היה לנו אחר הצהרים מעניין כאן היום.
הבטחתי לילדות שלי סדנה
זה היה נשמע להן מדליק ממש : )
הן יודעות שאמא שלהן מעבירה סדנאות, אבל מה הקשר סדנה להן? הן הגיעו בסקרנות. אני רק מקוה שהן לא התאכזבו יותר מידי...
רגע, באנה נעצור פה שניה ונעשה תיאום ציפיות : )
מי שקוראת את הכתבה הזו, ונשימתה נעתקת מרוב התפעלות, אז צר לי לאכזב שהיא טועה. לא, אני לא עורכת סדנאות לילדות שלי כל יום, ואפילו לא מידי פעם. דווקא בגלל שזה מאורע חריג כל כך, ומוזר, ונדיר, ולא מתאים לי בכלל, אז לכן אני מספרת עליו.
ומי שלא מאמינה, ובכל זאת מעריצה, בבקשה, אין בעד מה.
והשנייה - הסדנה היתה משהו ממש סטנדרטי ויום יומי. אפילו הילדות שלי התאכזבו כשגילו את נושא הסדנה. (זה סדנה אמא? רגע, למה זה סדנה? ולמה נושא כזה משמעם? את סתם קוראת לזה סדנה!)
טוב, אז גילוי נאות מה היה הנושא.
קשה לי מאוד עם הבוקר שלהן.
הכוונה שלי היתה ללמד אותן איך מגיעים לבית הספר בזמן. במקום להוציא כל בוקר את הנשמה לזרז ילדות שרק רוצות לישון. ולהסביר ולהציע ולזרז ולבקש ולאיים ולהתחנן ולדבר ולכעוס ולהזכיר וחוזר חלילה... החלטתי פעם אחת ולתמיד להיות חרוצה, ופשוט להסביר איך עושים את זה נכון.
אמרתי להן שהנושא זה לוח גאנט, ואני לוקחת דוגמה מחיי היום יום. למשל: להגיע לבית ספר בזמן.
(אוי, אמא, באמת? זה גם מה שאת מלמדת בסדנאות? ממש משעמם. להגיע בזמן? מה, גם נשים את מלמדת להגיע בזמן?)
אמרתי להן שלנשים אני לוקחת דוגמה אחרת. ללוח גאנט. למשל - איך להגיע לשבת בזמן.
טוב, זה כבר היה קצת יותר מתקבל על הדעת. אבל הן היו חייבות לציין - שהסדנה לנשים נשמעת ממש חשובה - אבל להגיע לבית ספר בזמן, זה לא כזה חשוב 😉
הסברתי איך עובד גאנט:
קודם כל, מתי את צריכה להיות בבית הספר? שמונה וחצי נניח.
ועכשיו - כל הפעולות שיש לעשות בדרך.
מה אתן עושות בבוקר?
רשמנו רשימה ארוכה ומפורטת כל הפעולות.
נהדר.
באנה עכשיו נתמחר כל פעולה.
כמה זמן את מסתרקת? (רמז: תלוי במצב רוח, ואיזה דגם קוקו עושים היום)
כמה זמן את לובשת גרביון? (רמז: אין לי כח. אוף!)
כמה זמן את מכפתרת חולצה? (רמז: שנתיים)
כמה זמן את שמה את האוכל?
מכינה מערכת? (הערה: למה לא אתמול בלילה)
מעבירה את הרב קו מהתיק של אחר הצהרים לתיק של בית הספר?
הולכת את הדרך מהבית לבית הספר?
יש רשימה? יופי.
עכשיו בואו נחבר את כל הדקות יחד.
כמה יצא?
46 דקות.
אז אם את צריכה להיות בבית הספר בשמונה וחצי, הכי מאוחר להתחיל להתארגן זה שבע ארבעים וארבע, ואם את צריכה להיות בשמונה ועשרה, הכי מאוחר להתחיל להתארגן זה שבע עשרים וארבע.
נו, אמא, אז את רואה שאנחנו יכולות לקום יותר מאוחר.
רגע, ילדות, עדיין לא סיימנו.
עכשיו נכנסים הבלת"מים.
