1 דקות קריאה
20 Mar
20Mar

חייבת לשתף אתכן במשו אמיתי.

מי שמכירה אותי אישית יודעת שכשהייתי רווקה לא עלינו

הייתי סנובית על בכל הקשור לסיפור הזה.

לי אין בעיה.

אני לא צריכה עזרה.

אצלי הכל אחלה.

אין מצב שהייתי הולכת לערב חיזוק לרווקות,

לשבתות עידוד,

לראיון אצל שדכנית, (אלופה, חיתנה מלא, כדאי לך, רק תנסי),

לא קניתי לחתן טלית,

לא חנוכיה,

לא סגולה,

אמרתי: צריך רק תפילה.


לכן אני בטוחה,

שאם היו מספרים לי על מסיבת פורים כמו זאת שאני מציעה לכן השנה -

הייתי מתנגדת. לא משתתפת. לא מוכנה לרגע ההכרזה:

אני רווקה.

עובדה.

הנה אני פה.

לא לכבוד שלי. לא לאגו. לא לתדמית הגיבורה שבניתי לעצמי בעמל כל השנה.


הייתי מעדיפה לשבת כל הפורים

בספה או במיטה,

לתקוע על הראש קשת ארנב ואיזה זנבנב,

ולחכות שיגיע מחר וכל השמייח הזה יעבור כבר.

אוף.

סיוט.


נכון שאני צודקת?

נכון שזה בדיוק מה שאמרת לעצמך?

מודעה יפה.

נשמע מעניין.

אבל לא בשבילי.

ובכלל עם מי אלך?

ומה?

שארקוד?

לא.

לא עכשיו.

אין לי מצב רוח לזה.

אחרי שאתחתן בעזרת השם.


דווקא בגלל זה

אני מעזה לתת לך כח ולומר: בואי.

בואי בקבוצות.

בואי בזוגות.

בואי עם אמא, עם אחות, עם עצמך.

זה פורים.

ובפורים מותר לך להיות מי שאת.

ליצן בוכה או ליצן שמח, או כועס,  או עייף, או מתוסכל,

הכל מתקבל.

וכל הפושט יד – נותנים לו.


בואי למעמד חד פעמי, בית דין יעמוד מולך בשעת רצון ויגזור עליך גזירות טובות ומה שגוזרים בבית דין של מטה הקב"ה ובית דינו גוזרים למעלה. בינינו, מתי לאחרונה 3 דיינים הגיעו עד אליך וגזרו עליך ישועות? את לא הולכת להפסיד את זה.

בואי.

אני מבטיחה לך שתצאי עם כח. עם תקוה. עם שמחה בלב.

את צריכה את זה ודחוף,

בלחיצה פה את איתנו - 

מחכה לך,

אסתי (מלכה) שטיינפעלד. 


בלחיצה פה את איתנו!

חוסמת? לחצי כאן או התקשרי ל: 5968*

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.