בעיניים, ולשאול: איך הרגשת?
ב. מגע (חיבוקים) חשוב בכל גיל! מפתח חוסן נפשי ויציבות!
נכון שיש ילדים שיותר נרתעים (דווקא אצלם זה יותר חשוב)
לא חייבים דווקא חיבוקים, אפשר להניח יד על הכתף, אפשר לשבת יחד על הספה וכד'
כדאי למצוא עם כל ילד איזשהו תדר של מגע שנוח לשנינו.
בהדגשה, של נוח לשנינו, גם לאמא וגם לילד!
וכמובן, שהכל זה תהליך שבונים בהדרגה, שלב אחרי שלב.
הרבה הרבה נחת!