מה זה בלת"ם?
בלתי מתוכנן.
איזה דברים מרגיזים לפעמים קורים לכם בבוקר, ואז הכל לוקח הרבה יותר זמן?
אוהו, כאן היו ה-מ-ו-ן דוגמאות.
וכן, אפילו מהבוקר הטרי של הבוקר הזה.
למשל - חיפשתי את הרב קו בכל התיקים של אחר הצהרים, ומעל השידה, מתחת, ובמדף הבגדים, וב... וזה לקח לי עשר דקות.
ועוד - נזכרתי פתאום שצריך שבע שקל ל...
ו... לא זוכרת איפה שמתי את הנעליים שאני אוהבת, וחיפשתי זוג חילופי.
אחרי שירדתי את המדרגות ויצאתי לדרך, פתאום נזכרתי שלא לקחתי את העבודה ביהדות שהיה צריך להגיש היום, וחזרתי הביתה לקחת אותה...
הקוקו לא יצא לי טוב, ופירקתי אותו ארבע פעמים.
ילדות, דוגמאות נהדרות.
האם הבלת"מים האלו קורים הרבה פעמים?
הרבה.
אז איך מתכננים בלת"מים?
לא כל התקלות יקרו בבוקר אחד, ולא כל התקלות לא יקרו בבוקר אחד.
חישבנו זמן ממוצע של כל מיני בלת"מים. והמסקנה היתה להוסיף רבע שעה לבוקר, בשביל כל מיני תקלות, זמן לעשות קוקו יפיפה, ועוד כל מיני דברים חשובים של בוקר.
אז אם נוסיף 15 דקות לזמן בוקר, וצריך להיות בבית הספר בשמונה וחצי, מתי צריך לקום הכי מאוחר?
בשביל שמונה וחצי הכי מאוחר שבע וחצי
ובשביל שמונה ועשרה הכי מאוחר שבע ועשרה.
מוכרחה לציין שהנשים בסדנאות מתייחסות ביתר יראת כבוד לחומר שאני מעבירה. יותר מתעניינות, יותר קשובות, ויותר רוצות להחכים.
בינינו - צודקות. יש להן יותר מוטיבציה מאשר לילדות בקשר לבית הספר.
אה, והן גם משלמות על זה. אז אולי זה גם מוסיף יראת כבוד.
אוי אמא באמת, מה כזה נורא אם אאחר לפעמים?
ובשביל זה כזו סדנה ארוכה?
וזה הכל?
טוב, המסקנה שלי - היה קצת מאכזב, לפחות אני יודעת שניסיתי להסביר. ומישהו כן הסביר להן איך מחשבים להגיע בזמן למקומות. וזה לא הוקוס פוקוס כזה של: או שמצליח, או שלא. ועכשיו הן יודעות שיש דרך מאוד סלולה וברורה איך להגיע בזמן, ואיך לעמוד בפרויקטים בזמן.
הדגמתי להן גם עם חיצים על חישוב מהסוף - כלומר מנקודת הסיום, איך הולכים אחורה, עד להתחלה, כדי לדעת מתי צריך להתחיל.
האינטלגנטית היתה צריכה להבין מי בדיוק היה גאנט, ואיך התרשים הזה עזר לו בבניית אוניות מלחמה, ומה כזה גאוני בזה שכל העולם לקח ממנו את תרשים ההתארגנות בזמן.
סוף דבר -
היה מעניין. היה מחכים. היה שונה. היה לי מרתק.
אמנם חשבתי שיפיקו יותר תועלת מיד, אבל שינויים לוקחים זמן בדרך כלל....
וכמובן: גאנט, חישוב מהסוף להתחלה, חישוב בלת"מים, נכון לכולנו : )
נמאס לך להגיע לכל דבר רק ברגע שאחרי האחרון?
לחצי כאן עכשיו>>> וקבלי במתנה:
חמישה פרקי סיפור מרתק + חמישה קלפי פעולה פרקטיים
ליצירת שינוי ליום יום רגוע ומספק.
חסום לך? לחצי כאן >>>
עדיין לא רשומה לשבי רגע? בלחיצה כאן את איתנו!