א"ב-אלול בא

אב.

ריח של גלות וחושך, של אש שאז כילתה,

אויר ובו כאב ואבל, אובדן שאז ועד היום-היכה.

אב.

מן המיצר קראתי-

ואתה תענני,

מן הגלות נצעק היום-

אתה תשמע קולנו.

אב.

בנים שאז ועד היום גלו,

בנים שאת הדרך-לא תמיד מצאו.

אב.

והגלות חדה מרה,

ולנפש אין מנוחה,

דור של הסתר האור,

דור שחי בחושך,

שלא מוצא מקום-

משענת מנחמת.

אב.

ילדים שהתרחקו-

מאבא, מעצמם,

לא ידעו הם למה,

כמה ומתי…

אב.

ומגלות, מאפלה-

תאיר השמש, שוב תזרח,

ומגלות בנשמה-

נחזור לאבא לשכינה,

כי עם אב, בא אלול-

מבשר הוא על תשובה.